"תוכנית טראמפ משאירה את המדינה הפלשתינית כפתרון היחיד"

האם ישראל בדרך להקמת מדינה פלשתינית? והאם חמאס אכן יפורק מנשקו? השבוע (בלילה שבין שני לשלישי) אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803 לסיום המלחמה בעזה. ההחלטה, המאמצת את תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ, כוללת הקמת 'מועצת שלום' – ישות בין־לאומית זמנית שאמורה לנהל את שיקום עזה ולתאם מימון בין־לאומי. נוסף על כך, מועצת השלום תהיה אחראית להקמת כוח בין־לאומי בעזה, שיהיה כפוף לארצות הברית ויעבוד בתיאום עם מצרים וישראל. מלבד השמירה על ביטחון באזור, יהיה הכוח הבין־לאומי אחראי גם על "פירוק קבוצות חמושות בלתי מדינתיות מנשקן", ובכלל זה חמאס – תפקיד המעלה סימני שאלה כבדים בנוגע לסיכויים לממשו. עוד נקבע כי ישראל תצטרך להסיג את כוחותיה מהרצועה בהדרגה "על פי אבני דרך מוסכמות".

סעיף נוסף המעורר דאגה בישראל, עוסק במסלול אפשרי להקמת מדינה פלשתינית. במערכת הפוליטית בישראל נמתחה ביקורת נוקבת על אישור הסעיף, והובע חשש כבד מפני ההשלכות כבדות המשקל ביישומו. על פי ההחלטה, לאחר שהרפורמה של הרשות הפלשתינית תבוצע כפי שיידרש ממנה, "ייתכן שיהיו התנאים לנתיב להגדרה עצמית פלשתינית ולקיום מדינה פלשתינית". עוד נכתב כי "ארצות הברית תקיים דיאלוג בין ישראל לפלשתינים כדי להסכים על אופק פוליטי לדו־קיום בשלום ובשגשוג", לשון ההחלטה.

החלטה 2803 הועברה במועצת הביטחון של האו"ם ברוב מוחץ של 13 מדינות בעד, ושתי מדינות, רוסיה וסין, נמנעו אך לא הטילו וטו. הנשיא טראמפ בירך על ההחלטה וכתב ברשת החברתית שלו, Truth Social: "זה יירשם כאחד האישורים הגדולים ביותר בהיסטוריה של האו"ם". ראש הממשלה נתניהו צייץ בשפה האנגלית כי "אנחנו מאמינים שתוכנית זו תוביל לשלום ולשגשוג, משום שהיא כוללת פירוז מלא, התפרקות מנשק ותהליך להסרת הרדיקליזציה מעזה".

חמאס מצידו תקף את ההחלטה בטענה שהיא לא מגינה על זכויות התושבים העזתים, והדגיש שהארגון רואה בהחלטה "ניסיון לכפות סדר חדש המשרת אינטרסים זרים". לעומתו, ברשות הפלשתינית קראו ליישומה המיידי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

במקביל להחלטה באו"ם, השבוע (שלישי) הגיע מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, לביקור מלכותי בבית הלבן. בביקור דן יורש העצר עם הנשיא טראמפ על הנורמליזציה עם ישראל וכן על עסקת ענק בין המדינות, הכוללת בין היתר רכישת מטוסי קרב F-35. במסיבת העיתונאים המשותפת נשאל בן סלמאן על האפשרות לנורמליזציה עם ישראל, והבהיר כי "סעודיה מעוניינת להיות חלק מהסכמי אברהם, אבל רוצה גם מסלול בטוח לפתרון שתי המדינות ולהבטיח נתיב למדינה פלשתינית".

הפסקת האש אינה המטרה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מביע דאגה מהכללת האפשרות להקמת מדינה פלשתינית בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם: "בישראל נוטים להתייחס להצהרות הללו כאל מס שפתיים, ולהזכיר כי יש בהן מנגנונים שמאפשרים לרוקן מתוכן את ההצהרה, כמו הדרישה לכינון רפורמות מהותיות, מי מגדיר את הרפורמות ומי קובע אם יושמו, ואפילו הדיון לגבי תחולת המונח 'מדינה' ביחס לפלשתינים. הבעיה היא שהצהרות כאלה יוכלו לשמש בעתיד גורמים שירצו לקדם את הרעיון. יותר מכך, הן משאירות את הסכסוך פתוח ואת פתרון שתי המדינות כפרדיגמה היחידה לסיומו. לכן, אני לא מקל ראש בהן", הוא מבהיר, "לדעתי, לאחר אסון 7 באוקטובר העמדה הישראלית צריכה להיות אחת: לא תהיה מדינה פלשתינית. בלי סייגים, בלי הבהרות ובלי לוליינות מילולית".

בשלב זה מבקש בן שבת להתמקד בראש ובראשונה ביעד שעל ישראל להציב, והוא פירוז הרצועה ופירוק חמאס: "לפני שנבלבל את עצמנו בשפע הניסוחים, המנגנונים והתהליכים, עלינו להבהיר בפשטות: המטרה החשובה ביותר של ישראל ביחס לרצועת עזה היא פירוז השטח. זה אומר שרצועת עזה צריכה להישאר נקייה מכל יכולת צבאית – נשק קל או כבד, התקפי או 'הגנתי', תחמושת, אמצעי ייצור, מנהרות, כלי שיט ואוויר, אמצעי קשר ומודיעין וכדומה, לא בידי חמאס ולא בידי שום גורם פלשתיני אחר. אני מציין את הדברים בפירוט כי המונח 'פירוז' לא קיבל עד כה הגדרה מחייבת, וכבר עתה קיימת לגביו פרשנות יצירתית שמעקרת את כוונתו", מתריע בן שבת.

"בנקודת הזמן הנוכחית, מה שמעניין את הממשל האמריקני יותר מכול הוא ייצובה של הפסקת האש. הרצון שלו הוא לקבע בשטח מציאות של אי לוחמה, שתאפשר לנשיא ארצות הברית לממש את תוכניותיו המדיניות הגדולות ובראשן הנורמליזציה עם סעודיה. כפי שטראמפ עצמו אמר: 'בזמן המלחמה הם לא יכלו להצטרף, ועכשיו זה אחרת'. אך מנקודת מבטה של ישראל, הפסקת האש איננה המטרה. פירוק יכולות האויב ופירוז השטח מנשק הם עדיין המטרות העיקריות ביחס לזירה זו, ושתיהן טרם הושגו", הוא מדגיש.

"יתרה מכך, חוץ מההצהרות על המחויבות להשיג מטרות אלה, לא הוצגה שום תוכנית לכך. חמאס והג'יהאד האסלאמי, לא רק שדחו על הסף את דרישת הפירוז והפירוק מנשק, אלא שמיד לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף זוהו סימנים ראשונים של שיקום היכולות הצבאיות. לכן, מי שחושב שאפשר להגיע לפירוק החמאס מנשק באמצעות הסדרים מדיניים כאלה ואחרים, מוזמן להתבונן על ההתרחשויות עם חיזבאללה בלבנון. שם זה לא קורה, וגם בעזה זה לא יקרה".

מה על ישראל לעשות במצב הנוכחי, כשהחלטת האו"ם דוחקת בה להתקדם לשלב הבא?

"אין לישראל שום אינטרס לממש את השלב הבא, שמחייב אותה לנסיגה משמעותית מהשטח שנתון כיום לשליטתה ברצועה. יותר מכך, לישראל עדיף להשאיר את המצב ברצועה כפי שהוא על פני 'התקדמות' במתווה שלא יקדם את מטרותיה, יגביר את הלחצים עליה ורק יכביד על התנהלותה", הוא פוסק, "רצועת עזה, שמחציתה נתונה כיום לשליטה ישראלית ומחציתה האחרת שקועה בהרס ובחורבן ללא שיקום, עדיפה על פני מתווה שעלול לאפשר שיקום בלי פירוז".

איך עמדה כזאת תשתלב עם הניסיונות של טראמפ לרתום את סעודיה ואת איחוד האמירויות למאמצים מול עזה?

"ראשית, כדאי להזכיר שערב הסעודית ואיחוד האמירויות גם ככה גילו ספקנות באשר ליכולת לממש את מתווה טראמפ. התנאים שלהן להשתתפותן בתהליכי השיקום של הרצועה היו הפסקת אש יציבה ומתמשכת, נסיגה ישראלית הדרגתית, פירוק חמאס מנשקו והעברת סמכויות לרשות הפלשתינית או לגוף אחר בעל לגיטימציה בין־לאומית. סעודיה והאמירויות אומנם מקבלות מענה לדרישתן בנוגע לרשות הפלשתינית, אבל הן יודעות היטב שבנתונים הקיימים, הסיכוי לפרז את השטח ולהביא לפירוק חמאס מנשקו הוא קלוש, ולכך לדעתי הן לא יהיו מוכנות".

מה לגבי יישום השלב השני בהסכם והמחלוקת בעניין הרכבו של כוח הייצוב הבין־לאומי?

"לפי ההסכם, נסיגה ישראלית במסגרת שלב ב' מותנית בפריסת כוח ייצוב בין־לאומי בתוך הרצועה. המחלוקות על הרכב הכוח, בעקבות ההתנגדות הישראלית המוצדקת להשתתפות כוחות טורקיים, מעכבות את השלמתו של התנאי הזה", הוא מסביר.

"כזכור, אנקרה הודיעה רשמית על גיוסם של 2,000 חיילים טורקים והכשרתם כחטיבה טורקית שתצטרף לאותו כוח ייצוב בין־לאומי בעזה. זהו ביטוי נוסף להעמקת המעורבות הטורקית בענייני הרצועה ולחיזוק השפעתו האזורית של הציר הטורקי-קטארי, בעידוד ממשל טראמפ. ארדואן לא מסתיר את עמדותיו. באוקטובר 23', שבועיים בלבד לאחר הטבח המפלצתי, הוא אמר: 'חמאס אינו ארגון טרור, אלא ארגון שחרור שמנהל מאבק על אדמתו'. אם כן לאור עמדותיה ומהלכיה של טורקיה תחת שלטונו, חובה – ולא רק מותר – לחשוד שהאינטרס הטורקי איננו פירוק חמאס אלא ההפך מכך, הבטחת שרידותו, שיקומו והצרת רגליה של ישראל ושל כל מי שמבקשים להכחידו או להחלישו", הוא מזהיר, "לכן, ישראל צריכה לדבוק בהתנגדותה לנוכחות צבאית טורקית ברצועת עזה. יתרה מכך, עליה לחתור לצמצום תפקידה של טורקיה בעזה. נכון להגביל את השפעתה ומהלכיה של טורקיה גם בזירות אחרות שמשליכות עלינו, ואינני מתכוון רק לזירה הצפונית אלא גם לירושלים, יהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל. על פי רוב, פעילותה נעשית דרך ארגוני סיוע אזרחיים ונושאת אופי חברתי־דתי, אך לא צריך להיות איש מודיעין כדי להבין את שאיפותיה ומטרותיה של אנקרה בפעילות זו. אחד מתוצרי הלוואי של העמדה הנוקשה ביחס לטורקיה הוא חיזוק אפשרי של מעמדן של סעודיה ואיחוד האמירויות באזור הזה".

הכול בידיים של ישראל

יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, רואה באישור ההחלטה באו"ם צעד לא מחייב מבחינתה של ישראל: "ההחלטה הזאת במועצת הביטחון של האו"ם בעצם מפקידה את רצועת עזה בידי טראמפ ובידי מועצת השלום של טראמפ", הוא מסביר, "טראמפ למעשה יהיה אחראי על רצועת עזה מתוקף ההחלטה של מועצת הביטחון. זאת אומרת שהוא בעל הבית החדש בעזה, לא הרשות הפלשתינית ולא חמאס. לכן אנחנו חייבים להיות כל הזמן מתואמים ולא לריב איתו".

בשלב הבא בתוכנית טראמפ, ישראל תצטרך להסיג את כוחותיה מהשטח.

"נכון, אבל השלב הבא מותנה בשורה של צעדים שאמורים לקרות בשטח".

כמו פירוק חמאס ופירוז הרצועה?

"קודם כול פירוק חמאס ופירוז הרצועה, ואחר כך רפורמות מקיפות ברשות הפלשתינית שאף פעם הם לא עשו אותן והם גם לא יעשו אותן", אומר בן מנחם נחרצות.

הם כבר מכריזים שהחודש יפסיקו את תשלומי המשכורות למחבלים, כחלק מאותה רפורמה שמצפים מהם שיעשו.

"הם כל הזמן עושים מיצגי שווא, מה חדש בזה?", הוא תוהה, "הכול שקר. הם לעולם לא יפסיקו לשלם למחבלים. אבו מאזן עצמו אמר לא פעם שזה דבר קדוש, ושגם אם תהיה לו אגורה אחת בקופה הוא לא יפסיק. הוא כינה אותם 'חיילים שלנו'. לכן לא כדאי להאמין לשקר הזה. זה הכול מעשה רמייה".

אתה לא מאמין שהרשות הפלשתינית, אפילו שיש לה אינטרס ברור, תעשה רפורמה כמו שהאמריקנים דורשים?

"עד היום הרשות רק רימתה את הקהילה הבין־לאומית, אפילו את ממשל ביידן האחרון הם רימו. הם הבטיחו להחליף את הממשלה, להפסיק את השחיתויות, להפסיק לשלם למחבלים, ומה הם עשו בפועל? הם שמו את החבר של אבו מאזן, מוחמד מוסטפא, בראשות ממשלה, והמשיכו בשחיתויות. מינו מקורבים לאבו מאזן לתפקידים ששולטים על משאבים, ועשו תרגיל כאילו הרווחה היא שמשלמת משכורות לפי המצב הסוציאלי של המחבלים", הוא מתאר את עומק השחיתות ברשות. "שיהיה ברור, תוכניות הלימוד לא ישתנו. ההטפות במסגדים לא ישתנו. הם רימו את ממשל ביידן, והם ימשיכו לרמות גם את ממשל טראמפ".

בינתיים הסעיף לנתיב למדינה פלשתינית אושר השבוע באו"ם.

"הם יכולים להחליט עד מחר שמקימים מדינה פלשתינית, וגם אם יביאו עוד 20 החלטות כאלה באו"ם, השאלה היא מה אנחנו נעשה בשטח כדי למנוע את זה".

יש בכלל מה לעשות?

"בוודאי. התיישבות ביהודה ושומרון. עוד ועוד התיישבות".

וחמאס להערכתך יפורק מנשקו?

"חמאס לא יתפרק מנשקו. אלה אגדות. זה לא יקרה, כי אף חייל זר, אף חייל בכוח הבין־לאומי או בכוח ערבי לא ייכנס לרצועה כדי להילחם בחמאס, נקודה. זה הכול אשליות וסיפורים. העובדה שמעבירים החלטה במועצת הביטחון לא אומרת שזה יצא לפועל. כבר היו דברים מעולם. הארכיון של האו"ם מלא בהחלטות שלא התממשו, וזו תהיה עוד החלטה כזאת. ישנה ההחלטה משנת 2006 שחיזבאללה יפורק מנשקו, החלטה 2701, וזה קרה? בא כוח יוניפי"ל רק לבדוק אם יש לחיזבאללה נשק, ירו עליו והוא ברח. למה שהפעם יקרה משהו שונה?".

במילים אחרות, בעיניך ההחלטה לא שווה את הנייר שנכתבה עליו?

"הנשיא טראמפ רוצה את ההצגות האלה עכשיו, כשיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן נמצא אצלו בביקור. הוא יגיד: 'תראה, אני הולך לפי התוכנית שסיכמתי איתך, העברתי באו"ם את הצעת ההחלטה בדרך למדינה פלשתינית. עכשיו תחתום על כמה מאות מיליארדים של דולרים ובוא נעשה נורמליזציה'".

אבל החלטה כזו לא ממלכדת את ישראל?

"מי שממלכד אותנו זה רק אנחנו את עצמנו. אם ההנהגה שלנו תעמוד מספיק חזק, לא יוכלו לכפות עלינו הקמת מדינה פלשתינית. הרי ההחלטה הזאת שעברה במועצת הביטחון לא עברה על פי סעיף 7 באמנת האו"ם, שאומר שההחלטה מחייבת מבחינה משפטית. אם כן אפילו אין פה שיניים ליישם את ההחלטה בכוח, ולא ניתן לכפות אותה על ישראל".

לשיטתך הכול בידיים של ישראל עכשיו?

"הכול תמיד היה בידיים של ישראל. אנחנו הבאנו על עצמנו את נושא המדינה הפלשתינית עם הסכמי אוסלו, ו־30 שנה אנחנו ממשיכים עם זה. קמו כמה משוגעים מהשמאל והפילו את רבין במלכודת הזאת, ומאז אנחנו צועדים באותו נתיב", הוא מאשים, "עכשיו הכול בידיים של ההנהגה. יש תנופת התיישבות אדירה שמוביל ראש הממשלה בסיוע השר סמוטריץ' וצריך לנצל את הזמן ולהמשיך בבנייה, תוך שמירה על יחסים טובים עם טראמפ. יש לנו שלוש שנים עם טראמפ, וצריך להכפיל ולשלש את האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. לקבוע עובדות בשטח. כמו שעושים את פרויקט E1, ש־20 שנה לא עשו אותו, שמחבר בין ירושלים למעלה אדומים, כך צריך לחבר את כל היישובים זה לזה, לעשות פה מערכת כזאת שבחיים הם לא יוכלו להקים פה מדינה פלשתינית. צריך להמשיך בקו הזה, להאיץ עכשיו את הבנייה. בעוד הם עסוקים בעזה, אנחנו צריכים לבנות ביהודה ושומרון".

בן מנחם מסביר כי הרשות נמצאת בשפל של כל הזמנים, ויש לנצל את חולשתה להמשך ביסוס הכוח ביהודה ושומרון. "לרשות הפלשתינית אין שום כוח להתנגד לנו. הם חלשים היום בצורה שלא תיאמן. אין להם כסף, העולם לא תומך בהם, טראמפ לא אוהב אותם, ישראל לא רוצה אותם".

ובכל זאת הם הצליחו להיכלל בהחלטה באו"ם.

"כי אנחנו ניהלנו את המלחמה בצורה כושלת בעזה, וזה הביא לשנאה וללחץ בין־לאומי מסיבי. אם היינו מנהלים נכון את המלחמה בעזה ותוך כמה חודשים כובשים את כל הרצועה, אז כל הסיפור הזה לא היה מגיע לאו"ם. היינו צריכים כבר בשנה הראשונה להכריע את חמאס ולכבוש את כל הרצועה, ואז אף אחד לא היה מדבר על מדינה פלשתינית".

מאין אתה שואב את ההנחה שההחלטה באו"ם היא לא סוף פסוק?

"האופטימיות שלי נובעת מהידיעה שהערבים אף פעם לא ישתנו. הם ימשיכו לשנוא ולהרוג יהודים. זו מלחמת דת, הם ג'יהאדיסטים. מספיק להתבונן בסקרי דעת הקהל הפלשתיני – הם לא מדברים בכלל על פתרון שתי המדינות, זה העולם שמדבר על פתרון שתי המדינות. הם לא מוכנים להכיר במדינת ישראל, הם רוצים להשמיד אותנו כליל. הם רוצים מדינה אחת משלהם מהים עד הנהר, אז איך נעשה איתם הסכם? על מה הם מדברים בכלל? זה לא יקרה. זה הכול דיבורים ודיבורים ועוד פעם דיבורים. ומחר אבו מאזן ימות או שייכנס לדמנציה ויתחיל בלגן. אז על איזו מדינה פלשתינית אנחנו מדברים?".

בן מנחם מצביע על הסכנה הבאה: "אם לא נמנע את זה, חמאס עלול להשתלט על יהודה ושומרון. הכול תלוי בנו. לכן ישראל חייבת לעשות פעולות ביהודה ושומרון שיבטיחו מצב בלתי הפיך. ואז מה הפלשתינים יוכלו לעשות? שיביאו עוד החלטה למועצת הביטחון", הוא אומר בסרקזם, "חוץ מזה, ההחלטה מנוסחת באופן מאוד ערטילאי – 'מסלול שעשוי להביא למדינה פלשתינית'. ניסוח לא מחייב. אנחנו צריכים ראש ממשלה יותר שקרן מהערבים, שידע לתמרן בזירה הבין־לאומית. ואני תמיד אומר שביבי הוא אלוף בתמרון הזה, הוא אומר ככה והוא אומר אחרת, ובתכל'ס בשטח בונים. זה מה שצריך להיות. כל החוכמה היא להעביר כל הזמן את הכדור למגרש של הצד השני, ולהמשיך לקבוע עובדות בשטח".