אם לא יהיה שינוי בלתי צפוי, בינואר הקרוב ייכנס לתוקפו חוק שמאיים להקריס את עולם העמותות. מדובר בחוק העמותות של ח"כ אליהו ברוכי, שנחקק לפני כשנה. מהות החוק היא שבמקום שהתורמים יצטרכו בסוף השנה להעביר למס הכנסה את הניירת כדי לקבל החזרי מס, העמותות יצטרכו לעשות זאת בעצמן. ההיגיון שהוביל לחוק הזה הוא הרצון להקל ברגולציה מצד אחד, כשמצד שני ניצבת העובדה שמדי שנה מאות מיליוני שקלים נותרים בקופת המדינה, לאחר שהציבור שתרם כספים לא דורש החזרי מס. החוק עבר בתמיכה נלהבת של רשות המיסים.
אלא שבדומה לחוק החניונים של ח"כ לזימי, שהוביל לזינוק מדאיג במחירי החניונים, גם בחוק הזה נדמה כי הנזק הצפוי יהיה גדול בהרבה מהרווח אותו חשבו המחוקקים להשיג. במסגרת החוק נוצרה מערכת חדשה ברשות המיסים, אליה העמותות עצמן אמורות להגיש דו"ח מפורט בסוף שנה עם כל התרומות שהן קיבלו. אלא שבמסגרת הדו"ח יצטרכו העמותות להגיש פירוט מלא ומקיף על כל תורם ותורם. באותו פירוט יהיו גם פרטיו האישיים של התורם, כדוגמת מספר תעודת הזהות שלו. עמותות שלא יגישו את הדו"ח המדובר יאבדו את הזכאות לסעיף 46, אותו סעיף שמאפשר לקבל החזרי מס על התרומות.
החשש בקרב עמותות רבות הוא שהצורך להזין תעודת זהות בכל תרומה ירתיע אנשים מלתרום לאותם גופים. על פניו העובדה הזו לא אמורה היתה להטריד את התורמים, שכן ברכישות אינטרנטיות רבות נדרשים להזין תעודת זהות. כבר כיום, בחלק מהתרומות האינטרנטיות, נדרשים התורמים להזין גם את מספר תעודת הזהות שלהם. אך רבים תורמים היום, גם אינטרנטית, בדרכים חלופיות, כדוגמת שימוש באפליקציות כמו ביט ופייבוקס, ובתרומות אלה אין צורך להזין תעודת זהות. בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים תורמים דרך אותן אפליקציות, והחוק החדש ידרוש לכל הפחות שינוי באופן תרומה זה, אם לא ביטולו. הדבר צפוי להוביל לירידה משמעותית בהיקף התרומות בישראל.
הנפגעים המרכזיים: העמותות הקטנות והתורמים עצמם
עיקר הנפגעות מהחוק יהיו העמותות הקטנות, שמהוות את רוב העמותות בישראל. רבות מהעמותות הללו הן עמותות לחלוקת מזון לנזקקים שעובדות באופן מקומי, או ארגוני סיוע אחרים. בתוך הרשימה נמצאות גם מאות ואלפי עמותות של בתי כנסת בכל רחבי הארץ, שמראש מחזור התרומות שלהם נמוך יחסית ונועד לאפשר את פעילות בתי הכנסת. בעקבות החוק, אלפי העמותות הללו יצטרכו לשנות לחלוטין את הצורה בה הם גובים כספים. חלק ניכר מהן לא יוכל לעשות זאת ללא הוצאות כבדות, מה שמעמיד בסכנה את המשך קיומן.
נפגעים נוספים הם התורמים עצמם. כיום, התורם יכול לבחור האם להגיש את הדו"ח להחזר מס, או לרכז את הבקשה להחזר לשנה ספציפית. הדבר איפשר לא רק גמישות, אלא גם אפשרות לתורם לבחור האם משתלם לו כלכלית לבקש החזר מס, ובאיזו שנה יוכל לקבל החזר גבוה יותר. בחוק החדש כל זה מתבטל. במסגרת החוק החדש הדו"ח יוגש בכל שנה, וההחזר יהיה בכל שנה. כך למשל תורם שיודע שצפויה לו העלאת שכר משמעותית, שתוביל לתשלום מיסים גבוה יותר, לא יוכל לשמור את החזרי התרומות על מנת לקבל את הכסף בשנה בה ירוויח יותר. כמו כן, יהיו שנים שבהן התורמים יאבדו כמעט את כל ההחזר, בגלל תשלום מיסים נמוך למדי. לדוגמא, משרתי מילואים בשנתיים האחרונות יכולים לקבל עד ל-4 נקודות זיכוי, ששוות מעל לעשרת אלפים שקלים במס הכנסה. אותם המוני משרתי מילואים למעשה ישלמו הרבה פחות מס בשנה הקרובה. לאור החוק החדש, הם לא יוכלו לגרור את הבקשה להחזר תרומות לשנים הבאות, מה שיגרום להם לאבד את האפשרות לנצל את האפשרות לקבל החזרי מס.
