הסיבוב הבא

דיבורים על שלום צריכים להטריד את מנוחתו של כל אזרח בישראל. לרוב הם סוחפים את אלו שמנפנפים בהם ומכניסים אותם למסלול של הירדמות. קחו לדוגמה את הנשיא טראמפ, שלאחרונה כל כך התאהב בתדמית עושה השלום שהדביק לעצמו, עד שהוא לא מפסיק להתפייט על "השלום" שעשה בין ישראל לארגון הטרור חמאס. וכך הוא מוכן להחליק את הפרות הפסקת האש שחמאס מייצר על בסיס יומי, כולל הרג של שני חיילי צה"ל, וגם מגמיש את הקביעה הנחרצת בהסכם ביחס להחזרת החטופים החללים, ופולט שטויות בנוגע לרצח ההמוני שהארגון מבצע בתוך עזה כלפי מתנגדיו. האובססיה להביא עוד הסכם ועוד הסכם היא כה גדולה, עד שהוא פועל בדורסנות כדי להכריח את זלנסקי ואוקראינה להסכים למתווה כניעה מול רוסיה. מרוב שלום לא רואים את היער, או את המציאות כפי שהיא באמת.

גם ראש הממשלה נתניהו החל לאחרונה לדבר יותר ויותר בזכות הסכמי השלום שהוא מתכנן בעבורנו. הוא אומנם מקפיד להשתמש במונח "שלום מתוך עוצמה", אבל דמיינו לעצמכם את נתניהו מוזמן לבית הלבן לעוד פגישה עם הנשיא האמריקני, שבה הוא יתבשר שצוותי הנשיא עמלים על ניסוחים אחרונים של הסכם שלום בין ישראל לסעודיה, כשבמקביל יקבל נתניהו דיווחים על צעדים שמבצע חמאס לקראת השתלטות מחודשת על השלטון בעזה. מישהו באמת רואה את נתניהו, תחת הלחץ האמריקני שיהפוך להיות בלתי אפשרי, חוזר להילחם בעזה ומחרב לטראמפ את ההסכם הבא שהוא בונה עליו? ולכן ישנם כאלו ששומעים את דיבורי השלום הללו ומתחילים לחשוש, לחשוש מאוד.

מה שמוביל אותנו לאחד מדיוני הקבינט שהתקיימו לפני כמה שבועות תחת הכותרת "הערכת מצב שנתית". מדובר על דיון שהקבינט מחויב לקיים אחת לשנה, על פי חוק המל"ל, ובמהלכו סוקרים גופי המודיעין את המצב בזירות השונות. ראש חטיבת המחקר באמ"ן הוא בדרך כלל הגורם המרכזי בדיונים האלה. אולי כלקח ממחדל המודיעין של טבח שמחת תורה, הצגת התמונה האזורית בנוגע לאיומים שניצבים בפני מדינת ישראל הייתה קדורנית במיוחד. "זה נכון שחמאס מוחלש אבל מבחינתו, כשהמלחמה תסתיים, הוא מתכוון וגם יכול להשתקם", עדכן את השרים הקצין הבכיר, אפרופו האשליות שמוכרים כאן על הסכמה אפשרית של ארגון הטרור העזתי להתפרק מנשקו. ולא רק זה, זוכרים את הלגלוג ארוך החודשים של רבים מבכירי מערכת הביטחון לשעבר ביחס להתעקשות של ישראל להישאר בציר פילדלפי, ואיך סיפרו לנו שבכך גוזרים את דינם של החטופים? ובכן, אליבא דרח"ט מחקר, אחד הדברים שהכי נפגעו במלחמה הזאת מבחינת חמאס הוא בניין הכוח שלו, וזה קרה בזכות העובדה שצה"ל תפס את ציר פילדלפי. וככה, במשפט אחד קצר שכמעט נבלע בדבריו, התברר שציר פילדלפי הוא לא פחות משובר שוויון. והמשפט הזה נאמר עוד בימים שבהם התווכחו כאן על השאלה אם נכון לעצור את המלחמה ולסגת מעזה תמורת העסקה החלקית שעמדה אז על הפרק.

החזון חי ובועט

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירות

עוד באקטואליה העיניים של יהודה ושומרון: חמ"ל JSR יוצא למלחמה בפייק ניוז

אבל משפט המפתח בסקירה של האיש מספר 2 באמ"ן היה המשפט הבא: "החזון להשמדת ישראל חי וקיים. שבעה באוקטובר מהווה עדיין השראה לכל האזור. וההשלכות של מה שיקרה בעקבות שבעה באוקטובר יגזרו את כל ההתנהלות של הגורמים שסביבנו. כי רעיון השמדת ישראל קיים ונוכח בכל האזור, ולכן אקורד הסיום של עזה ישליך על השאלה כמה הרעיון הזה יעבור מרעיון למעשה".

תעצרו לרגע את הקריאה ותתעמקו בדברים הללו, בעיקר על רקע הטענה המופרכת שנשמעה כאן כמעט לכל אורך המלחמה על כך שאין דחיפות ושאפשר לטפל בחמאס גם בעוד כמה שנים. גם נציג המוסד הסכים עם ההבנה שישנו חזון ערבי סביבנו להשמדת ישראל ושהנקודה היחידה שמפרידה בין החזון לבין מימושו היא השאלה אם לאויבינו יש יכולות כאלו. ועל פי העיקרון הזה, כך הוסבר בדיון, גם אם החות'ים מפסיקים לירות עלינו במקרה של הפסקת אש עם עזה, זה לא אומר שהם גם יפסיקו את ההתחמשות ואת ההתארגנות כדי להתחזק לקראת ניסיון עתידי להשמיד אותנו. וכדי להשלים את תמונת המבט הלא סימפטית הזאת, אבל החשובה מאוד להבנת האירוע, הוקדש פרק נפרד בסקירה גם לזירה הצפונית ובעיקר לכאילו־ניסיון לפרק את ארגון חיזבאללה מנשקו. רח"ט מחקר באמ"ן ביקש להתנער מהאווירה שמנסים לייצר כאן כאילו עוד רגע הכול משתנה לטובה בלבנון וכבר אפשר להתחיל לסגור את פרטי הסכם השלום עם השכנה מצפון. "הרצון לפרק את חיזבאללה מצד מדינת לבנון הוא חשוב מאוד ומבורך, אבל הסבירות שהם יצליחו היא מאוד נמוכה", הבהיר לחברי הקבינט.

הרמטכ"ל אייל זמיר הוסיף בעקבות הדברים של איש המודיעין שצריך להיות מפוכחים מאוד בנוגע ללבנון ולחיזבאללה. "אומנם פגענו בארגון בצורה קשה, אבל הוא עדיין הגורם החזק ביותר בלבנון ויכול להשתלט עליה בקלות, ואסור לנו להקל ראש בנושא", סילק זמיר באופן סופי את אשליית המהפכה שעוד רגע מתרחשת בארץ הארזים. רק כדי להבין את העיתוי שבו נערכה הישיבה, מדובר היה בשבוע שבו ראש הממשלה נתניהו, ככל הנראה בלחץ אמריקני, הוציא הודעה שמברכת על המהלכים שביצעה ממשלת לבנון בנוגע למסירת הנשק של חיזבאללה. כך שבדיון הסגור הוא בעיקר ניסה להלך בין הטיפות. פיו ביטא מילים זהירות ומעט מתחמקות, אך שפת גופו הסכימה עם העמדה הפסימית של הצבא לגבי לבנון.

מודל לבנון בעזה

מה שמחזיר אותנו שוב לזירת עזה, והפעם לישיבת הקבינט שנערכה לפני שבועיים ובה הוחלט לתמוך בשלב הראשון של הסכם הפסקת אש. בלי ששמנו לב, התהפכו היוצרות. ממצב שבו הצבא הציע לעצור את הלחימה ונתניהו ושרים נוספים התנגדו לכך במשך חודשים ארוכים, בימים האחרונים התפקידים התחלפו. כך היה לדוגמה כשהרמטכ"ל הסביר שבאזור שאמור להיות תחת שליטת צה"ל בתקופה הקרובה (מהקו הצהוב ופנימה) הוא מבקש לאפשר לצבא חופש פעולה מבצעי מלא. "מה הכוונה?", שאלה השרה אורית סטרוק את הרמטכ"ל. "כמו ביהודה ושומרון, כשאתה רוצה להיכנס לג'נין ולטולכרם אז אתה פשוט נכנס?". זמיר השיב במילה אחת: "כן". ולאחר כמה שניות הוסיף: "וגם מעבר לקו הצהוב (כלומר, גם בשטח שתחת שליטת חמאס, ז"ק)".

זו הדרישה שהעלה הצבא בישיבת הקבינט שבה הוחלט לתמוך בתוכניתו של הנשיא האמריקני. מה הייתה תשובת ראש הממשלה? ובכן, לא הייתה כזו. נתניהו לא השיב על כך. בהמשך הקביל זמיר את אכיפת הסכם הפסקת האש בלבנון למה שקורה בעזה. "צריך לקבל חופש פעולה מבצעי בעזה להסרת איומים בדיוק כמו בלבנון", הסביר. "ברגע שאנחנו מזהים איום אנחנו מטפלים בו בעצמנו, ככל שאתם תאפשרו לנו". שוב נשאל, האם הקבינט וראש הממשלה נענו לבקשה הצבאית הכל כך פשוטה ומתבקשת הזאת? וגם כאן התשובה היא שזה לא ברור. שר הביטחון ישראל כ"ץ אומנם דיבר על כך שישראל צריכה בעצמה להרוס ולסתום את כל מנהרות חמאס, אבל לא הסביר אם זה בכלל אפשרי לפי ההסכם שנחתם. גם הרמטכ"ל הודיע בתורו שצה"ל היה רוצה לטהר בעצמו את כל האזור שמהקו הצהוב ופנימה. אלא שגם פה ראש הממשלה לא השיב לבקשות של הצבא ושמר את עמדתו לעצמו.

זמיר גם הבהיר שכל עוד לא יהיה פירוז ופירוק של חמאס מנשקו, צה"ל לא יזוז מהקו הצהוב, ומדובר באירוע שצפוי לקחת הרבה מאוד זמן (אם בכלל). "אנחנו נשמור על שלום כוחותינו ונקבע תג מחיר מאוד גבוה לכל ניסיון פגיעה בנו", הבטיח לשרים. "נייצר מצב שהם לא ירצו להתעסק איתנו כי הם יחטפו מאוד קשה". ובכן, איך נאמר זאת בעדינות, על רקע ההפרה הבוטה של הפסקת האש השבוע, שלל תקריות הירי, המטענים וההרג של שניים מחיילינו ופציעתם של נוספים, נראה שהמסר הברור שעבר לחמאס, זה שכביכול היה אמור לגרום לו לא לרצות להתעסק איתנו, לא ממש עבר.

וכאן נשאלת השאלה, אפרופו שתיקת נתניהו ביחס לדרישת הצבא להמשיך את הפעילות הצבאית ולסכל כל איום בעזה, בדיוק כפי שקורה בלבנון וביהודה ושומרון – האם נתניהו בכלל חופשי ומשוחרר להחליט על המדיניות הצבאית של ישראל בעזה? או שאולי, כפי שנכפה עליו להתחייב שלא יתקוף יותר את ראשי חמאס בקטאר, וכפי שקרה עם המטוסים שהוחזרו בעקבות ציוץ פומבי של טראמפ, אחרי שכבר היו בדרכם לטהרן ולאחר הפרת הפסקת האש באופן בוטה מצד איראן, אולי גם בסיפור עזה וחמאס מכאן והלאה מדינת ישראל כפופה להוראות שמועברות מהבית הלבן?

"הולך להיות יישום מאוד מהיר של תוכנית טראמפ מבחינת האמריקנים", הודיע השר רון דרמר בישיבה. סימנים מקדימים לכך היה אפשר לראות כשהשליחים ויטקוף וקושנר נכנסו לישיבת הממשלה, טרם ההצבעה על ההסכם, ובחזרתם השבוע שוב לישראל, כשהפעם הצטרף אליהם שחקן חיזוק בדמות סגן הנשיא האמריקני. האמריקנים בשוונג, אין דרך אחרת להגדיר את זה, והשאלה היא כמה מקום נשאר לישראל לקבל החלטות בעצמה.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

לתגובות:

[email protected]