הרגולציה הדרקונית הפקירה את פעוטות ישראל

 נתוני ינואר 2026 חושפים כישלון מהדהד של ניסיון הממשלה לנהל את שוק מעונות היום. הפער בין הניירת הממשלתית למציאות בשטח בלתי נתפס: בעוד שבמשרד החינוך רשומים כ־90 אלף פעוטות במעונות פרטיים מפוקחים, אומדן הלמ"ס מצביע על כ־203 אלף פעוטות במסגרות אלו. המשמעות היא ששוק צללים אדיר של כ־114 אלף ילדים נדחק למסגרות פיראטיות שאינן מוכרות לרשויות. מדוע זה קורה? לא בגלל מחסור בתקציב, אלא כי הרגולציה הפכה את החוק לנטל שאי אפשר לעמוד בו כלכלית.

שורש הבעיה טמון במיקוד השגוי של הרגולטור. המדינה משקיעה מאמצים אדירים באכיפת סטנדרטים פיזיים נוקשים, כמו מדידת שטחי הפעילות במטרים רבועים, אישורי הנדסה מורכבים ודרישות דרקוניות להיתר "שימוש חורג" בדירות מגורים. דרישות אלו מהוות מס רגולטורי המייקר את הפעלת המעון ודוחק מפעילים החוצה: כ־1,000 מעונות פרטיים המוכרים כעסקים בביטוח הלאומי מעולם לא פנו לקבלת רישיון ממשרד החינוך בשל החשש מפני המבוך הבירוקרטי.

אולם הנתונים מוכיחים כי הסיכון האמיתי לשלום הילד אינו טמון במבנה, אלא בצוות המטפל. חוק המצלמות נחקק כדי להגן על פעוטות מפני פגיעה אנושית, ולא מפני קירות עקומים. אך בעוד המדינה דורשת ארמונות, היא מזניחה את ההון האנושי: במעונות שאינם מקבלים סבסוד, כ־36% מהמחנכות הן ללא הכשרה פדגוגית כלל. הרגולציה הפיזית הפכה ליקרה כל כך, שלא נשאר למפעילים תקציב להשקעה בנפשות הפועלות.

ההתערבות הממשלתית יצרה עיוות תמריצים קלאסי. דרישות הרישוי המכבידות, בשילוב פיצול סמכויות בין המשרדים, יצרו משבר כוח אדם כרוני שבו כ־50% מהמטפלות עוזבות כבר בשנתן הראשונה. האבסורד הגיע לשיאו בינואר 2026: בעוד המדינה מחמירה את הדרישות על הנייר, דווח על קיצוץ דרמטי של כ־75% בתקציבי הפיקוח וההדרכה. עם 65 מפקחות בלבד על 5,200 מעונות, המדינה דורשת סטנדרטים שהיא עצמה אינה יכולה לאכוף.

אולי יעניין אתכם

עוד בכלכלה אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף

עוד בכלכלה הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37

התיקון: שוק חופשי ואחריות הורית

כדי להחזיר את 114 אלף הילדים למסגרות בטוחות, על המדינה להפסיק להפריע. ראשית, יש לשים סוף לרגולציית הנדל"ן. כלומר, לצמצם משמעותית בדרישות תכנוניות יקרות כמו היתר לשימוש חורג, ולהקל ברישום המעון כעסק חוקי ברשויות המקומיות. הכסף שייחסך חייב לשמש לשיפור איכות הטיפול בילדים ולהגדלת שכר המטפלות. כמו כן, יש לעודד תחרות חופשית. ביטול הפיקוח על המחירים יאפשר למעונות השונים להתחרות על ליבם של ההורים ועל איכות הצוות, ולשלם שכר ראוי למטפלות טובות בעלות הכשרה איכותית. ולבסוף, מאחר שהמדינה קיצצה את הפיקוח ב־75%, היא אינה רלוונטית. יש לאפשר להורים גישה מלאה למצלמות בזמן אמת כאמצעי האכיפה היעיל ביותר, וכן להציג בפניהם תעודות הכשרה מקצועית ותקופתית של הצוות המטפל.

רק שוק חופשי ואחריות הורית יעבירו את הילדים מהמחסנים הפיראטיים למסגרות חינוך חוקיות שמשקיעות בחינוך ולא בתקינה או בבטון.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון 'האינטרס שלנו'