בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הוציא אתמול (רביעי) צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדל הטבח בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר, הורו למדינה להגיש את תשובתה תוך 45 ימים.
בעתירה שהוגשה על ידי ארגוני השמאל – 'התנועה לאיכות השלטון' ו'זולת', דורשים העותרים להקים לאלתר ועדת חקירה בראשות שופט, וטוענים כי הממשלה מנסה למסמס את אחריותה למחדל. מנגד, גורמים בימין מצביעים על האבסורד של ניהול החקירה בראשות שופט, כאשר השופטים עצמם נגועים בניגוד עניינים חמור ואמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים.
על פי החוק, הממשלה רשאית להקים ועדת חקירה ממלכתית ולהגדיר את סמכויותיה, והעומד בראשה ימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. היחסים המתוחים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת מעלים חשש כבד כי השופט יצחק עמית ימנה לראשות הוועדה שופט לעומתי, אשר יוביל את הוועדה למסקנות חד צדדיות נגד הממשלה הנוכחית וינקה גורמים באופוזיציה, במערכת הביטחון ובמערכת המשפט.
במערכת המשפט מסבירים כי היא אינה רשות מבצעת ועל כן אינה אמורה להיות חלק ממנדט הוועדה. מנגד, בימין מצביעים על מדיניות משפטית אשר במשך השנים שחקה את מרחב החיץ בין ישראל לרצועת עזה, כבלה את ידי צה"ל וכפתה מדיניות רכה כלפי האויב בעזה.
בקואליציה פועלים מזה זמן להקמת ועדת חקירה מאוזנת, אשר תורכב מנציגי הימין והשמאל כאחד. על פי ההצעה, המפלגות השונות יבחרו נציגים מטעמן, ואלה יישבו יחד וינהלו את החקירה בשיתוף פעולה. בראיון לגלי ישראל סיפר השבוע השר עמיחי שיקלי כי ניהל על כך מגעים מתקדמים מול גורם בכיר באופוזיציה, אולם אלה לא הבשילו להסכמות פומביות.
ראש הממשלה נתניהו התבטא בעבר כי לא תוקם ועדת חקירה כל עוד המלחמה מתנהלת, כדי שראשי הדרג המדיני והדרג הצבאי יהיו פנויים לניהול המלחמה ולא יעסקו בהכנות לוועדת החקירה. כעת, משהוכרז על הפסקת אש ממושכת, מתגברת התביעה להקמת הוועדה – ובכלל זה העתירה שהוגשה השבוע לבג"ץ.
