נושא הבשורה

האם הדרך למינוי האלוף במיל' דוד זיני לראשות השב"כ סלולה? השבוע (חמישי) אמורה להסתיים התקופה שבה נמנע מראש הממשלה נתניהו ממינוי ראש השב"כ המיועד, בהתאם לפשרה שאישרו שופטי בג"ץ ביולי האחרון.

פסיקת בג"ץ גובשה בעקבות התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שטענה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים בהחלטתו למנות ראש שב"כ, שכן האדם שימנה יהיה זה שמופקד על חקירת מקורביו בפרשת קטארגייט.

על פי הפשרה בבג"ץ נקבע כי בעוד 60 ימים (ב־11 בספטמבר) יתאפשר לראש הממשלה להודיע לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה על המועמד שבכוונתו להציע לתפקיד. השבוע, משחלף פרק הזמן שנקבע בבג"ץ, נסללה לכאורה הדרך להשלים סוף סוף את מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ הבא – אלא שההתנגדויות לא תמו, וצפויות עתירות נוספות לבג"ץ וניסיונות מצד גורמים כאלה ואחרים למנוע את השלמת ההליך.

תהליך המינוי של זיני החל בחודש מאי האחרון, כאשר ראש הממשלה נתניהו הכריז על התוכנית למנותו למחליפו של ראש השב"כ היוצא רונן בר. האלוף במיל' זיני אומנם לא צמח במחוזות שירות הביטחון הכללי, אבל יש לו רקורד מרשים ביותר בשירותו הצבאי. זיני ייסד והיה מפקדה הראשון של חטיבת עוז, חטיבת הקומנדו, ולאורך עשרות שנות שירותו בצה"ל שימש בשלל תפקידים, מהם: קצין אג"ם של פיקוד המרכז, מפקד המרכז לאימונים באש במל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בבסיס צאלים), מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד יחידת אגוז ומפקד גדוד 51 בגולני. בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ"לי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר כ"ץ לוינטר: "אתה לא מעודכן. צה"ל ערוך לחסל את חמאס"

עוד מאת רבקי גולדפינגר הורים שכולים לראשי המפלגות: פרסמו תכניותיכם ליו"ש

הוא בן 51, נשוי לנעמי ואב ל־11 ילדים, תושב המושב קשת שברמת הגולן. הוא נולד בירושלים וגדל באשדוד, בן בכור במשפחה ובה עשרה ילדים. הוריו הם פנינה והרב יוסף זייני, רב בעיר אשדוד. דודו הוא הרב ד"ר אליהו רחמים זייני. הוא בוגר תלמוד תורה מורשה, הישיבה התיכונית חיספין, ישיבת שבי חברון והמכינה הקדם־צבאית קשת יהודה, וכאמור בעל רקורד צבאי מרשים של עשרות שנים, כולל לחימה עיקשת במחבלי הנוח'בה ב־7 באוקטובר.

למרות תמימות הדעים בנוגע לתרומתו המקצועית והערכית הרבה במהלך שירותו הצבאי, עלו מצד גורמים מסוימים ביקורת על מידת התאמתו לתפקיד ראש השב"כ וטענה כי מינויו נושא אופי פוליטי. כאמור, ביולי האחרון פסק בג"ץ שהמינוי לא יתבצע עד 11 בספטמבר, או אז יוכל נתניהו להציג את זיני כמועמדו לראשות השב"כ. החלטה זו נבעה מההנחה שבמועד זה תסתיים מעורבות השב"כ בחקירת קטארגייט, אלא שכעת עולה הטענה כי החקירה עדיין לא הושלמה ועל כן ייתכן שהמינוי, למרות הצורך הבהול שבו בעת מלחמה, יתעכב פעם נוספת. אף על פי כן, בשלב זה הממשלה מתכננת לקדם את המינוי כבר בימים הקרובים, עם סיום תקופת ההמתנה שנכפתה עליה.

משוכה נוספת שהממשלה תידרש לעבור בדרך למינוי היא הצורך באישור הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה, שהעומד בראשה הוא השופט בדימוס אשר גרוניס. הוועדה אמורה לבחון את טוהר המידות של זיני לתפקיד ולאשר את המינוי. נוסף על כך נראה כי התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה למינוי זיני תימשך גם לאחר הסרת הטענה לניגוד העניינים. למרות זאת, ולמרות כל הקשיים הניצבים בדרך, גורמים בממשלה מבהירים גם השבוע כי הם נחושים להשלים את המינוי, ואחרי שנתיים של מלחמה ומשבר מהגדולים שידע השירות בעקבות שבעה באוקטובר, הם מודעים לנחיצות הרבה בייצוב הארגון בהקדם האפשרי.

"הכיפה היא פלוס גדול"

בכיר השב"כ לשעבר שלום ארבל הודף את הביקורת המגמתית נגד מינוי זיני לראשות השב"כ: "דוד זיני הוא מינוי ראוי מאוד. הוא אלוף בצה״ל במילואים, עתיר זכויות, עתיר תפקידים, אדם עם ניסיון מבצעי רב מאוד. ככל שאני מבין גם בקריירה הצבאית שלו הוא בנה ושיקם יחידות, וזו תכונה שמאוד מתבקשת בשב״כ בימים אלה כארגון שבמובן מסוים צריך שיקום", הוא אומר, "אני בעד המינוי דווקא בגלל היותו אדם שבא מבחוץ, כי הוא לא נגוע בענייני שבעה באוקטובר והוא לא מוטה לאף צד. הוא לא ממיליה של מישהו, אלא אדם שבא בידיים נקיות לעשות טוב לעם ישראל, לבוא ולקדם את הארגון הזה, וההצלחה של הארגון היא כמובן הצלחה של כולנו. לכן דוד זיני צריך להתמנות לראשות השב"כ, וכך אני מעריך שיקרה. וכשהוא ייכנס לארגון הוא יראה את הדברים נכוחה, כאדם שמגיע מבחוץ, כמו האמרה 'אורח לרגע רואה כל פגע'. הוא יראה את הדברים בלי שהוא מוטה ובלי שיחולו עליו כל מיני הטיות פסיכולוגיות של מי שגדל בארגון, שלא נעים לו מהחבר הזה ואיך הוא ידיח את ראש האגף הכושל שלא עשה או שלא מתפקד נכון כשהוא מכיר אותו. זיני לא חייב כלום לאף אחד, וזה נהדר וזה טוב, וכך הוא יזכה למלוא החופש לפעול ולשנות. ישנו חיסרון שהוא מובנה בתוך היתרון, וזה היותו חדש שלא מכיר את היחידות והדברים על בוריים. הוא לא מכיר את האנשים, אבל הוא ילמד. ואחרי הכול, אני חושב שהיתרון גדול מהחיסרון", הוא מבהיר.

"זיני בסוף מכיר את העולם הביטחוני ואת העולם המבצעי. בשבילו פעולה מודיעינית, סיכול, יירוט, מקור מודיעיני או שיטות איסוף מודיעיניות – זו לא צרפתית עילגת, זאת עברית שהוא מכיר אותה לעומק. הוא יצטרך כנראה עוד ללמוד את המערכת, אבל אין שום סיבה שלא יצליח. הוא אדם עם ראש על הכתפיים ומקצועי. ומה שחשוב בעיניי, שמדובר באדם ערכי מאוד, אוהב ישראל. ואני לא חושב שהכיפה היא מינוס, הכיפה היא פלוס גדול. החיבור שלו לעם ישראל ולתורת ישראל, לאמונה ולארץ ישראל הוא חיבור נהדר. מה אנחנו צריכים? מישהו שהוא פחות אוהב ישראל? מישהו שלא מאמין שארץ ישראל היא שלנו? בעת הזאת אנחנו צריכים בדיוק אחד כמוהו".

נחום ברנע הגדיר את החשש מזיני, וכתב ש'ההסתופפות שלו בחצרות רבנים מטרידה'.

"אם היו אומרים לי 'הסתופפות בצל ראשי ארגוני הפשיעה', הייתי באמת מוטרד. אבל חצרות רבנים, למען השם, מה הבעיה עם רבנים? אנשים שומרי תורה, אנשים ערכיים ואיכותיים מהמעלה הראשונה, מנהיגי הציבור, מובילי הציבור, מה הם ייעצו לו? הם ייעצו לו לפעול נגד עם ישראל?", הודף ארבל את הביקורת.

"וחוץ מזה, כראש שב״כ אסור לו לבוא ולהתייעץ עם אנשים שהם לא מוסמכים, אז הוא לא יעשה את זה. אלה נושאים רגישים, עם מידור, הוא מחויב בשמירת סוד מלאה. הוא חתום על זה. לכן זאת טענה שהיא מופרכת לחלוטין".

אז מה פשר ההתנגדות הזאת?

"אני אגיד לך מה פשר ההתנגדות. הם רוצים עוד מאותו הדבר, רוצים תואם רונן בר, רוצים תואם יעקב פרי שלא שירת בצבא, רוצים תואם נדב ארגמן ותואם כרמי גילון. ומישהו שהוא קצת אחר, שמייצג ישראל קצת אחרת? זה לא, אוי ואבוי, זה מוקצה. מה הבעיה?", הוא מזדעק, "האלוף שהיה בעבר בחיל הים והיה מועמד לראשות השב"כ, הוא היה בסדר ואף אחד לא השמיע קול מחאה, למה? כי הוא השתתף במחאה בקפלן. אז זה היה בסדר גמור, זה היה נהדר. בסיכומו של עניין, כראש שב"כ זיני יהיה מחויב לחוק, לחוק שב״כ ככתבו וכלשונו, ולנהלים ולחוקים החלים גם בענייני סודיות, בענייני צנזורה. ואם הוא מסתופף ואולי לומד שיעור גמרא, סנהדרין או בבא מציעא – טוב מאוד, שיחכים, שילמד, שיבין מאיפה הכול מתחיל, ושיהיה ברמה מוסרית־ערכית גבוהה מאוד. איפה השלילה כאן?", תוהה ארבל, "זו בדיוק הבעיה של מכירת החיסול של היהדות. באמת, אני לא רוצה להכליל, אבל הנה, כשעיתונאי כותב 'הסתופפות בחצרות רבנים מטרידה' – זה בדיוק העניין. קידוש החילוניות, קידוש הפרוגרס, קידוש האני ואפסי עוד. זה אולי מה שמצער כאן, וזו אולי הבשורה הגדולה של דוד זיני".

להחזיר את האיזון לארגון

משה פוזיילוב, בכיר שב"כ לשעבר, ובכלל זה חבר לשעבר במטה השב"כ, משוכנע כי מינוי דוד זיני לראשות השב"כ הוא צעד מתבקש וראוי: "מתוקף ההיכרות שלי את המערכת, אני חושב שכל מי שהגיע לדרגת אלוף בצה״ל הוא אדם ראוי. זה אדם שעבר קריירה ודרך ארוכה, אדם שגם האישיות שלו וגם המנהיגות שלו נבחנו תחת אש ובמצבים שהם מבחני אמת. אני לא רואה אפשרות להגיד על אדם כזה שהוא אדם לא ראוי, ומי שעושה את זה מבלי להציג הוכחה עושה עוול ביודעין".

מה לדעתך כל כך מרתיע בו שמעורר כזה אנטגוניזם?

"קודם כול, העובדה שזיני נכנס בעל כורחו לטווח האש בסוגיות שנמצאות עכשיו במאבק פוליטי בין ימין לשמאל במדינת ישראל. יש קבוצה לא קטנה, היא לא הרוב אלא מיעוט, אבל היא עדיין קבוצה לא קטנה, שחוששת שהדמוקרטיה בורחת לה מבין האצבעות. חלק עוד יותר קטן בקבוצה גם חושב שגונבים לו את המדינה. הם רואים בעיניים כלות איך המשרד לביטחון הפנים עבר לידיים של הצד הימני, ואת השינוי שנעשה בצבא, את סיום תפקידו של הרמטכ"ל ושל ראש השב״כ היוצא. הייתה תקופה לא קצרה שבה ראש השב״כ בר לקח את הארגון ואת המדינה לכמעט קצה גבול היכולת בהיבטים של המאבק הזה, והוביל לכמעט משבר חוקתי. זאת סיטואציה שמאוד מאיימת עליהם", מסביר פוזיילוב, "ראש השב״כ נתפס כשומר סף, אף שהוא לא שומר סף באופן רשמי, והעובדה שנגעו בפחד הזה יצרה אצלם חשש כבד. כל מי שיש לו יד ורגל באליטות הישנות מודאג מאוד מכך שהדברים מתחילים להשתנות, ויוצאים מתחום ההשפעה שלו להשפעה של גורם פוליטי אחר. על הרקע הזה קמה ההתנגדות".

פוזיילוב מגנה את תחקיר עיתון 'הארץ' על זיני, שניסה להשחירו: "אני לא קורא את עיתון 'הארץ', זה עניין עקרוני אצלי מאז הלינץ' בשני חיילי צה"ל ברמאללה, אבל מכיוון שהכתבה האחרונה שעשו על זיני בשבוע שעבר פשטה בקבוצות כאלה ואחרות כאש בשדה קוצים, גם בקרב קבוצות של גמלאי השירות, יצא לי לשזוף את עיניי בכותרת ובהיגדים עליה. בעיניי זה חמור מאוד שמנסים להוציא אלוף בצה"ל אל מחוץ לאזור של הלגיטימי והראוי".

אולי זה קשור לכיפה שעל ראשו, עוד לפני השקפת עולמו הימנית?

"אילו הייתה לו כיפה על הראש, והוא היה ראש שב״כ שגדל מתוך הארגון, אז כנראה כולם היו רגועים. עובדה שיורם כהן לא הפחיד איש, וכך גם רוני אלשיך. העניין הוא שיש כיפה על הראש שלו, והוא משתייך למה שהם תופסים כאנשים עם תפיסה ימנית משיחית, וכל החבילה הזאת יחד היא שיוצרת אצלם את הטענה שמדובר באדם משיחי ולא ראוי. צריך לומר את האמת, במקרה הקל, זוהי דעה קדומה".

וכמי שמכיר את הארגון מבפנים, הנחתה של אדם שלא צמח בשירות יכולה לעבוד? האם המטה יקבל אותו?

"אני מאמין שכל עדר רוצה רועה, וכל תזמורת רוצה מנצח. ואם דוד זיני – כמו שאומרים עליו וכמו שהוא מצטייר – הוא מנהיג מלידה, אז הוא ידע להיות האיש הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון. אני ראיתי את עמי איילון מגיע לשב״כ, זכורה לי תקופה קצרה שאנשים בשב״כ קראו לו בכינויי גנאי כשהוא הגיע. היו כאלה שלא שבעו נחת מהעובדה שהצניחו להם מישהו מבחוץ, שלא רק שהוא לא מהשב״כ ולא מכוחות היבשה אלא מכוחות הים, וכינו אותו בזלזול 'הדייג'. אבל עובדה שבסוף זה לא תפס, כי עמי איילון, באישיות המנהיגותית שלו, ידע איך להיכנס לתפקיד. הוא לקח את הזמן ולמד את המערכת, השתלב נהדר והוביל אותה להישגים. וכמו שאמרתי, כל תזמורת כמהה למנצח, כי אם לא, כמה שהם יהיו נגנים מעולים כל אחד בפני עצמו, כשהם ינסו לנגן יחד לא תהיה הרמוניה".

אבל התזמורת, אפרופו המשל שלך, צריכה לסמוך על המנצח, להאמין בו ולתת לו להוביל אותה.

"לטעמי עמי איילון הוא דוגמה קלאסית לכך. הוא הגיע מבחוץ וידע להוביל את הארגון בכישרון. זה לא קורה ביום, זה תהליך. עמי למד את הארגון, אבל גם נתן לארגון להכיר אותו וללמוד אותו. הוא הסתובב יחידה יחידה, אגף אגף, והקשר הבלתי אמצעי הזה והמקצועיות גרמו לאנשים להתחבר אליו, ומהר מאוד הוא ראה דברים שאנחנו, כאנשי שירות, כבר הפסקנו לשים לב אליהם".

אם כן יש אפילו יתרון בעובדה שמדובר באדם מחוץ לארגון?

"בהחלט", הוא משיב בפסקנות, "בעצם מה שהוביל למועמדותו של זיני היה ראש השב״כ היוצא שהוביל את עצמו, את השב״כ, את הממשלה, את המדינה ואת בג״ץ למשבר חוקתי, הכי קרוב לקצה שהיה אי פעם. רונן בר, בהתנהלות המקולקלת שלו, גרם לכך שראש הממשלה והממשלה הבינו שיש פה פגיעה קשה בהיררכיה הדמוקרטית. ראש השב״כ שהביא את המדינה לקצה, גרם לכך שכל הארגון שלו הפך להיות ארגון שחשוד כנגוע פוליטית. היה ברור שקודם כול צריך בראש הארגון אדם שיחזיר את השפיות, את הסדר הנכון ואת ההבנה שיש היררכיות בדמוקרטיה, שראש הממשלה הוא המנהל והוא המפקד הישיר של ראש השב״כ ושל השב״כ", מתאר פוזיילוב את ליבת הדברים.

"היה חשוב כנראה לראש הממשלה לבחור אדם מהצבא, לכן הוא אפילו בחר בזמנו את מפקד חיל הים לשעבר, כי הוא הבין שב־DNA הארגוני של אנשי צבא הם מכירים בהיררכיה הדמוקרטית, וב־DNA של השב״כניקים הוא חשד שלא בטוח שהם מבינים את זה עד הסוף. צריך להחזיר את נקודת האיזון בארגון, ואני חושב שזיני הוא האיש הנכון לעשות את זה. אף אחד מתוך השב״כ לא היה יכול לעשות את זה כפי שנדרש, ולכן כנראה צריך מישהו שמגיע מבחוץ", הוא מבהיר, "ואני חושב שמזלו הגדול של זיני זה להיות במקום הזה, כי זאת שליחות ענקית. זה ארגון מצוין. האנשים בשירות הם האנשים הכי טובים שהכרתי בחיי. הם אנשים מסורים ומקצוענים, ועושים לילות כימים למען המדינה. ראיתי את זה בשלושים וכמה שנים שהייתי בשירות. זה חלק מה־DNA בארגון, ואני חושב שברגע שזיני יכיר את הדבר הזה, הוא יתאהב בארגון וגם הארגון יתאהב בו".

ואתה מעריך שזה אכן יקרה, שהמינוי יושלם?

"אני מאמין שהמינוי של דוד זיני לראשות השב"כ יושלם. אני לא רואה שום סיבה שהמינוי הזה לא יושלם, אלא אם כן מישהו ישלוף איזה שפן מהכובע, דבר שאני לא רואה אותו קורה. אני חושב שזיני הוא אדם שומר חוק, מקפיד על קלה כחמורה, ולא ימצאו איזה כתם מעברו".

בעיתון 'הארץ' ניסו להכתים אותו.

"בסדר, הם ניסו והם הרבה פעמים עושים את זה. הם חלק מאותו גרעין קטן שלא רק חושש לדמוקרטיה, הוא בעיקר פוחד בעמקי נשמתו שגנבו לו את המדינה. להבנתי זה נורא מדאיג אותם, בעיקר בשל העובדה שחלום 'מדינת כל אזרחיה' נקבר להם. הרוב המכריע של עם ישראל לא שם וגם לא מאמין באמת הכוזבת של העיתון הזה", הוא מדגיש, "ועוד דבר שהוא יתרון הוא העובדה שזיני מבין בהבנה יותר טבעית מאנשי השב״כ היום את הצורך בהכרעה של היריב הפלשתיני. אני אומר הכרעה, כי אני חושב שהגיע הזמן להגיד את זה בקול רם, אוסלו מת. זה היה ניסוי איום ונורא שעלה בחיי אדם של אלפים. והגיע הזמן להבין שקודם כול צריך להכריע בעזה ולקבוע עובדות בשטח ביהודה ושומרון, שלא מאפשרות יותר לחלום של מדינה פלשתינית להתקיים", הוא אומר ומסכם: "לאור כל זאת, אני מאמין שמדובר בחיבור עם פוטנציאל נהדר של קבוצת איכות מקצועית, שרואה בעבודה שלה בשירות הביטחון הכללי שליחות, עם איש ביטחון ומנהיג מוכשר שרואה בהגעה שלו לשירות הביטחון הכללי שליחות. כאשר שני הדברים האלה יתחברו יחד יש פוטנציאל לדבר נפלא, וכולנו בסופו של דבר נברך על כך".

***