כשצפיתי בסרט החדש של שולי רנד נזכרתי בויליאם שייקספיר. אצל ויליאם שייקספיר, הבדחן והליצן The Fool או The Clown) הם הרבה יותר מדמויות שנועדו להצחיק את הקהל. לעיתים קרובות הם מהדמויות החכמות, החריפות והעמוקות ביותר במחזותיו.
הליצן הוא דמות שמותר לה לומר דברים שאחרים אינם מעזים לומר. הוא משתמש בהומור, במשחקי מילים, באירוניה ובבדיחות כדי לחשוף את האמת.
הוא יכול ללעוג למלך, למעמדות הגבוהים, לאצולה ולבעלי הכוח, דווקא משום שהוא נתפס כמי שאינו רציני.
הליצן או השוטה ב'המלך ליר' – אולי הדוגמה המובהקת ביותר. הוא לועג למלך, אך למעשה הוא היחיד שמבין את גודל הטעות שעשה. מאחורי הבדיחות שלו מסתתרת חוכמה טרגית. כך גם למעשה בבדיחה או בבדחן.
אולי יעניין אתכם
באולם הסרט בו הקרינו אמש את הסרט הבדחן, לרגע היה נדמה כי אתה מצוי בשטייטל של מאה שערים ולא בהקרנת סרט.
השפה הדוברת היא שפת היידיש, האווירה חסידית-חרדית והסיפור כך נדמה מאגדה מודרנית קומית ומרגשת ברוח שלום עליכם ויצחק בשביס־זינגר, המתרחשת הפעם לא במזרח אירופה אלא בשטייטל בלב ירושלים.
הבדחן, סרטו החדש של שולי רנד, הוא במידה לא מבוטלת גם סיפורו האישי של רנד. האיש שפעם היה משועי התרבות הישראלית, ירד לפרק זמן לא קצר מגדולתו, סב על פתחי נגידים שהכירוהו מהעבר המפואר שלו עד אשר חזר ובגדול לבמות ולאקרנים.
"הבדחן" מגולל את סיפורו של מוישה (שולי רנד), מי שהיה בעבר אחד מגדולי בדחני החתונות בירושלים, ואיבד את מעמדו הרם בעקבות התמכרות לאלכוהול וכיום הוא נאלץ לחיות מהיד לפה. הגעתו המפתיעה לארץ של חבר ילדות שהתעשר באמריקה, פותחת בפניו הזדמנות אחרונה להשיב לעצמו את תהילת העבר. עד כמה רחוק יהיה מוכן ללכת?
מוישה שטריקר (שולי רנד), מי שהיה בעבר גדול בדחני החתונות החרדים בירושלים הפך לעני מרוד ונמצא בתהליך שיקום מהתמכרות לאלכוהול, תוך שהוא משתתף במפגשי מכורים במגזר החרדי.
כאבו הגדול ביותר הוא שבתו האהובה, שרה לאה (מלכי גולדמן), הגיעה לגיל 31 וטרם נישאה. כאשר היא זוכה לשידוך מוצלח, מתבשר מוישה כי עליו לגייס בדחיפות 20,000 דולר למימון חתונתה.
ההזדמנות הכלכלית והמקצועית שלו מגיעה כאשר חבר נעוריו, ישראל בומצ'יק (טל פרידמן), חסיד אמריקאי אמיד, מגיע לירושלים כדי לחתן את בנו. מוישה מציע את שירותיו כבדחן האירוע, אך מגלה כי לתפקיד כבר נשכר משולם קליקר (אילון גולד), כוכב בדחנות ראוותני ומצליח מארצות הברית. מוישה נאלץ להילחם על מקומו, על כבודו המקצועי ועל עתיד בתו.
המתח בין שני הבדחנים, הגאווה, הבקבוק והרעב לגדוּלה שכבר הרס אותו פעם אחת, מסכנים את הדבר היחיד שאסור למוישה להרוס: את העתיד של בתו.
צילומי הסרט החלו בשנת 2024 והתרחשו בירושלים ובמרכז הארץ. בהפקה השתתפו כאלף ניצבים על מנת לדמות את אירועי החתונות ההמוניים של המגזר החסידי.
לסיכום. ראיתי בסרט שני חלקים.
האחד את משחקו המצויין הנפלא והאיכותי של שולי רנד ושל מספר שחקנים לצידו. כולל את אשתו צופית.
מאידך המחותנים לא בדיוק משחקים את החסיד האמריקאי הממוצע ואפילו יותר מכך. טל פרידמן במשחק בינוני לטעמי וגם הבדחן האמריקני כלשונו הוא לא בדיוק מתאים לציבור החרדי. הוא לא באמת בדחן.
שאלתי כמה וכמה אנשים שמכירים היטב את החתונות החרדיות האמריקניות העשירות. שם בדרך כלל גם הבדחן מתאים ומותאם לאווירה. משהו בסגנון של אברהם פריד.
הבדחן הזה לא מביא את התוצר שאנחנו במגזר מכירים. גם הסיפור של המטבע שהופך את אדם מלקוי דיבור לכזה ששפתו רהוטה באחת, נשמע קצת מופרך.
לסיכום האווירה, המוזיקה, הידישאיות, המשקה והבדיחות טובות מאוד ומחזירות אותנו שנים אחורנית אבל יש הרבה מה ללטש ולתקן במשחק ובטקסט.
103 דקות נקיות מאד משרות אווירה עם דברים שראויים תיקון.
