תוכנית ההתנתקות: למה רע"מ והתנועה האסלאמית נפרדות?

הצהרתו הדרמטית של יושב ראש רע"מ, מנסור עבאס, לפני כשבועיים אבדה בתוך רצף החדשות שהעסיק את ישראל בפרק זמן זה. בהצהרה, שנאמרה בתוכנית 'פגוש את העיתונות' בערוץ 12 במוצאי שבת פרשת וישלח, אמר עבאס כי מפלגתו "תפריד את מוסדותיה ממוסדות התנועה האסלאמית ומועצת השורא". הצעד הדרמטי הזה עשוי לשנות את הפוליטיקה הישראלית כולה.

כמה אירועים הובילו להחלטה שהפתיעה רבים במערכת הפוליטית. מעל הכול, כנראה, ניצבת הודעת ממשל טראמפ כי יכריז על תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור. מבחינתה של רע"מ, הכרזה כזאת שוות ערך לגזר דין מוות על התנועה. רע"מ היא הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל; התנועה האסלאמית היא הסניף הישראלי של תנועת האחים המוסלמים; חמאס הוא הגרסה הפלשתינית של התנועה, ומהווה תנועה אחות של התנועה האסלאמית.

בעקבות הודעתו של טראמפ, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי ישראל מתכננת להמשיך בקרוב את המהלך בישראל. "ישראל כבר הוציאה חלק מהארגון אל מחוץ לחוק, ואנחנו עובדים להשלים את הפעולה הזאת בקרוב", אמר נתניהו לאחר הכרזתו של טראמפ. בכך בעצם רמז נתניהו כי ממשלת ישראל בונה את התשתית להוצאתו של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית מהחוק, כעשור לאחר שהפלג הצפוני הוצא מהחוק.

באופן טבעי, אמירתו של נתניהו פורשה כאמירה שעל פיה תוצא רע"מ אל מחוץ לחוק, נוכח היותה חלק מהתנועה האסלאמית. בסביבת ראש הממשלה דווקא הסבירו כי אין כוונה, בשלב זה לכל הפחות, לפעול ישירות נגד רע"מ. הצעד שנבנה בימים אלה בקואליציה נגד התנועה האסלאמית מתבסס על שורה ארוכה מאוד של ראיות נגד התנועה עצמה, ונגד העמותות שפועלות במסגרתה, בחשד למימון טרור. הבולטת מכולן היא אגודת 'סיוע 48", שבמשך שנים היתה אחת הזרועות החברתיות המרכזיות של רע"מ עצמה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

כבר משנת 2021 החלו הבדיקות המקיפות של פעילות העמותה, בחשד למימון טרור והעברת כספים לחמאס. ראשית החשיפה נעשתה על ידי ארגון 'עד כאן' ופורום 'בוחרים בחיים'. העמותה, ששמה הרשמי הוא "העמותה האסלאמית למען יתומים ונזקקים", אף פתחה סניף ברצועת עזה. מנסור עבאס עצמו הגדיר את העמותה כחשובה יותר ממפלגת רע"מ עצמה.

במסגרת התחקיר של 'עד כאן' ו'בוחרים בחיים', נחשף כי העמותה מעבירה כספים גם לטורקיה, סוריה ולבנון, והצהירה לאורך השנים כי היא "מסייעת למשפחות יתומי שהידים ואסירים בשטחי הרשות הפלסטינית". בטורקיה פעלה העמותה בפרויקטים משותפים יחד עם ארגון 'אל פורקאן' הטורקי, הקורא באופן פומבי להשמדת מדינת ישראל ומצהיר על תמיכתו בחמאס. בעקבות התחקיר פנה בצלאל סמוטריץ', אז חבר כנסת מהאופוזיציה, לרשם העמותות, בדרישה שיפתח בהליכי פירוק לעמותה.

זו הייתה רק יריית הפתיחה בדרך הארוכה לסגירתה של העמותה, שכאמור הייתה אחת הזרועות העיקריות של מפלגת רע"מ, כאשר בכירי המפלגה משמשים בתפקידי מפתח בעמותה. עוד בשנת 2021 עיקל ארגון 'שורת הדין' 427 מיליון שקלים מכספי העמותה, לאחר שהגיש עתירה להוצאה לפועל בעקבות העברת כספים אלה לחמאס. שנתיים מאוחר יותר החל רשם העמותות לבדוק את העברת הכספים של העמותה לחו"ל. ברע"מ ובתנועה האסלאמית הכחישו כי ידעו שהעמותה שאיתה 'סיוע 48" עבדה בטורקיה היא ארגון טרור, והאשימו בהסתה את חושפי הפרשה ואת הגורמים שפעלו כדי לחקור את העמותה.

בתחילת אפריל 2024 חסם בנק לאומי את חשבונות הבנק של 'סיוע 48", וחמישה ימים מאוחר יותר הורה בית המשפט כי הכספים והחשבונות של העמותה ימשיכו להיות חסומים. באותו חודש החלו הליכי הפירוק הרשמיים של העמותה, וביולי השנה המליצה רשמת העמותות לסגור אותה בגין תמיכה בארגוני טרור.

סיפורה של עמותת 'סיוע 48" הוא רק דוגמה לבעייתיות החמורה שעוטפת את התנועה האסלאמית בכלל, ורע"מ בפרט, בכל הקשור לקשרים עם חמאס. על בסיס שלל הראיות הללו החליטו בקואליציה לקדם את הוצאתה של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק, עם הרוח הגבית מהכרזתו של טראמפ. הכרזתו של מנסור עבאס כי רע"מ החליטה להתנתק מהתנועה האסלאמית נועדה למנוע מצב שבו גם פעילות המפלגה תיאסר על פי החוק הישראלי.

אידאולוגיה של עבודה מבפנים

"מה שמנסור עבאס עשה בהכרזה הזאת היה להקדים תרופה למכה", אומר ד"ר גדי חיטמן, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, "הוא ראה לאן הרוחות מנשבות, והבין שאם הוא רוצה שרע"מ תוכל להתמודד לכנסת הוא חייב לבצע את המהלך הזה".

זה צעד של היפרדות אמיתית, או רק מס שפתיים כדי להרחיק את פסילת המפלגה מהשולחן?

"מנסור עבאס לא עוזב את התנועה האסלאמית מבחינה אידאולוגית. הוא ממשיך להאמין באותם עקרונות ובאותם ערכים. מנסור עבאס גדל באחים המוסלמים ולא עזב אותם. לצד זאת, הוא כן מעוניין להמשיך לקדם את הנושאים האזרחיים שחשובים לערביי ישראל, ובמסגרת הזאת הוא רוצה לפעול. הוא מבין שהוא הגיע למצב שכדי להמשיך בפעילות הוא חייב לצאת בהצהרה הזאת".

אין פה הימור מבחינתו לאבד את בסיס התמיכה שמגיע מהתנועה האסלאמית?

"קודם כול, זה לא שיש לו אלטרנטיבות. המהלכים נגד התנועה ברורים. דבר שני, מנסור עבאס הוא היום מותג עצמאי חזק מאוד בחברה הערבית. הוא מאמין שמה שרואים בסקרים, שהוא מביא 6-5 מנדטים לבד, זה באמת נכון. והאמת, הוא כנראה צודק. רע"מ היום שווה לבדה, בלי שום גורם ערבי אחר, בערך חמישה מנדטים. הצעד הזה לא נועד להרחיב את השורות או משהו בסגנון. הן גם ככה רחבות מספיק. זה נועד לייצר מטריית הגנה".

איך רע"מ הגיעה למצב הזה?

"בצורה מאוד פשוטה. היא החליטה, באופן מודע, לא לעסוק כלל בסוגיות לאומיות ובנושא הפלשתיני, רק במקרי קיצון היא עושה את זה. מנסור עבאס בורח מדיבורים בתחומים האלה כמו מאש, והציבור הערבי־ישראלי אוהב את זה. מה שיש לו כבר שנים ארוכות בכנסת זה חברי כנסת כמו איימן עודה, אחמד טיבי ועאידה תומא־סולימאן, שגם בתוך הציבור הערבי בישראל נתפסים כמי שעוסקים בעיקר בסוגיה הפלשתינית ולא ברווחתם של ערביי ישראל. הם חיפשו מישהו שידאג להם, ומנסור עבאס עושה את זה. לכן הוא חזק כל כך בחברה הערבית. זאת גם סיבה נוספת למה הוא לא רוצה לרוץ עם אף כוח ערבי אחר. זה לא רק העובדה שהוא חזק מספיק לבד, אלא גם העובדה שהוא באמת מנהל שיח פוליטי אחר מהמפלגות הערביות האחרות. זה שיח שגורם למערכת הפוליטית לנוע, חלק בשמחה וחלק באי־נוחות, תלוי בעמדה הפוליטית. הוא עצמו לא רואה בשותפות עם הממשלה משהו רע בכלל, אלא מודל מבורך".

איך זה מסתדר עם העובדה שכמו שטענת, הוא לא ויתר על אידאולוגיית האחים המוסלמים?

"כי זאת בדיוק האידאולוגיה של האחים המוסלמים. התפיסה של האחים המוסלמים היא תפיסה מורכבת. מצד אחד יש את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ומצד שני יש את הקו הפרגמטי שטוען שצריך לעבוד מתוך המוסדות המדינתיים כדי לקדם את הערכים של התנועה. מנסור עבאס נמצא בצד הזה של האחים המוסלמים. לכן אין פה שום סתירה לערכיו".

בעיה קשה לאופוזיציה

צעדיו של מנסור עבאס החזירו שוב את הדיבורים על הקמת ממשלה בהובלת מפלגות האופוזיציה של היום ובתמיכתו. המהלך, שבהקמת ממשלת בנט־לפיד מותג כפתיחתו של עידן חדש במערכת היחסים שבין הציבור היהודי והערבי במדינת ישראל, הפך מאז לכזה שרוב ניכר בחברה הישראלית מתנגד לו. לפי סקרים אחרונים, כ־90 אחוזים ממצביעי הקואליציה מתנגדים לצעד זה. על פי הסקרים הללו, גם 40 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מתנגדים להרכבת ממשלה בשיתוף מפלגות ערביות.

בחודשים האחרונים הצהירו כמה מבכירי מחנה האופוזיציה, ובראשם אביגדור ליברמן, כי לא ישבו בממשלה עם ערבים. ליברמן אף הצהיר זאת שוב בימים האחרונים. גם מי שמוביל את המחנה בסקרים, נפתלי בנט, אמר כי בממשלה הבאה הוא ישב רק עם "מי שמשרתים לצידו בטנק", כלומר לא חרדים ולא ערבים.

אלא שכשמסתכלים על הסקרים, עולה בעיה ברורה למדי למחנה האופוזיציה. כמעט בכל סקר אין לאופוזיציה 61 אצבעות בכנסת בלי המפלגות הערביות. כלומר, בשביל להצליח להרכיב ממשלה לאחר הבחירות, ובהנחה שתמונת המנדטים תישאר דומה למצב בסקרים, תצטרך האופוזיציה לכל הפחות את תמיכתה של רע"מ על מנת להרכיב ממשלה. גם לקואליציה אין רוב ברוב הסקרים, למעט אלה שעורך שלמה פילבר לערוץ 14, אך לאור העובדה שהיא כרגע מכהנת בתפקידה, היא תמשיך לכהן במצב שבו לא תהיה הכרעה בבחירות ולא תוכל לקום ממשלה.

באופוזיציה מודעים לכך שכדי להרכיב ממשלה בכנסת הבאה יצטרכו לפתור את המשבר הזה. ליברמן אומר בגלוי שהוא מתכנן להרכיב ממשלה גם עם מפלגות מהקואליציה, ובראשן מפלגת הציונות הדתית. למעשה, היחידים שליברמן פוסל במפורש הן המפלגות החרדיות, המפלגות הערביות ובנימין נתניהו. בנט, כאמור, ניסח דברים דומים בצורה מעורפלת יותר. יושב ראש האופוזיציה לפיד, שמפלגתו מקרטעת בסקרים, פוסל גם את הציונות הדתית ואת בן גביר, ותיאר לאחרונה הרכב ממשלה שאיננו אפשרי כיום בסקרים, עם ארבע מפלגות בלבד בהובלת ליברמן, בנט, יאיר גולן והוא עצמו יחד עם איזנקוט.

הקלפים נטרפו במהלך השבוע החולף, לאחר פליטת הפה של איזנקוט בריאיון ל'פגוש את העיתונות'. יושב ראש מפלגת 'ישר!' אמר בריאיון ההוא כי "נדע להרכיב ממשלה גם עם 58 חברי כנסת בלבד". המשמעות של אמירה כזאת היא השבעתה של ממשלת מיעוט בהימנעות של רע"מ. בקואליציה כמובן תקפו מיד את איזנקוט ואמרו כי הוא מחזיר את האחים המוסלמים לשולחן הממשלה. ההצהרה האחרונה של ליברמן על סירובו לשבת בממשלה עם ערבים נאמרה בעקבות אותו ריאיון. גם שותפו לשעבר של איזנקוט, בני גנץ, תקף את ההצעה. "גדי חברי, בסרט הזה של ניסיון להשביע ממשלת מיעוט כבר היינו. זה לא היה ריאלי אז, וזה עוד יותר לא ריאלי אחרי 7.10. מה שישראל צריכה, כפי שאמרת, זה ממשלה ציונית ורחבה של 70 חברי כנסת, ולא ממשלת מעבר שנסמכת על המפלגות הערביות, ותביא עלינו את בן גביר עם 20 מנדטים", נאמר בהודעה שהוציא.

הכול עניין של שיווק

"מה שעשה איזנקוט זה פיגוע למהלך", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של נתניהו, "זאת הייתה פליטת פה של פוליטיקאי לא מנוסה שנפל במקום שלא צריך ליפול בו. זה ללא ספק הזיק לניסיון של האופוזיציה לתפור מהלך שכזה, אבל הוא ממש לא קבר אותו".

כמה האפשרות הזאת באמת ריאלית במערכת הפוליטית שלנו?

"בוודאי שהיא ריאלית. אני לא יודע לומר כמה ממשי זה, אבל כבר הושבעה בעבר ממשלת מיעוט בישראל, ממשלת רבין השנייה. לאורך השנים, הממשלות השונות סחרו עם המפלגות הערביות בהצבעות כשהיה להן חשש שאין רוב קואליציוני, וגם בממשלה הנוכחית זה קרה. כלומר זה לא דבר תלוש מהמציאות. וחשוב לזכור: בשביל להשביע ממשלה לא צריך 61 אצבעות, צריך רוב בכנסת".

ובכל זאת, נדמה שהפעם החברה הישראלית לא מוכנה לקבל את האפשרות הזאת לצורך הקמת ממשלה, לאחר 7 באוקטובר.

"זה נכון. אין ספק שהחברה הישראלית זזה למקום אחר. ועדיין, הכול עניין של איך הדבר יוצג וימותג לציבור. בהחלט אפשר למכור אותו לציבור אם האופוזיציה תעבוד נכון. זה כמובן לא קרה בהצהרה של איזנקוט, שהציגה את המהלך גם בצורה לא אפויה, גם לא בזמן הנכון, וגם לא בקונטקסט הנכון".

איך אפשר לעשות את זה? הרי בסוף, זה צעד של הרכבת ממשלה בתמיכת רע"מ.

"נכון, אבל לא צריך להציג אותו ככזה. בהחלט אפשר להציג את המהלך כך שלאופוזיציה אין שום שיח עם המפלגות הערביות בנושא, ושהממשלה הבאה שתקום תהיה ממשלה ציונית, אבל מצד שני הם לא אומרים למפלגות הערביות מה לעשות. כלומר להציג את זה כבחירה של המפלגות הערביות האם להימנע ולאפשר את הקמת הממשלה או לא, בלי משא ומתן, תפקידים וכן הלאה. זה משהו שבהחלט יכול לעבור בגרון של חלקים נרחבים בציבור".

ומבחינת זמן, מתי נכון להציג את המהלך הזה?

"רק לאחר הבחירות ומכמה סיבות. ראשית, לפני הבחירות חשיפת הצעד הזה פשוט מבריחה קולות מהאופוזיציה לקואליציה. זה מאוד פשוט והקשר ישיר. שנית, אין שום סיבה לרוץ ולהצהיר הצהרות כשאין לנו באמת מושג איך תיראה המפה אחרי הבחירות. אנחנו לא יודעים מי כל המפלגות שירוצו, אנחנו לא יודעים כמה כל מפלגה תשיג, אנחנו לא יודעים מי יהיו השחקנים החדשים במגרש ומה יהיה כוחם. אנחנו פשוט עוד לא יודעים הרבה מאוד משתנים, ואין שום סיבה להציג רעיון שהוא לא פופולרי בציבור במצב כזה. הסיבה השלישית היא שלאחר הבחירות, ובהנחה שלא ניתן יהיה להרכיב ממשלה אחרת, הציבור יהיה הרבה יותר פתוח לקבל את הצעד בשביל למנוע בחירות נוספות. לכן מכל זווית היה צריך לחכות עם האמירה הזאת, ששוב, מראה שאיזנקוט עדיין לא מספיק מנוסה בפוליטיקה".

מבחינת הקואליציה, דבריו של איזנקוט נפלו כפרי בשל לידיה. כשתיפתח מערכת הבחירות באופן רשמי, סביר מאוד להניח שהדברים הללו, לצד הניתוחים על חוסר היתכנות להשביע ממשלה בלי תמיכת רע"מ, יהיו חלק מרכזי בקמפיין, במיוחד של הליכוד. אך לצד זאת, החשש כי בסופו של יום הצעד אכן יצא אל הפועל, משחק תפקיד בצעדים שהקואליציה מקדמת נגד התנועה האסלאמית.

"אי אפשר להגיד שמהלכי הקואליציה טהורים וזכים לחלוטין", טוען חיטמן, "הרי הטענות והחשדות נגד התנועה האסלאמית ידועים כבר זמן רב, ולא עשו איתם כלום. פתאום בשנת הבחירות נזכרים להוציא את התנועה מהחוק? אם באמת היה מדובר באיום ביטחוני על ישראל, כמו שמציירים זאת עכשיו, היה צריך כבר לפעול נגדה, כי זה מסכן את המדינה. אז למה לא עשו זאת? קשה שלא להגיד שהסיבה היא להוציא את רע"מ מהכנסת, וזה בגלל החשש שהיא עשויה לתת את השלטון לאופוזיציה".