שאלה: למה רבנים מתערבים בנושאים פוליטיים – האם זה לא מצמצם את השפעתם על כלל הציבור?
תשובה: במאמר 'כבוד הרבנות' (מאמרי הראי"ה, א, עמ' 52) שאותו פרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בי"ד באדר א' תרפ"א, ביום שבו התכנסה ועידת היסוד לסידור הרבנות הראשית בארץ ישראל, הציב חזון לרבנות שאותה בכוונתו להקים.
הוא ראה בה תחילתה של קיום ההבטחה "ואשיבה שופטייך כבראשונה". רבנות זו לא תהיה מזוהה פוליטית, כפי שהיה בגלותנו הארוכה, כאשר "הרבנים נסחבו על פי רוב בזרם של איזו סיעה ומפלגה… נעשו גם הם עצמם מוסגרים… ומכונסים בתוך הקטנות המפלגתית עם כל חסרונותיה ומגרעותיה" (שם).
סגנון פעולתה של הרבנות הראשית יהיה שונה: "הרבנים צריכים לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה… ההשפעה של דבר ה' מוכרחת להיות מתפשטת על כל החיים, מבלי לתת מקום לציבור לחשוב כי הרבנות היא… נחלתה של איזו מפלגה מיוחדת… צריכים הם לדעת כי אין לנו שום מפלגה באומה שאיננה זקוקה להשפעה ושאין באפשרותה לקבל השפעה, וכי גם בחוגים רחוקים… יכולים אנו במידה ידועה להשפיע השפעה של כבוד ושל חיבה לדת ולאמונה, אם רק נדע להשתמש באמצעים הגונים ומוכשרים לפי הדור" (שם). אכן, כך מתנהלת הרבנות הראשית, הן הארצית והן העירונית, הפונות אל כל חלקי החברה. גם החוק אוסר עליהן לעסוק בפעילות מפלגתית מובהקת או לקחת חלק בתעמולת בחירות.
אולי יעניין אתכם
אבל בנו וממשיך דרכו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, כתב מכתבי תמיכה רבים, הן במזרחי והן בפועל המזרחי לקראת הבחירות לכנסת (ראה למשל 'להלכות ציבור', עמ' יח; רפא). נראה כי לדעתו יש להבחין בין מי שמכהן ברבנות הראשית – שאכן אינה שייכת למפלגה מסוימת – לבין מי שממלא תפקיד שלא במסגרת ממלכתית. לכן, הוא עצמו שהיה ראש ישיבה, ולא נשא בתפקיד ממלכתי, הביע תמיכה במי שפעל למען השאיפות הרוחניות שבהן דגל. כך נהגו ונוהגים רבנים רבים וחשובים לאורך כל השנים, וביחס לכל המפלגות הדתיות.
שאלה: האם מעורבות בפוליטיקה לא גורמת לזילות כבוד התורה?
תשובה: הגרי"ד סולובייצ'יק (חמש דרשות, עמ' 119-115) קרא בפומבי לתלמידיו ולציבור הדתי והחרדי בכללו לתמוך במזרחי, בשל העובדה כי מפלגה זו פועלת למען החינוך הדתי והחרדי, ולמען צביונה היהודי של מדינת ישראל.
הוא עצמו התוודה כי במשך שנים היה שותף לסברה שיהודי דתי צריך להתרחק מפוליטיקה, שמנמיכה את הדמות הרוחנית בעסקאות קח ותן ובמאבקים קשוחים. אבל הוא חזר בו, מכיוון שראה את התועלת הגדולה הצומחת מהמעורבות הזו. כראיה לכך הביא את המשא ומתן ה"תגרני" של הקב"ה עם פרעה בעשר המכות. הביטוי "וארד להצילו" מתפרש במדרש (שמות רבה, טו, ה) במובן של "ירידה" כביכול של הקב"ה משמי שמיים לעולם טמא, שאינו לפי כבודו. אבל המטרה של הצלת עם ישראל חשובה יותר מכבוד זה.
יש להוסיף כי יחד עם זאת, על הרב להישאר מעל החשבונאות הפוליטית־מפלגתית הקטנונית של 'שמור לי ואשמור לך'. רבנים שלא נזהרו מחציית הגבול הזה הקטינו את קומתם הרוחנית. גם ראשי המפלגות צריכים להיזהר בכבודם של רבנים, ולא לראות בהם "קרדום לחפור בו מצביעים".
הנהגה אלוקית גם בהלכות מדינה
שאלה: מה רבנים מבינים בפוליטיקה ומדינאות? יעסקו בתורה והוראה וישאירו את העיסוק בה למומחים בתחום.
תשובה: ידוע לכול שלא ניתן לייחס לפוליטיקאים "מקצועיות" בתפקיד שאינו דורש אפילו תעודת בגרות…
כשננתח לעומק את מקורה של טענה כזו, נמצא כי היא מתבססת על המחשבה שכביכול הקב"ה נמצא רק בד' אמות של הלכה ולא בהלכות מדינה והנהגתה. אך זו נסתרת מכל התנ"ך, שרובו אינו הלכות הפרט ואפילו הכלל, אלא סיפור ההנהגה האלוקית הפוליטית ההיסטורית שלנו, וכוללת את קורות מנהיגינו ואת תגובת ה' על מעשיהם ומחדליהם.
לא רק הנביאים, אלא גם חכמי הדורות היו מורי הדרך בצמתים המרכזיים ביותר של העם. רבן יוחנן בן זכאי הוא שהחליט בלית ברירה לוותר על בית המקדש לטובת יבנה וחכמיה. רבי עקיבא וחכמי דורו עודדו את העם למרד ברומאים בהנהגת בר כוכבא.
הרב קוק עצמו היה מעורב באינטנסיביות בפולמוס שבין הציונים למתבוללים באנגליה ערב הצהרת בלפור, אז הביע בלהט ובתוקף – הן בפני הבריטים והן בקול קורא בכל בתי הכנסת – את דעת התורה שעם ישראל הוא עם לכל דבר, ולא רק דת כשיטת המתבוללים, ולכן על ממשלת אנגליה לתת לו בית לאומי בארצו (מאמרי הראי"ה, עמוד 331). דעתו הייתה גורם חשוב במהלך גיבושה של ההצהרה הדרמטית ההיא. גם בזמן הפרעות בשנת תרפ"ט עמד הראי"ה בתוקף על זכותנו ההיסטורית בכותל מול איומי הערבים והבריטים, והלחצים של הוועד הלאומי לוויתור.
בדורנו זכינו להסתופף בצילו של הרב צבי יהודה קוק, שמכוחו קם גוש אמונים. רבנו היה מעורב במגעים פוליטיים מעשיים, ובהנחיה רוחנית שתורגמה למעשה. הוא שטבע את המטבע "פוליטיקה אלוקית". כי באמת צריך לנהל את הפוליטיקה של עם ישראל מתוך ראייה אלוקית, כלומר על פי תורה.
חובת הצבעה למפלגה דתית
שאלה: האם ייתכן לפסוק הלכה לאיזו מפלגה להצביע?
תשובה: הרצי"ה אמר בשיחה לתלמידיו, ששאלו אם להצביע למפלגת 'התחיה' במקום למפד"ל: "יש שם יהודים טובים, אך צריך בירור על הפרטים, כמה שומרים מצוות, כמה פחות שומרים מצוות". הגרי"ד סולובייצ'יק הבהיר (חמש דרשות, שם) – לא בסגנון של פסק – כי אין להצביע למפלגה חילונית גם אם היא משלבת בשורותיה דמויות דתיות ואפילו רבניות. ראיה לכך הביא מההלכה הקובעת כי הנותן לשומר דינר זהב אבל אומר לו להיזהר ולשמור על הדינר שהוא של כסף – אם המטבע אבד ישלם השומר רק מטבע של כסף, כיוון שזה מה שקיבל על עצמו (בבא קמא, סב, א). אומנם גם על דינר כסף יש לשמור, אבל לו ידע השומר כי הוא של זהב היה שומר עליו טוב יותר ולא היה נאבד. כך, לדעתו, היחס של מפא"י ליהדות, ובמיוחד לחינוך הדתי. היא אומנם תופסת את היהדות כעניין חשוב, אבל לא מסכימה כי יהדות היא "יסוד היסודות של קיומנו הכולל. לדידם היהדות היא ערך ואולי אף ערך גדול, אך בהחלט לא דינר של זהב".
ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, הגר"א שפירא, הגדיר את ההצבעה למפלגה דתית כחובה לשם שמירת הדת וכל קודשי ישראל (מורשה א, רמז-רנא). את דבריו ביסס על הפסוק "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (דברים כז, כו), וכהסבר הרמב"ן שם כי מי שבידו לחזק את קיום התורה בעם ישראל ולא עושה כן – למרות שבעצמו שומר תורה ומצוות – הרי הוא בכלל הפסוק הזה. מכלל לאו אתה שומע הן, וכשמסייעים לקיום התורה, חלה עלינו ברכה – "ברוך אשר יקים".
לכן הסיק כי קיימת חובה להשתתף בבחירות ולבחור נציגים שיגנו הן על הסוגיות הדתיות של הפרט ושל הכלל, והן על אחיזתנו בארץ. כלפי מי ששקלו להצביע למפלגה שאינה דתית במובהק, שלדעתם תפעל טוב יותר לטובת אחיזתנו בארץ ישראל – הגיב כי קיום מצוות התורה של כל פרט וצביון של תורה במדינה הם חלק משאלת הביטחון של המדינה, כפי שכתוב "אם בחוקותיי תלכו… וישבתם על הארץ לבטח".
עוד כתב כי אין לסמוך על מי שבעצמו לא חי לאור התורה ומצוותיה שידאג להם בפעילותו בכנסת (בדומה למה שכתב הרב סולובייצ'יק).
שאלה: אין מפלגה שמתאימה לכל שאיפותיי, האם בכל זאת יש לבחור את הרע במיעוטו?
תשובה: על שאלה כזו ענה הרצי"ה: "העולם מלא קלקולים. בוחרים את הפחות מקולקל". הגרי"ד כתב כי גם לו יש ביקורת, אבל "אנינות טעם אינה חלק מהשיקולים בבואנו לשדה הפוליטי להגן ולקדם את יהדותה של מדינת היהודים". הגר"א שפירא כתב כי למרות הטענות שיש כלפי המפלגות הדתיות, הרי שהשתתפות בבחירות הינה חיוב ממש, כדי לחזק את שמירת הדת וכל קודשי ישראל.
נראה שגם על זה נאמרו דברי רבי טרפון "לא עליך המלאכה לגמור – ואי אתה בן חורין להיבטל הימנה".
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת:
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
