חוק הגיוס מגיע לשלב הסיכומים ללא בשורה לציבור המשרתים

שבוע חלף מאז הציג יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת בועז ביסמוט, את טיוטת חוק הגיוס שעליה עבד בחודשים האחרונים. מאז פרסום הטיוטה, הלחץ הציבורי נגד החוק המתגבש רק הלך ועלה. השיא, ואולי אף נקודת המפנה בקידומו של החוק, הגיע ביום שני השבוע עם הצהרתו של שר הקליטה אופיר סופר.

"זה חוק מביש נטול כל אומץ לב ציבורי, שמתקשה להישיר מבט אל עיניהם של שותפנו החרדים ולומר להם: הגיע הזמן לעשות מעשה. על כן אני מודיע: אני אצביע נגד החוק גם אם המשמעות תהיה שראש הממשלה יפטר אותי מתפקידי כשר", אמר סופר בהצהרתו לתקשורת, שיצרה כדור שלג של התנגדות בתוך הקואליציה לחוק המתגבש.

מאז דבריו של סופר, עוד ועוד חברי קואליציה הודיעו כי הם מתנגדים לחוק הגיוס, לפחות בגרסתו הנוכחית שהוצגה לוועדה השבוע ועליה מתקיימים הדיונים. ההתנגדות נובעת מהעובדה שלמרות שהצהרתית החוק נועד לפתור את בעיית אי הגיוס בחברה החרדית, ולהביא מתגייסים רבים מהמגזר, בפועל פרטי החוק עושים את ההפך המוחלט.

בנוסח הנוכחי ישנה שורה של שינויים מנוסחים קודמים של החוק. ראשית, החוק מגדיר מחדש מהו שירות לצורכי עמידה ביעדי חוק הגיוס. עד היום, בכל נוסחי החוקים, גם שירות אזרחי הוגדר כשירות לצורכי יעדי חוק הגיוס. מציאות זאת יצרה מצב שבו גם התנדבות של כמה שעות ביום, בעמותה שנמצאת ברשימות הרלוונטיות, יכולה הייתה להיחשב כשירות. בנוסח החדש של חבר הכנסת ביסמוט זה כבר לא קיים. שירות לצורכי החוק הוא שירות ביטחוני בצה"ל, במשטרה, בשירות בתי הסוהר או בגוף ממשלתי ביטחוני שפועל תחת משרד ראש הממשלה, כשהכוונה היא לשב"כ ולמוסד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

סעיף נוסף בנוסח שנידון בוועדה מגביל את היקף המשרתים שיכולים לשרת במסגרת שירות ביטחוני אזרחי לעשרה אחוזים בלבד מגובה המכסות. כל השאר צריכים לשרת בצה"ל. מדובר בשינוי משמעותי מאוד. בכל הנוסחים הקודמים, לפחות רבע מכלל המתגייסים יכולים היו לשרת בשירות לאומי־אזרחי. כלומר, בנוסח החדש כל המתגייסים ישרתו שירות ביטחוני, ולפחות 90 אחוזים מהם בצה"ל ממש.

בכל הנוגע למכסות הגיוס עצמן, המספרים גדלו משמעותית מנוסחים קודמים. לפי הנוסח המוצע כעת, בשנת הגיוס הראשונה, כלומר בשנה הקרובה, יעד הגיוס יעמוד על 8,160 מתגייסים חדשים. בשנה השנייה לחוק יעמוד יעד הגיוס על 6,840 מתגייסים חדשים. בשלישית היעד יעלה ל־7,920 מתגייסים חדשים. בשנה הרביעית יחצה יעד הגיוס את היעדים של השנה הראשונה, ויעמוד על 8,500 מתגייסים. מהשנה החמישית והלאה יעמוד יעד הגיוס על לפחות 50 אחוזים מבני מחזור הגיוס החרדי, והמספר ייקבע לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ישנן שתי סיבות לעובדה שבשנה הקרובה המספר יהיה גבוה יותר מאשר בשנתיים שאחרי. הראשונה – הסיבה העניינית של מחסור חמור בכוח אדם בצה"ל בעקבות המלחמה. לצה"ל יש היום צורך גדול בחיילים חדשים, ולכן יעד הגיוס גבוה יותר. הסיבה האמיתית היא שהיעדים לשנה הראשונה הם למעשה יעדים לשנה וחצי, כלומר מתאריך העברת החוק ועד לסוף שנת הגיוס של 2027, בסוף חודש יוני באותה השנה.

על מנת לעמוד ביעדי הגיוס, כך שהסנקציות שנפרט בהמשך לא יחולו, בשנת הגיוס הראשונה די לעמוד ב־75 אחוזים מהיעד, כלומר שעד יוני 2027 יתגייסו 6,120 חרדים לשירות ביטחוני, מתוכם 5,500 לצה"ל. בשנה השנייה והשלישית, המינימום הנדרש כדי לעמוד ביעדים יהיה 80 אחוז מגובה המכסות, והחל מהשנה הרביעית המינימום הנדרש יעמוד על 90 אחוז.

בד בבד החוק מעלה מחדש את גיל הפטור ל־26, לאחר שהורד לפני שנים מספר ל־23 במטרה לעודד חרדים לצאת לשוק העבודה. הסיבה המוצהרת לכך היא רצון למנוע מצב שבו צעיר חרדי יצא לשוק העבודה בגיל צעיר ללא שירות ביטחוני. מתנגדי החוק אומרים כי מה שעומד מאחורי צעד זה הוא הרצון של ההנהגה החרדית למנוע מצעירים חרדים לעזוב את הישיבות והכוללים ולצאת לשוק העבודה.

סעיף נוסף שבוטל בנוסח החדש הוא סעיף המאפשר שירות מקוצר. הסעיף היה אחד הכלים העיקריים שאיתם צעירים חרדים התגייסו לשורות הצבא. באופן רשמי, הסיבה לביטול הסעיף היא הרצון שהמשרתים החרדים ישרתו שירות מלא. בפועל, מדובר בצעד שמרחיק עד מאוד את האפשרות שצעירים חרדים יעשו את הצעד המורכב מבחינה חברתית־מגזרית, ויעזבו את עולם הישיבות והכוללים לשם שירות בצה"ל.

החוק החדש נועד לטפל גם באחת הבעיות שחזינו בהן בשנים האחרונות: ישיבות וראשי ישיבות חרדים שפשוט לא מתייצבים בלשכת הגיוס, אפילו לא כדי לקבל פטור. בחוק החדש ישנו סעיף שקובע כי ישיבה ש־20 אחוזים מקרב תלמידיה לא התייצבו להגשת דחיית השירות או לבדיקות רפואיות, מסתכנת בהסרתה מרשימת הישיבות המוכרות לצורכי קבלת דחיית שירות. כמו כן, ראש ישיבה שהורה לתלמידיו לא להתייצב לקבלת הפטור מסתכן בהסרת הישיבה שלו מהרשימה.

סנקציות מנוגדות לחוקי יסוד

בתחום הסנקציות ישנם שלושה סוגי סנקציות עיקריים: נגד המוסדות, סנקציות מיידיות על מועמד לגיוס שלא התגייס, וסנקציות עתידיות על אישים פרטיים שיופעלו במידה ולא יעמדו במכסות הגיוס. במסגרת הסנקציות על המוסדות: אם החברה החרדית לא תעמוד במכסות כפי שתואר קודם לכן בכתבה, בשנה שלאחר מכן הישיבות לא יקבלו מימון בעבור מי שקיבל צו דחיית שירות. מימון זה לא יוקפא, ולמעשה המוסדות החרדיים פשוט יאבדו את הכספים הללו.

במסגרת הסנקציות האישיות המיידיות, אלה שהיו אמורות להוביל לגיוס אמיתי של חרדים לצבא, מופיעות סנקציות שלא יובילו לגיוס חרדים. חלק מהסנקציות אינן קבילות ונוגדות את 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', מה שמבטיח בוודאות גבוהה למדי כי הן לא יעמדו במבחן בג"ץ.

מי שלא יעמוד בתנאי הגיוס לא יוכל להוציא רישיון נהיגה עד גיל 23; לא יהיה זכאי למלגות סטודנטים; לא יוכל לצאת מהארץ עד גיל 23; לא יוכל להגיש מועמדות לעבודה בשירות המדינה במסגרת מכסות הייצוג ההולם ולא יקבל נקודות זיכוי מסוימות במס הכנסה. כל הסנקציות יחולו רק עד גיל הפטור, כלומר 26.

מתנגדי החוק טוענים בתוקף כי הסנקציות הללו לא יובילו לגיוס של צעיר חרדי אחד לשירות ביטחוני. איסור הוצאת רישיון נהיגה, כנראה הסנקציה החריפה ביותר, איננו עומד בתנאי חופש התנועה. גם איסור היציאה מהארץ עד גיל 23 לא עומד באותם תנאים, והוא מפר מפורשות את סעיף 6 ל'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', שקובע כי לכל אדם ישנה זכות לצאת מהארץ. יחד עם זה, בפועל יש מגבלות על זכות זאת, כדוגמת חשודים בעבירות פליליות שנאסר עליהם לצאת מהארץ מחשש שיברחו ממנה.

שאר הסנקציות הראשוניות הן כאלה שבלאו הכי לא רלוונטיות לצעירים החרדים, ולמעשה משרתות את המטרות של הנהגת הציבור שרוצה למנוע מהצעירים במגזר לצאת לשוק האזרחי.

הסנקציות האפקטיביות שיש בחוק יחולו רק במידה שהישיבות החרדיות לא יעמדו במכסות החוק. כלומר לכל המוקדם רק ביולי 2027. ברשימת הסנקציות ניצבת שורה של תחומים שאכן ייפגעו בציבור החרדי. מעל כולן נמצאת סנקציית המעונות. בנוסף לה, צעיר חרדי שאיננו במעמד דחיית שירות לא יוכל לקבל הנחה בתחבורה ציבורית. כמו כן הוא לא יוכל להשתתף בהגרלות או בהטבות של המדינה לסבסוד מחירי דיור.

הלקונה המשמעותית ביותר בנוסח החוק הקיים נמצאת במקום אחר: הגדרת מיהו חרדי לצורכי מכסות הגיוס. ההגדרה הקיימת בחוק, שגם הופיעה בנוסחים הקודמים שהוצעו, היא ההגדרה הבאה: בוגר חינוך חרדי – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חרדי.

בהגדרה הזאת ישנן שתי בעיות עיקריות. הראשונה, ובה עסקו מרבית מתנגדי החוק, היא העובדה שהחוק יספור כחרדי גם מי שיצא בשאלה, נתון שיש בו כמובן סתירה מוחלטת למהות החוק. אלא שהבעיה הגדולה יותר ניצבת במקום אחר לגמרי, ואותה הצגנו לראשונה באתר 'בשבע' עם חשיפת פרטי חוק הגיוס.

כבר שנים ארוכות שבהגדרות משרד החינוך שורה ארוכה של ישיבות תיכוניות דתיות־לאומיות מוגדרות כחינוך חרדי לצורכי מימון. על פי נוסח החוק, כפי שהוא מנוסח כעת, בוגרי אותם מוסדות לימוד ייספרו כחרדים לצורכי מכסות. מדובר על מאות מתגייסים בשנה, שהם דתיים לאומיים לכל דבר ועניין, וכבר כיום מתגייסים בהמוניהם בין לשירות מלא ובין לשירות הסדר.

מאז חשיפת אתר 'בשבע', חברי כנסת ממפלגת הציונות הדתית התחייבו כי יפעלו לתקן את הסעיף, כך שהוא לא יכניס לתוך הספירה מתגייסים מהציבור הדתי־לאומי. "לא ניתן שייספרו דתיים־לאומיים כחרדים", אמרה לאתר 'בשבע' חברת הכנסת מיכל וולדיגר, מהמתנגדות בציונות הדתית לחוק, "אנחנו לא ניתן לישראבלוף להתרחש. נדאג לכך שהסעיף יתוקן, ורק מי שהוא באמת חרדי ייספר בו".

דברים דומים אמר גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הסיעה שנערכה ביום שני השבוע, לשאלת כותב שורות אלה: "אף אחד לא יספור דתיים־לאומיים בתוך יעדי הגיוס של החרדים. אנחנו לא יכולים לזלזל באינטליגנציה שלנו ושל הציבור שלנו. ניכנס להגדרות החוק ונדאג שיעדי הגיוס החרדיים יהיו לחרדים, ואנשים אחרים לא ייספרו בהם".

המפלגות החרדיות בדילמה

כאמור, בתוך הקואליציה ישנה התנגדות חריפה לחוק. מאז הצהרתו לתקשורת של השר סופר, יותר ויותר חברי כנסת הודיעו כי הם מתנגדים לחוק. לצידם ישנם חברי כנסת נוספים שלא התבטאו פומבית בנושא, אך ידוע בקרב הקואליציה כי הם מתנגדים לו. בציונות הדתית חברי הכנסת שהודיעו רשמית על התנגדותם והכריזו שיצביעו נגד הנוסח המוצע הם השר סופר, חברת הכנסת וולדיגר וחבר הכנסת משה סולומון. מתנגד נוסף בשורות המפלגה, שלא התבטא עדיין פומבית ביחס לטיוטת החוק, הוא חבר הכנסת אוהד טל, שעד לאחרונה היה מהקולות הניציים ביותר בקואליציה נגד החוק.

גם בליכוד ישנה התנגדות נרחבת. המתנגדים הבולטים הם חברי הכנסת יולי אדלשטיין, דן אילוז ואליהו רביבו. אליהם יש לצרף עוד כשלושה חברי כנסת שצפויים להתנגד, ובראשם דוד ביטן. חבר הכנסת משה סעדה אמר השבוע כי אין טעם לנסות להעביר את החוק בנוסח הזה, כי הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ. במשך תקופה ארוכה גם סעדה היה מהקולות הבולטים בליכוד נגד חוק הגיוס.

גם בעוצמה יהודית יש מתנגד לחוק – חבר הכנסת יצחק קרויזר הודיע כי לא יתמוך בנוסח הנוכחי. גם סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה שתתנגד. בסך הכול באופן רשמי שמונה חברי כנסת הודיעו כי יצביעו נגד החוק, ולפחות עוד שניים מתלבטים בנושא. כל זה לפני ספירת המפלגות החרדיות. במילים אחרות, לפי המספרים הקיימים, החוק לא יכול לעבור בכנסת.

בקרב המפלגות החרדיות ישנה מחלוקת חריפה לגבי החוק. ש"ס השתתפה לאורך כל תהליך כתיבתו, וצפויה להצביע בעדו. אצל החרדים האשכנזים הסיפור שונה בתכלית. אגודת ישראל, נכון לשלב זה, הודיעה כי תצביע נגד החוק. הדבר מעמיד את החרדים הליטאים במלכוד פוליטי משל עצמם.

עד היום, חוקי הגיוס עברו כשהמפלגות החרדיות לא הצביעו ישירות בעדם אלא התקזזו בהצבעות. כך החוקים עברו, אך ללא תמיכה מוצהרת של המפלגות החרדיות. הפעם בקואליציה הבהירו למפלגות החרדיות שזה לא הולך לקרות. כדי שהקואליציה תתמוך בחוק, המפלגות החרדיות צריכות להצביע בעדו. "לא יכול להיות שאנחנו נשלם מחיר פוליטי כבד על החוק הזה, שהוא מאוד לא פופולרי בציבור שלנו, והחרדים לא יצטרכו לעשות זאת גם", אומרים גורמים פוליטיים ל'בשבע'.

נוסף על כך, אם המפלגות החרדיות היו רוצות להשתמש שוב בשירותי המפלגות הערביות כדי להעביר את החוק, באמצעות קיזוז משותף, המפלגות הערביות כבר דאגו להבהיר שזה לא הולך לקרות. גם חד"ש־תע"ל וגם רע"מ הודיעו כי יצביעו נגד חוק הגיוס החדש.

כל הנתונים הללו מעמידים בסימן שאלה גדול את האפשרות כי החוק יצליח לעבור. לאור זאת, חברי הכנסת של דגל התורה מתלבטים אם כדאי להם להצביע בעד חוק גיוס שלא יעבור בכנסת, ולשלם את המחירים הפוליטיים הכלולים בכך, ללא קבלת התמורה המבוקשת.

נתניהו, מבחינתו, עובד בימים האחרונים בניסיון לבלום את קולות ההתנגדות בקואליציה, מתוך הבנה שללא חוק גיוס הממשלה תיפול מוקדם ממה שהיה רוצה. באופן רשמי, נתניהו עדיין מצהיר שהוא מעוניין שהבחירות יתקיימו במועדן. גם אם חוק הגיוס יעבור, הסיכוי שהבחירות יתקיימו במועדן הוא אפסי. נתניהו שוחח שעות ארוכות עם חברי כנסת במפלגה שמתנגדים לחוק או כאלה שטרם החליטו כיצד להצביע, במטרה לשכנע אותם לתמוך בחקיקה. הוא היה אמור להוציא הודעה לתקשורת ביום שלישי השבוע ובה תכנן להתייצב מאחורי החוק, אך ההודעה נדחתה.

פגיעה בישיבות הסדר חרדיות

צעדיו של השר אופיר סופר, שהתחיל את כדור השלג, הובילו לשינויים דרמטיים בעמדת מפלגת הציונות הדתית. "החוק הזה הוא טיוטה. כמו כל טיוטת חוק, הוא יעבור שינויים לפני שהוא יגיע להצבעה. לכן מה שאנחנו עושים עכשיו בדיונים בתוך הסיעה זה למצוא את הנוסחים שיעמדו בדרישות שלנו", אומר חבר הכנסת צבי סוכות.

זה בכלל אפשרי למצוא את הנוסחים האלה?

"אני מאמין שכן. חבר הכנסת ביסמוט מגיע עם כוונות טובות, הוא באמת רוצה לתקן את הבעיה ההיסטורית הזאת. גם הוא יודע שהוא הניח טיוטה, מתוך ידיעה שהנוסח יעבור עוד שינויים רבים ויעבדו עליו עוד לא מעט זמן".

בסופו של דבר הנוסח שלו, לדעת רבים מחבריך למפלגה, לא מספק את הסחורה ועושה את ההפך המוחלט. ועם כל זה, לא שמענו את המפלגה מתייצבת נגדו, אלא מנהלת מחלוקת חריפה בתוך הבית עליו.

"זה לזכותנו ולא לרעתנו. אני גאה מאוד להיות במפלגה שמנהלת בתוך עצמה דיונים נוקבים בסוגיות קריטיות כמו אלה. צריך להבין משהו: מבחינתנו, חוק הגיוס הוא אירוע קיומי. השילוב של החברה החרדית בתוך הפרויקט הציוני הוא אירוע שחייב להתרחש, וחייב להתרחש בהצלחה. בשביל זה צריך לקדם את התהליכים בצורה מושכלת, כזאת שלא רק תשחרר הצהרות, אלא באמת תוביל לשינוי אמיתי במצב".

אתה טוען שמבחינתכם זה אירוע קיומי, או כמעט קיומי, ובכל זאת הייתם כינור שני עד כה בקידום החוק.

"הדיונים החשובים מתרחשים עכשיו. לכן שר האוצר סמוטריץ', בשבוע שבו הוא חייב להעביר תקציב בממשלה, משקיע שעות ארוכות בישיבות סיעה על נוסח החוק. לכן כולנו, לא משנה מה עמדתנו הבסיסית לנוסח, התיישבנו יחד כדי לדון בנושא. אנחנו כמפלגה עובדים כרגע על ההערות שלנו, על השינויים שבעינינו בלעדיהם לא יחול השינוי ההיסטורי, וכשנסיים את העבודה נציג אותה לציבור".

לעומת הקו שמציג חבר הכנסת סוכות, בקואליציה ישנם מתנגדים נחרצים בהרבה, שאומרים שהשינויים שיצטרכו להתבצע הם שינויים דרמטיים, שלא בטוח שאפשריים פוליטית. אחד הבולטים שבהם הוא חבר הכנסת דן אילוז, שאף שלח ליושב ראש הוועדה מסמך מפורט ובו עשר נקודות שבעיניו חייבות להשתנות בנוסח המוצע.

"בסוף זה ישראבלוף", אומר אילוז, "כוונות טובות הצהרתית זה נפלא. אבל בפועל הפרטים חשובים, והם לא יובילו לחרדי אחד שיתגייס. המכסות נשמעות טובות, אבל בפועל הן גידול מינורי במספר המתגייסים גם ככה. הסנקציות לא אפקטיביות בכלל, וכמובן יש את בעיית ההגדרה מיהו חרדי לצורכי החוק. אין פה שום שינוי היסטורי".

השינויים שאתה דורש הם אכן שינויים משמעותיים. האם בעיניך יש מקום למצוא את דרך האמצע?

"בהחלט. ההתנגדות שלי היא לא התנגדות לשם ההתנגדות. אני רוצה דברים אפקטיביים. למשל, אחד הסעיפים העיקריים מדבר על סיום הסנקציות בגיל 26. זה מעקר כל אפקטיביות שיש לסנקציות האלה, כשגם ככה הן מאוד לא אפקטיביות. אם חלקן, כמו הטבות ברכישת דירות, או היכולת להתמודד למשרות בשירות הציבורי על תקן ייצוג הולם, יוטלו לאורך כל החיים, ויוסרו סנקציות אחרות שיש לנו אינטרס שיוסרו כדי שחרדים יצאו לשוק העבודה, כמו מימון מעונות – יש עם מה לעבוד".

לחלק מהסעיפים שלך יש התנגדות בקרב תומכי החוק. הם אומרים שהסעיפים הללו יהפכו אותו ללא ריאליים.

"אותי לא מעניין להעביר חוק לשם החוק, אותי מעניין לבצע את השינוי שהציבור הישראלי דורש. לא סתם בכל סקר אפשרי הציבור הישראלי מתנגד מאוד לחוק הזה. לא סתם המחנה הליברלי בליכוד, שאני נמנה עימו, רשם הישגים גדולים בבחירות למרכז המפלגה בשבוע שעבר. אלה דברים קריטיים בעבורנו. מי שמתנגד לסעיף ספציפי ברשימה שלי שיגיד למה. לפי ההסבר אפשר יהיה לדעת אם ההתנגדות היא עניינית, מתוך רצון אמיתי להביא לחוק שיוביל לגיוס חרדים, או התנגדות לא עניינית שמטרתה להמשיך לגבש חוק שלא יגייס חרדי אחד".

ההתנגדות, כאמור, איננה רק מצד חברי הכנסת. כפי שתיאר חבר הכנסת אילוז, שורה ארוכה של ארגונים אזרחיים, משמאל ומימין כאחד, מתנגדים לנוסח החוק המוצע. אחד הגופים הללו הוא פורום 'שותפות לשירות', המייצג נשות מילואימניקים.

"מי שטרח לקרוא את מתווה ביסמוט לפני שמיהר לצאת בקריאות 'בשורה היסטורית', לא יכול שלא להבחין שהחוק מנוסח באופן שמטרתו 'לבלבל את האויב'", אומרת ניצה פרקש, ממובילות פורום 'שותפות לשירות', נשואה למילואימניק ואמא לארבעה מילואימניקים וחייל בשירות סדיר, "הבעיה היא שנראה שבמקרה הזה האויב הוא הציבור המשרת, שזועק לחילוף תחת האלונקה ומתריע כי אם נמשיך בהסדר הנוכחי, שבו מדינת ישראל מממנת, הציבור המשרת מתגייס ועובד, והציבור החרדי בתמורה מתפלל לשלומנו ושומר על הגחלת היהודית כאילו יצאה בת קול ובישרה שרק הוא ראוי לשאתה – כולנו נשלם מחיר יקר בדמים".

מה בעינייך הבעיות העיקריות בחוק?

"חוק ביסמוט מלא בנתונים וניסוחים שמטרתם לעקר כל סיכוי למימוש גיוס משמעותי של צעירים חרדים לשרות משמעותי בצה"ל. ראשית, היינו מצפים שחוק גיוס יעסוק במתן מענה לצורך האקוטי של צה"ל בלוחמים נוספים, אבל זה לא קיים שם. בשאלת 'מיהו חרדי', החוק קובע שכל מי שלמד במשך שנתיים בגילי 18-14 במוסד חינוך חרדי נכלל בפטור ונספר ליעדים. כלומר, גם צעירים חילונים שעזבו את הציבור החרדי. וגם חשיפתכם ב'בשבע' שתלמידי ישיבות ציוניות שבאופן פורמלי רשומות תחת החינוך החרדי מסיבות שונות, נספרים לטובת עמידה ביעדים המגזריים בנוסח הקיים. במקום שותפות אמיתית של המגזר, ייספרו צעירים שאינם חרדים ושבכל מקרה היו מתגייסים מרצונם החופשי. אלה רק דוגמאות, וזה עוד לפני שדיברנו על הפגיעה במודלים של ישיבות ההסדר והמכינות החרדיות, שכבר החלו בשינוי מלמטה".