יפה בן דוד מזכ"לית הסתדרות המורים, התייצבה לפני מספר ימים על הבמה באחד המופעים המיועדים לאנשי ההסתדרות ואמרה: "ב17/2 יתקיימו בחירות להסתדרות המורים. הנבחרת שלנו תמשיך ותנצח וזאת משום שאין מתמודדים אחרים. וגם כי אנחנו רוצים להביא את הכוח החזק מול האוצר, האוצר מבין רק כוח".
הבחירות להסתדרות מתקיימות באופן פורמלי בשבוע הבא, אך בפועל המערכת בנויה כך שהתוצאה, כפי שאמרה בן-דוד אכן ידועה מראש. תופעת הבחירות שתוצאותיהן ידועות מראש מאפיינת גם את ההליך בארגון המורים בו רן ארז "זוכה באמון המורים" כבר 29 שנים ברציפות. המבנה הארגוני של ארגוני המורים מעניק יתרון עצום ליו"ר המכהן, מה שהופך את החלפתו בבחירות למשימה כמעט בלתי אפשרית. בשנת 2018 המורים כמעט והצליחו לעשות את הבלתי יאומן ולהרחיק את ארז מתפקיד יו"ר ארגון המורים. התקנון קובע כי מי שכיהן יותר משתי קדנציות ברציפות יוכל להיבחר לקדנציה נוספת רק אם זכה בשני שליש מקולות הבוחרים. רן ארז לא זכה לאמון זה והיה עלול להפסיד. אלא שנערך שינוי בזק בתקנון, שינוי אשר הוחל שעות לאחר שהתקבל ואפשר להיבחר גם אם שיעור נמוך יותר מהמצביעים בחרו במועמד. שינוי מהיר שכזה של התקנון, שהוחל ויושם שעות בודדות לאחר שהתקבל, הוא אירוע שלא יכול היה להתרחש במסגרת של ארגון מתוקן.
יפה בן-דוד כבר חוגגת את ניצחונה בבחירות שטרם התקיימו משום שהיא מכירה היטב את המנגנון של ההסתדרות. ההסתדרות היא אגודה עות'מנית, סוג של התאגדות שהמנגנון הארגוני שלה נקבע לפני קום המדינה. התאגדות המוגדרת כאגודה עות'מנית פטורה משקיפות המחייבת עמותות אחרות. אגודות עות'מניות הן גופים הסובלים מחוסר יכולת של חבריהם להשפיע באמת על הנעשה בתוכם, ואשר מעניקים למנהליהם עוצמה אדירה. הסתדרות המורים, למשל, מקבלת כספים מהממשלה וגובה בהוראת החוק תשלום דמי החבר מהמורים (חפשו את הסעיף במשכורת הבאה שתקבלו). אין שום גורם המבקר את הוצאותיה. וכך ההסתדרות מנהלת תקציב ענק שמנותב בין היתר גם לצרכי הבחירות שלה עצמה. הסתדרות המורים מחזיקה במערך תקשורת ישיר מול הבוחרים באמצעות מסרונים, דוא"ל ומגזין ישיר למורים.
אולי יעניין אתכם
למתמודד שאינו שייך למנגנון אין גישה למסד הנתונים הזה או למשאבי הפרסום הבלתי מוגבלים של ההסתדרות. כמו כן, השליטה של היו"ר המכהן במנגנון ההטבות אותם מקבלים העובדים יוצרת בעיני המורים זיקה חזקה בין ההטבות לבין ההנהגה. בנוסף: אף מתמודד אחר לא היה יכול לעלות על הבמה מול המורים ולדבר בשבח הצוות שלו. ועוד לא דיברנו על כוחם של ראשי הסניפים של ההסתדרות אשר מונו על ידי המזכ"לית המכהנת. ביום הבחירות, המנגנון הזה מתפקד כמכונת שטח משומנת שדואגת להוציא את הבוחרים "הנכונים" לקלפי. לעומת זאת, מורים שהם ביקורתיים כלפי המערכת מיואשים והרבה פעמים לא טורחים להגיע לקלפי ובכך מעצימים את כוחה של המזכ"לית המכהנת הנהנית בפועל מקדנציה לא מוגבלת.
הבחירות להסתדרות המורים משפיעות באופן דרמטי על כולנו. נפתח בעלויות העצומות שמוסד זה עולה לכל אזרח בישראל. את התקציב השנתי של הסתדרות המורים ניתן להעריך במאות מיליוני שקלים. המדינה מעבירה להסתדרות בכל שנה כ-150 מיליון ש"ח לפעילויות תרבות, שי לחג וסבסוד מועדון "אשמורת". בנוסף כל עובד הוראה משלם להסתדרות 59 ש"ח בחודש. הגביה מדמי חבר נאמדת בכ-90 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף ההסתדרות מחזיקה בנתח משמעותי מבנק "מסד" ומנהלת דרך קרנות ההשתלמות למורים מיליארדי שקלים של חסכונות המורים, ועוד לא דיברנו על הנדל"ן של הסתדרות המורים שמניב רווחים יפים. מצב זה עלול להוות כסות מושלמת להתנהלות בלתי חוקית, מושחתת ואף עבריינית. לדאבוננו אין צורך להרחיק למחוזות הדמיון. בשנים האחרונות נחשפנו לפרשיות שחיתות שונות שאירעו באגודות עות’מאניות.
המורים אינם יודעים לאן סכומי העתק הללו הולכים, כמה מתוכם מושקע בשכר לבכירי ההסתדרות, כמה בפרסום ויחסי ציבור, וכמה מהכסף מושקע במורה עצמו. שלטון היחיד של יפה בן דוד לא רק שמנהל את הכספים של הציבור ושל המורים בחוסר שקיפות וממנה מקורבים ללא מכרז. הבעיה החמורה באמת היא שהסתדרות המורים מסכלת יוזמות לקידום מערכת החינוך ובוחרת את שימור כוחה של ההסתדרות על פני טובת מערכת החינוך בישראל. כך למשל ההסתדרות מתנגדת לשיטת שכר אשר מתגמלת מורים מעולים. בן-דוד מתעקשת לשמר מערכת שכר מבוססת ותק, כך שהמורה לא צריך להיות מורה טוב כדי לקבל שכר גבוה יותר; כל שעליו לעשות הוא לחכות שהשנים יחלפו. כזכור, הסתדרות המורים נלחמה בעקשנות נגד האפשרות של העסקת מורים בחוזים אישיים ובכך מונעת כניסה של מורים מוכשרים וצעירים למערכת.
במקביל, הסתדרות המורים דורשת חסינות מוחלטת למורים מפני פיטורין ובכך מאלצת מנהלים להעסיק גם מורה שמזמן היה צריך להיפרד ממנו לשלום. אם לא די בכך, ההסתדרות בהנהגת בן-דוד מובילה מאבקים נגד כל ניסיון של מדידה והערכה בחינוך ואף הכריזה על שביתה במסגרת התנגדותה למבחני המיצ"ב. התנגדויות אלה של בן-דוד אינן מועילות למערכת החינוך.
ארגון עובדים הוא דבר חשוב ומבורך, אך הפיכת הסתדרות המורים למטרה בפני עצמה היא בעיה. כאשר הסתדרות המורים הופכת לגוף עם עוצמה כלכלית אדירה ויכולת מבהילה לשתק את המשק באמצעות שביתות שאינן משרתות לא את המורים ולא את התלמידים זו טרגדיה. חינוך ילדינו הפך מזמן למשני. גם הפעם המנגנון הפקידותי של הסתדרות המורים ינצח בבחירות, למעשה הוא כבר הכריז על נצחונו.
הכותבת היא חוקרת מדיניות חינוך בפורום קהלת ועמיתת מחקר במכון ארגמן
