דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
משפט

הטרדה או מחאה לגיטימית? ארגוני שמאל עתרו נגד הנהלת בתי המשפט

הבוקר בבג"ץ: האם יש חופש מחאה מול עורכי הדין מצד הקהל? את העתירה הגיש ארגון שמאל המייצג בין השאר אסירים ביטחוניים ובני משפחותיהם

השופטת דפנה ברק־ארז. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
השופטת דפנה ברק־ארז. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הבוקר התכנסו בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ בהרכב של שלושה שופטי עליון, השופטים דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר לדון בעתירה שהוגשה על ידי ארגון השמאל "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", המייצג לעיתים תכופות אסירים ביטחוניים המורשעים במעשי טרור, לרבות רצח. העתירה שהגיש הארגון נגד הנהלת בתי המשפט נכנסה תחת הכותרת: "הגנה על עורכי דין מפני התנכלות הקהל בבית המשפט". בא כוחם של העותרים היה עורך הדין מיכאל ספרד, המזוהה עם השמאל העמוק וייצוג תושבי הרש"פ לרבות טרוריסטים בבית המשפט.

אב שכול שבנו נרצח בטבח שמחת תורה תשפ"ד ביקש גם כן להצטרף לדיון, בית המשפט אישר את בקשת ההצטרפות ובא כוחו עו"ד יהודה פועה הגיע גם כן כמשיב. עורך הדין ספרד שטח את טיעוניו על כך שעורכי הדין מארגוני "זכויות האדם" השונים, בעיקר כאלה המייצגים לדבריו "לקוחות פלסטינים שאין להם מישהו אחר שייצג אותם" סופגים "התנכלות קשה" באופן תדיר בדיונים בבית המשפט. לדברי עו"ד ספרד, ההתנכלות כוללת "רדיפה במסדרונות בית המשפט, הטרדות, השפלה, ביוש, הצקה ואיום על עורכי ועורכות הדין". עו"ד ספרד טען כי עורכי הדין סובלים מהטרדה בעיקר במבואה, אך בכל מרחבי בית המשפט ונתן לדוגמה מפגינים שמצלמים אותם תוך "הטחת כינויי גנאי".

לדרישת העותרים, על הנהלת בתי המשפט והמשמר לנהוג ביד קשה כלפי המפגינים נגד עורכי הדין תוך נקיטת הליכים וסנקציות נגד אלה שיפרו את הכללים אותם הם מבקשים להעביר. עו"ד ספרד טען כי הוא לא מעוניין לפגוע בחופש הביטוי ולטעמו צריך לאפשר הפגנה רק בתוך אזור תחום ומגודר ולא בקרבת עורכי הדין. זאת אומרת, הדרישה היא לא שמירת מרחב אישי או מרחק מינימלי, על מנת למנוע איום – אלא ממש הגבלת חופש הביטוי וההפגנה של קהל שרובו בדרך כלל משפחות של נרצחים ונפגעי טרור המגיעים לבית המשפט להשמיע את כאבם וזעקתם.

בזמן שהציג עו"ד ספרד את עמדתו כי יש לאפשר הפגנה רק בתוך שטח מגודר, עו"ד יהודה פואה, המייצג את האב השכול המבקש להצטרף, חייך בסרקזם לשמע הדברים. ראש ההרכב, השופטת ברק-ארז מיהרה לתקוף אותו בחריפות על כך שהוא מזלזל בדבריו של עו"ד ספרד. השופטת ברק-ארז עצרה את דבריו של עו"ד ספרד וגערה בעו"ד פואה: "אנחנו מבקשים שעורכי הדין לא יהיו כל כך אקספרסיביים זה כלפי זה, לא צריך לצחוק כשחברו טוען, זה אולי גם קצת קשור לעניין". כלומר, באופן מובהק ראש ההרכב בחרה לצדד בצד העותר, ולרמוז שהיחס של עו"ד פואה כלפי דברי בא כוח העותרים מסמל את התופעה עליה העותרים מתלוננים.

כשהגיע תורו של עו"ד פואה לטעון, השופטים ברק-ארז וכשר קטעו את דבריו מספר פעמים, תוך אזהרה שיתייחס באופן קונקרטי רק לדרך שבה על משמר בתי המשפט לאכוף את ההטרדה כלפי עורכי הדין משמאל ולא באופן מהותי לעצם הדיון עצמו. עו"ד פואה נאלץ לומר שוב ושוב שהוא מבקש קודם לטעון את טענתו, וזכה ולהערות ציניות מצידה של ראש ההרכב.

"חשבתי שאני הולך לדבר על זכות המחאה", אמר עו"ד פואה והמשיך: "במהלך הדיון הבנתי שאני לא צריך לדבר על זכות המחאה, אלא על זכות הטיעון. האם בכלל יש לי זכות טיעון, האם קולם של אלה שילדיהם נרצחו בטבח יכול להישמע בבית המשפט". עו"ד פואה סיפר כי במשך שנתיים הוא הגיש לבית המפשט עשרות בקשות הצטרפות בשם משפחות והורים שכולים הטוענים לתמיכה בטרור מצד ארגוני השמאל השונים, אך בעוד שהם הגיעו לטעון בבית המשפט פעם אחר פעם, השיבו שאין לו זכות עמידה להגיע כטוען לדיונים. השופטים המשיכו לקטוע את עו"ד פואה, בטענה שדבריו לא רלוונטיים לדיון, שהוא על דרכי האכיפה של ההפגנות, בעוד הוא בא לזעוק על היחס המפלה בתוך כותלי בית המשפט כלפי הצד הימני והמשפחות השכולות, שנגדם גם כל האמור בעתירה הנוכחית. הדיון מצולם, מזמינה את כל מי שמעוניין להיכנס ליוטיוב שלדוברות הרשות השופטת ולהיווכח בעצמו.

מה לקרוא עכשיו