שוק האג"ח: ההשפעות הצפויות של הפד

השבוע התכנסה ועדת ה־FOMC של הפד להחלטת ריבית, והפעם מדובר בהחלטה מהותית מהרגיל. בישיבה הקודמת שהתקיימה בחודש יולי הצביעו מעטים מחברי הוועדה בעד העלאה. אך יושב הראש קווין וורש הותיר רושם ניצי במסיבת העיתונאים. מאז, תשואות האג"ח הארוכות קפצו והשוק מתמחר כעת סיכוי ממשי להעלאת ריבית של רבע אחוז, לראשונה מאז יולי 2023, במקום ההורדה שעד לפני כחודשיים רוב האנליסטים ציפו לה.

הנתונים האחרונים רק חיזקו את התמונה. מדד המחירים ליצרן שפורסם ביום חמישי עלה ב־0.4%, קצב שנתי של 5.4%. ביום שישי פורסם מדד המחירים לצרכן לאוגוסט: 0.4% בחודש, 3.4% שנתי, כשמדד הליבה עלה ב־0.3%, גבוה מהתחזיות. בעקבות שני הנתונים קפצה ההסתברות להעלאת ריבית מעל 86% לפי החוזים בבלומברג, לעומת כ־60% בימים לפני פרסום המדד. הריבית האמריקאית נמצאת בטווח של 3.5% עד 3.75% לאורך כל 2026.

הגורם הגאופוליטי

אולי יעניין אתכם

בנושא 1213b עכשיו גם הצלחת: כשביטחון המזון הופך לתכנון מרכזי

בנושא 1213b אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?

חלק ניכר מהלחץ האינפלציוני מקורו אינו בכלכלה הריאלית האמריקאית אלא במזרח התיכון. המלחמה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן, שנמשכת מאז פברואר, ממשיכה להזין את מחירי האנרגיה. מחיר הברנט חצה את רף 100 הדולרים והגיע לכ־107 דולרים, זינוק של 76% מתחילת השנה, על רקע שיבושים במיצר הורמוז והחרפת הלחימה. ההשפעה על ישראל כפולה: גם דרך האינפלציה הגלובלית, וגם ישירות, שכן ישראל היא צד בעימות, ופרמיית הסיכון הגאופוליטית באה לידי ביטוי גם באג"ח הממשלתי המקומי ובתנודתיות השקל.

מחזיקי אג"ח בחו"ל

מחזיקי אג"ח דולריות ארוכות חשופים לתרחיש הפוך ממה שהורגלו אליו בשנים האחרונות. העלאת ריבית פוגעת קודם כול במח"מים הארוכים, בשל מנוף השנים. מי שמחזיק אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים ומעלה ובעל פרופיל סיכון נמוך כדאי שיבחן קיצור מח"מ, לפחות עד להתבהרות כיוון הפד. אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים רגישות פחות, אך גם שם מרווחי התשואה עלולים להתרחב כי גובה הריבית פוגע בחברות. ללקוחות עם פרופיל סיכון גבוה, התשואות ההיסטוריות הגבוהות באיגרות הארוכות מתחילות להוות הזדמנות לכניסה.

מחזיקי אג"ח בישראל

בנק ישראל בכיוון ההפוך: אחרי הבחירות תיתכן ירידה הדרגתית נוספת בריבית. פער הריביות הנפתח בין ארה"ב לישראל עשוי להחליש את השקל וגם ליצור לחץ על תשואות האג"ח השקליות הארוכות, שנוטות לעקוב אחרי מגמות גלובליות. פרמיית הסיכון הגיאופוליטית המקומית עשויה למשוך את התשואות למעלה הפוך מהכיוון שבנק ישראל פועל. מחזיקי אג"ח שקליות ארוכות יוכלו לצמצם תנודתיות בקיצור טווח לבינוני. ואילו אג"ח צמודות מדד עשויות להיות אטרקטיביות יותר, גם לאור עליית מחירי האנרגיה במדד המקומי וגם לאור השפעות חו"ל.

כלים מעשיים

קרן סל על אג"ח בריבית משתנה, כמו FLOT, או FLOA LN בגרסת ה־UCITS המועדפת, מושפעת פחות מירידת מחיר כשהתשואות עולות. קרן על אג"ח קונצרניות במח"מ קצר ופיזור, כמו SLQD, או SDIG LN ב־UCITS, מאפשרת להישאר בשוק הקונצרני בלי לספוג תנודתיות ארוכת טווח. קרנות UCITS נהנות בדרך כלל מיתרון מיסויי למשקיע הגלובלי הישראלי, בעיקר בהיבטים של מס עיזבון אמריקאי וניכוי מס במקור על דיבידנדים, ולכן הן לרוב הבחירה הנכונה יותר לתיק דולרי.

הטור נכתב לפני החלטת הריבית בארצות הברית

הכותב הוא ראש דסק איגרות חוב ביחידת המחקר של בנק הפועלים

לעורך האנליזה אין עניין אישי בנושא. לבנק הפועלים בע"מ אין עניין אישי בנושא, מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.