שמור לי, ואשמור לך: נשיא העליון שוב מאתרג את היועמ"שית

השופטים יצחק עמית וחאלד כבוב, ברוב של שניים נגד השופט דוד מינץ שקיבל את בקשת  העותרים, דחו על הסף את עתירת פורום 'בוחרים בחיים' המאגד משפחות שכולות, בעניין הגורם הממונה לחקירת הדלפת הסרטון המבושל מפרשת 'שדה תימן'. 'בוחרים בחיים', באמצעות באי כוחם, עורכי הדין ירין ראובן, איתמר מירון ואלחנן מירון, דרשו מבית המשפט להורות ליועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, לקבוע שפרקליטות המדינה בכלל ופרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן בכלל, לא יורשו להיות הגורם המפקח על החקירה, זאת עד לקבלת "מידע מלא" מקוטיק בדבר ניגודי העניינים והמעורבות של מי מאנשי הפרקליטות והיועמ"שית בהרב-מיארה בפרשה.

בנוסף, ביקשו העותרים שינתן לשר המשפטים יריב לוין פרק זמן נוסף, מוגדר ותחום, על מנת למנות מטעמו גורם מלווה לחקירה, לאחר שבג"ץ פסל את מינויו של השר את השופט בדימוס יוסף בן-חמו ללוות את החקירה. העותרים הדגישו כי יש לחייב את שר המשפטים למנות פרקליט מלווה לחקירה בהקדם, וכן לדרוש ממפכ"ל המשטרה "חקירה פלילית יעילה ומקיפה המתייחסת לכלל החשדות והחשודים הקשורים לטיוח הפרשה".

במסגרת העתירה וכפועל יוצא של הבקשות להלן, הגישו העותרים גם בקשה למתן צו ביניים האוסר על פרקליטות המדינה להמשיך בחקירת הפרשה, וכופה את עצירת העברת המסמכים הרלוונטיים לפרקליטות, במסגרת החקירה.

השופט עמית, עם הסכמה עיוורת ובלתי-מנומקת של השופט כבוב, דחה את העתירה על הסף בטקסט הכולל עשרות עמודים של לוליינות רטורית, זלזול בעותרים והטלת דופי ביושרם ובמניעיהם. היה חשוב לו לדחות שוב ושוב את הטענות בדבר טיוח הפרשה, והתקוממות נגד שימוש העותרים במילה 'טיוח' במכתבם, שכן לא יעלה על הדעת שבפרשה שכבר טויחה ברגל גסה בפרקליטות הצבאית, טרם התפוצצה והתגלה כי המדליף המסתורי של הסרטון המבושל הוא בעצם מדליפה, לא אחרת מהפרקליטה הצבאית הראשית האלופה תומר-ירושלמי בכבודה ובעצמה. השופט עמית מרשה לעצמו לאורך כל פסק הדין לנקוט בזחיחות ובביטול כלפי חקירת הפרשייה הזאת, שתייגה לוחמי מילואים, בעלי משפחות כאנסים, שלא בצדק.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת התאקייה מאחורי המסכה: דוקטור מנסור ומיסטר עבאס

עוד מאת אוריה שילת סטייה מכללי האתיקה: התקבלה התלונה נגד השופטת אגמון-גונן

בערוץ 'מקאן11' (תאגיד השידור הציבורי בערבית) אף פרסמו, בעקבות הסרטון שפרסם גיא פלג במהדורת N12 בטענה ל"מעשה סדום בנסיבות אינוס" מצד הלוחמים במחבל עזתי, את תמונותיהם ושמותיהם של הלוחמים, תוך גרימת נזק בל יתואר למשפחותיהם ולילדיהם. נראה כי הפגיעה הקשה בלוחמים, בפרשייה שמסריחה כבר מראשיתה, לא מספיקה בשביל לעורר אצל השופטים עמית וכבוב הסכמה לבקשה פשוטה – חקירה שמלכתחילה תהיה נקייה מכל המעורבים, כדי להגיע לקורטוב של צדק, גם אם בדיעבד. זאת מבלי לדבר על הקשר בין הפצ"רית לשעבר ליועמ"שית בהווה, ולאירוע גניבת האפוד בו היה מעורב בנה של השנייה, שקיבל טיפול מיוחד בזמנו מהראשונה.

"יש להצר על הקלות הבלתי נסבלת שבה הפריחו העותרים והמשיבים האשמות וסיסמאות בנוסח 'טיוח' ביחס לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה, תוך הדבקת הכינוי 'חשוד' לגורמים אלו", כתב הנשיא עמית בזעזוע מעושה, שההיתממות הגרוטסקית, הזלזול שבו זועקים מבעד למילים.

לאחר מונולוג של קרוב ל-30 עמודים, מתפנה השופט עמית להתייחס לדבריו של חברו השופט דוד מינץ, התומך בבקשת העותרים ומתנגד לדבריו, אם כי בדעת מיעוט. בדבריו מביע השופט עמית זלזול בדבריו של השופט מינץ, וטוען כי הוא בוחר להסתמך על חוות הדעת הראשונה של עו"ד קוטיק, שבניגוד לחוות הדעת השנייה שלה, מבוססת על תשתית ראייתית "מצומצמת". בחוות הדעת השנייה, אליה מתנגדים העותרים, עו"ד קוטיק חוזרת בה ואומרת כי פרקליט המדינה איסמן (שמטבע תפקידו כפוץ ליועמ"שית בהרב-מיארה), אינו מנוע מלעסוק בתיק – זאת לאחר פגישה שקיימה עם ראש אח"מ, בועז בלט, הידוע כמקורבה של היועמ"שית בהרב-מיארה.

כזכור, לאחר חוות הדעת הראשונה שקבעה כי יש לאפשר לשר לוין למנות פרקליט מלווה לחקירה מטעמו, חטפה יועמ"שית המשרד קוטיק קיתונות של ביקורת, הכפשות ולחצים מצד חלקים בתקשורת ומקורביה של בהרב-מיארה, כתב על זה כבר כתב המשפט של i24news אבישי גרינצייג, באחד מטוריו השבועיים בעיתון 'בשבע'.

השופט כבוב הסתפק בפסקה לקונית אחת בה הוא מצהיר על הסכמתו עם השופט עמית, במה שנראה כמו עוד תוצאה מוצלחת של רטוריקת קביעת פסק הדין מראש, באמצעות קביעת הרכב השופטים הדנים בו: שופט שמרן, הפעם דוד מינץ, נמצא בדעת מיעוט על מנת להוות תפאורה או קישוט בהצגה של אובייקטיביות מעושה.

השופט דוד מינץ כתב: "מוקשית בעיני עד מאוד עמדתו של חברי הנשיא שלפיה מפסק הדין עולה כי מינוי גורם מפקח לחקירה נותר 'בגדר אפשרות בלבד'. מעמדות הצדדים, חילופי הדברים בדיון ונוסח פסק הדין עולה כי היה ברור לחלוטין שבנסיבות העניין יש והדבר לא היה שנוי במחלוקת על ידי אף אחד הכרח במינוי גורם מפקח ומלווה לחקירה מהצדדים לא מכאן ולא מכאן, ואף לא על ידי בית המשפט".

השופט מינץ ביקש להזכיר כי בדיון שכינסה היועמ"שית בהרב-מיארה, בהשתתפות פרקליט המדינה איסמן, נקבע פה אחד כי הבדיקה שנערכת על ידי הפרקליטות הצבאית בעניין ההדלפה היא "עצמאית, מקצועית ומתנהלת בהתאם לאמות המידה הנדרשות", והוחלט כי פרקליט המדינה איסמן, בכל זאת יפקח על הליך החקירה, "למעלה מן הנדרש". הפלא ופלא, אותה חקירה לא מצאה את אותו המדליף, שהתגלה במקרה וללא קשר לאותה החקירה על ידי בדיקת שב"כ ואושר סופית כאשר הפצ"רית הגיעה ללשכת הרמטכ"ל זמיר והתוודתה על מעשיה.

עוד כתב השופט מינץ: "די בתיאור תמציתי זה של השתלשלות העניינים, כדי להמחיש את גודל השבר שגררה הפרשה, את הרגישות והזהירות שמחייב העיסוק בה, ובהתאם גם את הצורך החיוני במינוי גורם מפקח ומלווה עצמאי ובלתי-תלוי לחקירתה", וכי "קשה גם לחלוק על השלכותיהן הקשות על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק", בעניין ההתנהלות הגורמים המדוברים בפרשה כולה.

מפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, שעתר נגד טיוח הפרשה, נמסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "החלטת השופט עמית וחבריו בבג"ץ היא מהלומה קשה לצדק ולשלטון החוק, וניסיון לקבור את האמת ולטייח את אחת הפרשיות החמורות והמזעזעות שנחשפו במדינת ישראל.

עצם הגשת העתירה וההליכים שניהל הפורום חשפו כי הפרשה כולה נולדה מתוך עלילת דם מרושעת נגד לוחמינו, שנועדה להכפיש אותם ולשרת אג'נדות זרות על גבם. במקום להורות על חקירה עצמאית ובלתי תלויה שתחתור לחקר האמת, בג”ץ הכשיר את סגירת המעגל בתוך אותן מערכות המעורבות בפרשה. השופט עמית בחר להסתמך על קונסטרוקציות משפטיות הזויות כדי להביא לסגירת התיק, במקום לאפשר לרשויות החוק לברר עד תום מי עמד מאחורי עלילת הדם וכיצד התנהלה.

פורום 'בוחרים בחיים' לא ישקוט ולא ירפה. נמשיך להיאבק בכל הכלים הציבוריים, המשפטיים והפרלמנטריים העומדים לרשותנו, עד שהאמת כולה תצא לאור ועד שכל מי שהיה שותף לייזום, להפצה ולביצוע עלילת הדם הזו ייחשף וייתן את הדין על מעשיו. לוחמי צה”ל והציבור בישראל ראויים לאמת ולצדק. נמשיך להיאבק למענם".