מ"פ ביס"ר דרום מספר: "כך החזרנו את רן גואילי הביתה"

מבצע החזרתו והבאתו לקבורה בקבר ישראל של רן גואילי היה אחד המורכבים שביצע צה"ל מאז תחילתה של הפסקת האש. בין הכוחות הרבים שנכנסו לאותו בית עלמין בו נקבר גואילי בראשית המלחמה היו אנשי יס"ר דרום של חיל הרבנות הצבאית. עבור כל מדינת ישראל לא היה מדובר בעוד מבצע, אך עבור לוחמי היס"ר, מדובר היה בסיומה של המשימה אליה יצאו עם פרוץ המלחמה: להחזיר את כלל החללים לקבר ישראל. כעת, יממה לאחר הלווייתו של גואילי, לוחמי היס"ר יכולים לספר על האירועים מאחורי הקלעים וההכנות שהובילו למציאתו של החטוף האחרון שנותר בשבי חמאס.

"אנחנו התכוננו למבצע הזה זמן רב" מתאר רס"ן י', מ"פ ביס"ר דרום. "ידענו שאנחנו מגיעים כעת בשביל למצוא את רן ולסיים את המשימה".
מה הכוונה שהתכוננתם למבצע זמן רב?

"כבר לפני חודש הקפיצו אותנו בשביל לנהל את החפירות הללו. ידענו שהוא קבור איפשהו בבית הקברות הזה. היחידה שלנו כבר הגיעה לגדר ממנה נכנסים לרצועה. רגע לפני שנכנסנו והתחלנו בחיפושים, הגיעה הוראה מהדרג המדיני לעצור הכל. אז אפשר לומר שאנחנו התכוננו למבצע הספציפי הזה חודש".

מתי הבנתם שאתם הפעם כן הולכים לבצע את המשימה?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

"ביום חמישי בלילה אמרו לי לקרוא לצוות שלי כי אנחנו עומדים להיכנס לרצועה לחפש את רן בבית הקברות. עד שעות הבוקר ביום שישי חצי יחידה התייצבה ועלתה על ציוד. רובנו חזרנו לשבת הביתה, ומיד במוצאי שבת חזרנו לבסיס. ידענו שזה המאני טיים, ועכשיו הולכים על זה עד הסוף"

עד כמה ידעתם איפה רן קבור?

"ידענו שהוא בבית הקברות הזה, אבל חלק מרכזי בעבודת ההכנה שלנו היתה לדייק הרבה יותר את המידע המודיעיני. רצינו להגיע למצב שכשניכנס לבית הקברות בעזה ונדע למצוא את רן הכי מהר"

איך דייקתם את המידע?

"מי שבעיקר עשו את זה, כמובן, היו אנשי המודיעין. בעיקרון הרעיון היה שאנחנו יודעים בערך מתי קברו אותו, אז נחפש תצלומי אוויר מה7 באוקטובר או ממש בסמוך למלחמה, ותצלומי אוויר משלושה שבועות אחר כך. המטרה היתה להשוות בין התצלומים לראות איפה יש שינויים, איפה היו קברים חדשים. לפי זה ידענו איפה היה צריך לחפש".

"לא עוצרים עד שמוצאים את רן"

ביום ראשון בבוקר נכנסו י' יחד עם שאר אנשי יחידת היס"ר לתוך רצועה עזה, לבית הקרבות. על מנת להיכנס לשם הם נזקקו לליווי של כוחות רבים, ובנוסף לכל כוחות של הנדסה קרבית שחפרו את הקברים.

"זה היה מבצע סופר מורכב. הכלים שאיתם חפרנו את הקברים הם אותם דחפורים שאיתם בדרך כלל הורסים בניינים. אלה כלים כבדים, ולא מאוד עדינים. אנשי ההנדסה הקרבית עשו עבודה מדהימה. במומחיות אדירה ובזהירות הם הצליחו להוציא את הגופות ולשמור עליהן שלמות ככל הניתן וככה ניתן היה לזהות את רן".

איך התבצע הליך הזיהוי?

"כמובן שמדובר כאן על הרבה פרטים שאי אפשר לספר, מסיבות ברורות. מה שכן אפשר לספר זה שהזיהוי נעשה גם בעזרת זיהוי שניים וגם באמצעות אנתרופולוגים".

כמה זמן לקח כל המבצע למציאת רן?

"הרבה מאוד שעות. נכנסנו בראשון בשעות הצהריים וחיפשנו ברצף שעות. לקראת 1 בלילה שבין ראשון לשני המח"ט מגיע אלי ושואל אותי איך מתקדם. אמרתי לו שאנחנו מחפשים כבר שעות, ואנחנו נמשיך לחפש עד הבוקר, נצא לכמה שעות של שינה, ונחזור להמשיך לחפש. הוא אמר לנו שזה לא הולך לקרות. אנחנו לא עוצרים עד שמוצאים את רן. לקראת הצהריים של יום שני אכן הצוותים שלנו הצליחו למצוא אותו".

סגירת המעגל של לוחמי היס"ר

השבתו של רן גואילי לארץ סימנה עבור י', חייליו ושאר לוחמי יס"ר דרום של חיל הרבנות הצבאית את סיום המשימה אליה יצאו ב7.10. מדובר בלוחמי מילואים שאת שירותם הסדיר ביצעו בשלל יחידות לוחמות. י', בן 39, נשוי, מתגורר ברמלה ואב לשש בנות. את שירותו הצבאי העביר כלוחם בנצח יהודה.

"יצאנו למלחמה הזאת עם משימה מאוד ברורה. כל הזמן עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם יחידת השבויים ונעדרים. הפכנו כל אבן כדי למצוא את כל חטופים".

במה זה התבטא?

"כל שבב של מידע מודיעיני חקרנו עד הסוף. היו פעמים שיצאנו למבצעים עוד יותר מורכבים, תחת אש ממש, בגלל שהיה מידע מאוד קטן שעשוי היה להוביל לחטופים. ובסוף לא יצא ממנו כלום. באחת הפעמים יצאנו למבצע חיפושים בגלל עדות של עזתי שמצא תעודות זהות כחולות, כלומר של ישראלים. בעיקרון זה מידע מאוד שולי, כזה שכמעט ולא היה סיכוי שהיה מוביל למשהו. אבל אפילו בשביל הסיכוי הקטן מאוד שהמידע הזה כן היה מוביל לחטופים היינו חייבעם לעשות את זה. בסוף לא יצא מאותו מבצע כלום".

איך זה השפיע עליכם?

"זה מאוד השפיע. כולנו יצאנו עם צלקות כאלה ואחרות מהמשימה הזאת שביצענו אותה בשנתיים האחרונות. זה מאוד מורכב וקשה. זה לא אומר בהכרח שצריכים אשפוז או שנמצאים בסכנת חיים ואובדנות, אבל הצלקות קיימות והן מלוות אותך. לפני שיצאנו למבצע האחרון שבו החזרנו את רן, התייעצתי עם קב"ן לגבי חלק מהלוחמים שלנו. פחדתי שהם לא יוכלו לעמוד בזה נפשית. אבל הקב"ן שלנו אמר שבדיוק הפוך. שכמה שיותר מאיתנו יקחו בזה חלק. כי זאת סגירת המעגל הפרטית שלנו, שאחריה נוכל כולנו לצמוח וגם להחלים. היינו צריכים לדעת שעמדנו במשימה הזאת והחזרנו את כולם הביתה".

איך מתמודדים עם הקושי?

"קודם כל, המשפחות שלנו עמדו לצידנו כל הזמן. הן גם הושפעו מאוד, בין עם זה הנשים שלנו ובין אם זה הילדים שלנו. כולם הושפעו מזה, אבל הם היו חזקים וחיזקו אותנו. חוץ מזה, מהרגע הראשון העמידו לנו את כל הסיוע שאפשר היה לתת. בין עם זה הרבנות הצבאית שבאמת עשתה עבורנו המון, ובין עם זה הצוותים הפסיכולוגיים שצורפו אלינו מממש בתחילת הדרך. כל זה מאוד עוזר להתמודד עם הכל"