יעטרם בכתר ישועה

1

מצד אחד, אנחנו זקוקים לנס כדי לבצע בהצלחה את המתקפה הגדולה לכיבוש עזה והכנעתו הסופית של ארגון חמאס. מצד שני, כבר היו לנו הרבה ניסים במלחמה הארוכה ומרובת החזיתות הזאת, אז לא כל כך מופרך לצפות לעוד נס או שניים.

אני לא מדבר כאן על ניסים המנוגדים לחוקי הטבע, אלא יותר על ניסים שבניגוד לציפיות המחושבות ולסטטיסטיקה. כי אם מטוסינו מבצעים מאות רבות של טיסות עד לאיראן הרחוקה, מצליחים לפגוע ביעדים וגם לחזור בשלום כולם עד אחד, אז אולי לא מדובר בנס גלוי, אבל בהחלט אפשר לראות בזה סייעתא דשמיא גלויה. ואם מבצע כה מורכב ומסובך כמו אלפי ביפרים של מחבלי חיזבאללה שמתפוצצים להם בידיים נוחל כזאת הצלחה, אז ברור שיש כאן תכנון אנושי מוקפד, אולי אפילו גאוני. אבל המבצע הזה היה יכול להשתבש בכל כך הרבה שלבים, שצריך לעצום עיניים כדי לא לראות את הסייעתא דשמיא.

2

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

אז נכון שבדרך הטבע אין סיבה לחשוב שלא נצליח לכבוש את העיר עזה, כמו שכבר כבשנו והרסנו את רפיח וחאן יונס, את בית חנון ואת שג'אעייה. ועדיין מצפים לנו שם אתגרים לא פשוטים, שנזדקק לסייעתא דשמיא גדולה כדי להתגבר עליהם.

בראש האתגרים הללו ניצבת משימת הצלת החטופים, שאומנם בניגוד למה שמנסים לחנך אותנו אינה עומדת מעל לערך הניצחון, אבל ודאי שהיא חלק ממנו ומטרה ראשונה במעלה. כיבוש העיר עזה יהיה כרוך ככל הנראה בסיכון שלומם של לפחות חלק מעשרים החטופים שנותרו בחיים, כשם שהוא גם כרוך בסיכון חייהם של אלפי חיילי החי"ר, השריון וההנדסה שייקחו בו חלק. החטופים עלולים חלילה להיפגע, על ידי המחבלים העמלקים שמחזיקים בהם או מאש כוחותינו. כזכור, גם במבצע יונתן באנטבה, שנחשב להצלחה ישראלית מופלאה, נרצחו שלושה מהחטופים בנוסף למפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו שנפל בקרב. גם ב'מבצע ארנון' שכולנו חגגנו את הצלחתו, חולצו מעזה ארבעה חטופים במחיר חייו היקרים של קצין הימ"מ ארנון זמורה, שמסר את נפשו למען הצלתם.

אז זה הנס הראשון שצריך לייחל אליו – שנצליח להביא לשחרור החטופים ללא פגע, בין אם בדרך של כניעת החמאס שהחזרתם תהיה חלק ממנה, ובין אם בדרך של מבצעי שחרור צבאיים שכולנו תפילה להצלחתם.

3

אתגר נוסף נוגע למחיר הנפגעים בקרב כוחותינו שעלול להיות למבצע כזה. השבוע פורסם שבצה"ל מדברים על מחיר של כמאה חללים. בעבר נמנענו מכיבוש עזה והפלת חמאס בגלל הפחדות מהסוג הזה. אבל אחרי המחיר הכבד ששילמנו ביום נורא אחד, ואחרי מאות החללים שנפלו מאז שהחלה המתקפה בעזה, ברור שאי אפשר להסתפק בשום דבר שהוא פחות מהסרת האיום הביטחוני הנשקף מעזה למשך עשרות שנים קדימה. לא שילמנו את כל המחיר הכבד הזה כדי שבעוד כמה שנים ניאלץ לחזור ולחיות במציאות נפיצה של עזה חמושה, טרוריסטית, תוקפנית והרת־סכנות. לכן מחיר הקורבנות המדובר לא צריך להרתיע אותנו, אך עדיין חייבים לעשות כל שניתן כדי לצמצם אותו.

4

לרשותנו עומדות לפחות שתי דרכי פעולה שיכולות לצמצם משמעותית את מספר הנפגעים בקרב כוחותינו. הדרך האחת היא מקסימום הסתמכות על אש מנגד, בעיקר על ידי מטוסים וכטמ"מים, שמאפשרת פגיעה קשה באויב בלי לסכן את חיילינו. הדרך השנייה היא הטלת מצור: כיתור שטח עזה מציר נצרים וצפונה ומניעת מים, מזון וחשמל מכל מי שנמצא שם. אומנם יש לצערנו למחבלי חמאס מאגרי מזון מלאים שהם שדדו מהסיוע המיועד לאוכלוסייה. אבל בחלוף כמה שבועות או חודשים ספורים האספקה שלהם תידלדל מאוד, והם צפויים לצאת עם דגל לבן מהמנהרות ושאר מקומות המסתור שלהם. אלה מהם שיתעקשו להמשיך ולהסתתר שם יהיו מותשים, רעבים וצמאים ויהוו טרף קל לחיילינו.

עד כה היינו זהירים מאוד בהפעלת חיל האוויר באזורים הבנויים, בין השאר גם מתוך רצון להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב. גם האפשרות להטיל מצור לא יושמה בגלל שיקולים מעוותים של מוסר לחימה מנותק וצבוע. חוות דעת משפטיות של היועמ"שית בהרב־מיארה ושל הפצ"רית תומר־ירושלמי כבלו את ידי הממשלה והצבא, למרות שאותן חוות דעת מחמירות רחוקות מלהיות מוסכמות. הרצון להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב עלה לנו במחיר חייהם של עשרות חיילים, אולי מאות.

את המציאות המעוותת הזאת אסור להמשיך לקבל. חיילי הסדיר והמילואים, ובעיקר העורף האזרחי שלהם, רשאים ואף צריכים להציף בפני דרגי הצבא הגבוהים ובפני ראש הממשלה והשרים את הדרישה לנקוט בדרכי לחימה שישמרו על חייהם. לאוכלוסיית האויב שתישאר באזור המיועד להיות נצור ומופצץ בהפצצות כבדות, יש לאפשר לצאת לדרום הרצועה דרך נקזים שבהם ייבדקו באופן שלא יאפשר להסתיר ביניהם מחבלים או חטופים. אזרחים עזתיים שיבחרו להישאר באזורי הקרבות, מי שיישא באחריות לגורלם יהיו הם עצמם ומחבלי החמאס, שבסירובם להיכנע ולשחרר את החטופים מביאים על עצמם את הפורענות הזאת.

אבל גם אם מסיבות מוצדקות או שלא יחליטו בצה"ל לכבוש את עזה באותן שיטות בהן נכבשו רפיח ובית חנון, עדיין אפשר לקוות שהמחיר בנפגעים מקרב כוחותינו יהיה נמוך משמעותית. כזכור, בעת שיצאנו למתקפה על איראן סברו אצלנו שמתקפת הטילים האיראנית שתבוא בתגובה תעלה במחיר של מאות הרוגים בעורף. זה לא מנע מאיתנו לצאת למערכה, כי ידענו שאם לא נשמיד את הנשק האסטרטגי האיראני, הגרעיני והקונבנציונאלי, אנו עלולים לשלם בעתיד מחיר כבד עשרת מונים. אבל בסייעתא דשמיא גדולה שילמנו אומנם מחיר כואב של אזרחים יקרים שנהרגו, אבל עדיין נמוך בהרבה מהחששות והציפיות.

5

עוד הרבה מכשולים עלולים להפריע בדרך. העולם לא אוהב אותנו מנצחים, והלחץ הבינלאומי הצבוע והאנטישמי צפוי להתגבר ככל שהיהודים יתקרבו אל עבר הניצחון. חמאס הוכיח את יכולותיו התעמולתיות בקמפיין הרעב, שחולל מבוכה רבה ורפיון בצד שלנו. יותר מכל מציקה המחלוקת בתוכנו. תנועת המחאה הקפלניסטית המחלישה והמסוכנת לקחה את נושאי הלחימה בחמאס והצלת החטופים, שהיו קונצנזוס מתבקש בתחילת הדרך, והצליחה להפוך אותם לסלע מחלוקת מרה שמחלישה אותנו ומעודדת את האויב. השבוע קיבלנו בשכונת רחביה בירושלים המחשה לאלימות והוונדליזם שאליהם עלולה לגלוש מחאה שמרשה לעצמה לפרוץ שוב ושוב את גבולות החוק, בעוד הממונים על אכיפתו טומנים את ידיהם בכיסים ולכל היותר מטפלים בעבריינות המאורגנת בכפפות של משי. נזדקק להרבה סייעתא דשמיא כדי שכל אלה לא יצליחו לפגוע בהצלחת המתקפה.

6

מכל הניסים הסמויים, הנס הגדול ביותר הוא רוח הלחימה של חיילינו, בסדיר ובמילואים. כבר כמעט שנתיים שהם נושאים בעול הכבד הזה, שלא היה כדוגמתו בכל שנות קיומה של המדינה ובכל מלחמות ישראל. חיילינו חיים בתנאים של שדה מערכה, כמעט בלי לדעת פינוק ומנוחה, יוצאים הביתה לעיתים רחוקות, וסכנת החיים הפכה להם לשגרה. חיילי המילואים מתגברים על קשיים אישיים, משפחתיים, כלכליים ותעסוקתיים ומתייצבים שוב ושוב לתקופות ארוכות, נושכים שפתיים וממשיכים לשאת את האלונקה הכבדה. גם כאשר בכירי הצבא והמדינה מגלים לעיתים רפיון ומבוכה, הלוחמים שלנו נמצאים שם כדי להקרין כלפי מעלה את הדרישה להכרעת האויב ואת הנכונות להקריב למענה. אם מישהו כאן ראוי לניסים, זה קודם כול הם.

ראינו כיצד רוח הלחימה של צבא אסד התפוגגה בבת אחת והביאה לנפילה מוחלטת של המשטר העלאווי ולקריסה של צבאו. מה שקרה בסוריה יכול בסייעתא דשמיא לקרות גם בעזה. נתפלל ונקווה שנזכה לכך.

לתגובות:

[email protected]

***