1
בגלל שלכולנו יש זיכרון קצר ושמאלנים כל הזמן טוענים שבג"ץ בכלל לא מתערב בסוגיות ביטחוניות, השופטים גולדפריינד, שטיין וכבוב לקחו על עצמם לוודא שכולנו יודעים שהם כן מתערבים. בדיון שהתקיים בבג"ץ הורו השופטים לצה"ל לספק להם לוחות זמנים של פעולות שבסיומן יוכלו תושבי מחנות הטרור בצפון השומרון לחזור לעסוק בתחביבים שלהם. עוד ציוו השופטים לזרז את לוחות הזמנים ככל האפשר, כנראה כדי לוודא שהמחבלים יספיקו להקים את גדודי הטרור הנדרשים לפני ה־7.10 הבא. למרות דעתי הנחרצת שמדובר במחנות טרור, גם אני מבין שהפגיעה באורח החיים של התושבים היא בלתי מידתית. לכן אני מציע שצה"ל יודיע לשופטי בג"ץ כי התושבים הערבים יוכלו לחזור למחנות הפליטים מיד לאחר שהרב זרביב יאשר שמבחינתו הוא סיים שם את העבודה.
2
בעקבות סירובה של ישראל לאפשר קיום בחירות ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, אבו־מאזן הודיע על דחיית הבחירות ברשות הפלשתינית להזדמנות אחרת. תירוץ משכנע, המלמד שגם לו לא כל כך דחוף כנראה להעלות את חמאס לשלטון ביו"ש ולמצוא את עצמו נזרק מאיזה גג במוקטעה. בינתיים בישראל מתכוננים ללו"ז צפוף במיוחד: בחירות כאן אצלנו בארץ, ואז מיד בחירות חוזרות בברזיל, ואז בחירות אמצע בארצות הברית, ואז מיד עוד סיבוב בחירות אצלנו בארץ, ואז בחירות בצרפת והתחלה של מלחמת אזרחים שם, וכמובן עוד בחירות כאן, ואז בחירות חוזרות בישראל ברצף עד לכהונה הראשונה של נשיא ארצות הברית ה־48 טאקר קרלסון. אם יהיה לראיס מזל ואיפשהו באמצע תעלה גם ממשלת שמאל, אז תוסיפו לרשימה גם בחירות ברשות הפלשתינית. ומלחמה ביו"ש.
אולי יעניין אתכם
3
עונת המסיק בעיצומה, ובכל רחבי יהודה ושומרון שמאלנים קשישים נותנים מכות לנערי גבעות במטרה לעצור את האלימות. בניגוד לטענות של אנשי ימין קיצוני כאילו המסיק הוא רק תירוץ של הערבים כדי להשתלט על קרקע ואין פה שיקול כלכלי אמיתי, מי שראה את הכסף שארגוני שמאל בארץ ובעולם שופכים על הנושא כשכל מוסק בודד מלווה בעשרה צלמים, מיד הבין שמדובר במנוע צמיחה משמעותי. אחרי הכול, תמונה טובה של מתנחל תוקף אנרכיסט יכולה לפרנס כמה וכמה דוחות של טרור יהודי. כמו בכל שנה, צה"ל התגייס בכל כוחו לאפשר את המסיק, גם בתוך יישובים יהודיים. מה שמזכיר כמה מזל יש לנו שהאדמה בעזה מגדלת יבול רק ליהודים, כי הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה ערבים מעזה שבאים למסוק זיתים ביישובי העוטף.
4
למרות שבבירור מדובר בתעמולת בחירות שעושה שימוש בנכסים ציבוריים, משפט נתניהו נמשך כמעט כרגיל. במסגרת המשפט, זכינו השבוע לשמוע את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט, שהגיע להעיד על כל הדברים שהוא לא ידע בנוגע לחקירות נתניהו. בינתיים שמענו שהוא לא ידע שום דבר מכל הדברים הבלתי־חוקיים שהיו בחקירות, אבל כדי לאזן את זה – הוא גם לא ידע אם ביבי בכלל קיבל סיקור אוהד. בואו נגיד ככה, מבחינתו של מנדלבליט אף אחד בסיפור הזה לא עשה שום דבר פלילי. מעניין מה הוא חושב שעושים שם בבית המשפט. לא נורא, לא משנה, בטח לא נגרם יותר מדי נזק. אחרי הכול, כמו שאמר שי ניצן, כל תקדים צריך להתחיל איפשהו.
עמיחי מקים יישוב
הישיבה הראשונה והאחרונה של ועדת התכנון, שאמונה על תכנון האתר הזמני של היישוב העתידי, התקיימה בכלל בזום, מסיבות מובנות. רוב הנוכחים ידעו בדיוק מה הם רוצים להגיד בישיבה, חוץ משלמה שרצה בעיקר לחמוק מההרדמות ולשחק במחשב במסך השני במקביל לפגישה.
את האווירה פתח יוסף, שהיה התכל'סי ביותר מהמשתתפים, ומאוד רצה יישוב כפרי מהסוג שילדים יכולים להסתובב בו בלי חשש שידרוס אותם רכב חולף. הסיבה שהוא רצה יישוב כזה היא שהוא לא רצה שיידרסו ילדים ביישוב החדש – בעיקר לא הילדים שלו, אבל גם באופן כללי.
כדי לנסות להכווין את הדיון לשם, הוא פתח את דבריו ואמר שצריך לחשוב על הערכים שלנו ואיך הם משתלבים ביישוב הקבע אבל גם ביישוב הזמני – וזו הייתה טעות חמורה. זו הייתה טעות, כי בישיבה השתתפה גם רינה, וכשהיא שמעה את המילה ערכים היא ישר קפצה להציג את המצגת שהצ'אט הכין לה, ובה דוגמאות לכיכרות שמייצגות את הערכים של היישוב, כמו כיכר שבעת המינים וכיכר התורה הגואלת וכיכר החלוצים. כל כיכר תהיה עם מיצג שקשור לנושא שייבחר ביחד עם ועדת שפ"ה, ויתקיים יום כיכרות שבו כל משפחה תקבל אחריות על כיכר אחת, ואז נעשה סיבוב כיכרות. בשלב הזה שלמה, שהבין לאן הסופה נושבת, קטע אותה ואמר שלפי החישוב שלו יהיו לנו ביישוב יותר כיכרות מאנשים, ואם כבר אז עדיף שיהיו עשר כיכרות כנגד עשר הספירות, וכל היישוב יעוצב בצורה של הפרצוף השלם. הוא אישית רוצה לגור בין גבורה לחסד, אבל מוכן גם להתפשר על מלכות אם זה אומר שלא יהיו לו שכנים שמסתירים את הנוף.
יוסף, שהבין סוף סוף איך עובד נושא רשות הדיבור בפגישה הזאת, החליט להסביר את הכוונה שלו באופן ברור ושטחי ככל האפשר, ואמר שהוא מעוניין שהיישוב יהיה מוטה הליכה ובלי כלי רכב, ועם מרכז יישוב משמעותי ששם יהיו הבית כנסת והמוסדות, ולשם יהיה אפשר לעשות רחוב הולנדי מהצד. שלמה כמובן העיר שביישוב תורני כמו שאנחנו רוצים להקים לא יהיה שום רחוב הולנדי אלא רק רחובות יהודיים. יוסף התנדב להודיע לו שזה לא הזמן לבדיחות, ושלמה התבצר בעמדתו וטען שזה מתחיל ברחוב הולנדי ונגמר בזה שאין זמן לבדיחות, ולמעשה הפרוגרס כבר חדר עד ליסודות של היישוב שלנו.
רינה, שגם היא התחברה לרעיון שהילדים שלה לא יידרסו, נטתה לתמוך בהצעה, אבל העירה שלא כולם יכולים לסחוב את הקניות מהאוטו הביתה בכל היישוב, ואנשים ירצו חניה ליד הבית. מה שגרם ליוסף להזכיר לה שמדובר בישיבה של ועדת תכנון, והם יכולים לבחור לעצמם את הבתים שקרובים לחניה ולתת לפראיירים של ועדת קהילה להסתדר עם הקניות.
בשלב הזה חיימקה, שהיה נציג התנועה המיישבת ולכן היחיד בכל הישיבה שבאמת יש לו מושג מה הולך לקרות, הסביר שהוא מאוד מתחבר לחזון הזה, וגם הוא חולם לגור ביישוב שכמעט אין בו כבישים ויש בו חצרות גדולות ומדשאות כאילו שזה קיבוץ שיש לו נחל רשום בטאבו, אבל צריך להיות מציאותיים, כי הדברים האלה עולים כסף.
שלמה, שמבין עניין, שאל מיד: "אז שתי שורות של בתים, שני מטר בין בית לבית וכביש באמצע?"
"שתי שורות של בתים, שני מטר בין בית לבית וכביש באמצע".
"אז בשביל מה בכלל צריך ועדת תכנון?"
"חייבים להחליט באיזה צד של הרחוב שמים את עמודי החשמל".
"אז אני מציע בצד ימין".
"ימין של מה?"
"מה זה משנה?"
