זוכרים את "יש פתרון לכל מתיישב"? קמפיין שקרי מתקופת ההתנתקות. כיום, הקמפיינרים הסרוגים עוסקים בגיוס חרדים. קמפיין משקף עובדות, אבל החשיבות שהקמפיין מנכס לעצמו, המסר המשתמע שלו שרק גיוס חרדים חייב למלא את החלל התקשורתי – מסר זה אינו נבון ואף מסוכן.
גיוס חרדים כשלעצמו אינו שומר על חיי לוחמים – אלא מעביר את סכנת החיים מציבור אחד למשנהו, מהבן שלי לבן של אמא אחרת. זהו צורך חברתי חשוב, שהרי לוחמי המגזר אכן משרתים יותר מדי באופן יחסי, כפי שקרה עם בני הקיבוצים לפני שנות דור. למשל, במלחמת יום הכיפורים נפלו תשעה בנים מקיבוץ אחד (גבעת ברנר). הייתכן שנושאים נוספים, שהם דיני נפשות, נשמטים לנו מהתודעה, בעודנו טרודים בגיוס חרדים? נראה שכן. ניקח למשל את נושא "היום שאחרי": מסתבר שנושא זה דוהר קדימה והציבור שלנו אדיש, כי אנו בגיוס חרדים עסקינן.
בעודנו ישנים, מאמץ תקשורתי כביר מושקע בשכנוע הציבור הכללי שהמשיח הגיע, והוא שיביא את "היום שאחרי". מיהו המשיח? מנהיג סעודיה בפועל, מוחמד בן־סלמאן, המכונה MBS. כשאובמה רצה להיבחר לנשיא ארצות הברית, הוא העלים את שמו האמצעי, ורק כשנשבע אמונים חשף ברבים ששמו המלא הוא ברק חוסיין אובמה. כך גם מנהיג סעודיה מכונה בכינוי ניטרלי ומערבי כיום. כשטראמפ מתאר את MBS כ"אדם נפלא", "מדהים", "מרשים" וכדומה, איש מאיתנו לא תוהה ולא מגיב, שהרי בגיוס חרדים עסקינן. לכן קל לנבחרינו לשכוח ש־MBS נתפס על חם על ידי ה־CIA מוציא הוראת חיסול (רצח) נגד עיתונאי. בהמשך הלה אכן נשחט בשגרירות סעודית על ידי אנשי MBS, והם גם התעללו בגופתו.
מכאן שמנהיג סעודיה הוא בן דוד אידאולוגי של יחידת נוח'בה, יימח שמם. וזה לא רק המנהיג הסעודי הזה. תשתית ארגוני הצדקה שבסיסם בסעודיה או שמומנו על ידי עשירי סעודיה, מימנה את מבצעי פיגוע מגדל התאומים בארצות הברית (אל־קאעידה). 15 מתוך 19 (!) מבצעי פיגוע זה היו סעודים. שני מחבלים נוספים מה־19 היו ממדינה "מתונה" נוספת הזוכה לשבחים במקומותינו (האמירויות). מעניין שמנגנון תשלומים באמצעות ארגוני "צדקה" מוכר לנו גם בהקשר של חמאס ונוח'בה.
אולי יעניין אתכם
הסיכוי שהאמריקנים יתפכחו לבדם מן ההזיות בעניין סעודיה בלי התקוממות מצידנו – אינו גדול. ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, וסטיב ויטקוף הם המופקדים מטעם הממשל על קשרי סעודיה. באשר לקושנר, החברה הממשלתית הסעודית סיפקה כמעט שני מיליארד דולר לעסקיו, ולכן קושנר "מקורב" אל המנהיג MBS. גם ויטקוף הוא איש עסקים, וגם למשפחתו אינטרסים עסקיים במפרץ. קושנר הגיב באוקטובר כי "מה שאנשים מכנים ניגודי עניינים, סטיב (ויטקוף) ואני מכנים ניסיון ויחסי אנוש". ואילו טראמפ אמר, באשר להוראה שנתן מנהיג סעודיה לשחוט את היריב שגופתו בותרה, שזוועות כאלה "יכולות לקרות".
וכך, בעודנו טבולים רובנו ככולנו בסוגיית גיוס חרדים, מירי רגב מתראיינת (בערוץ 14!) בנושא רכבת חדשה מסעודיה לחיפה, בלי להתייחס כלל לסוגיה איך אמור לעבוד מעבר בטוח מממלכת סעודיה הברברית ישירות לחיפה. הרי כבר היום, איננו מצליחים לסרוק אפילו את המשאיות שזורמות לזרועות נוח'בה. אם כן, נושאים אסטרטגיים קריטיים נדחקים לקרן זווית, בעוד אנו מרשים לעצמנו פורקן אמוציונלי בהתרפקות המונית בנושא גיוס חרדים המאחד והמגבש. אם נמשיך בכך, טראמפ ימשיך להתייחס לסעודיה כאל מדינה "פרודוקטיבית ואחראית", והקורבנות ייפלו (שוב) כאן, מקרבנו.
נושא גיוס חרדים הוא נושא חברתי חשוב וראוי, אבל תידרשנה שנים לפתור אותו, בעזרת צעדים שננקטים כבר היום ועוד יינקטו. אין שום הצדקה להתבוסס בנושא זה בהיקף העכשווי, תוך הזנחת התרחשויות קיומיות דחופות. נכון, דוח מטות ערים מתעד בכל קדנציה את הישגי נבחריו של הציבור הימני, וכך תוכלו לדעת עוד מעט אילו נבחרי ציבור עשו את הנדרש בסוגיות הקיומיות ואילו לא. גם הפעם נתעד את פועלם של חברי הכנסת והשרים שבניגוד למעשה מירי רגב לעיל, כן עמלו בנושאים הקיומיים. אבל בקדנציה זו, בכנות, הבעיה היא יותר בנו עצמנו, ופחות בנבחרינו.
הכותבת היא דוברת מטות ערים.
לתגובות: [email protected]
