סוף לעידן החוקים הירדניים: מהפכת הריבונות השקטה ביו"ש

יום היסטורי נרשם השבוע להתיישבות ביהודה ושומרון, עם אישורן של שורה של החלטות דרמטיות בקבינט המדיני-ביטחוני. המהלכים, שגובשו בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ, צפויים לשנות מן היסוד את המציאות האזרחית והמשפטית באזור. המטרה המרכזית: הסרת חסמים בירוקרטיים היסטוריים, ביטול חקיקה ירדנית מפלה ואפשרות פיתוח מואץ של הבנייה והתשתיות.

אחת הבשורות המהדהדות ביותר נוגעת לניהול המקרקעין. לראשונה מאז 1967, הורה הקבינט על הסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין ביו"ש. עד היום, בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, המרשמים היו חסויים – מצב שהקשה על רכישת קרקעות והוביל למקרי הונאה רבים.

בנוסף, הקבינט ביטל באופן רשמי את החוק הירדני שאסר על מכירת מקרקעין ליהודים. עד כה, נאלצו יהודים לרכוש אדמות רק דרך חברות רשומות ובכפוף ל"היתר עסקה" מסורבל. מעתה, דרישה זו בוטלה, והליכי הרכישה יתבססו על תנאי סף מקצועיים בלבד – מה שיאפשר ליהודים לרכוש קרקע ביו"ש בדיוק כפי שהם רוכשים דירה בתל אביב או בירושלים.

גם בעיר האבות נרשמה דרמה ניהולית. לאחר שנים של תלות בעיריית חברון הפלשתינית, הוחלט להעביר את סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי ובמערת המכפלה ישירות לידי מוסדות התכנון של המנהל האזרחי. המהלך ימנע את הצורך ב"משיכת סמכויות" נקודתית בכל פרויקט פיתוח או הנגשה. במקביל, מנהלת חברון תזכה לסמכויות מוניציפאליות מלאות ותוכל לטפל ישירות בצרכי התושבים ובמפגעים סביבתיים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד מבצע אכיפה ביו"ש: הוסרו פלישות סמוך ליישובים חדשים

בשורה דומה הגיעה גם למתחם קבר רחל. בשל מיקומו בתוך השטח המוניציפאלי של בית לחם, סבל המתחם במשך שנים מהזנחה תשתיתית. כעת, אושרה הקמת מנהלת ייעודית שתהיה אחראית על הניקיון, הגינון והתחזוקה השוטפת של האתר הקדוש.

במישור האסטרטגי, המדינה מעלה הילוך במלחמה על השטחים הפתוחים. הקבינט אישר להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה הישראלית גם לשטחי A ו-B בכל הנוגע לעבירות מים, פגיעה באתרים ארכיאולוגיים ומפגעים סביבתיים המזהמים את האזור. לצד זאת, הוחלט על חידוש "הוועדה לרכישת קרקעות" – מנגנון שחדל לפעול לפני כ-20 שנה. הוועדה תאפשר למדינת ישראל לבצע רכישות יזומות של קרקעות ביהודה ושומרון, במטרה להבטיח עתודות קרקע להתיישבות עבור הדורות הבאים ולהגן על אדמות המדינה.

"העברנו בקבינט שורה של החלטות היסטוריות", אומר שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ל'בשבע'. "ההחלטות הללו מחזקות את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, שהורגות את הרעיון הנורא של חלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בשטח ששולט גאורפית וטופוגרפית על כל מרחבי מדינת ישראל. אנחנו ממשיכים את המהפכה, מחזקים את הביטחון ואת העתיד של ילדינו ושל מדינת ישראל ושל חבלי המולדת ולא עוצרים לרגע".

שר הביטחון ישראל כ"ץ הוסיף: "ההחלטות שאישרנו היום הן ביטוי למדיניות ברורה – חיזוק האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון, חיזוק ההתיישבות והבטחת עתידנו בארץ הזו לדורות. יהודה ושומרון הם לב הארץ, וחיזוקם הוא אינטרס ביטחוני, לאומי וציוני ממדרגה ראשונה. אנחנו מחויבים להסיר חסמים, לייצר ודאות משפטית ואזרחית, ולאפשר למתיישבים לחיות, לבנות ולהתפתח כשווים לכל אזרחי ישראל. זהו מהלך שמחזק את הביטחון, מעמיק את האחיזה בקרקע ומעגן את חזון ההתיישבות כחלק בלתי נפרד ממדיניות ממשלת ישראל".

ראשי שדולת ארץ ישראל ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מסרו: "אנו מברכים על החלטת הקבינט לאמץ את הקו המדיני אותו מובילה שדולת ארץ ישראל מיום הקמתה. שורת ההחלטות האסטרטגיות שאישר היום הקבינט המדיני-ביטחוני, מהוות צעד היסטורי ושינוי משוואה בדרך לנורמליזציה של החיים ביהודה ושומרון. אנו שמחים לראות כי הקבינט בחר לאמץ את העקרונות שקידמנו בשורה של הצעות חוק פרטיות שהגשנו בנושאים אלו. מדובר בתיקון עוולות שנמשכו עשורים, החל מביטול החוקים הירדניים המפלים שמנעו מיהודים לרכוש קרקע בלב המולדת, דרך הסרת החיסיון על מרשמי המקרקעין שתבלום את הונאות הרשות הפלסטינית – מהלך שהיה בליבת העשייה החקיקתית של השדולה – ועד להענקת עצמאות תכנונית ומוניציפאלית ליישוב היהודי בחברון ובמתחם קבר רחל".

"עם זאת", הוסיפו ראשי השדולה, "המלאכה טרם הושלמה ואין מדובר בסוף פסוק. עדיין קיימים חסמים רבים ואפליה מובנית שדורשים טיפול יסודי, ושדולת ארץ ישראל תמשיך לפעול בנחישות, הן בכלים פרלמנטריים והן בקידום חקיקה, כדי לוודא שכלל נקודות ההתיישבות מוסדרות ושלכל אזרח ביהודה ושומרון יובטחו זכויות מלאות ומעמד שווה. מדובר במעבר מעמדת מגננה ליוזמה ולביסוס הריבונות בפועל, והשדולה תמשיך ללוות את יישום ההחלטות בשטח ולקדם את הצעדים הבאים עד להשלמת המשימה הלאומית במלואה".