את הסיפור הבא שלחה לי חברה במייל, וכך כתבה:
"אני מוזיקאית שעובדת גם בריפוי בעיסוק. בתחילת דרכי קיבלתי הצעה להיות מורה למוזיקה בבית ספר גדול לאומנויות. אומנם הוראה אינה הכיוון שעליו חלמתי, עיקר אהבתי הוא המוזיקה בעצמה, אך מדובר היה בניסיון למשך שלושה חודשים ולכן החלטתי לנסות.
קיבלתי קבוצה של תלמידות, שמנתה כשלושים נשים ונערות. פרט לשמותיהן, שגם אותם התקשיתי לזכור בתחילה, לא היה לי כמעט שום קשר אישי עם תלמידותיי, ולא כל כך התחברתי לתפקיד. אך עם אחת מהן הדברים היו שונים. היא הייתה כבת עשרים, מקסימה ונחמדה אבל בודדה מאוד. מגיל צעיר סבלה מבעיה רפואית מסוימת שהותירה אותה חסרת ביטחון והתקשתה ליצור קשר עם בנות גילה. אולי בגלל זה החלה להתקרב אליי כדמות בוגרת שמאזינה ומתייחסת אליה. שוחחנו רבות, ולא פעם היא הביעה בפניי את החשש שלא תצליח למצוא בן זוג, בגלל הקשיים שלה.
בדיוק באותה תקופה פגש בעלי דרך העבודה שלו אדם מיוחד שהרשים אותו מאוד. נוצר ביניהם קשר אישי יותר והם התיידדו. יום אחד הוא התקשר לבעלי וביקש ממנו לבוא לביתו כדי לראות את הבן שלו, שמחפש שידוך מתאים. בעלי התפלא. הזדמן לו כבר לעשות כמה שידוכים, אבל מעולם לא ביקשו ממנו בקשה מעין זו. הוא ניסה לתשאל אותו בטלפון כדי להבין מיהו הבחור ומהן שאיפותיו, אך אותו אדם התעקש והפציר בבעלי שיבוא לביתו כדי לראות את בנו. בעלי אכן נסע אליו במיוחד ונפגש עם הבחור.
אולי יעניין אתכם
כשבעלי חזר הביתה הוא התייעץ איתי מי יכולה להתאים לו, מכיוון שמדובר בבחור איכותי מאוד, אך עם קושי מסוים שלא היה קל להגדירו. אמרתי לבעלי שמעניין שגם לי יש תלמידה כזאת, רגישה ואיכותית שקשה לי להגדיר את הקושי שלה. אולי ננסה לשדך ביניהם? חששנו מאוד. תהינו שמא אחד הצדדים ייפגע, כי בשידוך כזה, מי שלא מכיר מספיק טוב לא יכול לדעת אף פעם מהם הפערים שבין הבחור לבחורה.
בכל אופן אזרנו אומץ. חייגתי אליה ממש בחיל ורעדה. התפללתי לה' שאני רוצה רק טוב ושלא אפגע במי משני הצדדים. במקביל הציע בעלי את ההצעה לצד של הבחור. שני הצדדים ענו את ה"כן" הלא ייאמן. הם התחילו להיפגש, וזמן לא רב לאחר מכן כבר התארסו. שני צעירים שחששו מאוד שמציאת בן זוג תהיה תהליך ארוך ומסובך, התארסו כל אחד עם בן הזוג הראשון שפגשו.
מהסיפור הזה למדתי בצורה מאוד חזקה ועוצמתית כיצד ה' משגיח על כל ברייה וברייה ממש בהשגחה פרטית מדוקדקת. איך התגלגלתי ללמד באותו בית ספר, על אף העובדה שלא נמשכתי כלל לכיוון זה, ובדיוק באותו זמן בעלי הכיר את אביו של החתן המיועד, והכול אך ורק כדי שייווצר השידוך".
עוגת חלבה שוקולדית בציפוי מרנג
זמן הכנה:
20 דקות
זמן אפייה:
20 דקות
10 פרוסות
עוגה קלילה ונפלאה שמכינים בקלות וממלאת את הבית בריח נפלא של שבת. היא פרווה וכל כך מוצלחת, שכבר נתתי את המתכון אין־ספור פעמים לכל מי שטעם אותה.
לבצק:
2 כוסות קמח
כפית אבקת אפייה
½ כוס סוכר (100 גרם)
4 חלמונים
⅓ כוס שמן
3 כפות מים
למלית:
200 גרם שוקולד מריר
200 גרם חלבה מפוררת
4 כפות יין (לא חשוב איזה)
3 כפות סוכר
לציפוי:
4 חלבונים
½ כוס סוכר (100 גרם)
משמנים תבנית מלבנית בגודל 20×30 סנטימטרים, ומחממים את התנור ל־180 מעלות.
מכינים את הבצק: שמים בקערה את הקמח והשמן ומעבדים לפירורים אחידים. מוסיפים את שאר החומרים ומעבדים מעט ככל האפשר, עד שאפשר לאסוף את הפירורים לכדור בצק. משטחים את הבצק בתבנית ואופים אותו 10 דקות.
בינתיים מכינים את הקרם: ממיסים בסיר קטן את השוקולד, החלבה, היין והסוכר, ומחממים על אש בינונית תוך כדי בחישה, עד שמתקבל קרם אחיד. יוצקים את הקרם על הבצק. מקציפים את החלבונים לקצף רך ומוסיפים בהדרגה את הסוכר. ממשיכים להקציף עוד כ־3 דקות, עד שהקצף מבריק מאוד ויציב. מורחים בעדינות את הקצף על השוקולד, ויוצרים צורה נאה בעזרת הכף. אופים כ־15 דקות או עד שהקצף זהוב.
לתגובות:
עוגת חלבה שוקולדית בציפוי מרנג. צילום: שושי גרינוולד