לא נשאר במשפחה: למה משפחת זיני מחבלת בתדמית הממלכתית?

ראש השב"כ דוד זיני נכנס לתפקידו עם גיבנת שלא הייתה בשליטתו או באשמתו. זיני נכנס לתפקיד לאחר עימות קיצוני בין ראש השב"כ שקדם לו, רונן בר, ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברקע: פרשות ה'בילד' וקטארגייט שבהן מעורבת לשכת נתניהו ושנחקרו על ידי השב"כ. עוד ברקע: ניסיונות הדדיים של השב"כ ושל ראש הממשלה לגלגל את האחריות על טבח 7 באוקטובר. נוספה לכך סאגה מביכה, כאשר נתניהו הודיע על מינוי מפקד חיל הים לשעבר האלוף במילואים אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ, ואז התהפכות מהירה שלו בעקבות לחצים מתוך הממשלה והקואליציה לאחר שנודע להם שהתנגד לרפורמה המשפטית. ומעל הכול – אווירת החשדנות והקרע הפנימי העמוק שהולך ומעמיק עוד יותר בין חלקי העם.

זיני לא אשם בסיטואציה הזאת. הוא בוודאי לא יצר אותה. הוא בוודאי לא בחר בה. אבל הגיבנת הזאת מלווה את כהונתו עוד לפני שכף רגלו דרכה במטה השב"כ. לא ניתן לו יום אחד של חסד. מחפשים אותו בכל פינה ובכל עניין, גם כשיש סיבה וגם כשאין כל סיבה. אני חושד שדבריי הבאים ירגיזו חלק מקוראי 'בשבע', אבל לעניות דעתי ראוי להציב פה את תמרור האזהרה הזה.

בתוך פחות משנה מאז מינויו של זיני לראשות השב"כ, הציבור בישראל נחשף לעוד ועוד בני משפחת זיני. אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח: הם מזיקים לו ופוגעים ביכולת שלו להצליח בתפקידו הבכיר, החשוב והרגיש הזה. הקש ששבר את גב הגמל היה החלטת אחותו של זיני לרוץ לכנסת. יסכה חיימוב, דמות מאוד לא מוכרת שעל פי דף הפייסבוק שלה נראה שעוסקת במנטורינג לעסקים, החליטה להצטרף למפלגת נעם ולהתמודד במסגרתה על מקום בכנסת.

ובכן, זו זכותה של חיימוב להתמודד לכנסת. אבל מה נסגר? אם היו מציעים לה מקום שני במפלגת עוצמה יהודית או מקום עשירי בליכוד וכיוצא בזה – עוד הייתי יכול להבין. אבל את מתמודדת לכנסת במסגרת מפלגה קיקיונית שלא מתקרבת לאחוז החסימה או לאחוז כלשהו. זאת בזמן שאחיך ממלא תפקיד מפתח בטוהר הבחירות. בשביל מה זה טוב?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג ראשי המפלגות חייבים להסכים איך לא מסכימים

בנושא 1211b "איראן עם הגב אל הקיר, אם היא תחזור לגרעין ישראל תתקוף"

דוד זיני מעוניין לכאורה בתדמית ממלכתית, בזמן שמשפחתו שוב ושוב משדרת לציבור את המסר ההפוך. אני מציע שלא תבחנו את הדברים במשקפיים של בן המגזר ותת־המגזר, אלא במשקפיים של משקיף מבחוץ. בזמן שחלף הוא שמע את אבא של ראש השב"כ מתבטא נגד היועמ"שית, נגד דמויות פוליטיות כאלה ואחרות ונגד השב"כ עצמו, הוא שמע את הדוד של ראש השב"כ אומר בריאיון שראש השב"כ צריך לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ, הוא גילה שאחיו של ראש השב"כ נאשם בעבירות ביטחוניות של הברחת סחורות לעזה (ויסלחו לי עוצמי העיניים – יש נגדו ראיות לא מבוטלות). הוא קרא שהאב והדוד טוענים טענות קונספירציה על כתב האישום נגד האח, כשדוד זיני עומד בראש הארגון שחקר את פרשת הברחת הסחורות. וכמובן היה גם האירוע בו אשתו של זיני, שלחה בתפוצה רשמית אגרת לנשות של המשרתים בשב״כ. והיו עניינים נוספים.

ותוסיפו על זה את האמירות המוזרות של זיני עצמו מלפני חודשיים באירוע לבוגרי מכון ארגמן. זיני אמר לנתניהו שכאשר הוא הציע לו את התפקיד: "מיד אמרתי לו שיש לו אנשים טובים ממני בתוך השירות, למה לא ייקח אותם?". לדברי זיני, "שנים רבות התנגדתי לאנשים שבאים בלי לעבור 'דרך השוחות'. על פניו, הייתי אמור להגיד לו 'אני לא כשיר', אבל אמרתי לו 'כן'". זיני הוסיף והסביר מדוע: ‏"הסיבה שהסכמתי להצעת ראש הממשלה לקחת את התפקיד היא שהרגשתי שאני כשיר יותר מרבים אחרים ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה". קשה להבין מה עבר בראשו של זיני כשהוא אמר את הדברים, בוודאי בניסוח הזה. זיני אמר בקולו שלשיטתו הוא אינו כשיר לתפקיד, אבל הסכים לקחת אותו רק בגלל שיש לו כשירות גדולה יותר מאחרים בעניין ספציפי: נאמנות לדרג הנבחר.

חגי סגל כתב בצדק במקור ראשון ביקורת מנומסת אבל חדה על הנאום של זיני: "אילו יכולתי, הייתי מזכיר לו: אדוני, אתה ראש השב"כ, לא ראש החוג למדעי המדינה ברוח היהדות או הממונה על קידום המשנה השמרנית בישראל. מכאן ואילך תתרכז בבקשה במטרות המוגדרות של השירות, ובמובנן הצר ככל האפשר, ככתוב בחוק השב"כ: ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה. אל תנסה לתקן עכשיו את כל העולם. תשתדל להתנזר מנאומים פומביים נוספים, ואם בכל זאת תהיה חייב – רק מן הכתב, אחרי היוועצות במחלקת הדוברות שלך. ובכלל, עשה מאמץ־על להישאר מאחורי הקלעים, כמו רוב קודמיך בתפקיד. חשאיות היא הרי המוטו הארגוני של השב"כ: 'מגן ולא ייראה'. עם ישראל מעדיף לשמוע עליו רק בהקשרים של הצלחות מבצעיות, ומן הסתם זו גם ההעדפה שלך. אל תרפה ממנה לרגע לטובת עיסוקים שוליים, ובדרך כלל מזיקים. הצלחתך, הצלחתנו; כישלונך, חלילה, כישלוננו".

גאווה משפחתית, בוסריות ציבורית

מאז הצליח זיני להיקלע לעימות משונה ביותר עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג, בנושא מי אחראי לכך שגדי איזנקוט אינו מאובטח על ידי השב"כ. לאחר שזיני ספג ביקורת (צבועה, פוליטית ולא עניינית לעניות דעתי) על כך שאיזנקוט אינו מאובטח, הוא גלגל את האחריות ליושב ראש ועדת הבחירות סולברג. השופט לא היסס לרגע והבהיר שלא היו דברים מעולם. איכשהו גם מולו זיני הצליח להיכנס לתאקל. תוסיפו לזה את הצטרפותה של אחותו לקלחת הפוליטית – ואי אפשר להבין איפה שיקול הדעת בכל האירוע.

לפני חודשים, כאשר בצלאל זיני נעצר, הגעתי לדיוני הארכות מעצר בבית משפט השלום באשקלון. המשפחה התייצבה לדיונים. משפחה מלוכדת ותומכת. אגב, יסכה נתנה לי שני כדורים נגד מיגרנה כשראתה שאני סובל. היה אפשר לראות עליהם את הגאווה (במובן החיובי של המילה) מהמינוי של דוד. אבל היה אפשר גם לראות את הבוסריות בהבנת החיים הציבוריים.

אם זיני רוצה להצליח – ואין לי ספק שהוא רוצה להצליח, ואם משפחת זיני רוצה בהצלחתו – ואין לי ספק שהיא רוצה בהצלחתו, הם פשוט צריכים להפסיק עם כל רעשי הרקע המזיקים האלה. מה שלא תלוי בהם – לא תלוי בהם. אבל ממה שכן תלוי בהם – הם פשוט צריכים לחדול. יש לזיני תפקיד מכריע לביטחונה של ישראל ולחוסנה. למה להפריע לו עם התמודדויות סרק לכנסת? למה להפריע לו עם התבטאויות על דילמות חוקתיות תאורטיות למי לציית? למה להפריע עם נאומים חסרי תועלת?

האבסורד הוא שמשפחת זיני, כולל זיני עצמו, משחקת לידיהם של אלו שרוצים לראות אותו נכשל. הוא עלול להעביר קדנציה שלמה של מריבות עם כל העולם, בלי לקדם את המדיניות עצמה ובלי לחולל את השינויים שנדרשים באחד הגופים שאחראים למחדל החמור בתולדות המדינה.

לו דעתי הייתה נשמעת – יסכה הייתה מודיעה על פרישה מההתמודדות לכנסת, שהיא גם ככה קוריוז וגימיק. משפחתו הייתה נמנעת מהתבטאויות שקשורות במישרין ואפילו בעקיפין לתפקיד השב"כ. וכך גם התבטאויות פוליטיות פומביות (תלמידי הרב טאו לא צריכים את הרב יוסף זיני כדי לקבל החלטה למי להצביע או כיצד לנהוג בעניינים ציבוריים). מימון ההמונים לבצלאל זיני היה מופסק. שקט תעשייתי. שנה אחת מתוך כהונתו של דוד זיני עוד מעט חולפת. זה יהיה הפסד עצום אם גם בשנים הבאות נפח כה גדול מהפרופיל הציבורי שלו יוקדש לרעשי רקע.

לתגובות:

[email protected]