במקום הבטחות לא מציאותיות תנו לנו כבר שוק חופשי

עונת הבחירות נפתחה, והפוליטיקאים שולפים את הנשק הישן והמסוכן: פופוליזם כלכלי עטוף בכוונות טובות.

התחרות "מי יחלק לנו יותר מתנות מהכסף שלנו" שוברת שיאים, אך מאחורי הסיסמאות מסתתרת אמת עגומה: אין ארוחות חינם. את החשבון על ההטבות הללו אנחנו נשלם בריבית דריבית – באינפלציה, במיסים ובבירוקרטיה.

הדוגמה הקיצונית ביותר היא "תוכנית המשרתים" של נפתלי בנט – על פניו חזון מוסרי, שכן ראוי לתגמל את מי שנתן מעצמו, אך בפועל זהו פיגוע כלכלי מתוכנן. ההבטחה למענק של מיליון שקלים לרכישת דירה היא שיעור מבוא במה שאסור לעשות בכלכלה. הזרמת סכומי עתק לצד הביקוש ("סבסוד ביקוש"), כשצד ההיצע קשיח והבירוקרטיה חוסמת את הבנייה, לא תעזור למילואימניק לקנות דירה. היא פשוט תעביר את כספי המיסים שלנו ישירות לכיסי הקבלנים ומוכרי הדירות, שיעלו את המחיר בהתאם. זהו אפקט הבומרנג: לא רק מחירי הדירות יזנקו אלא גם שוק השכירות יתייקר, משום שהמשקיעים יברחו וההיצע יצטמצם.

אגב, העלות של מענק כזה למילואימניקים מוערכת בכ־100 מיליארד שקלים. בנט מבטיח לממן זאת באמצעות סגירת משרדים מיותרים, אך כל הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים גם יחד מסתכמים במיליארדים בודדים בלבד. מהיכן יגיעו עוד 90 מיליארד? התשובה ברורה: מהעלאת מיסים דרקונית עליכם, או מהדפסת כסף שתגרום לאינפלציה להשתולל.

אולי יעניין אתכם

עוד בכלכלה כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות

עוד בכלכלה אחרי שלוש שנות מלחמה, הכלכלה הישראלית חזקה יותר מכלכלות מובילות במערב

גם משרד הכלכלה הצטרף לחגיגה והחליט להפוך למשרד פרסום ממשלתי. ההחלטה לממן מכספי משלם המיסים קמפיין שיווקי לרשת שתציג את "הסל הזול ביותר" היא יריקה בפרצופו של השוק החופשי. במקום לפרק מונופולים, לבטל מכסים ולפתוח את המשק ליבוא אמיתי, הממשלה בוחרת מנצחים ומחלקת אותות הצטיינות כמו בגן ילדים. זהו עיוות תחרות שמעודד מניפולציות מחירים במקום הוזלה אמיתית, שלא לדבר על הרכב הסל הבעייתי הן מבינת החברות שנבחרו והן מבחינת איכותו הבריאותית.

בנט וברקת לא לבד, הם חוליה חדשה בשרשרת של הבטחות סרק שכשלו. יאיר לפיד ניסה למכור לנו מע"מ אפס על דירות. ההטבה הזאת הייתה יוצרת בור של שלושה מיליארד שקלים וזורמת ישר לכיסי הקבלנים. עמיר פרץ קידם "כיפת ברזל חברתית" (מע"מ אפס על מוצרי יסוד). בפועל, מע"מ דיפרנציאלי הוא פתח לשחיתות ולחץ של לוביסטים, מסבך את מערכת המס ולא מגיע לצרכן כי הרשתות פשוט מעלות את המחיר הבסיסי. בנימין נתניהו הבטיח חינוך חינם מלידה עד גיל שלוש בעלות של עשרות מיליארדים. המשמעות היא הלאמה דה־פקטו של הגנים הפרטיים, מהלך שנבלם בשל עלותו האסטרונומית. אביגדור ליברמן הבטיח פנסיית מינימום לכל קשיש וחזר בו בגלל העלויות, ואיתמר בן גביר דרש מיליארדים למשטרה בלי רפורמה מקיפה, ואז גילה שהתקנים לא אוישו והבעיות הניהוליות נותרו בעינן.

לנו יש הצעה טובה יותר. רוצים לעזור למילואימניקים? מצוין. אל תקימו מנגנונים מסואבים, אל תחלקו דירות, ואל תסבסדו את החשמל בצורה שמעודדת בזבוז אנרגטי. שלמו למשרתים שכר שוק גבוה וישיר לחשבון הבנק, העניקו להם נקודות זכות במיסוי ורדו לכולנו מהווריד. הדרך להוזיל את החיים בישראל היא לא הנדסת שוק ממשלתית, אלא הסרת החסמים שהממשלה עצמה הניחה. הסירו מכסים, הורידו מיסים, צמצמו את הממשלה ותנו לשוק לפעול את פעולתו. זה אולי פחות קליט אבל זה יעבוד.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'האינטרס שלנו'