"רומן גופמן לא יהיה יס-מן של נתניהו"

מינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד הבא היה באוויר כבר תקופה ארוכה. זה כמה שבועות, מאז שראש המוסד הנוכחי דדי ברנע הודיע כי יפרוש עם סיום הקדנציה הנוכחית, שמו של גופמן היה הבולט בבורסת השמות לתפקיד. הסיבה לכך איננה רק העובדה כי משלושת המועמדים, גופמן הוא היחיד ששמו מותר לפרסום, אלא העובדה כי בין ראש הממשלה נתניהו לגופמן נרקם קשר אישי עמוק ושורר אמון רב מאוד, במסגרת תפקידו של האחרון כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

גופמן, כידוע, קיבל את תפקיד המזכיר הצבאי לאחר שבצה"ל חסמו את קידומו באופן עקבי, בשל העובדה שהוא נחשב לאחד הקצינים ההתקפיים ביותר בשנים האחרונות. בנוסף לכך הוא לא היה מוכן להתיישר עם הקונספציה שיצאה מהפיקוד הבכיר בצבא, ואף הזהיר שוב ושוב שתפיסת הביטחון שקודמה על ידי הרמטכ"לים האחרונים, איזנקוט, כוכבי והלוי, רק פוגעת ביכולת של הצבא להתמודד מול האיומים נגד ישראל. הרמטכ"לים השונים סירבו לקדם את גופמן לתפקיד אלוף, או לתפקידים מבצעיים מרכזיים, ורק בעקבות פרוץ המלחמה והכישלון הצבאי נוצרה ההזדמנות לקדם את גופמן.

ב־7 באוקטובר גופמן קפץ מביתו באשקלון כדי להילחם בעוטף. באותו הזמן הוא שירת כמפקד בית הספר בצאלים. גופמן ונהגו היו מהכוחות הראשונים שהגיעו לשדרות, שהייתה נתונה תחת מתקפת טרור קשה. כבר בשעה שבע וחצי בבוקר, שעה בלבד לאחר תחילת המתקפה, החלו השניים לפעול בעיר. באזור מכללת ספיר בשדרות הוא נפצע ברגלו במהלך חילופי אש מול מחבלים והחל לאבד דם רב. הוא חולץ על ידי רב־סרן עומרי קזדו, שקפץ גם הוא לשדרות בבוקר שבעה באוקטובר. גופמן הוגדר פצוע קשה, והיה הפצוע הבכיר ביותר במלחמה.

גם לאחר פציעתו ניסה הרצי הלוי לא לקדם את גופמן לתפקידים מרכזיים, כאשר ניסה לשלוח אותו לעמוד בראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון, שמטרתה לבחון ולפתח שיטות לחימה חדשות. אלא שנתניהו החליט לקחת את גופמן ללשכתו, לתפקיד המזכיר הצבאי. גופמן נכנס לתפקידו ב־16 במאי 2024.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

קצת יותר מחצי שנה העביר גופמן בתפקיד, בד בבד עם המשך כהונתו של הרצי הלוי. בתקופה זו איתגר שוב ושוב את הרעיונות, התפיסות וההצעות של הרמטכ"ל לשעבר. דוגמה בולטת הייתה כשגופמן תמך בצורה נלהבת בהטלת משטר צבאי ברצועה, לנוכח התנגדותו של הלוי. בנושא זה, יש לומר, נתניהו הלך עם עמדתם של אנשי מערכת הביטחון ולא עם עמדת מזכירו הצבאי. גופמן גם היה מהגורמים הבולטים שהובילו לתמרון הקרקעי בלבנון.

מאז מינויו של גופמן עולה ביקורת נרחבת מצד מתנגדי הממשלה. הטיעון העיקרי סביב אותה התנגדות הוא העובדה שלגופמן אין עבר מודיעיני כלשהו. המתנגדים אף מציינים כי גם לראש השב"כ דוד זיני לא היה ניסיון מודיעיני בטרם כניסתו לתפקיד. כך למשל, ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') עמוס מלכא התראיין ביום רביעי השבוע ל'כאן ב" ויצא נגד המינוי: "אחרי המינוי ישבו סביב שולחן המודיעין שני ראשים ללא שום ניסיון (גופמן וזיני, א"מ), ואחד עם הרבה מאוד ניסיון (בינדר, א"מ). זה לא מצב בריא". אלא שמלכא עצמו מונה לתפקיד ראש אמ"ן ללא שום עבר מודיעיני. גם בינדר, בניגוד לטענות של מלכא, הגיע לתפקידו כראש אמ"ן ללא שום ניסיון מודיעיני קודם. בינדר כן הגיע על רקע טענות קשות באשר לתפקודו ב־7 באוקטובר כראש חטיבת המבצעים, וטענות על אחריותו למחדל.

העובדה שמתנגדי המינוי לא העלו שאלות דומות על מינויו של בינדר לראש אמ"ן, מעוררת תהיות קשות על ענייניות ההתנגדות. לכך מצטרפת העובדה כי היסטורית, מרבית ראשי אגף המודיעין בצה"ל לא מילאו תפקידים מודיעיניים קודם מינויים. כמו כן ישנם כמה ראשי מוסד שגם כן הגיעו לתפקיד ללא ניסיון מודיעיני כלשהו. הבולט שבהם הוא מי שנחשב עד היום לאחד מראשי המוסד הטובים בתולדות ישראל: מאיר דגן.

לא יס־מן של נתניהו

"אין ספק שהעובדה שראש המוסד הוא בעל עבר מודיעיני יכולה לתרום לתפקיד. אבל זה בהחלט לא הדבר החשוב ביותר במינוי שכזה", אומר עורך הדין שגיב אסולין, לשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, "ראש מוסד צריך כישורים רבים נוספים. הדבר החשוב ביותר הוא שראש המוסד צריך חזון והבנה אסטרטגית. הוא צריך להיות מסוגל להסתכל על הארגון מלמעלה, ולדעת למפות את האתגרים שמולם מדינת ישראל צריכה להתמודד ומולם הארגון צריך לפעול".

ובכל זאת, לנהל ארגון כמו המוסד, ארגון שיש לו אופן פעולה מאוד ייחודי ותפקידים מאוד ייחודיים, זה לא סתם ניהול מלמעלה. האם לדוגמה מישהו שלא הפעיל מעולם סוכנים יכול לעמוד בראשות ארגון שזה נדבך מרכזי בפעילותו?

"בוודאי. מאיר דגן הוא כמובן דוגמה נהדרת לכך, הוא אדם שהגיע מבחוץ והפך את המוסד למה שאנחנו מכירים היום. הוא לקח אותו צעד קדימה. חשוב להבין, המוסד עוסק בהמון תחומים שהם מאוד שונים אצל דמויות שונות. גם דמויות בכירות בתוך הארגון לא באמת עברו בכל התחומים. כלומר גם אם מקדמים מישהו מהארגון עצמו, סביר מאוד להניח שהוא לא התעסק בחלק לא מבוטל מהתחומים ומאופי הפעילות של המוסד. לכן לא צריך להתרגש מהעובדה שלגופמן אין ניסיון בנושא. יש דברים אחרים שחשובים הרבה יותר".

שני ראשי המוסד האחרונים הגיעו מתוך השירות, יוסי כהן ודדי ברנע. המוסד עצמו גם לא נכשל בתפקידו ב־7 באוקטובר, בניגוד לגופי המודיעין האחרים. האם בכלל צריך להביא מישהו מבחוץ?

"קודם כול, לא רק שהמוסד לא נכשל, אלא הצטיין בכל השנים האחרונות ובדגש על תקופת המלחמה. זאת נקודה שחייבים לזקוף לזכותו של ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע. אני מכיר את דדי שנים ארוכות. מדובר באדם עם יכולות אדירות. הוא מנהיג טבעי. הוא בעל יכולת קבלת החלטות גבוהה מאוד. יש לו המון צניעות, ומצד שני יכולת להוביל מהלכים מרחיקי לכת. הוא משאיר אחריו ארגון בריא מאוד, לאחר שכבר ירש ארגון בריא מיוסי כהן. דדי הוביל שינויים רבים במבנה של המוסד, השקיע במקומות שצריך להשקיע, ובסופו של דבר התשתית שהוא משאיר לגופמן היא שתעזור לגופמן להצליח בתפקיד. אז אכן לא צריך מישהו מבחוץ, אבל זאת לא באמת הנקודה. בסופו של דבר ראש המוסד הוא אדם שהקשר בינו לבין ראש הממשלה הוא הכי צמוד שיש. ראש הממשלה חייב שיהיה לו אמון מוחלט בראש המוסד. גם המועמדים הנוספים, א' וע', היו מועמדים מעולים, אבל זאת החלטה הגיונית מאוד".

אתה מוצא בהחלטה יתרונות?

"בהחלט. אחת הסיבות שהמוסד הוא גוף מוצלח כל כך היא הידע שלו להכניס לשורותיו, ולתפקידים בכירים, דמויות מבחוץ. זה נפוץ מאוד שדמויות בכירות בארגון מצטרפות אליו בגילים מבוגרים, זה מעניק יכולת חשיבה אחרת והסתכלות אחרת על המפה. מפעם לפעם צריך לרענן את המערכת, להזרים לה דם חדש, כדי שהיא לא תתקבע על תפיסות מסוימות וכך תיצור קונספציות או בעיות אחרות שנחשפנו אליהן בשנים האחרונות. ראש מוסד שמגיע מחוץ למערכת, גם כשהיא בריאה, יביא הסתכלות אחרת וזה יסייע לארגון להמשיך ולהתפתח".

הדברים שאומר אסולין מתכתבים עם התחושות של חברי קבינט רבים, שמברכים על המינוי. "אף אחד לא נולד ראש מוסד. לומדים את התפקיד הזה", אומרים גורמים בקבינט ל'בשבע', "אין שום בעיה בכך שלגופמן אין ניסיון מודיעיני, יש לו את הכישורים ללמוד את העבודה ולהצליח בה. כולנו ראינו את זה בישיבות הקבינט השונות, ומעבר לזה ראינו את הכישלונות של אנשי מודיעין עם עבר ארוך בשירות. היום הטיעונים האלה איבדו הרבה מאוד מהיחס שצריך לתת להם".

אותם גורמים מצביעים על העובדה כי גופמן, בתפקידו כמזכיר הצבאי של נתניהו, גם זכה לאמון מוחלט מראש הממשלה, וגם הביא התנהלות אחרת אל מול השרים, מה שהוביל לקבלת החלטות טובה יותר. "גופמן זוכה לאמון מוחלט של נתניהו. הוא סומך עליו בעיניים עצומות. לכן הוא נתן לו לתדרך את חברי הקבינט והממשלה לאורך כל המלחמה בנושאים הביטחוניים, מה שלא קרה בעבר. התדרוכים האלה אפשרו לחברי הקבינט לדעת מה מתרחש בקבינט המצומצם, וככה הם ידעו להתמודד עם ההנחתות שהגיעו מהקבינט המצומצם ולהוביל לשינויים בקבלת ההחלטות", הם אומרים.

העובדה שהקשר ביניהם קרוב כל כך לא מעוררת חשש שגופמן יישר קו לחלוטין עם כל עמדה של נתניהו?

"גופמן לא יהיה יס־מן של נתניהו. הוא גם לא היה כזה בתפקיד הנוכחי שלו. הוא מעולם לא היסס לחלוק, גם בפומבי במהלך הישיבה, על ראש הממשלה, חברי קבינט או הדרגים המקצועיים. הוא תמיד נאמן גם לערכים שלו וגם למה שהוא חושב שנכון. ובניגוד לגורמים אחרים, הוויכוחים בינו לבין נתניהו הם 'לשם שמיים', ענייניים מתחילתם ועד סופם. לכן נתניהו מעריך את העמדה שלו גם כשהוא חולק עליה. זה מה שהיה כל התקופה של גופמן כמזכיר צבאי, ואין שום סיבה שזה ישתנה כעת".

א' לא יעזוב, הוא עוד צעיר

לצד זאת, גם תומכי המינוי המובהקים מציבים כמה שאלות בנוגע למהלך. הראשונה היא העובדה שגופמן איננו יודע אנגלית. "אין שום אפשרות למלא את התפקיד הזה בלי לדעת אנגלית. רמת הקשרים שיש בין ישראל לארצות הברית בתחום הזה היא הדוקה כל כך, שראש המוסד חייב לדעת אנגלית כדי שהוא יוכל לעבוד עם האמריקנים. אבל זה משהו שאפשר ללמוד, וגם אם גופמן לא יגיע לדבר אנגלית ברמת שפת אם, הוא בהחלט יכול לרכוש מספיק ידע בשביל לעבוד מול האמריקנים", אומרים הגורמים שעימם שוחחנו.

השאלה השנייה נוגעת לכך שמינויו של גופמן למעשה מוציא אותו מאחד התפקידים החשובים ביותר במערכת הביטחון, תפקיד המזכיר הצבאי. חשיבותו של גופן בתפקידו הנוכחי נובעת מהעובדה שאין כמעט אדם בישראל שחשוף ליותר מידע ממנו. העובדה שגופמן הוא האיש שאמון על תיווך המידע הביטחוני בין מערכת הביטחון לראש הממשלה, הופכת אותו לדמות מרכזית במיוחד במערכת כולה. לכן, במשך שנים הרמטכ"לים השונים פעלו ככל יכולתם שלתפקיד ימונו אנשים שמקורבים אליהם, כך שיוכלו לשלוט במידע המגיע לראש הממשלה.

בנוסף לכך, מתוקף תפקידו, המזכיר הצבאי הוא למעשה הקונטרה המרכזית לרמטכ"ל. הוא כמעט היחיד במערכת כולה שיכול לאתגר את הרעיונות והעמדות שמציגים הרמטכ"ל או הנציגים השונים של מערכת הביטחון, הן בפני ראש הממשלה והן בפני הקבינט. פינוי הכיסא הזה למועמד אחר, כך חוששים גורמים בכירים המעורים בפרטים, עלול להוביל לחזרה למצב שהיה קודם מינויו של גופמן לתפקיד. לצד זאת, במכלול הדברים הם עדיין סבורים שמדובר בצעד טוב.

"המינוי בפועל הוא בעוד חצי שנה", אומרים גורמים בכירים המעורים בפרטים, "גופמן ישלים שנתיים בתפקיד, ואם כך בלאו הכי הוא אמור לסיים תפקיד, אז בכל מקרה הוא לא אמור להישאר בתפקיד המזכיר הצבאי עוד תקופה ארוכה אחרי כן. החשש ברור, אבל בכל מקרה היינו צריכים להתמודד איתו בקרוב. ככה לפחות נרוויח את גופמן בראשות המוסד".

לא עדיף להשאיר אותו בתוך צה"ל כדי שיוכל להתמודד על הרמטכ"לות אחרי כהונת זמיר?

"לא. אין שום הבטחה שהוא אכן יוכל להתמודד לתפקיד. יש כל כך הרבה משתנים שאף אחד לא יודע כרגע. למשל, התפקיד שלו כרגע הוא תפקיד ראשון שלו בתור אלוף. הוא צריך לעבור לתפקיד אלוף נוסף, אבל אין שום תפקיד בכיר פנוי. כל הפיקודים מונו יחסית לאחרונה, בינדר אומנם יעזוב את צה"ל בסוף תפקידו באמ"ן, אבל זה ייקח עוד זמן. באגף המבצעים רק עכשיו נכנס אלוף חדש. כלומר זה משאיר את גופמן בתפקידים שוליים במטכ"ל. זה לא יכול לעזור לו להתקדם להתמודדות על הרמטכ"לות. וחוץ מזה, כרגע יש אפשרות למנות אותו לראשות המוסד. אנחנו לא יודעים מה יהיה ההרכב הפוליטי בעוד חצי שנה. מי מבטיח שהאנשים שנמצאים היום בנקודות ההכרעה יישארו שם? לכן צריך לנצל את ההזדמנות ולהביא את גופמן למוסד. זאת בחירה נכונה".

אחד החששות בעקבות מינויים מחוץ למערכת הוא שהצעד יוביל לפרישה המונית משורות הארגון. בימים האחרונים, גורמים שונים מתריעים שזה יהיה המצב גם הפעם. אך אסולין, שמכיר את אנשי המוסד מקרוב, מעיד שאין שום שיח כזה בתוך הארגון. "אין שום התנגדות לגופמן ומרמורים כאלה בקרב אנשי הארגון. לא יהיה שום גל פרישות. גם כשדדי מונה היו דיבורים כאלה, ולא היה להם שום קשר. המוסד הוא גוף בריא. דברים כאלה לא קורים בו".

אנחנו לא נראה דמויות בכירות שעוזבות את הארגון?

"תמיד יש דמויות בכירות שעוזבות את הארגון. גם כשדדי מונה היו בכירים שעזבו את הארגון. הם עוזבים כי הם מסיימים תפקיד. זה תהליך טבעי של כל ארגון. אני אישית מקווה שגם א' וגם ע' יישארו בארגון כדי לעזור לגופמן להיכנס בצורה חלקה לתפקיד. אבל גם אם הם יעזבו יש די כוחות טובים שיעשו זאת. צריך גם לזכור, א' צעיר מאוד, והדיבור עליו בכלל היה כמועמד לסגן ראש המוסד. אין באמת שום סיבה שהוא יעזוב".

יש דרך לבצע את המעבר הזה בצורה חלקה יותר?

"בהחלט, ואנחנו כבר רואים את זה קורה. ראש המוסד מיד בירך על המינוי. יש עכשיו גם חצי שנה של חפיפה, וברנע יעזור לגופמן להיכנס לתוך המערכת. וחשוב להבין – גופמן לא זר למערכת. בשנתיים האחרונות, כנראה הכי אינטנסיביות ביטחונית שידעה ישראל זה עשורים, גופמן עבד בצמוד עם כל מערכות הביטחון הישראליות. זה לא זר לו. לכן גם לא נכון לומר שאין לו שום ניסיון מודיעיני. השנתיים האחרונות היו בהחלט ניסיון חשוב. גם בחשיבה אסטרטגית, גם בעבודה מול ראש הממשלה, וגם בהיכרות עם המוסד עצמו".