אחרי שנים שבהן נדמה היה כי ישראל הצליחה להשתלט על תופעת ההסתננות לשטחה, לאחר בניית הגדר בגבול המצרי, לאחרונה הולך ומתברר כי ציר ההסתננות המרכזי לשטחי המדינה עבר לנמל התעופה בן גוריון. בלב התופעה נמצאים זרים שמגיעים על בסיס אשרת תייר ממדינות עניות. מטרתם המוצהרת היא להישאר בישראל ולהפוך לעובדים בלתי חוקיים. בישראל, כך אומרים הגורמים הרשמיים המטפלים בנושא, אין אכיפה יעילה כלל של התופעה, למרות המודעות הרבה לה.
"תופעת ההסתננות מנתב"ג הולכת ומתגברת. ראינו כאלו שנכנסו פעם שלישית ורביעית. אין אכיפה של פסקי הדין שלנו, אנו רואים מקרים שמסווגים כתיק חוזר, ובבדיקת פרטי המקרה, אנחנו רואים שהעורר נידון בעבר ליציאה מהארץ", אמר דיין בית הדין לאוכלוסין והגירה אסף נעם, במהלך סיור שקיימה יו"ר הועדה לעובדים זרים בכנסת ח"כ אתי עטיה (ליכוד).
במהלך הסיור נחשף גם כי מספר תיקי בקשות המקלט מצד נתינים זרים מאריתריאה וסודן ירד למספרים אפסיים. לעומת זאת, חל גידול דרמטי בסוג אחר של בקשות: איחוד משפחות. לפי הנתונים, כמעט כשליש מתיקי העררים החדשים המוגשים בשנת 2024 עסקו באיחודי משפחות. מדובר על כ-1,000 תיקים, מתוך כ-3,000 בשנה, מה שמהווה עלייה של 20 אחוזים בתיקים אלה. כמו כן, מנתוני בתי הדין לאוכלוסין והגירה עולה כי חל גידול בשנה החולפת של 13 אחוזים בתיקים החדשים.
איחודי המשפחות שנידונים בבתי הדין הם בקשות של עובדים זרים בארץ להכיר בנישואים שלהם עם אזרחים ישראלים. בחלק ניכר מהתיקים הללו מדובר בבקשות סרק, כאשר בפועל מתבצעת עסקה בין העובד או העובדת הזרה לבין התושב הישראלי. על פי העסקה בין הצדדים, הצד הישראלי יצהיר כי השניים חיים בזוגיות ואף התחתנו, ובתמורה לכך העובד הזר ישלם כסף לאזרח הישראלי. בסוף התהליך, העובד הזר יזכה בתושבות ישראלית, ולעיתים אף אזרחות מלאה. כל זה, כאמור, תוך זיוף נתונים.
החשש בקרב גורמים המעורים בפרטים הוא כי ככל שהתופעה הזו תתרחב, כך תיווצר תופעה חדשה: אותם מהגרים בלתי חוקיים יפנו בבקשות לאיחוד משפחות מסוג חדש, בדמות הבאת ילדיהם מנישואים קודמים לארץ, על בסיס האזרחות החדשה של המהגר הבלתי חוקי.
יו"ר הועדה לעובדים זרים, ח"כ אתי עטיה, מסרה בתגובה לכתבה: "תופעת ההסתננות דרך נתב"ג הולכת ומחריפה בשנים האחרונות, וכל העוסקים בתחום מודעים לכך. כמו כן המסתננים מנצלים את העובדה שיש קושי לאכוף עליהם את הדין, בין היתר בגלל מחסור בכוח אדם שמשפיע אף על יישום אכיפת פסיקות בית הדין להגירה. כיו"ר הועדה לעובדים זרים אני עוסקת בנושא רבות, קיימתי שורה של דיונים שנועדו לפתור את הבעיה, ואף סיירתי בנתב״ג כדי לראות את המצב בשטח ולבחון אפשרויות שונות לפתרון. אני שמחה לבשר שבחודש הקרוב יוצג הסכם שכר שיקל על גיוס עובדים למינהל אכיפה אשר יסייע לפתור את הבעיות הללו, כך שהאכיפה תשופר. מי שלא צריך להיות כאן לא יהיה כאן״.
