דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מגזין

עניין אישי והפעם עם דוד פטר

39, נשוי לציפי, אב לשלושה, תושב יקיר, עורך דין, מומחה למשפט ציבורי ופרשן משפטי

דוד פטר. ללא קרדיט צילום
דוד פטר. ללא קרדיט צילום

התחלה// נולד לפני 39 שנה בבודפשט למשפחה יהודית שחיה תחת השלטון הקומוניסטי. עלה לארץ כשהיה בן שנה וחצי. "הוריי נולדו בהונגריה רגע אחרי סוף מלחמת העולם השנייה להורים ניצולי שואה. הם עלו ארצה בצורה בלתי־חוקית, כי הקומוניסטים לא נתנו אישורי עלייה. הם יצאו באמצעות אשרת תייר לפרנקפורט, ומשם עלו על טיסה לארץ בלי כלום, מתוך ציונות ורצון שהילדים שלהם יגדלו בארץ. למעשה, אני בין התינוקות הבודדים בשנתון שלי שעברו ברית מילה בבודפשט".

אבאמא// ראובן ושושנה ז"ל. "הם הגיעו לארץ בלי כלום, מתוך ציונות ורצון שהילדים שלהם יגדלו בארץ. בהתחלה הם הגיעו למבשרת ציון, אבל רוב שנותיי גדלתי בחיפה. יש לי אחות אחת שגדולה ממני".

תודעה פיקודית// את חוק לימודיו עשה בבית הספר אמי"ת בכרמל שבחיפה, ובהמשך התגייס לשירות צבאי מלא של שלוש שנים ושירת במכללה לביטחון לאומי בגלילות. "בשירות הצבאי נחשפתי באופן בלתי אמצעי, בצורה די חריגה לחייל סדיר, להכשרות הרוחביות שמקבלים הגורמים הבכירים ביותר בצה"ל ובמערכות הביטחון. זה יצר אצלי הבנה הרבה יותר רוחבית מהרגיל לגיל הזה, ועורר אצלי עניין רב".

סדק במערכת// כבר כתלמיד תיכון חווה נקודת משבר תודעתית עמוקה סביב אירועי הגירוש מגוש קטיף. "מגיל צעיר עקבתי בתקשורת אחרי פרשות משפטיות דרמטיות, וסוקרנתי מדמויות כמו עורכי הדין יעקב וינרוט ואביגדור פלדמן. ההתנתקות הייתה אירוע מכונן בשבילי במישור האישי. הפגנתי נגד תוכנית ההתנתקות בכל הזדמנות, נסעתי לגוש קטיף, הייתי בכפר מימון, עוכבתי בידי המשטרה, כל החבילה".

אולי יעניין אתכם

האסימון נפל// החוויה הקשה בשטח וההתנהלות המשפטית באותם ימים טעונים של הגירוש הובילו אותו לתובנה משמעותית שעיצבה את המשך דרכו. "האופן שבו כל מערכות המדינה התגייסו, תוך רמיסת כל המגבלות החוקיות, לבצע הארכות מעצר קבוצתיות בלי בדל של ראיה כדי לסכל מחאה אזרחית – גרם לי לראות בצלילות את הפוליטיזציה של מערכת המשפט. זו הייתה הנקודה שבה נפל אצלי האסימון: הבנתי שמעבר לפגמים הכלליים במערכת שעלו לשיח באותה עת, כמו בפרשת פרופסור היס, יש פה בבסיס פוליטיזציה של עצם המשפט, שהוא מערכת העצבים של המדינה".

ארגז כלים// עם השחרור מצה"ל לא השהה את תוכניותיו, ומיהר להירשם ללימודים גבוהים מתוך תחושת שליחות. "השתחררתי בחודש יולי וכבר באוקטובר הייתי על ספסל הלימודים. למדתי משפטים ותואר שני במימון במסלול מצטיינים באוניברסיטת בר אילן, בעיקר בעקבות חוויותיי כבוגר ההתנתקות. סיימתי את שני התארים והלכתי להתמחות אצל עורך הדין זאב שרף בתל אביב, שהוא בעיניי מגדולי הליטיגטורים שידעה הארץ".

הזירה הציבורית// את הנגיעה הראשונה לסוגיות לאומיות חווה כבר בראשית דרכו המקצועית, בשנת ההתמחות ובהמשך בעבודתו בשוק הפרטי. "כבר בהתמחות התעסקתי בכמה תיקים עם נגיעה ציבורית, בין היתר בסוגיות רגישות כמו הפעלת מרכז דוידסון הצמוד לכותל בירושלים, תיק שבו העיד אביחי מנדלבליט כמזכיר הממשלה. בהמשך עברתי מהסקטור הפרטי למגזר הציבורי, ועבדתי בייעוץ המשפטי בפרויקטים לאומיים גדולים בתחום האנרגיה והמים לצד ליווי מקצועי של הפרקליטות שייצגה בתיקים שהתנהלו בבית המשפט".

קהלת// התפנית המקצועית המשמעותית התרחשה לפני כשבע שנים, כשקיבל הצעה להצטרף לפורום קהלת. "גם בסקטור הפרטי וגם בציבורי הרגשתי כמיהה גדולה להתמקצע בתחום שעניין אותי באופן אישי. לכן החלטתי להקדיש את עצמי לסוגיה הזאת, כי היא הייתה חשובה לי מאוד. הלכתי להיות חוקר משפט ציבורי בקהלת. זכיתי להיות נושא כליו של ד"ר אביעד בקשי".

תורת הניסוח// במסגרת תפקידו התמקד במחקר ובמתן מענה מקצועי ואסטרטגי לדרג המדיני מול המערכות המשפטיות. "המיקוד העיקרי שלנו היה לספק כלים ופתרונות לנבחרי ציבור בהתמודדות מול ייעוץ משפטי, בתי משפט, תהליכי חקיקה, פקידות ובג"ץ. באותה תקופה זכיתי ללמוד מתבונתו ומכישוריו המקצועיים של ד"ר בקשי".

פתרון מורכב// בנוגע לשאלה אם המצב פתיר, על אף המורכבות הפוליטית והמערכתית סביב יחסי הדרג הנבחר והייעוץ המשפטי, הוא נשאר אופטימי: "התשובה היא חד־משמעית כן. זה פתיר, נקודה. מדובר באירוע פשוט במישור הטכני, עם מורכבות אדירה במישור יחסי הכוחות והפוליטיקה. להבדיל אלף אלפי הבדלות זה כמו לשאול האם להזיז את האוהלים בגבול לבנון זה פתיר – בוודאי שכן, אבל הרבה דברים צריכים להשתנות בדרך תודעתית, במאזן הכוחות, בלחצים, באילוצים ובמצב המערכות כדי שזה ייראה קל ופשוט".

ייצוג נפרד// במהלך השנים נקרא לייצג את הדרג המדיני בשורה של הליכים חריגים שבהם הייעוץ המשפטי לממשלה סירב להגן על עמדתו. "נכנסתי בנעליה של היועצת המשפטית לממשלה כאשר היא סירבה לייצג, וגם לפני כן מול מנדלבליט ייצגתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הממשלה בייצוג נפרד. מדובר באירועים שבהם הייעוץ המשפטי לא רק שאינו מוכן לייצג את עמדת הממשלה, אלא מתייצב בבית המשפט וטוען נגדה בשם הממשלה ובשם שרים שונים".

ניצחון בבג"ץ// מתוך התיקים השונים שבהם נדרש להחליף את עמדת הייעוץ המשפטי הרשמי, בולט במיוחד הליך אחד שבו עמדת הדרג הנבחר ניצחה בסופו של דבר. "מקרה בולט במיוחד היה בעניין נציב שירות המדינה. ייצגתי את עמדת הממשלה בעתירות נגד המינוי ללא ועדת איתור, ובדיון נוסף הפכתי פסק דין של השופט יצחק עמית. בסופו של דבר עמדת הממשלה התקבלה, על אף פסק הדין הקודם, על אף עמדת היועמ"שית ובניגוד לעמדתם של השופטים עמית וברק־ארז".

במגרש הפרטי// לצד עבודתו מול מוסדות המדינה הוא מנהל קריירה עצמאית ענפה מחוץ לזירה הציבורית. "יש לי משרד בירושלים ואני עוסק בליטיגציה אזרחית ומנהלית. בין היתר אני מטפל בתיקים מנהליים, מלווה תהליכי רגולציה, סכסוכים מסחריים שונים וכן עסקאות מקרקעין רגישות בירושלים".

שליחות תקשורתית// עוסק רבות בהסברה משפטית בכלי התקשורת השונים מתוך רצון להשפיע על השיח הציבורי. בין השאר משמש כפרשן המשפטי של ערוץ 14, כותב ומופיע במגוון כלי תקשורת. "בתקשורת המשפטית כמעט כל נושא על סדר היום מתווך במסגור בעייתי, בצורה לא מדויקת, חסרה או אפילו מטעה, לעיתים ביודעין. יש חשיבות עליונה למה שערוץ 14 ותקשורת הימין עושים בתחום המשפטי. אם הייתה לימין תקשורת כזאת בשנות ה־90, היינו היום במקום אחר לגמרי מבחינת עולם המשפט".

החצי השני// ציפי. עוסקת בפיתוח טכנולוגיות למידה מקוונת ולומדת משחק בתיאטרון הקאמרי.

הנחת// שלושה ילדים. אלה בת 12, נגב בן 9, וירדן בת 5.

אם זה לא היה המסלול// אם לא היה בוחר בעולם המשפט, ייתכן שהיה צועד במסלול אקדמי שונה לחלוטין. "כנראה הייתי היסטוריון".

במגרש הביתי:

מה הלו"ז// סדר היום עמוס ומגוון, ומשלב בין עולם המשפט, התקשורת והבית. "הבוקר מתחיל בפיזור הילדים למסגרות, ואם נשאר לי קצת זמן אימון קרוספיט. משם אני ממשיך ליום עבודה שכולל עבודה משפטית, דיונים בבתי משפט ופגישות, ובשעות הערב לעבודה בתקשורת ולפרשנות המשפטית בטלוויזיה".

פלייליסט// "אינדסטריאל מטאל, טריפ־הופ, רוק, קלאסית ואופרה והרבה שנות ה־90 באופן כללי".

השבת שלי// את יום המנוחה השבועי מנצל כדי להתנתק מהלו"ז העמוס ולהתפנות לתחביב שדורש רוגע. "בדרך כלל בשבת אני מתפנה לקרוא פרוזה, דבר שבאמצע השבוע אין לי מספיק זמן ושקט בשבילו".

דמויות מופת// רודולף ורבה, מגיבורי הבריחה מאושוויץ. "הוא ברח מאושוויץ וניסה ליידע את העולם כולו על המתרחש במחנות. הוא היה מהיחידים שהצליחו לברוח ולהפיק דוח מודיעיני מפורט לכל מנהיגי העולם. פרט לכך, היה לו האומץ לבקר בצורה קשה מאוד את קסטנר אחרי המלחמה, בזמן שבישראל הסוגיה הזאת הושתקה לחלוטין".

מפחיד אותי// "המוות".

משאלה// "שנסיים את מלחמת האזרחים הקרה, שלמרבה הצער הפקידות במדינת ישראל הכריזה עליה, ונחזור לסדר שבו יש לכל אזרח, יהיו דעותיו אשר יהיו, זכויות פוליטיות מלאות".

כשאהיה גדול// "אהיה זקן".

לתגובות:

[email protected]

 

 

 

 

 

מה לקרוא עכשיו