כ"ץ מסמן לצה"ל: הגיע הזמן להחליף דיסקט

כשהתפרסמה המחלוקת בין שר הביטחון ישראל כ"ץ ובין הרמטכ"ל אייל זמיר על המינויים שניסה האחרון לקדם, המהלך נתפס בציבור כניסיון של שר הביטחון לעשות שרירים. אחרי הכול, כ"ץ תואר במשך חודשים ארוכים על ידי מתנגדיו כבובה על חוט של נתניהו – ולאחר שהחלו הביקורות בימין נגד זמיר, תואר על ידי סביבת נתניהו כמי שהוביל למינויו של זמיר למרות שמדובר היה במינוי שמאחוריו עמד ראש הממשלה. אלא שמתחת לפני השטח התרחשה דרמה. בתוך המינויים שבלם כ"ץ הסתתר מינויו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) החדש, שאמור להחליף את האלוף רסאן עליאן שיפרוש בקרוב מצה"ל.

המחלוקת בדבר המינוי הובילה לסערה של ממש בתוך צה"ל, גם אם רובה התנהלה מתחת לפני השטח. סיבות רבות היו לכך, שהחלו בחשיבותו ורגישותו של תפקיד המתפ"ש, והגיעו עד לתקדים החריג במינוי שבו בחר כ"ץ. במשך שנים ארוכות תפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים אומנם לא נחשב תפקיד שאפשר להתקדם ממנו בתוך המטכ"ל – מה שמכונה בצה"ל תפקיד רוחב – אך בפועל זה לא היה רלוונטי. מדובר באחד התפקידים הרגישים ביותר במדינת ישראל.

תפקידו של המתאם, כפי שמסגיר זאת שמו, חורג בהרבה מעולמות הצבא. למעשה, הוא מחבר בין העולם המדיני, העולם הפוליטי, הממשלה ולבסוף גם הצבא. המתפ"ש אחראי על ניהול שיתוף הפעולה עם הרשות הפלשתינית מחד, וניהול החיים של ההתיישבות ביהודה ושומרון מאידך. במסגרת תפקידו אחראי המתפ"ש על התיאום הביטחוני, מתן אשרות העבודה לפלשתינים בתוך ישראל, תיאום טיפולים רפואיים לערביי יהודה ושומרון בבתי חולים ישראליים ועוד. ניהול חיי היומיום של ערביי יו"ש מוטל על הרשות הפלשתינית עצמה. בכל הקשור לתושבים היהודים של יו"ש, המתפ"ש אחראי למעשה על כל תחום ותחום בחייהם, החל מאיכות הסביבה ועד לסלילת כבישים ותחבורה ציבורית. למעשה, המתפ"ש, יחד עם פיקוד המרכז, מהווים מעין ממשלה להתיישבות היהודית ביו"ש. חלק ניכר מעבודת המתפ"ש מתבצע באמצעות המינהל האזרחי.

אך תפקידו של המתפ"ש לא נעצר בתחומי יהודה ושומרון. ציר נוסף שבו פועל הגוף הוא רצועת עזה, שם בשנים האחרונות הוא הפך למשמעותי יותר ויותר. כבר בתקופת ממשלת בנט־לפיד, כשהתקבלה ההחלטה להכניס כ־20 אלף פועלים עזתיים לשטח ישראל, הפך המתפ"ש לשחקן חשוב בזירה העזתית. בנט הגדיר את ההחלטה הזאת בסוף כהונתו כהחלטה אמיצה שתשפר את ביטחון אזרחי העוטף. "לראשונה מזה שנים אפשרתי להכניס פועלים עזתים לישראל, בתנאי שיש שקט. משך שנים ראש הממשלה הקודם חשש לעשות זאת, כנראה מפחד של ביקורת בימין וגם בשל התנגדות של חלק מארגוני הביטחון. שיניתי זאת, הנחיתי את צה"ל ושב"כ להתחיל להכניס פועלים בצורה מבוקרת", כתב אז בנט בחשבון הטוויטר שלו. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה אמר בנט בריאיון לחדשות 13 כי הוא "טעה בענק".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

עוד מאת אסף משניות גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"

הכנסת הפועלים "בצורה מבוקרת" הולידה עבודה רבה למתפ"ש, גם בתיאום האישורים, גם בניהול מעברי הכניסה, וגם בווידוא שהעזתים הנכנסים אינם מהווים סכנה ביטחונית. את התפקיד האחרון אמור לבצע המתפ"ש בסיוע גופי המודיעין הישראליים. מאז פרוץ המלחמה אחראי המתפ"ש על הכנסת הסיוע לרצועת עזה, והתיאומים מול הגופים הבין־לאומיים, לדוגמה החברה האמריקנית שמפעילה את מרכזי חלוקת המזון.

אלא שחשיבותו של המתאם עצמו, האלוף עליאן, לא הסתכמה בתפקידו הרשמי. בחודשים האחרונים, מאז כניסתו של זמיר ללשכת הרמטכ"ל, הפך עליאן לאחד האנשים המקורבים אליו ביותר, ואחד האנשים שהשפיעו יותר מכול על סיבוב הפרסה שעשה הרמטכ"ל בין ההבטחות שנתן לקבינט לפני מינויו ובין התוכניות שהניח על השולחן בפועל מאז שמונה. "הדבר הכי משמעותי שקורה בתקופה הזאת הוא חילופי האנשים שסביבו… בעולם אין ואקום, ואם הכוחות ההתקפיים יותר מפנים את מקומם, מי שיתפוס את המקום הם אותם בכירים מהצד השני, וזה מה שהיה", תיאר תת־אלוף ארז וינר את השפעתו של עליאן בריאיון ל'בשבע' בתחילת חודש יולי, "הפצ"רית הגיעה עם חוות דעתה שאי אפשר להניע את האוכלוסייה מצפון הרצועה לדרומה ואי אפשר להימנע מלהכניס לצפון הרצועה סיוע הומניטרי. באותו הזמן מגיע רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ואומר שהתוכנית לחברה האמריקנית לא תעבוד, היא מורכבת מדי, נסתבך איתה, ולכן אנחנו נמשיך להזדקק לאותם ארגונים בין־לאומיים שעד היום חילקו את הסיוע, למרות שאנחנו יודעים שחלק ניכר ממנו הגיע בכלל לחמאס. אז עליאן מבטיח לממשלה שהוא ידע לסגור עם אותם ארגונים את התנאים שיבטיחו שהפעם זה יהיה אחרת. במקביל לכך מגיע איש מנהלת החטופים והנעדרים, האלוף ניצן אלון, ואומר שבצפון הרצועה יש חטופים והפעולה הצבאית שלנו שם תוביל למותם. שום דבר מהדברים האלה לא נכון עובדתית, אבל זמיר משתכנע מהם ומשנה את התוכניות. הצורה שבה הוא מציג את הדברים בקבינט נועדה כדי שזה יודלף, כשהוא יודע שאין אף ראש ממשלה בישראל שילך לצעד שיוביל בהכרח למותם של החטופים, וככה נתקענו עם התוכניות של מרכבות גדעון, שלא סיפקו את הסחורה".

הקִרבה של מתאם פעולות הממשלה לרמטכ"ל הובילה לכך שזמיר רצה למנות לתפקיד את מי שמכהן כיום כראש המינהל האזרחי, תת־אלוף הישאם איברהים. כ"ץ לא היה מוכן לשמוע על האפשרות הזאת, והביא מועמד חריג בכל קנה מידה צה"לי – את ניצב בדימוס יורם הלוי. הלוי מונה לתפקיד וייכנס אליו בשבועות הקרובים.

"המתפ"ש חייב לעבור זעזוע"

מינויו של הלוי לתפקיד מהווה תקדים משמעותי. בין היתר, ולאחר שנים ארוכות, לראשונה שר הביטחון אינו משמש כחותמת גומי למינויים שמביא הרמטכ"ל. שינוי נוסף הוא העובדה כי שני המתאמים הקודמים הגיעו מהעדה הדרוזית, כמו גם תת־אלוף איברהים. כלומר, לראשונה מאז 2018, ראש המתפ"ש איננו דובר ערבית מבית. אך התקדים הדרמטי ביותר הוא העובדה שהלוי מגיע משורות המשטרה, ולא משורות צה"ל. עם מינויו, הלוי יקבל דרגת אלוף ויצטרף למטכ"ל. זאת הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שבה אדם מחוץ לשורות הצבא ממונה לדרגת אלוף.

בתוך המתפ"ש, ההחלטה להנחית על הארגון גורם חיצוני התקבלה בתגובות מעורבות. מצד אחד, הדבר מתפרש כאי אמון בגוף כולו, אך מצד שני רבים בו גילו הבנה מלאה לסיבות שבעקבותיהן בחר שר הביטחון כ"ץ למנות את הלוי. "צריך לומר בכנות, זה שינוי הכרחי. המתפ"ש חייב לעבור זעזוע, וכנראה הדרך היחידה לעשות זאת היא בעזרת גורם שמגיע מחוץ לצה"ל עצמו", אומרים בכירים במתפ"ש.

יש בעיה כלשהי עם הישאם איברהים שבגללה הוא לא יכול לקבל את התפקיד?

"איברהים הוא אדם טוב ומוכשר, בסך הכול הוא עשה עבודה סבירה בהחלט בתור ראש המינהל האזרחי. אבל הוא לא יכול להוביל לניעור של המערכת. בסוף הוא מגיע מתוכה. גם אם הוא אדם טוב למדי, הוא עדיין חלק מהמערכת".

אילו שינויים המתפ"ש צריך לעבור?

"המתפ"ש התנהל הרבה מאוד זמן באופן שהאנשים בו חייבים זה לזה. אתה סידרת לי משהו פה, אני אסדר לך משהו שם. סוג של יד רוחצת יד. זה יצר הרבה סיאוב והרבה בעיות. העובדה שיורם הלוי מגיע מבחוץ גורמת לכך שהוא לא חייב שום דבר לאף אחד. הוא למעשה יכול לנקות תרבותית את הגוף הזה. אבל תהיה לו הרבה מאוד עבודה".

גם מבחינה תפיסתית צפוי להיות שינוי?

"בהחלט. בעיניים שלנו זה נראה ששר הביטחון רוצה לקדם מדיניות מסוימת, והוא לא מצא בתוך צה"ל מישהו שהוא יכול לסמוך עליו שיקדם אותה. צריך לומר בכנות שיש הרבה דברים במדיניות של המתפ"ש שקל להפיל על האנשים ביחידה, למרות שבפועל במדובר בהחלטות מדיניות של הממשלה. אבל כן יש הרבה מאוד מקומות שבהם לתפיסות העולם של המתאם יש השפעה מעשית, והעובדה שאנחנו הולכים לראות מישהו שמגיע מהמשטרה ולא מצה"ל, וגם מדי־אן־איי חברתי שונה מאוד מקודמיו או מהישאם, בהחלט תשחק תפקיד".

ניצב בדימוס יורם הלוי, כך נדמה, עונה בדיוק לדרישות שפירט הגורם מהמתפ"ש. בשלל תפקידיו במשטרה עמד הלוי בראש כמה מהגופים שהיה להם עיסוק רב בגזרת יהודה ושומרון. בין היתר הוא היה מפקד מג"ב, מפקד הימ"מ, מפקד להב 433, מפקד מחוז הדרום ומפקד מחוז ירושלים. בסך הכול עבר הלוי חמישה תפקידי ניצב במשטרה.

רגע לאחר השבעת הממשלה הנוכחית צורף הלוי לצוות הצללים של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במטרה לייעץ לו כיצד לממש את הרפורמות שרצה בן גביר לבצע במשטרה, למרות התנגדותו של המפכ"ל דאז קובי שבתאי. שבתאי, לפחות באופן רשמי, לא ידע על הצוות הזה.

הלוי הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים הראשון שבעת תפקידו גם מתגורר ביהודה ושומרון – בהר גילה שבגוש עציון. הוא למד בתיכון הימלפרב, והיום הוא נשוי ואב לשלושה. בנו, ייטב־לב, נפל בפעילות מבצעית סמוך לטולכרם במהלך המלחמה, כששירת כקצין בימ"מ. הלוי עצמו שירת בצנחנים, משם עבר לימ"מ, ולאחר מכן פיקד על יחידת המסתערבים. תפקידו הבא במשטרה היה פיקוד על יחידת הגדעונים, מיחידות הלוחמה בטרור ואיסוף המודיעין המובחרות של משטרת ישראל.

"מדובר באחד האנשים הכי ראויים לתפקיד. זה קצין שכשאתה פוגש אותו אתה אומר שאתה מוכן ללכת אחריו לכל מקום. מדובר באדם ישר ואמיץ שמדבר בגובה העיניים. עם ישראל נהנה משירותו המפואר במשך המון שנים, ועכשיו נזכה ליהנות משירותו עוד כמה שנים", אומר ירון רוזנטל, ראש המועצה האזורית גוש עציון וחבר קרוב של הלוי.

למה הכוונה שמדובר באדם אמיץ?

"כששומעים קצת מהפעולות שהוא עשה בשירות שלו מבינים למה הכוונה. אבל יש פה גם רובד עמוק יותר. בשבעה על בנו הגיעו בכירים רבים במשטרת ישראל לנחם אותו. על רבים מהם הוא פיקד בעצמו לאורך תפקידיו. ראו בעיניים את ההערצה שלהם אליו. יש לו אישיות מאוד מיוחדת".

יוצא לך לעבוד באופן יומיומי מול המתפ"ש. האישיות והניסיון שלו מתאימים לתפקיד? בסוף מדובר בתפקיד עם אופי אחר מאוד ממה שהוא עשה עד היום, תפקיד שיותר דומה לתפקיד שלך כראש מועצה.

"יורם הוא אדם מאוד חכם ומאוד רגיש, ואת כל זה עוטפת ערכיות מאוד גדולה. נכון, לא מדובר בתפקיד שטח, אבל התפקידים האחרונים שלו לא היו תפקידי שטח. יש לו יתרון גדול מאוד, הוא חי את השטח ומכיר אותו מעולה. הוא יודע מה האתגרים והצרכים של התפקיד, והוא יודע להוביל מהלכים מורכבים. הוא האדם שאנחנו צריכים בתפקיד".

כבר לא חותמת גומי

"הלוי מתאים ביותר לכהן בתפקיד. הרזומה שלו מוכיח שהוא בעל היכרות מעמיקה עם דרישות התפקיד. הדבר היחיד שאני לא מצליח להבין במינוי הזה הוא הכניסה של הלוי לתוך צה"ל כאלוף. זה צעד שאני לא מוצא שום יתרון בו, ולא מבין למה שר הביטחון עשה אותו", אומר פרופ' קובי מיכאל, חוקר במכון משגב למחקרי ביטחון וב־INSS.

מה היו האלטרנטיבות?

"המתפ"ש, במקורה, היא לא יחידה צה"לית. היא הוקמה כגוף שכפוף ישירות לשר הביטחון, ולמעשה עד היום זה המצב. עד הסכם אוסלו ראשי המתפ"ש הגיעו לא פעם מהאזרחות, ולא מתוך צה"ל. לכולם היה עבר בצה"ל, אבל הם לא מונו משורות הצבא, ולא בהכרח כיהנו כחלק מהמטכ"ל בהיותם בתפקיד המתפ"ש. השינוי הזה שנעשה לפני 30 שנה היה טעות, והוא השפיע בצורה רעה מאוד על צה"ל".

איך זה השפיע?

"הצבא, כמטכ"ל, החל לפעול בהיגיון של שימור הרשות הפלשתינית והמסגרות ההסכמיות של אוסלו, וזה לא תפקידו של הצבא. זה שיבש את החשיבה הצה"לית. זה החל כשרבין כראש ממשלה החליט לתת את ההובלה בכל הקשור להסכמי אוסלו לצבא. זה גרם לצה"ל לצאת מתחום תפקידו הביטחוני ולהתערב בתהליכים מדיניים. המעורבות הזאת הפכה למחויבות, ומשם נולדה התפיסה שחייבים לקיים תהליכים מדיניים, להגיע להסכמים מדיניים ולקדש אותם. זה יצר עיוותים שאנחנו רואים עד היום בצה"ל, והם מאוד מזיקים".

הערבוב שנולד בין התחום הצבאי למדיני הוביל לעוד שינויי תפיסה בצה"ל, או שהוא התבטא בעיקר בתחזוק הרשות הפלשתינית?

"בעיניי, מהערבוב הזה נולדו כל התפיסות שהביאו לקונספציה שהובילה ל־7 באוקטובר. מתוך הערבוב הזה נולדו התפיסה שהגענו לעידן של קץ המלחמות הגדולות והתפיסה שלא צריך צבא גדול מתמרן, תורת שיתופי הפעולה עם הרשות הפלשתינית ועצימת העיניים לשחיתויות שלה ולמהלכים הטרוריסטיים שהיא מקדמת. הערבוב הזה גם הוביל לכך שצה"ל לפעמים אפילו חיזק והגביר את השחיתויות של הרשות. לכן מדובר בערבוב שנולד בחטא. הייתה הזדמנות כעת לתקן אותו, ושר הביטחון – מסיבות שאני לא מצליח להבין – החליט שלא לעשות זאת".

אולי הסיבה לכך היא כי בסוף הריבון ביו"ש הוא צה"ל?

"ודאי שיש קשר לעבודה מול צה"ל והפעילות שלו בשטח. אבל בסוף, מדובר בנושאים אזרחיים. הם צריכים להיות מנוהלים על ידי אזרחים, ולא סתם הגוף הזה כפוף במקור לשר הביטחון ולא לצה"ל. הרי מדובר במתאם פעולות הממשלה בשטחים, לא מתאם פעולות צה"ל בשטחים".

פרט לשאלת כניסתו של הלוי למטכ"ל, מיכאל רואה את המינוי כמוצלח למדי. לא רק בגלל הדמות הממונה, אלא גם בגלל המסר שהמינוי מעביר. "התרגלנו לראות את שרי הביטחון משמשים כמעין חותמת גומי לצבא. אבל פה שר הביטחון העביר מסר ברור שהפיקוח האזרחי על הצבא חוזר ונבנה. במשך שנים הפיקוח הזה נשחק עד שכמעט נעלם כליל, בדגש על הקבינט שלא ידע לפקח על הצבא. לאורך שנים הדרג המדיני לא הפעיל את הפיקוח האזרחי האפקטיבי על הצבא. פיקוח אפקטיבי זה קיבוע המנגנון שמבכר את החשיבה המדינית על החשיבה הצבאית. במשך שנים זה לא קרה".

העובדה שרוב שרי הביטחון הגיעו משורות הצבא שיחקה גורם מרכזי בכך?

"ללא ספק. שרי ביטחון שהיו לפני כן גנרלים בכירים ראו את עצמם לא פעם כנציגי הצבא בממשלה, ולא להפך. הם ראו עצמם כסוג של רמטכ"ל־על. זה לא בהכרח נכון לכולם, אבל בהחלט לרבים מהם. ישנן המון סיבות מדוע המציאות הזאת נוצרה, אבל בשורה התחתונה היא לא הייתה בריאה למדינה".

מאבדים שליטה ברצועת עזה

"המינוי של הלוי מסמן ששר הביטחון רוצה שינוי מדיניות מוחלט בכל הקשור לתפקוד של המתפ"ש בנוגע להתיישבות. לא עוד מתפ"ש שמגיע בתפיסה שהוא בא לשרת את הפלשתינים, אלא כזה שבא לשרת את ההתיישבות", טוען אלוף משנה ד"ר רונן איציק, לשעבר מפקד חטיבת הראל וכיום חוקר בתנועת הביטחוניסטים.

מה אנחנו יכולים להבין מהמינוי הזה על מה שישראל כ"ץ מתכנן בנושא?

"אני חושב שאפשר להבין מזה שכ"ץ רוצה ליישם ריבונות בשטח. לא הצהרות, אלא מעשים דה־פקטו. להוביל לכך שההתיישבות תתפתח, שאנחנו לא ניסוג משום חלק ביהודה ושומרון ושננצח במאבק על הקרקע בשטח. בסוף זה כנראה אחד מהמאבקים העיקריים שישראל צפויה להתמודד איתם בשנים הבאות. במיוחד כאשר אנחנו רואים את ההסכמים המתגבשים בעזה שיהפכו את המתפ"ש בזירה הזאת לפונקציונר בלבד. המינוי נעשה לא מתוך הסתכלות על היום שאחרי ברצועה, אלא היום שאחרי ביו"ש".

מה ביורם הלוי יכול להוביל לשינוי בהתנהלות המתפ"ש, שאותה תיארת קודם?

"המגבלות שיש לנו היום ביו"ש הן גם תפיסתיות וגם משפטיות. הרבה מגבלות שבית המשפט מטיל, וגם הרבה תחומים שצה"ל פשוט לא טוב בהם, אבל המשטרה כן. וכמובן יש את עניין התפיסה – האם באנו לשרת בעיקר את ההתיישבות ואת האינטרסים של ישראל בשטח, או שבאנו לשרת את האינטרסים של הרשות? בסוף השלטון על האזרחים הישראליים ביהודה ושומרון הוא שלטון צבאי. זה עיוות שלא צריך להתרחש, אבל זה המצב. כל עוד זה המצב, והם מקבלים את השירותים שהם צריכים דרך ניהול צה"לי, צריך שמי שעומד ברשות המתפ"ש יהיה מכוון מטרה להקל על ההתיישבות להתפתח. לכן אחד הדברים החשובים שקרו בממשלה הנוכחית הוא הדרישה של סמוטריץ', שגם בוצעה, לקבל את התפקיד במשרד הביטחון שאחראי על המינהל האזרחי. בסוף ככה מכריעים במערכה הזאת בשטח".

אמרת שבעקבות ההסכמים המתגבשים, תפקידו של המתפ"ש בעזה יהיה פונקציונרי בלבד. בעיניך, ההסכמים הללו הם החמצה מבחינת ישראל?

"בזמן שאנחנו מדברים עוד לא לגמרי ברור מה יהיה בהם, אבל התשובה היא כן. יש פה החמצה גדולה. בסוף המדיניות בעזה תוכתב לחלוטין על ידי האמריקנים, ומשטר צבאי ישראלי לא יהיה שם. בסוף לא הצלחנו להכריע סופית את חמאס בעזה בזמן שבו היינו אמורים לעשות זאת. יצאנו למלחמה הזאת עם צבא קטן מדי ולא הצלחנו לסיים את המלאכה. היינו חייבים להציב את זה כיעד, וזה מה שעשינו, אבל לא הצלחנו לעמוד בו. הממשלה יכולה להציג לציבור את העובדה שבהסכם כתוב שחמאס לא מנהל את הרצועה והיא מפורזת כעמידה ביעדי המלחמה, אבל בראייה ארוכת טווח זו החמצה גדולה. אנחנו מאבדים שליטה על מי שינהל את הרצועה ביום שאחרי. אנחנו היינו צריכים להחליט איך הרצועה תתנהל בעתיד, אבל זה לא מה שקרה, ואנחנו לכל היותר נוכל להשפיע בשוליים".

במציאות הנוכחית, מה יכול להיחשב להסכם שאנחנו יכולים לחיות איתו?

"אם נצליח ליצור את המנגנון שעל פיו יישמר לנו חופש פעולה מלא ברצועה, גם עם הגוף החדש שיקום כדי לנהל אותה, זה יהיה דבר חיובי. לפי המפות שהוצגו, אנחנו נישאר לשלוט על ציר פילדלפי ועל הפרימטר, וזה כבר הישג לא מבוטל. כי זה אומר שלקחנו לחמאס שטח שעובר לרשותנו, כי אנחנו הולכים לפקח על כל מעבר הגבול עם מצרים שדרכו חמאס בנה את עצמו, ואם בהסכם יהיה גם חופש פעולה מלא לישראל אז יהיה אפשר להסתכל על זה כהסכם שאפשר לחיות איתו. אבל כמכלול, צריך לצאת בתחושת החמצה".