דומה שהייתה זו הפעם הראשונה שערביי כפר המרצחים חווארה, מדרום לשכם, נאלצו לספוג מראות של מאות יהודים רוקדים בכיכר עינאבוס בלב הכפר, לצלילי שירי שמחה ואמונה במעגלי ענק, ולא להוציא הגה. כן, גם בעיצומו של חודש הרמדאן, זכרם של האחים הקדושים הלל ויגל יניב הי"ד, תושבי הר ברכה שנרצחו בדיוק בנקודה הזו לפני שלוש שנים בלב הכפר העוין, היה חזק כנראה מכל פחד של קובעי מדיניות.
בשעות הצהריים היום (א') התאספו מאות מתושבי גב ההר אל לב כפר חווארה לתפילת מנחה, ודברי זיכרון וחיזוק מפי הוריהם של האחים, שלום ואסתי יניב, וכן מפי רב המועצה האזורית שומרון הרב אליקים לבנון וראש המועצה יוסי דגן. הטקס, ביוזמת המשפחה, התקיים כשהם בדרכם לאזכרה לבנים בהר הרצל, אולם חשוב היה להם להציב נוכחות יהודית גאה בלב הכפר, בדיוק במקום בו נרצחו שני האחים באכזריות מירי מחבל. הרצח הכפול זעזע אז את המדינה, ובאותו לילה אירעו גם פעולות תגמול במסגרתן הוצתו רבים מבתי חווארה בתגובה לרצח ולמקרי הירי הרבים שהתרחשו בחווארה באותה תקופה, ולא זכו למענה הולם.
לאחר מעגלי הריקודים של "אין שום ייאוש", שצליליו הדהדו מתחת לצריחי המסגדים ושורת החנויות שנסגרו חלקית לרגל העצרת, התקיימה תפילת מנחה המונית בלב הכפר, כשמסביב כוחות צה"ל ומשטרה מאבטחים את האירוע. האכיפה אמנם לא הייתה הרמטית, ובשולי העצרת היו מערביי הכפר שהרימו ראש ואף תקפו חיילות, תוך שהם מתנגדים להישמע להוראות. באירוע נצפו גם חגי ותחיה לובר, שבנם יהונתן לובר הי"ד נפל בעזה, כשנה לאחר ששני בני דודיו, הלל ויגל, נרצחו.
האם אסתי יניב הסבירה לנוכחים את הרעיון בכינוס תפילת מנחה במקום הזה: "הלל ויגל האהובים, מצאתם מנוחה, ואנחנו מה? עליתם ונעלמתם, ואנחנו מה? נאחזים בטוב, פועלים פעולות קטנות שהן גדולות. 'לעולם יהיה זהיר אדם בתפילת מנחה'. כאן באנו להתפלל ביום הזה, כאן נהיה זהירים, זוהרים כזוהר הרקיע. כאן, בארץ חמדת אבות, עוד תתגשמנה כל התקוות".
רב השומרון אליקים לבנון אמר: "אנחנו שואבים נחמה מנבואת ירמיהו לרחל אמנו: 'ושבו בנים לגבולם'. הנחמה שלנו ושל המשפחה היא לראות את ההבטחה הזו מתגשמת לנגד עינינו בבנייה ובהיאחזות בערים, ביישובים ובגבעות בכל רחבי ארץ ישראל. איננו שוקעים בבכי ובעבר אלא נושאים עיניים לעתיד. מאמינים בכוחו של עם ישראל ובנבואה שהולכת ומתקיימת ומייחלים לכך שבחודש הזה נזכה ל'ונהפוך הוא' ולשמחה גדולה".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, פנה להורים בדבריו ואמר: "אתם מורינו ורבותינו. המראות הקשים שהיו כאן, כמה מטרים מכאן, הם מסוג הדברים שמי שראה לא ישכח לעולם. אני נזכר ברגעים בבית החולים, דקה אחרי הבשורה המרה, כשאסתי שלחה הודעה לנוער של הר ברכה: 'תלכו לחלק מרק לחיילים, תעשו משהו טוב'. זה היה מפגש בלתי נתפס בין הברבריות של הרוצחים לבין התוצר הטהור שלכם – הלל ויגל הי"ד. הכוחות של הקדושה והטומאה מתמודדים דרך ארץ ישראל, והמסע שאתם מובילים אותנו – להוסיף אור, להתחזק באהבת הארץ ובאהבת הצבא – נותן כוח לשומרון, לעם ישראל ולכל הצד הטוב שבעולם לנצח במלחמה של האור מול החושך".
