הימין הכי חדש

1

כל מפלגות הימין קוראות לעופר וינטר לא לרוץ לבד, וטוענות שהתעקשותו על ריצה במפלגה עצמאית פוגעת בסיכויי המחנה הלאומי לנצח בבחירות. ראש הממשלה נתניהו, שמבין דבר או שניים במערכות בחירות, אמר זאת השבוע מול המצלמות. איתמר בן גביר, שלפי הסקרים אין לו מה לחשוש לגבי עצמו, קורא לוינטר לרוץ ביחד עם סמוטריץ' כדי להבטיח את הצלחת המחנה. וכמובן סמוטריץ' עצמו, שריצתו של וינטר מציבה אותו בסיטואציה רגישה, היה שמח לצרף את וינטר אליו ובכך להבטיח שאף אחד משניהם לא ישרוף מנדטים של הימין.

חשבון הסיכונים והסיכויים גלוי לעין. וינטר מאמין שהוא מסוגל להביא מנדטים מהמרכז, אך מה לעשות שלפי הסקרים הוא לוקח קולות גם ממפלגות הימין? אז אפילו אם וינטר יביא לימין שלושה מנדטים מהמרכז, אם במקביל הוא יגרום לכך שהציונות הדתית לא תעבור את אחוז החסימה, מה ירוויח מחנה הימין מהריצה שלו?

האפשרויות הן כדלהלן: או שווינטר לא עובר את אחוז החסימה והציונות הדתית עוברת, או שווינטר עובר והציונות הדתית לא עוברת, או שהמנדטים מתחלקים כך ששתי המפלגות לא עוברות. כל תרחיש מהשלושה האלה אפשרי, והוא תרחיש רע שמונע את ניצחון הימין. יש גם תרחיש רביעי אופטימי שלפיו גם סמוטריץ' וגם וינטר עוברים ומחנה הימין מנצח. האם מישהו יכול לומר באחריות שדווקא התרחיש המוצלח הוא זה שיקרה בפועל, ולא אחד משלושת התרחישים האחרים? האם לא נכון יותר שווינטר וסמוטריץ' ירוצו ברשימה מאוחדת? ואם זה מה שאומרים כל המעוניינים בניצחון הימין, מה משמעות ההתעקשות של וינטר לרוץ לבד? הוא חכם בעיני עצמו יותר מכולם? או אולי ניצחון המחנה הלאומי אינו עומד בראש מעייניו?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

2

וינטר נוקט קו פופוליסטי בהחלטתו שברשימה שלו לא ישותף אף חבר כנסת מכהן. נכון שיש סנטימנט של התנערות מכל הפוליטיקאים בקרב חלק מהציבור בעקבות אסון 7.10, אבל הסנטימנט הזה מוטעה ולוקה בכפיות טובה. בכנסת הזאת יש לא מעט ח"כים שלחמו בכל כוחם נגד הגורמים לאסון 7.10 – מהסכמי אוסלו דרך ההתנתקות ועד עסקת גלעד שליט. השרה אורית סטרוק הזהירה שוב ושוב מפני התעצמות חמאס, ודרשה במכתבים למנוע כניסה של חומרים שסייעו לו לפתח אמצעי לחימה. האם השכר המגיע לה על כך הוא פסילה טוטאלית של שותפות פוליטית עימה רק משום שהייתה בתפקיד – שאותו מילאה במסירות ובאחריות?

ההתלהבות המופרזת ממועמדים חדשים לוקה בחוסר בגרות. החדשים של היום יהיו הישנים של מחר. שמחה רוטמן כבר לא חדש, לימור סון הר־מלך כבר לא חדשה, משה סעדה ועמית הלוי כבר לא חדשים. האם המועמדים החדשים של וינטר טובים מהם? במה? בכך שהם חסרי ניסיון וכישוריהם הפוליטיים טרם הוכחו?

אוסף האנשים הטובים שמציג וינטר מזכיר לא מעט את אוסף הכוכבים שהתקבצו להרפתקת 'הימין החדש' הזכורה לרע. ברשימה שהובילו בנט ושקד, שבעצמם היו כבר פוליטיקאים מוערכים ובעלי ניסיון, שובצו אנשים ונשים מקצוות שונים של החברה הישראלית כמו אלונה ברקת, מתן כהנא, קרולין גליק, אורי שכטר, עמיחי שיקלי ועוד. רשימת הימין החדש הייתה נוצצת יותר מזו שמציג וינטר. היא לא צלחה את אחוז החסימה, והובילה אותנו לאובדן הרוב של הימין ולרצף של חמש מערכות בחירות בתוך שנתיים וחצי.

לא נעים, כי מדובר באנשים טובים ובהם גם כאלה ששילמו במלחמה הזאת מחיר אישי כבד, אבל האמת צריכה להיאמר שמדובר בחבורה שלא הוכיחה את כישוריה הפוליטיים. לא עופר וינטר עצמו, ולא אף אחד מהמועמדים והמועמדות שלו. גם אם העובדה שהם לא היו במערכת הפוליטית לפני 7.10 משחקת לטובתם, צריך לזכור שגם בשנים הגורליות ועתירות ההישגים שלאחר מכן הם לא היו במערכת הפוליטית. הם לא היו ליד הגה הממשלה שהובילה אותנו להישגים עצומים בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיראן. הם לא נדרשו להוכיח יכולת עמידה מול לחצי ממשל דמוקרטי עוין, ולסרב לקפל את המערכה לפני שחמאס הובס והנהגתו הושמדה. הם לא עמדו באומץ מול לחצי התקשורת ומטה החטופים שעשו להם דמוניזציה רק משום שהתעקשו לדחות רעיונות של עסקאות לשחרור החטופים במחיר ניצחון של חמאס במלחמה. וינטר לא אשם בכך, אבל הוא לא היה בין מנהלי המלחמה עתירת ההישגים הזאת. לעמוד מהצד ולטעון שהיית עושה את זה טוב יותר זו חוכמה קטנה.

וינטר וחבריו לא התמודדו עם משק במצב מלחמה חסרת תקדים באורכה ובהוצאותיה, לא ניווטו את הספינה הכלכלית בהצלחה ולא החזיקו אותה מעל המים הסוערים. הם גם לא היו שותפים מובילים בהישגי ההתיישבות ובבלימת חזון המדינה הפלשתינית בקדנציה הנוכחית: ביטול ההתנתקות בצפון השומרון, אישור של יותר ממאה יישובים ורבבות רבות של יחידות דיור, קביעת חזקה במאות אלפי דונמים של אדמות מדינה ועוד ועוד. האמת, הייתי מצפה מסגן ראש המועצה האזורית שומרון, קצין שצבר הרבה ימי מילואים ויש לו זכויות רבות במלחמה הזאת, שיצדיע להישגים של מי שחוללו תנופת התיישבות חסרת תקדים אצלו במועצה. שבמקום להתחרות נגדם ישאל איך הוא יכול לעזור להם.

3

ביציאתם למסע המסוכן הזה, וינטר וחבריו משולים לאופנוען שמנסה לבצע משימה חיונית ודחופה תוך דהירה בכביש במהירות 200 קמ"ש. הוא עלול להתהפך בדרך, לא למלא את המשימה ולהביא אובדן על עצמו. הוא גם עלול לפגוע במישהו אחר ולהביא לאובדנו. בתרחיש האופטימי לא יקרה בדרך שום אסון והוא יצליח למלא את משימתו. אבל גם אם כך יקרה, זה לא יוכיח רטרואקטיבית שהוא נהג כראוי. יש סיכונים שלפני שלוקחים אותם חובה לוודא שהמטרה מספיק חשובה, ושאין שום דרך אחרת להשיג אותה.

וינטר יעשה טעות חמורה אם יסתנוור מסקרים מחמיאים בשבוע הראשון שבו הכריז על ריצתו. גם כאן צריך לזכור את לקחי הסקרים המחמיאים שגרמו לבנט ושקד לפרוש מהבית היהודי. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. רגע לאחר סגירת הרשימות, מערכת הבחירות תעביר הילוך. בהתמודדות ראש בראש מול סמוטריץ' וחבריו יצוצו כל מיני תהיות, כמו מה לסגן ראש מועצת שומרון בהנהגת 'הרבעון הרביעי', או האם גם וינטר תומך כמו אחת המועמדות ברשימתו בהקמת ועדת חקירה יוריסטוקרטית שאת הרכבה יקבעו יצחק עמית וחבריו.

אם לא יהיו כאן חיבורים של הרגע האחרון, זה עלול להיגמר בדמעות של כולנו.

כן, לשבור

הזעם שנשמע מכל עבר על ניפוץ מצבת הזיכרון למחבל רוצח בידי חבר הכנסת צבי סוכות היה מוגזם לחלוטין. אפשר לטעון שזה לא הזמן ולא זו הדרך, אבל לפני הכול צריך להיות ברור שעצם קיומן של מצבות זיכרון והסתה שכאלה זו שערורייה, וצה"ל חייב להרוס אותן בעצמו. כאשר צה"ל יבהיר שהוא לוקח עליו את המשימה, יהיה קל יותר לקבוע שאין מקום לכך שנבחר ציבור יעשה זאת במו ידיו.

בכל אופן, המעשה והתגובות לו הזכירו לי את התגובות שנשמעו בשעתו למעשהו של שמואל הנביא, שהוציא להורג במו ידיו את אגג מלך עמלק לאחר שנלקח בשבי בידי שאול ("וישסף שמואל את אגג לפני ה' בגלגל"). מקורות מהתקופה זוכרים את התגובות הבאות:

השמאל: הזדעזענו מהמעשה המגונה הברברי והאכזרי, שגורם נזק בין־לאומי עצום לממלכת ישראל. עצוב וחמור שהנביא שמואל לא הראה חמלה כמו המלך שאול, שידע לחוס על חיי אדם גם אם מדובר במנהיגם של אויבי ישראל.

הימין הערכי: הרוצח אגג היה צריך להיות מוצא להורג, אבל את הביצוע יש למסור לידי תליין מקצועי. נביא בישראל שמחסל את מלך האויב במו ידיו – זה לא ראוי ולא מצטלם טוב. צריך לחשוב גם על איך שזה נראה.

הימין הממלכתי: המעשה ראוי כשלעצמו, אבל לא ייתכן ששמואל יעשה דין לעצמו בניגוד לעמדתו של המלך שאול. מי שמרשה לעצמו לפעול בניגוד לדעת המלך, סופו שיחתור תחת מלכותו וימנה מישהו אחר במקומו.

הימין שמימין לימין: הטעות של שמואל שמינה את שאול למלך לא תכופר בכך ששיסף בעצמו את אגג. חיסול ממוקד של מנהיג האויב בידי שמואל לא יגרום לנו לשכוח את אחריותו למשבר.

לתגובות:

 [email protected]