בשורה טובה לנהגים: גניבות הרכב פחתו – ואיתן מחירי הביטוח

אחד הנתונים המפתיעים במדד המחירים האחרון היה ירידה של 8% במחירי ביטוח הרכב בחודש אחד – הירידה החודשית החדה ביותר שנרשמה בסעיף זה, מזה יותר מארבעים שנה. לפי נתוני Wobi, מחיר הביטוח המקיף כבר ירד בכ-29% בתוך שנתיים.

יש כמה סיבות לירידה, אבל אחת המעניינות שבהן היא שבישראל פשוט גונבים פחות מכוניות.

הכלכלן המנוח גארי בקר זכה בפרס נובל, בין היתר, על יישום של התיאוריה הכלכלית גם בתחומים שנמצאים מחוץ למה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כ"כלכלה". בקר טען שבסופו של דבר כולנו מקבלים החלטות של עלות-תועלת, במודע או שלא, בכל תחומי החיים – החל מנישואין וגירושין ועד הבחירה לפשוע.

אדם קם בבוקר. הוא משקיע זמן, נוטל סיכון ומנסה להרוויח. כשהביקוש לתוצר שלו עולה והרווח גדל, משתלם יותר לעבוד, ויותר אנשים ינסו להיכנס לתחום. כשהרווח נשחק והסיכון עולה, חלקם יחפשו עיסוק אחר.

אולי יעניין אתכם

עוד בכלכלה כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות

עוד בכלכלה אחרי שלוש שנות מלחמה, הכלכלה הישראלית חזקה יותר מכלכלות מובילות במערב

אותו עיקרון כלכלי ישן עובד גם אצל עבריינים.

—

בתחילת העשור נוצרו תנאים טובים לפריחה ב"ענף" גניבות הרכב. משבר הקורונה פגע בשרשרות האספקה העולמיות, זמני ההמתנה לחלפים התארכו ומחיריהם עלו. רכב גנוב שאפשר לפרק במהירות הפך לסחורה יקרה יותר. ואכן, בין 2021 ל-2023 עלה מספר גניבות הרכב בישראל בחדות. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור הגניבות ביחס למספר כלי הרכב עלה בתקופה הזאת בכ-50%.

זה לא היה צירוף מקרים. רוב רובם של כלי הרכב שנגנבים בישראל אינם מיועדים למכירה כרכב שלם, אלא לפירוק ב"משחטות" ייעודיות ביהודה ושומרון, שמוכרות את החלפים בחזרה לשוק הישראלי. כשהחלף החוקי נעשה נדיר ויקר יותר, החלף הגנוב נעשה אטרקטיבי יותר – וכך עולה גם ערכו של הרכב שממנו מפרקים אותו.

בשנים האחרונות התהליך הזה החל להתהפך. המלאים התמלאו מחדש ותעשיית הספנות חזרה לשגרה, לפחות עבור אלה שאינם עוברים דרך הורמוז. מחירי החלפים התייצבו, ואיתם גם הרווח מהגניבה. אחד הגורמים שהפכו רכב גנוב לסחורה אטרקטיבית במיוחד נחלש.

במקביל השתנה גם הצד השני במשוואה – העלות והסיכון של הגניבה עצמה. פעילות מוגברת של המשטרה, יחידת אתג"ר וכוחות צה"ל ביהודה ושומרון, לצד הידוק המעברים והקושי להעביר כלי רכב דרך קו התפר, הופכים את העסק למסוכן ומסובך יותר.

המלחמות של השנים האחרונות סיפקו כמעט ניסוי טבעי להשפעה הזאת. בחודש הראשון של מלחמת חרבות ברזל דווח על ירידה של כ-50% בגניבות הרכב. במהלך 12 ימי המלחמה מול איראן ב-2025 דיווחה איתוראן על ירידה של 35%, בין היתר בעקבות סגירת צירים ופעילות ביטחונית מוגברת שהקשו על העברת כלי הרכב לשטחי הרשות.

אבל הירידה כבר אינה מוגבלת לימי לחימה. ב-2025 ירד מספר גניבות הרכב בכ-20%, ובמחצית הראשונה של 2026 נרשמה ירידה נוספת של כ-20% לעומת התקופה המקבילה. לכך מצטרפים שיפורי מיגון בחלק מכלי הרכב ומעצרים של חוליות גנבים. לפי גורמים הקשורים למשטרה, חלק מגורמי הפשיעה אף עברו ל"תעסוקה" פלילית רווחית יותר, ובה בין היתר הברחות אמצעי לחימה.

זה שיעור שכבר למדנו פעם. באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים נגנבו בישראל כ-35 אלף כלי רכב בשנה. לאחר הקמתה מחדש של יחידת אתג"ר, הגברת האכיפה והמאבק בשוק החלפים הגנובים, ירד המספר לפחות מ-20 אלף ב-2013 – אף שבמקביל מספר כלי הרכב בישראל המשיך לגדול.

הלקח הוא שמלחמה בגניבות רכב אינה חייבת להתחיל ולהסתיים במרדף אחרי הגנב. אפשר לפגוע בביקוש למוצר שהוא מוכר, להקשות עליו להעביר אותו, לשפר את המיגון ולהעלות את הסיכוי שייתפס. במילים אחרות, לשנות את הכלכלה של העסק.

וכשהעסק נעשה פחות כדאי, פחות מכוניות נגנבות. חברות הביטוח משלמות פחות תביעות, הסיכון שהן מתמחרות יורד – ובסופו של דבר גם הנהגים מתחילים לקבל בחזרה חלק מההתייקרות של השנים האחרונות.