מאז חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים, מה שמאפשר לאחד כמוני להתנבא ולומר בוודאות גמורה שבסוף הפרקליטות ובג"ץ יישרו קו ויאשרו לבוז'י להעניק לביבי חנינה. או שלא. אבל אז הם יסתבכו עם טראמפ וזה מסוכן מבחינתם, כי הדבר הכי צפוי אצל דונלד זה שהוא בלתי צפוי לחלוטין. מקורות מקורבים לפרקליטות (חבר שלי שבן דוד שלו עורך דין) מסרו לי כי נכון לשעת כתיבת שורות אלה מתנהלים מגעים קדחתניים לסגירת הפרטים האחרונים של עסקה סיבובית מסובכת, שכדי להבין אותה חייבים להחזיק ראש כי אחר כך תרצו לדפוק אותו חזק בקיר.
הכול התחיל כשנשיא ארצות הברית ביקר בכנסת ואמר לנשיא מדינתנו לתת חנינה לנתניהו או שהצי השישי ישתלט על בית הנשיא. אבל אנחנו מדינה ריבונית שלא מקבלת הוראות מאף אחד (אלא אם זה אהרון ברק), לכן הנשיא הרצוג התחבא מיד מתחת לשולחן וביקש בדחיפות טישיו. אחרי שחזרה אליו ההכרה הוא אמר שקודם ביבי צריך להגיש בקשה לחנינה, ואז נתניהו אמר סבבה והשבוע אכן הגיש אותה ועכשיו בוז'י צריך להחליט ממי הוא מפחד יותר, מטראמפ או משקמה ברסלר.
על פי מקורותיי החסויים שלא אחשוף כאן (הן מכיוון שאני עיתונאי רציני והן מפני שאין לי כאלה), הוד מעלתם הנכבדים – נסיך בית המשפט העליון הברון יצחק פון אונזערע, והרוזנת המשפטית לממשלה הנסיכה בהרב־דיאלנה – הסכימו לשקול לאפשר להרצוג להיענות בחיוב לטראמפ בתנאי שנתניהו יכרע ברך, יודה שהוא חלאת המין האנושי וירצה עבודות שירות בהאזנה לנאומים של יאיר לפיד. מנגד, נתניהו דרש חנינה ללא תנאי, אספקת סיגרים סדירה ומינוי של בנו יאיר לכל התפקידים במוסדות הלאומיים. טראמפ, מצידו, אמר שהוא לא מתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, כל עוד היא נותנת לו כל מה שהוא רוצה וועדת הפרס בשטוקהולם נותנת לו פרס נובל.
המשא ומתן היה רצוף משברים, ובמהלכו איים טראמפ לסגור את ישראל ולזרוק לים את המפתח. אבל הברון פון אונזערע והנסיכה דיאלנה אמרו שזה לא עושה עליהם שום רושם, והאמת היא שהם צודקים – גם אם טראמפ ישתלט על המדינה שהם כל כך אוהבים לנהל, הם תמיד יוכלו להיות שופטים בבית הדין הבין־לאומי בהאג ושם להמשיך להזיק לישראל.
אולי יעניין אתכם
הברון והנסיכה יחזרו למעמדם
לבסוף הושגה פשרה, המכונה "הודאה ללא הודאה תמורת חנינה ללא חנינה". במסגרת ההסכם יודה נתניהו שהוא עפר לרגליהם של הברון פון אונזערע והנסיכה דיאלנה, אך בלי להודות בעבירות המיוחסות לו. בתמורה יודיע הנשיא הרצוג על חנינה גורפת לכל האסירים הפלשתינים שלא הצליחו להשתחרר בעסקה האחרונה עם חמאס, ובג"ץ יקבע שהחנינה חלה גם על יהודים שהם ראשי ממשלה והשמאל ממש שונא אותם. במקביל תוציא הנסיכה דיאלנה חוות דעת משפטית מחייבת, שלפיה אם מדינה יהודית מקבלת סיוע ביטחוני ממעצמה אמריקנית היא למעשה כפופה לה מבחינת הדין הבין־לאומי. כך נתניהו יקבל חנינה, טראמפ יקבל את עזה, קריית גת ושאר המדינה, והברון פון אונזערע והנסיכה דיאלנה יקבלו הכרה רשמית במעמדם האצילי והקובע וביטול סופי ומוחלט של הרפורמה המשפטית, הרפורמה במשק החלב והדמוקרטיה.
אם העסקה הסיבובית אכן תצא אל הפועל, זה יהיה שי נפלא לחג החנוכה, שאותו כידוע חוגגים לזכר לימים היפים שבהם שלטה פה תרבות המערב ההלניסטית, וכולם עסקו כל היום בפיתוח הגוף ובאסתטיקה במקום בשטויות כמו האם הפצ"רית סיכנה את חיילי צה"ל והיועמ"שית שיבשה את החקירה. מה שבכל זאת עלול בסופו של דבר להכשיל את ההסכם הוא דרישתו הבלתי מתפשרת של הברון פון אונזערע שנתניהו יכרע בפניו ברך, כפי שהיוונים דרשו מהיהודים להשתחוות בפני אליליהם. אבל גם בנושא הזה מתגבשת פשרה, שלפיה נתניהו לא ישתחווה בפני הברון פון אונזערע אלא רק יתכופף כדי לקשור את השרוכים. ככה שרוב הסיכויים שבסוף העסקה תצא אל הפועל, ואנחנו נצא מדעתנו.
עם זאת, קיים סיכוי לא מבוטל שהמשא ומתן יתפוצץ והעסקה לא תצא אל הפועל. במקרה כזה משפט נתניהו יימשך לנצח ובג"ץ יוציא אל מחוץ לחוק את כל הג'ינג'ים שגרים בבית הלבן ועושים לו שחור בעיניים, וטראמפ אולי יצרח וישתולל אבל לא יוכל להטיל סנקציות כי חייבים לציית לבג"ץ.
הבעיה היחידה היא שאם אין עסקת חנינה אין השתחוויה של נתניהו בפני מעמד האצולה, אבל מסתבר שגם לזה בג"ץ כבר דאג.
כזכור, שר המשפטים מינה לחוקר מיוחד בפרשת הפצ"רית את השופט אשר קולא, אבל בג"ץ פסק לחומרה. השופטים אומנם החליטו שהיועמ"שית והפרקליטות נתונות בניגוד עניינים, אבל גם שחוקר הפרשה צריך לעמוד בכמה קריטריונים: הוא צריך להיות עובד מדינה ותיק, משפטן מובהק, בעל ניסיון בחקירות פליליות, גבוה, יפה תואר ומסוכסך עם הימין. בפועל, הם הציבו בפני שר המשפטים שתי אפשרויות: או למנות חוקר מהשמאל, או שבג"ץ יפסול אותו. לא פלא שהשר לוין מתקשה למצוא מועמדים, כולם או שמאלנים שרופים או מתחבאים מתחת לשולחן עם בוז'י.
היחיד שיכול להוביל
אז מי יכול לנהל את החקירה הרגישה בלי שבג"ץ יפסול אותו? יש רק אדם אחד שעונה לכל הקריטריונים. מישהו שהוא גם עובד מדינה, גם משפטן מנוסה וגם עושה לימין גירודים בכל הגוף. קוראים לו שי ניצן.
האיש המוכשר הזה היה "מנהל תחום תפקידים מיוחדים" בפרקליטות המדינה (בכל דמוקרטיה שמכבדת את עצמה יש הרי ממונה על "תפקידים מיוחדים"), הוביל את המדיניות המשפטית שרמסה את זכויות האזרח בתקופת הגירוש מגוש קטיף (אם כי תמיד אפשר לטעון שימנים הם לא באמת אזרחים), רקם כפרקליט המדינה את תיקי נתניהו הכלל לא תפורים והחזיק את היועץ המשפטי בגרון (זה לא אני אמרתי, זה מנדלבליט אמר).
שי ניצן הוא היחיד שיכול להוביל חקירה שעוד לפני תחילתה ייקבע שהנסיכה דיאלנה צחה כשלג, הברון פון אונזערע צדיק יסוד עולם והפצ"רית נפלה קורבן למכונת רעל משומנת. רק הוא יכול לנהל חקירה מבריקה שתוכיח שטוב הוא רע, בורות היא כוח, חירות היא עבדות ומלחמה היא שלום. רק הוא ישיב את הדיקטטורה על כנה ויחדש ימינו כקדם, בלי חנינה ובלי נה־נה־נה.
כששי ניצן סיים את תפקידו כפרקליט המדינה, והבין שהימין בשום פנים ואופן לא יאפשר לו להיות היועץ המשפטי לממשלה וגם לא שופט עליון, הוא ביקש להתמנות למנהל התוכן של הספרייה הלאומית. בהתחלה כולם הרימו גבה, כי מה לחובב מעצרים מינהליים עם אנשים שכולאים את עצמם מרצונם החופשי בין מדפי ספרים. אבל עכשיו הגאונות ברורה. בזכות הספרייה הוא נשאר בשירות המדינה, שופטי בג"ץ תפרו קריטריונים בדיוק על פי מידתו, והנה הוא כפסע מחזרה לעניינים והורדת כאפה לימין. כל מה שבג"ץ צריך לעשות זה להודיע ששר המשפטים לא הצליח להציג מועמד מתאים, ולמנות בעצמו את שי ניצן. ככה גם אם עסקת החנינה הסיבובית תיכשל, עדיין יהיה להם שי לחג.
לתגובות:
