ממשלת מיעוט

ביום חמישי האחרון זה קרה שוב. ישראל תקפה בעוצמה בתימן. לא מדובר בפעם הראשונה שמטוסי חיל האוויר הישראליים מרחיקים עוף ותוקפים מטרות על אדמת תימן. אלא שמהר מאוד התברר כי התקיפה הנוכחית שונה מקודמותיה, והפעם לא מדובר בהפצצת נכסים, מבנים ונמלים, אלא בלא פחות מאשר ניסיון חיסול הצמרת החות'ית.

ואכן, אט אט התבהרה התמונה והתברר כי התקיפה הישראלית כוונה לישיבת הממשל החות'י במבנה סודי בצנעא. שוב ושוב שודרו ברחבי העולם מראות להבות האש הענקיות והעשן השחור המיתמר לשמיים כתוצאה מהתקיפה הקטלנית, אבל תוצאות התקיפה עדיין לא היו ודאיות. היו שהניחו כי יעד החיסול היה בכלל מוחמד עבד אל־כרים אל־ע'מארי, הרמטכ"ל של החות'ים, אך בשעות הראשונות עדיין לא נודע גורלו וגורל יתר הנוכחים במקום. לאחר כמה שעות של בהלה ואנדרלמוסיה אישרו החות'ים באופן רשמי כי ראש הממשלה החות'י אחמד ע'אלב אל־רהווי חוסל בתקיפה. יחד עימו חוסלו מרבית השרים הבכירים ורבים נוספים. בנוגע לרמטכ"ל החות'י, לעת עתה נראה כי ניצל בעור שיניו מהחיסול, ולא בפעם הראשונה.

יצוין כי לתקיפה בתימן הישג מודיעיני ומבצעי רב. תימן שוכנת במרחק של כ־2,000 קילומטרים מגבולות ישראל, ועד ל־7 באוקטובר השלטון החות'י נחשב לשטח עיוור מבחינה מודיעינית. אלא שמאז פרוץ המלחמה שיגרה תימן מאות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, והאיום החות'י גבר. בעקבות כך הוחלט על הקמת מחלקה חדשה ומקצועית באמ"ן, שתתמקד באיסוף מודיעיני איכותי במרחב החות'י. נראה שהמחלקה החדשה היא שהביאה בסוף השבוע החולף את אותו מידע רגיש בזמן אמת על התכנסות הממשל החות'י בלב צנעא. דובר צה"ל אישר כי "התקיפה התאפשרה בעקבות ניצול הזדמנות מודיעינית וסגירת מעגל מבצעית מהירה, שהתרחשה תוך שעות ספורות".

מבצע מסוג זה מצריך ללא ספק מודיעין איכותי ומדויק והתגברות על אתגרים מבצעיים מורכבים ביותר. הטיסה הממושכת אל עבר היעד מחייבת תיאום רב בין כלי הטיס הרבים, תדלוק אווירי במהלך הטיסה ויכולת תמרון ותחכום מבצעי מהמעלה הראשונה. מכאן שהתקיפה הדרמטית בלב תימן ותוצאותיה המרשימות משקפות יכולות מבצעיות, מודיעיניות והתקפיות מהגבוהות שידעה ישראל.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר כ"ץ לוינטר: "אתה לא מעודכן. צה"ל ערוך לחסל את חמאס"

עוד מאת רבקי גולדפינגר הורים שכולים לראשי המפלגות: פרסמו תכניותיכם ליו"ש

הפגיעה בצמרת מתימן הייתה קטלנית, ובעקבותיה חשה ההנהגה החות'ית פחד ודאגה מפני ניסיונות חיסול נוספים. ההנהגה שנותרה קיבלה הנחיות מחמירות, שאוסרות עליה בשלב זה כל התכנסות. עוד דווח על מנוסה המונית של בכירים מצנעא לעבר מקומות מסתור באזורים נידחים. אך האם מדובר במכת מחץ על החות'ים? האם בעקבות החיסול הדרמטי של חלק נכבד מההנהגה החות'ית תחדל מיליציית הטרור מתימן לפעול נגד ישראל? האם מדובר בפעולה שבכוחה לשנות את מאזן האימה, או שמא מדובר באיום עיקש על ישראל שרק ילך ויתגבר? והאם בכוחה של ישראל לבדה להכניע את האיום מתימן, או שנדרשת התגייסות של כלל מדינות העולם למאמץ המלחמתי?

עלייה באיומים של החות'ים

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וכיום ראש המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, רואה ערך רב בהוצאה לפועל של פעולות התנקשות בראשי האויב: "עצם ההחלטה להכניס לארגז הכלים המבצעי של ישראל את דרך הפעולה של עריפת ראשיהם של אויבינו, בכל דרג ובכל מקום שהם נמצאים בו, היא משמעותית ביותר", מציין בן שבת.

"מוחמד אל־בוח'ייתי, אחד הבכירים בלשכה המדינית של החות'ים, אמר בעקבות ההתקפה בתימן ש'ישראל חצתה את כל הקווים האדומים במערכה הזו'. הוא לא טועה. במלחמה הזאת ישראל אכן חצתה את מה שבעיני איראן וארגוני הטרור היו אמורים להיות קווים אדומים במדיניותה. ישראל הסירה את הרסנים וממחישה, גם בדרך זו, את השינוי שהתחולל בגישתה בעקבות 7 באוקטובר. עתה, לאחר 'מבצעי העריפה' נגד מנהיגי החות'ים, צמרת חיזבאללה וראשי מערכת הביטחון של איראן, הגיע זמנם של מנהיגי חמאס שיושבים בחו"ל", פוסק בן שבת.

כיצד ישפיעו חיסולי הבכירים בתימן על המשך המערכה מול החות'ים? האם נאמרה המילה האחרונה, או שמא יש לצפות לפעולת תגמול חות'ית והמשך השיגורים לעבר ישראל?

"המאבק עם החות'ים רחוק מלהסתיים. אם קודם לתקיפה הישראלית, המלחמה בעזה הייתה הסיבה המוצהרת העיקרית להימשכותו, הרי שכעת נוספה לה המוטיבציה לנקום את חיסולה של הצמרת ואת ההשפלה הקשה של התנועה, וייתכן כי החשבון יישאר פתוח גם אם סוגיית עזה תסתיים. בהתייחסויות הפומביות ניתן לראות עלייה באיומים מצד החות'ים. מערכת הביטחון צריכה להניח שהחות'ים יעשו מאמץ לשדרג את יכולותיהם נגדנו בכל התחומים. כיום הם מתקשים להשיג תוצאות אפקטיביות באמצעות טילים וכטב"מים, אבל הם לא יאמרו נואש וינסו לשכלל את יכולותיהם ולהשתפר. מלבד זאת הם ימשיכו לפעול בתווך הימי, וגם התקפה יבשתית מופיעה אצלם בתפריט האפשרויות. כולנו ראינו את סרטי התדמית שהם הפיצו בעבר, על התקפה שיבצעו נגד דימונה".

לחות'ים היסטוריה ארוכה של מלחמות ומאבקים מול מדינות העולם ובהן ארצות הברית וסעודיה, ולמרות זאת עד כה אף לא אחת מהן הצליחה להסיר את האיום. מה יכול להוביל להכנעה של החות'ים? האם ישראל לבדה תצליח בכך?

"לא צריך לנופף יותר מדי בהיסטוריה הזאת, וגם לא להכתיר את החות'ים כמי שהצליחו לעמוד מול ארצות הברית. הם אומנם מגלים עמידה נחושה, אבל כשארצות הברית מחליטה באמת לשים סוף לתופעות מסוימות, אז הן מסתיימות בדרך שבה סדאם חוסיין, מועמר קדאפי, אוסאמה בן לאדן ואבו בכר אל־בגדדי סיימו את מפעל חייהם. החות'ים הם לא האתגר העיקרי של ישראל, וישראל גם לא צריכה להיות הגורם העיקרי בטיפול בהם. המסר שלנו אליהם צריך להיות פשוט: אם תתעסקו איתנו – זה יעלה לכם ביוקר".

החות'ים שולטים בנקודת מפגש גאופוליטית הממוקמת על מצר באב אל־מנדב, אחד המעברים הימיים החשובים בעולם. מה להערכתך תהיה ההשפעה של הטרור הימי על הכלכלית העולמית?

"אכן, פעילות החות'ים גרמה להפרעה קשה בתעבורה הימית בים האדום ובתעלת סואץ, ובעקבות זאת להסטתה לנתיבים ארוכים יותר, להתייקרות בעלויות ההובלה והביטוח ולפגיעה בשרשראות האספקה העולמיות. להערכת מומחים, העלות הכלכלית של הנזקים מתחילת המצור נאמדת במאות מיליארדי דולרים. כמובן, זהו שיקול נוסף שצריך להניע את המערכת הבין־לאומית לטפל באיום הזה".

האם לפגיעה הישראלית בחות'ים יש השלכות על איראן?

"בלי כל ספק. החות'ים נותרו כזרוע היחידה שמאיימת איום פעיל על העורף הישראלי, ומממשת בכך גם את תפיסת 'השלוחים' של איראן. עלי ח'אמנאי, המנהיג האיראני, אמר לפני כשבועיים: 'מה שעושה העם התימני האמיץ היום הוא הדבר הנכון בהתמודדות עם פשעי הישות הציונית, שהיא כיום השנואה ביותר בעולם. יש לנתק את כל נתיבי התמיכה בישות הזו'. הוא אומנם כיוון בדבריו לסגר הימי שהכריזו החות'ים נגד ישראל, ולטרור שהם מפעילים כדי למנוע מעבר של ספינות שקשורות לישראל דרך הים האדום, אולם דבריו שיקפו גם את התפקיד שהוא מייחס לחות'ים במערכה הזאת", מחדד בן שבת, "איראן טוענת באופן מסורתי שמדיניותם של החות'ים נקבעת על ידם בהתאם להשקפתם, לאינטרסים שלהם ולמכלול שיקוליהם, ולכן אין להתחשבן עימה או להטיל עליה אחריות על מעשיהם. כך גם ביחס לארגונים האחרים, שבעיני ישראל והמערכת הבין־לאומית נתפסים כגופי פרוקסי וכזרועותיו של התמנון האיראני. אפילו אם היה ממש בטענות אלה, דוברי המשטר בטהרן יתקשו להכחיש את חלקה של איראן בחימושם של החות'ים, בין השאר באותם טילים בליסטיים וכטב"מים שמשמשים לתקיפתנו. תעשיית הטילים של איראן, שהסיכונים ממנה הומחשו היטב באירועי השנה שחלפה, ממשיכה לאיים על ישראל, ולא רק עליה. רק בימים האחרונים אישר שר ההגנה האיראני החדש בקולו כי איראן עוסקת כל הזמן בייצור נשק וטילים. הניסיון לבדל בין איראן לבין החות'ים, כמו גם הניסיון להפריד בין סוגיית הגרעין לעניין הטילים הבליסטיים, משרת את הרצון הכפול של איראן לשמר את השימוש בשיטת השלוחים, ולמנוע הגבלות על פעילותה בייצור והפצת טילים", הוא מסביר.

"לצד המהלכים הצבאיים בתימן, נוצרה עתה הזדמנות לטיפול יסודי בבעיית השורש: איראן. הודעת מדינות ה־E3 (בריטניה, צרפת וגרמניה) על פתיחת הליך הפעלתו של מנגנון ה־Snapback להחזרת הסנקציות של האו"ם נגד איראן, היא בשורה טובה לכל מי שמייחל לנפילתו של המשטר האסלאמי הקיצוני בטהרן או לפחות להחלשתו. הסנקציות יכללו אמברגו נשק, איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום, איסור על עיסוק בטילים בליסטיים שביכולתם לשאת ראשי נפץ גרעיניים ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים, הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ועוד", הוא מפרט, "ולפי דוח חדש של לשכת הסחר האיראנית, שפורסם בערוץ הטלגרם 'חדשות איראן', ההשפעות של חידוש הסנקציות על הכלכלה האיראנית אמורות להיות דרמטיות: זינוק באינפלציה, עלייה באבטלה, שחיקה בהכנסות ממכירת נפט, ירידה של ממש בהשקעות הזרות וצניחה בערך הכולל של שוק ההון. ישראל חייבת למצות את השפעת הממשל האמריקני על מדינות ה־3E בנושא הזה, ולהביא להפעלת הסנקציות הללו ולא לשימוש בהן רק כאיום. הגיע הזמן להנחית את השוט על גבו של המשטר האיראני".

מתכננים לפלוש לישראל

סגן אלוף במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, מדגיש כי יש להכיר בקשר ההדוק שבין האיום החות'י לטהרן: "החות'ים אולי נתפסים בעיני רבים בישראל כקבוצה של תימנים שיעים לועסי גת שמשגרים טילים בשעות הפנאי, אבל בל נטעה – החות'ים הם זרוע איראנית קיצונית דתית מלאת להט ומאומנת, שיושבת על אחד מנתיבי השיט העולמיים החשובים ביותר", הוא מבהיר, "החות'ים הם שלוחה מובהקת של משמרות המהפכה, וללא התמיכה הכספית והחימושית וההכוונה הצבאית האיראנית, הם היו נשארים כוח שבטי־מקומי מוגבל, ולא הופכים לאיום על שוק הסחר העולמי כפי שהם היום".

לשיטתך, ישראל צריכה להתייחס לאיום החות'י כאל זרוע מבצעת של איראן?

"בהחלט. המאבק חייב להיות מכוון לראש הנחש האיראני. צריך להבין שאיראן לא רק מספקת נשק, היא בעיקר מעניקה לחות'ים אידאולוגיה דתית קיצונית של התנגדות", מציין בוסקילה, "ולכן כל ניסיון לנתק את הבעיה מאיראן יהיה חסר תוחלת, וכל תקיפה בתימן תהיה מוגבלת, בדיוק כמו אדם שמכה את המקל ולא את היד שאוחזת בו. מי שרוצה לפתור את הבעיה החות'ית חייב לדבר פרסית. רק המשך הטלת מחיר כבד על המשטר בטהרן – אישי, צבאי, כלכלי ודיפלומטי – יגרום לו לשקול מחדש אם כדאי להמשיך ולהחזיק בשלוחה התימנית".

גם ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן ומיליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מעריך כי חיסולי הבכירים בתימן הם משמעותיים ומרתיעים, אך בשום אופן הם לא הסירו מעל ישראל את האיום החות'י: "חשוב לראות את התמונה הגדולה ולזכור שמדובר בחלק מעימות אסטרטגי בין ישראל לבין ציר ההתנגדות בראשות איראן", הוא מבקש לחדד, "החות'ים הם כעת חוד החנית של מערך השלוחים של איראן באזור, לאור מכבש הלחצים שמופעל על חיזבאללה ומונע ממנו לפי שעה להגיב לסיכולים הממוקדים ולתקיפות המרובות שמבצעת ישראל נגדו על בסיס כמעט יומי. החות'ים הצהירו אומנם שחיסול הבכירים לא יעיב על המשך המאבק שלהם נגד ישראל, אבל נראה שהחשש מסיכולים נוספים יאלץ את הצמרת החות'ית להעמיק את התנהלותם החשאית", מציין מנשרוף, "ודאי שלא נאמרה המילה האחרונה מצידם, והם צפויים להמשיך בשיגורים לעבר ישראל".

ד"ר מנשרוף מבהיר כי למרות הנטייה בישראל לזלזל באיום החות'י, מדובר באיום ממשי ומורכב עד כדי פשיטה לשטח ישראל לביצוע טבח: "להערכתי, לאחר מתקפת 7 באוקטובר אסור לישראל לזלזל באיומי החות'ים לבצע פשיטה קרקעית נגדנו. הם עורכים תרגולים בנושא, מאיימים להגיע אפילו עד דימונה, ויש להם מוטיבציה רבה. מדובר בפעם הראשונה שהם משתתפים במלחמה נגד ישראל, והם צוברים יכולות מתקדמות ומשתפרים באמצעי הלחימה עם הזמן. לכן בטווח הזמן הקצר נראה שפעולת התגמול שלהם תהיה באמצעות שיגורי טילים וכטב"מים, ואכן מאז התקיפה הישראלית בצנעא היינו עדים לניסיונות מצד החות'ים להגביר את שיגורי הכטב"מים, אך הם נפלו מחוץ לשטח ישראל וחלקם יורט. עם זאת בטווח הזמן הארוך הם כנראה ינסו לפלוש לישראל, וצריך להיערך לאיום הזה", הוא מתריע.

"לחות'ים יש עשרות אלפי מחבלים, והסיוע האיראני מעניק להם נגישות. כפי שראינו בקיץ האחרון, לאיראן הייתה כוונה לקדם תקיפות של החות'ים נגד ישראל מהגבול הסורי-ישראלי, אך המהלך לא יצא לפועל בסופו של דבר. גם הקשרים המתהדקים של החות'ים עם המיליציות השיעיות העיראקיות, שנתמכות בידי איראן, עלולים לסייע להם לקדם את כוונתם לפלוש לישראל", הוא שב ומזהיר, "חשוב לזכור בהקשר הזה שבראייה האיראנית, הזירה הירדנית היא מרחב מאפשר שדרכו ניתן לפלוש לישראל – הן בגלל היעדר גדר גבול בחלק מהגבול הירדני-ישראלי, והן לאור חולשה שכפי הנראה טהרן מזהה בקרב הכוחות הירדניים. בהתאם לכך, איראן כבר ניסתה לקדם פלישה של מיליציות שיעיות עיראקיות ליהודה ושומרון במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', אך גם מזימת הטרור הזאת נמנעה בסופו של דבר. לגבי התווך הימי, לחות'ים יש כלי שיט בלתי מאויש, ובהחלט ניתן להעריך שהם ינסו לפעול גם בתחום הזה מול ישראל".

אז מה אפשר לעשות נגדם? הרי כבר הוקמה קואליציה של מדינות שניסתה להילחם מולם ולא הצליחה. איך ישראל לבדה תהיה מסוגלת להכניע אותם?

"כדי למגר את החות'ים, יש להקים קואליציה בין־לאומית רחבה שתרכז מאמץ משותף נגדם. ישראל לבדה לא תוכל לבצע זאת. הכוחות הגדולים שצריכים להוביל את הקואליציה הם כמובן ארצות הברית ובריטניה, לצידן סעודיה וישראל וכן איחוד האמירויות. מעבר לתקיפות האינטנסיביות שעל הקואליציה לקדם מול החות'ים, יהיה עליה גם לתמוך בכוחות מקומיים שמתנגדים לחות'ים בתוך תימן. כיום הכוחות האלה חלשים ומפוררים", מסייג מנשרוף, "הקמתה של קואליציה כזו אינה מלאכה קלה, ארצות הברית אינה מעוניינת להישאב למלחמה נוספת במזרח התיכון, והסעודים לא ימהרו לפתוח שוב חזית נגד החות'ים לאחר שניזוקו מהם קשות במהלך שנות המלחמה נגדם. אבל זהו התרחיש היחידי שיוכל לשים קץ לתנועת החות'ים, מהלך שממנו יקצרו תועלת מדינות הקואליציה התיאורטית הזאת וגם אחרות, ובהן מצרים, שסובלת מפגיעה בתל"ג בגלל הירידה בהכנסות בתעלת סואץ כתוצאה ממתקפות החות'ים, אבל לא נראה שתסכים להשתתף בפעילות צבאית נגדם".

החות'ים מצהירים שהתקיפות שלהם הן אות תמיכה בעזה. האם להערכתך בסיום המלחמה בעזה הם יחדלו להתעמת עם ישראל?

"האיום החות'י כאן כדי להישאר. הם הפכו לשחקן אזורי חשוב, וללא ספק ישתתפו בכל מלחמה עתידית נגד ישראל. יש להם מוטיבציה לכך, ו'הקלף' הפלשתיני מעניק להם גושפנקה לא רק לדכא את בני עמם המתנגדים להם, אלא גם להיות שחקן דומיננטי בזירה האסלאמית באזור".

הם עדיין נתמכים באיראן?

"הקשר בינם לבין איראן, שהחל כבר ב־2009, הוא מורכב. אין כאן את הקרבה הדתית כמו שיש בין חיזבאללה לאיראן, כי החות'ים משתייכים לענף אחר בשיעה, לזרם הזיידי, לעומת איראן הנמנית על השיעה התרי־עשרית. אבל יש להם אינטרסים משותפים, בראשם המאבק בארצות הברית ובישראל. וכמובן, יש לזכור את ההשפעה שהייתה לח'ומייני על מייסדי התנועה החות'ית. החות'ים נהנים לפיכך מסיוע איראני מקיף, ובכלל זה אף הכוונה מודיעינית, אך נראה שאינם מקבלים פקודות מטהרן. יש להם שגריר קבוע בטהרן, מחבלים חות'ים מגיעים לאימונים בטהרן זה שנים. הפעילות האיראנית בזירה התימנית היא אינטנסיבית, ובהקשר זה חשוב לזכור את האזהרה ששיגר ב־2018 מפקד ה־CENTCOM (פיקוד מרכז של ארצות הברית, United States Central Command) דאז, הגנרל ג'וזף ווטל, במהלך עדותו בקונגרס, ולפיה לנוכח הסכם הגרעין איראן האיצה את חימוש החות'ים, והשיגה בחמש שנים בתימן מה שלקח לה שני עשורים לבצע בלבנון עם חיזבאללה".

אז אתה פסימי בנוגע לסיכוי להכריע את החות'ים?

"לפי שעה אפשר לצמצם במידה ניכרת את סכנת הטילים מצידם, אם ישראל תרכז מאמץ נוסף לפגיעה במשגרי הטילים שלהם. אבל לאור התמיכה שהם מקבלים מאיראן, צריך גם לפגוע באספקות אמצעי הלחימה מאיראן ובענף תימן בכוח קודס האיראני, שאחראי על הנגשת הסיוע לחות'ים. לכן אני לא צופה הכרעה בטווח הזמן הקצר ואף הבינוני, אבל בהחלט קיימת אפשרות לצמצם את איום הטילים שנשקף מהם. לצד זאת צריך כמובן להתייחס במלוא חומרת הדין לאיומים שלהם לבצע פשיטה לשטח ישראל, ולהיערך בהתאם".

***