לכל ישראלי בעל זכות בחירה יש ביום שלישי הקרוב שלוש אפשרויות: להצביע למפלגה מגוש הימין, להצביע למפלגה מגוש השמאל, להישאר בבית או להצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, שתכל'ס זה אותו הדבר. לא נשמות, להישאר בבית או לשים פתק לבן זה לא "להביע מחאה". אם אתם בוחרים לא לבחור הפוליטיקאים לא מורטים את שערותיהם ביגון ואומרים "אוי לא, האזרחים הביעו בנו אי אמון". להפך. אחוז הצבעה נמוך גורם להם להבין שעדיף להשקיע בקבוצות לחץ קטנות ומאורגנות היטב, לא במי שלא מנסים להשפיע.
אז אחרי שסיכמנו שחייבים לבחור (ורצוי מאוד במפלגה שבוודאות עוברת את אחוז החסימה, כדי לא לזרוק את הקול שלכם לפח האשפה של ההיסטוריה), השאלה היא כמובן במי בוחרים. אני למשל מתכוון לבחור בגוש השינוי. עוד לא החלטתי באיזו מפלגה אבל זה לא משנה, בסוף לכולן יש אותה אידאולוגיה שורשית: להעיף את נתניהו, אחר כך נראה כבר. לא, אני לא רל"ביסט, אני אפילו חושב שנתניהו נמצא עשר רמות מעל כל השאר, למרות הטעויות החמורות ולמרות שהוא נמצא בראשות הממשלה אפילו יותר מהזמן שלוקח לנציג של משרד התמ"ת לענות בטלפון, הישג מרשים בפני עצמו. אבל את נתניהו חייבים להחליף. תגידו אתם, אילו הייתה לכם מכונית משנת 96' שמזגזגת בסיבובים וקצת מקרטעת בעליות, לא הייתם מחליפים אותה בקורקינט חדש עם גלגלים מרובעים וכידון שמושך חזק שמאלה?
אז אני בעד גוש השינוי. קודם כול כי שינוי היא מילה שעושה נעים על הלשון. כולנו רוצים שינוי, לשם שינוי. הנה, עוד לא עברו שלושה שבועות מאז שנגמרו החגים וכבר אנחנו מרגישים שחייבים לשבור שגרה, מוכרחים חופשה, איזה יום שבתון נחמד באמצע השבוע. שנית, כל מיני מצביעי שמאל מאיימים שאם הימין ינצח הם יעזבו את הארץ, ותסכימו איתי שחשוב לשמור על הדמוגרפיה ועל המדינה, אתם הרי זוכרים מה הם עשו לה בפעם האחרונה שהם הפסידו. מצביעי הימין בכל מקרה יישארו פה, הן מכיוון שהם יותר שורשיים והן בגלל שאם השמאל ינצח הוא יוציא לימין צווי איסור יציאה מהארץ.
הסיבה השלישית היא שלא כיף להיות ביביסט. הרבה יותר נחמד לגלגל עיניים ולומר ש"אני אומנם ימני אבל הפעם הצבעתי שמאל, למען האחדות". אולי בזכות זה אפילו יקלו קצת בעונשי, ביום שבו גוש השמאל ינצח ויראה לכולנו מהי באמת דמוקרטיה.
אולי יעניין אתכם
מה יקרה בפרק הבא
לפני שאתם סוקלים אותי, אני מצהיר בפה מלא שאני יודע – יש המון סיבות למה לא להצביע לגוש השמאל. בואו נפרק אותן אחת אחת:
"השמאל ישב עם הערבים, אין לו ממשלה בלעדיהם". קודם כול גם לימין לא הולכת להיות ממשלה, כי מזג האוויר מתקרר וכל מיני פתיתי שלג ייחודיים הולכים לשרוף המון קולות כדי להתחמם. חוץ מזה שבניגוד לימין השמאל בכלל לא צריך ממשלה, יש לו דיפ סטייט. כל מה שהשמאל צריך זה רוב חד־פעמי כדי למנות יושב ראש כנסת חדש, לחוקק בהליך בזק את חוק הנאשם ולמנוע מנתניהו להתמודד בשם זכות היסוד הדמוקרטית לבחור ולהיבחר. תוך כדי כך הם יקבעו גם שאי אפשר להפיל ממשלת שמאל אם שליש מהכנסת תומך בה (תצחקו, אבל זה בדיוק מה שממשלת בנט-לפיד התחילה לקדם בשלהי כהונתה), ימנו המון שופטים עליונים כלבבם ויועצת משפטית חדשה (גלי מסיימת את כהונתה בעוד קצת יותר משנה), ועל הדרך יטילו פיקוח על הרשתות החברתיות ויחסמו את מי שמנצל את חופש הביטוי לרעה, למשל כדי להתבטא. לא מאמינים? בבריטניה מפלגת הלייבור מיישמת בהצלחה את המדיניות הזאת כבר יותר משנתיים. אצלנו הממשלה הקודמת הרהרה ברצינות ברעיון, אבל למרבה הצער לא הספיקה ליישם אותו. זה הזמן לתת לה את הכוח לסתום לנו את הפה.
"איזנקוט יקים מדינה פלשתינית!". אוי נו, אתם באמת מאמינים שהרמטכ"ל לשעבר יתייצב באתר בנייה בשבע בבוקר, יפשיל שרוולים ויקים מדינה פלשתינית? כבר אין מספיק פועלים ערבים בשביל זה? ואל תשכחו שאיזנקוט אמר שהוא ימני ושמדינה פלשתינית לא על הפרק. אבל הוא לא אמר מה יהיה בפרק הבא.
"ליברמן מתכנן להביא צבא ירדני ליהודה ושומרון". הוא גם אמר שיעביר את יישובי נחל עירון לרשות הפלשתינית, התחייב לגייס את כל החרדים והבטיח לחסל את הנייה תוך 48 שעות. אתם יכולים לסמוך על ליברמן שאצלו מילה זאת מילה. אם הוא אומר שהוא לא ישב עם המפלגות הערביות הוא ישב איתן, אבל לא על אותו כיסא. אם הוא אומר שהוא לא יתמוך בממשלת מיעוט אל תדאגו, הערבים יתמכו וזו תהיה ממשלת רוב. ואם הוא אומר שהוא יגייס את כל החרדים תהיו בטוחים שאף חרדי לא יתגייס, ואז נהיה חייבים לייבא לכאן חיילים ירדנים. מישהו הרי חייב לשמור עלינו.
ממשלת אחדות עם טוסטר
"בנט יעשה בנט ויערוק לנתניהו". וזה היתרון הגדול שלו. כל הפוליטיקאים לפעמים עומדים במילתם ולפעמים לא, רק בנט, כשהוא מבטיח משהו אפשר להיות בטוחים שזה שקר.
"טראמפ תומך בנתניהו". וביידן ואובמה וקלינטון תמכו בגלוי בהפלת נתניהו, ואתם הרי זוכרים איך בשמאל אמרו להם די חבר'ה, אל תתערבו בעניינים הפנימיים שלנו. “BIDEN SAVE US”, זוכרים?
"ממשלת שמאל לא תתקוף באיראן ותמסמס את הישגי המלחמה". בחייאת, אתם אומרים את זה כאילו זה משהו רע. עוד לא הבנתם שתקום מדינה פלשתינית ולא נצטרך יותר להילחם?
"לא משנה במי בוחרים, ממילא נתניהו ואיזנקוט יעשו ממשלת אחדות". תכניסו את זה טוב טוב לראש: סדר העדיפויות של השמאל זה קודם כול ממשלת שמאל-ערבים, אחר כך ממשלת מיעוט, אחר כך ממשלה עם טוסטרים, ורק אם כל זה לא יצליח אז אולי – סיכוי קטן – שהם יסכימו לממשלת אחדות ובלבד שהיא תהיה בלי נתניהו, בלי סמוטריץ', בלי בן גביר ובלי יוסף חדאד, שלא יגידו שהם תלויים בערבים.
"השמאל יהיה מוכן לתת לחרדים כל מה שהם רוצים". ומה הבעיה בזה? השמאל תמיד לוקח טעויות של הימין ומעצים אותן, רק בלי ההתיישבות וכל הדברים המעצבנים האלה שהימין עושה כדי להרוס את המדינה. גם עם מנסור עבאס הם ישבו אחרי שביבי היה מוכן להכניס אותו, אז למה שלא ייתנו גם לחרדים הרבה יותר ממה שהימין היה מוכן לתת?
"השתגעת? אתה יודע כמה מינויים בשירות הציבורי עומדים על הפרק?". מי ישמע אילו מינויים מדהימים נתניהו עשה עם השנים, על כל זיני או גופמן שהוא מינה יש לפחות מנדלבליט ואלשיך אחד. על השמאל לפחות אפשר לסמוך שכל המינויים שלהם יהיו עקביים.
לכן אני בעד שינוי. אני רוצה ממשלה שאחרי 30 שנות אוסלו חוזרת למוסכמות היסוד של הציונות. ממשלה שנאבקת בדיקטטורה השיפוטית ולא משתחווה לה אפיים. ממשלה שמתנערת מהקונספציה ולא מתעקשת לדבוק בה. ממשלה נורמלית. ממשלת שינוי. כמו שהתחילו לעשות פה בשלוש השנים האחרונות. מעט מדי, מאוחר מדי, ועדיין – שינוי.
אם גם אתם בעד גוש השינוי של הימין, קומו וצאו להצביע. כדי שהשינוי לא ישתנה לנו מול העיניים.
לתגובות:
