שאגת הארי והעיט: ישראל הפכה לשותפה הבכירה של ארה"ב

פתיחתו של מבצע 'שאגת הארי' אולי תפסה את הציבור הישראלי בהפתעה גמורה, אך הדרג המדיני והדרג הביטחוני נערכו לכך זמן רב.

בזמן שהדיווחים ברחבי העולם עסקו בהיקפי הענק של הכוחות האמריקניים שהגיעו לאזור המפרץ הפרסי, ארצות הברית וישראל בנו יחד את אחד המבצעים שכנראה עוד ייזכרו שנים ארוכות.

עומק שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית לא נחשף במלואו עד כה, אך ממה שכן גלוי עולה התמונה הבאה: מדובר בשיתוף הפעולה העמוק ביותר בין ארצות הברית למדינה מערבית כלשהי זה עשרות שנים. לא מדובר רק בתיאום הנרחב בין המדינות, אלא בעובדה כי ארצות הברית מתייחסת לישראל כשותפה מלאה ושווה במערכה באיראן, ויחסה לצה"ל בהתאם. ההמחשה הבולטת לכך היא שמכת הפתיחה לא הובלה על ידי ארצות הברית אלא על ידי חיל האוויר הישראלי. למעשה, מעל שמי איראן בשעות הראשונות של המתקפה לא היו מטוסים אמריקניים בפעולה. זאת הייתה פעולה ישראלית מלאה.

תוצאות 'מטס בראשית', השם הרשמי שנתנו בישראל למכת הפתיחה, היו מעבר לכל דמיון. כמעט כל צמרת המשטר האיראני חוסלה, לצד שלל מטרות איכות ששיבשו את יכולת ירי הטילים הבליסטיים לעבר ישראל. העליונות האווירית שהציגה ישראל במהלך שעות הפתיחה דרמטית עוד יותר לעומת מכת הפתיחה במבצע 'עם כלביא' לפני כשמונה חודשים. אז צה"ל תקף בלילה. הפעם התקיפה התרחשה באור יום.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

בצה"ל עסקו בימים האחרונים בתיווך שיתוף הפעולה בין ישראל לבין וושינגטון לציבור הישראלי. ביום שלישי השבוע פרסם צה"ל את דבריו של רב־סרן (במיל') ה', נווט קרב שלוקח חלק פעיל בגלי התקיפה האוויריים בשמי איראן.

"האמת היא שאנחנו כבר מתכוננים לזה הרבה זמן. אולי במדינת ישראל מרגישים שזה התחיל ביום שבת האחרון, אבל מבחינתנו זה אירוע שמתגלגל כבר כמה חודשים. אנחנו נערכים לזה תקופה ארוכה מאוד. מהרגע שהמבצע הקודם נגמר, הדבר העיקרי שהתכוננו אליו הוא הפעם הבאה", אמר ה' בתחילת דבריו.

ה', כמו רבים מטייסי חיל האוויר, השתתף גם במבצע עם כלביא. בדבריו הוא מתאר את ההבדלים בין שני המבצעים: "המבצעים שונים. במבצע הנוכחי משתתפים גם הכוחות האמריקניים, ואנחנו עובדים איתם בסנכרון מצוין. יש דברים שהם טובים בהם יותר ואנחנו נעזרים בהם, ויש דברים שאנחנו חזקים בהם והם נעזרים בנו. העצימות עכשיו גבוהה יותר, למדנו מהפעם הקודמת והגענו מוכנים וטובים יותר.

"שיתוף הפעולה עם האמריקנים מורכב ועמוק. כל צד חזק במשהו אחר, ואנחנו משלימים זה את זה. שיתוף הפעולה מדהים וכולם מרוויחים ממנו", מדגיש ה' עוד יותר את עומק שיתוף הפעולה בין הצבאות.

אלא שהדברים שה' מציג חושפים במעט את מה שנאמר עד כה בעיקר בחדרים הסגורים. הצבא האמריקני הוא אולי העשיר ביותר והמצויד ביותר בעולם, אבל במבחן השטח, הוא משיג תוצאות פחות טובות מהיכולות של צה"ל, בדגש על חיל האוויר. רמז לכך כבר היה ניתן לראות במבצע עם כלביא, כאשר כל התקיפות שישראל יצאה אליהן הוכתרו בהצלחה גם במבחן המציאות, והן שיצרו את התשתית שאפשרה את היציאה למבצע הנוכחי. לעומת זאת, ולמרות הצהרות חוזרות ונשנות של הנשיא טראמפ ושל גורמים אמריקניים, התקיפה האמריקנית על הכור הגרעיני בפורדו נכשלה.

היו לכך נסיבות מקילות, שכן המבנה של המתקן בפורדו חצוב בתוך הר ומוגן עם שכבות של בטון עבה למדי. אך התוצאות של שבוע המלחמה הראשון של מבצע 'שאגת הארי' מלמד כי מדובר בפערי איכות עמוקים יותר. נכון לכתיבת שורות אלה, וכך נתפלל שהמצב יימשך, אף כלי טיס של חיל האוויר הישראלי לא נפגע במערכה בשמי איראן. לעומת זאת, מטוסים אמריקניים הופלו בטעות על ידי מערכות ההגנה האוויריות בכוויית. בנוסף לכך, חיילים אמריקניים נהרגו בכוויית בעקבות כטב"מ שחדר את מערכות ההגנה, נכנס לבסיס האמריקני במקום והרג את החיילים.

גם ברמת ההישגים של התקיפות ישנו פער ברור בין ההצלחה הישראלית לתוצאות האמריקניות. מעבר למכת הפתיחה, שבה חוסל חמינאי יחד עם צמרת משטר האייתוללות, תקיפות חיל האוויר הן שהחריבו את מרכז התקשורת של המשטר ואת המפקדה הראשית של המשטרה האיראנית – זאת שהייתה אחראית עיקרית לדיכוי המחאות באיראן, כולל רציחתם של עשרות אלפי מפגינים בחודשים האחרונים.

ואם זה לא הספיק, צה"ל השמיד ביום שלישי מתקן גרעין חשאי מתחת לטהרן, וכן את מערך שיגור טילי הקאדר, מהעוצמתיים שבטילים הבליסטיים האיראנים. באופן כללי, צה"ל השיג שליטה אווירית מלאה מעל שמי מערב איראן, ולמעשה הוא פועל שם בחופשיות. לעומת זאת, שורה ארוכה של מדינות, רובן במפרץ הפרסי עצמו, סופגות מתקפות נרחבות מאיראן, בעיקר לעבר מטרות אמריקניות, אך לא רק. גם ישראל כמובן סופגת מתקפות טילים רבות, אך למעט האסון בבית שמש, שעלה בחייהם של תשעה בני אדם, והנפילה הקשה בבאר שבע שבה נפצעו 74 אנשים, בסך הכול מערכות ההגנה הישראליות מספקות את הסחורה. יחד עם זאת, בפיקוד העורף מדגישים שוב ושוב כי אחת הסיבות העיקריות למספר הנפגעים הנמוך בישראל היא ההיענות של הציבור הישראלי להנחיות פיקוד העורף, כך שגם כשיש נפילות של רקטות או רסיסי יירוט, היקף הפגיעה בחיי אדם נמוך יחסית.

הזרוע הצבאית של הסכמי אברהם

"אחת הסיבות הבולטות לפער שבין ההצלחה הישראלית לתוצאות האמריקניות היא פער המקצועיות", אומר רותם אורג, פרשן לענייני ארצות הברית ומנכ"ל עמותת 'ליבראל' שעוסקת בחיזוק היחסים בין ישראל לארצות הברית, "צה"ל הוא צבא שנלחם באופן סדרתי שוב ושוב. רק בשנתיים האחרונות ניהלנו מלחמה עצימה בשבע חזיתות. לעומת זאת הצבא האמריקני, שאין ספק שעל הנייר הוא החזק בעולם, הוא גם מאוד מנוון. יש שם מפקדים בכירים שכנראה מעולם לא לחמו בפועל בשדה קרב. הם לא נלחמו במלחמה אמיתית כבר שנים ארוכות. וכשזה המצב, גם אם יש לך את כל הכסף והציוד שיש בעולם, אתה לא תדע להשתמש בו כמו שצריך".

וזאת גם הסיבה שבגללה האמריקנים רצו את שיתוף הפעולה עם ישראל?

"יותר מזה. זאת בעיניי אחת הסיבות העיקריות לכך שארצות הברית בכלל יצאה למהלך הזה. ארצות הברית יודעת שבשנה הקרובה, או בזאת שלאחריה, היא תצטרך להתמודד עם מלחמה או עימות צבאי חריף במיוחד מול סין. מדובר כמובן ברצון הסיני לכבוש את טייוואן. לארצות הברית יהיה תפקיד מרכזי במניעת הניסיונות מבייג'ינג. אבל אם הצבא האמריקני לא נלחם בפועל כבר כמעט 20 שנה, איך הוא יוכל להתמודד בשדה הקרב מול הסינים? זאת שאלה שמעסיקה רבות את הממשל בוושינגטון, ומה שאנחנו רואים כרגע זה שהצבא האמריקני, מעבר לפעילותו הסרת האיום האיראני – שהוא איום שכל ממשל אמריקני הגדיר עד היום כאיום על ארצות הברית עצמה – גם צובר ניסיון חשוב בלחימה אל מול המערכה הבאה שנמצאת באופק".

עד כמה שיתוף הפעולה הזה הוא משהו חדש שלא ראינו?

"מאוד. התרגלנו לראות עד היום שיתוף פעולה נרחב מאוד בעולמות המודיעין, ההגנה האווירית ודברים מעין אלה. גם ידענו שישראל וארצות הברית מתאמנות יחד בשביל תקיפה שכזאת, אבל מעולם לא ראינו את זה קורה בפועל. זה שינוי דרמטי מאוד שאנחנו רואים כעת. הדבר הכי דומה שראינו בעבר הוא שיתוף הפעולה בין בריטניה לארצות הברית במלחמת העולם השנייה. זה ממחיש עד כמה שיתוף הפעולה צמוד והדוק, וזה לא מובן מאליו בכלל".

מה גרם להעמקת שיתוף הפעולה? הרי בסוף ישראל וארצות הברית מתאמנות יחד שנים, כמו שאמרת.

"אני חושב שאחד האירועים הדרמטיים שהתרחשו הוא העברת ישראל בחלוקה הפנימית של הצבא האמריקני מפיקוד אירופה לסנטקום, פיקוד מרכז. בעיקרון זה נשמע כמו עניין פרוצדורלי־טכני, אבל בפועל מדובר בעיצוב מחדש של מערכת היחסים שבין הצבאות. זה מה שאיפשר לנו לעבוד ישירות מול אלה שבנו ותכננו את המערכה האמריקנית באיראן ומול השותפות האזוריות. זה לא היה יכול להתאפשר כל עוד היינו בפיקוד אירופה".

זה צעד שהיה מתוכנן מראש כשהמעבר נעשה?

"כל מי שהכיר, ולו במעט, כיצד עובדת הפריסה הצבאית האמריקנית, אמר שזה יהיה הרווח העיקרי מהעברת ישראל לפיקוד המרכז האמריקני. במשך הרבה מאוד שנים זה לא נעשה בגלל סיבות גאופוליטיות. היה לך קושי גדול לשים את ישראל ליד אותו שולחן עם השותפות הערביות של ארצות הברית. וחוץ מזה, יש גם עניינים תרבותיים. ישראל היא דמוקרטיה, והיא שותפה בכירה של נאט"ו, גם כשהיא לא חלק מהברית, אז היה היגיון שהיא תהיה בפיקוד אירופה האמריקני. אבל התפיסה של טראמפ הייתה הרבה יותר אינסטרומנטלית והרבה יותר נועדה לעסוק בתכל'ס. במובנים רבים, העברת ישראל לפיקוד מרכז זה הזרוע הצבאית של הסכמי אברהם. ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות".

אמון הדדי ברמה גבוהה

"שיתוף הפעולה בין שתי המדינות חסר תקדים", אומר שגריר ישראל לשעבר באו"ם ובארצות הברית גלעד ארדן, שכיהן במשך שנים ארוכות בקבינט המדיני־ביטחוני וכיום מכהן כראש המרכז לדיפלומטיה במכון משגב לביטחון לאומי, "ככל שאני מכיר וזוכר, המבצע באיראן הוא המתקפה הבילטרלית המשולבת ביותר בעת המודרנית, במיוחד בכל הנוגע לשיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי. זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בשיתוף מודיעיני הדוק במיוחד, שאיפשר הישגים דרמטיים כבר בתחילת המבצע, ובראשם חיסול חמינאי ושורה ארוכה של בכירים. במובנים מסוימים, שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארצות הברית עמוק ואף מקיף יותר מזה שמקיימת ארצות הברית עם שותפותיה במסגרת 'חמש העיניים' (הברית הביטחונית האנגלו־סקסית של ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, א"מ) מבחינת רמת האינטגרציה המבצעית, מהירות זרימת המידע והיכולת לתרגם מודיעין לפעולה בזמן אמת".

עד כמה זה שונה משיתוף הפעולה של ארצות הברית עם אותן מדינות בעבר?

"זה שונה מאוד ממה שראינו עד היום, גם כשהקשרים בין ארצות הברית לבריטניה, לדוגמה, היו הדוקים מאוד. בשונה משיתוף הפעולה האמריקני־בריטי בעיראק ובאפגניסטן בתחילת שנות האלפיים, שלעיתים קרובות התבסס על חלוקה גאוגרפית בין בעלות הברית, כאן החלוקה נשענת בעיקר על סוגי משימות. במסגרת חלוקת המשימות הזאת, ישראל הובילה את ביצוע התקיפות שנועדו לערוף את הנהגת המשטר האיראני ולהחליש את מנגנוני ביטחון הפנים שלו, ואילו ארצות הברית הובילה תקיפות נגד תשתיות הטילים הבליסטיים והגרעין, וכן נגד חיל הים האיראני. אלו דברים שקשורים למטרות המבצע, כפי שהגדיר אותם הנשיא טראמפ מבחינת האינטרס האמריקני למנוע איומים מיידיים ועתידיים על אמריקה. זה קשר אחר והוא הרבה יותר 'אינטימי' כביכול, כי אתה לא פועל באזורים שונים, אלא שני הצבאות פועלים באותו המקום בעת ובעונה אחת".

בשביל שדבר כזה יעבוד, שיתוף הפעולה חייב להיות עמוק ומקיף הרבה יותר מאשר חלוקת עבודה ואזורי פעילות מעל איראן עצמה.

"אתה צודק. וזה בדיוק מה שקורה. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי גם במישורים נוספים רבים, לרבות שימוש אמריקני בבסיסים בישראל. מטוסי ה־F-22, אחת הפלטפורמות המתקדמות ביותר של ארצות הברית, נפרסו בבסיסי חיל האוויר בישראל. מטוסי תדלוק של ארצות הברית פועלים ישירות משדות תעופה בישראל כדי לתדלק מטוסים אמריקניים וישראליים כאחד. דיווחים מצביעים גם על כך ששיתוף פעולה פורץ דרך בין ארצות הברית לישראל בלוחמה אלקטרונית ובשיתוף נתונים ודאטה, סייע לחדירת נחילי כטב״מים מתאבדים של כוח משימה אמריקני לתוך איראן. זה שיתוף פעולה שיורד לרזולוציות מאוד עמוקות".

התיאום הזה היה יכול להתקיים תחת ממשלים אחרים?

"בשביל להגיע לרמות התיאום ושיתוף הפעולה האלה צריך שני דברים קריטיים. הראשון זה אמון עמוק בין הצדדים, והשני הוא ממד טכני שמאפשר את כל שיתוף הפעולה הזה, שהוא מאוד רגיש. האמון הוא המרכיב החשוב ביותר, ובמקרה שלנו אנחנו רואים שהוא נמצא בכל הרמות: מהדרג המדיני, הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, ועד דרגי הפיקוד במערכת הביטחון והמודיעין".

בארצות הברית מנסים לטרפד

אחד הנושאים שחוזרים שוב ושוב בדברים של אנשי הממשל האמריקני, הוא הפער שבין מערכת היחסים ששוררת בין ארצות הברית לישראל למערכת היחסים שבין ארצות הברית לבעלות בריתה האחרות, במערב במיוחד, אך גם במזרח התיכון. שורה של בכירים אמריקנים, החל מהנשיא טראמפ עצמו ועד למזכיר המדינה מרקו רוביו ומזכיר המלחמה פיט הגסת' (המקבילה האמריקנית לשרי החוץ והביטחון, בהתאמה), הדגישו עד כמה ישראל היא שותפה אמיתית, לעומת השותפות המסורתיות.

"ישראל מוכיחה שהיא בדיוק בעלת הברית שהממשל של טראמפ מחפש: בעלת יכולות, יוזמת ומביאה ערך אמיתי", אומר ארדן, "לא מפתיע שבתחילת השבוע מזכיר המלחמה האמריקני פיט הגסת׳ תיאר את ישראל כ'בעלת ברית אמיתית עם יכולות אמיתיות, בניגוד לחלק מבעלות בריתנו המסורתיות שרק מתלוננות וקוראות לסיים את המלחמה'. אפשר היה לחוש מדבריו של הגסת׳ שהוא מבטא את תחושתו ותחושת הנשיא טראמפ, שישראל גם מבצעת דברים ולא רק מוציאה הודעות והתבטאויות".

במבחן התוצאה זה מקדם את מעמדה של ישראל בממשל האמריקני הנוכחי? הרי כולנו ראינו את מה שהתרחש בזירה העזתית בחודשים האחרונים, כשנדמה שטראמפ מעדיף באופן סדרתי את העמדות של טורקיה וקטאר על חשבונה של ישראל.

"אין ספק, ישראל מוטרדת בהחלט מן הקשר ההדוק של ארצות הברית עם טורקיה וקטאר, שהן המובילות של הציר הסוני המתהווה. עד כה הקרבה הזאת לא פגעה בשיתוף הפעולה הצבאי בין ארצות הברית לישראל. אבל זאת בדיוק הנקודה שבה ישראל תצטרך להראות עמוד שדרה יציב מול ידידינו האמריקנים, ונצטרך להבהיר להם שלא נאפשר שציר סוני קיצוני יחליף את הציר השיעי הקיצוני בהובלת איראן. אין ספק ששיתוף הפעולה המוצלח מאוד שאנחנו רואים כעת יכול לסייע בזירה הזאת גם כן".

כיצד ישראל צריכה לנצל את ההצלחות שהיא מביאה במסגרת השותפות הזאת להישגים מדיניים נוספים?

"שיתוף הפעולה באיראן מציב את ישראל בעמדה טובה מאוד לקראת שיח עם ארצות הברית על הרחבת השותפות האסטרטגית בתחומי ההגנה, המודיעין והטכנולוגיה. במקביל לכך, ישראל צריכה לפעול לצמצום מדורג של הסיוע הצבאי האמריקני בעבורנו, כדי לא לשחק לידיים של הבדלנים ושונאי ישראל שמנצלים את הסיוע להסית נגדנו. בד בבד נהיה חייבים להשיק קמפיין נרחב שימחיש את התועלות הביטחוניות שיש לארצות הברית כתוצאה משיתוף הפעולה עם ישראל, אחרי המלחמה כמובן, ולשדרג דרמטית את התקציב וכוח האדם שמושקע בארצות הברית כדי לקרב בינינו לכל חלקי העם האמריקני. אבל זה כבר ליום שאחרי הניצחון באיראן".

ארדן מזכיר בדבריו את הבדלנים באגף הימני האמריקני, שחלקים מהם רוויים בשנאת ישראל טהורה. אחת הדמויות הבולטות היא איש התקשורת טאקר קרלסון, שמשתמש בהשפעה רחבת ההיקף שלו כדי להסית את דעת הקהל של האגף הימני בארצות הברית נגד ישראל. לא פעם מדובר בשקרים מוחלטים. הפעם האחרונה הייתה במהלך השבוע, כשקרלסון טען כי סוכני מוסד ישראלים נעצרו בסעודיה וקטאר לאחר שהם אלה שיצרו את הפיצוצים במדינות, ולא הרקטות מאיראן. מיותר לציין, אין מילת אמת באותם דברים.

אך הדברים האלה של קרלסון ודומיו קונים אחיזה בקהל הרפובליקני, במיוחד הצעיר שבו. וכך, התבטאות מפי מזכיר ההגנה האמריקני רוביו, שהוצאה מהקשרה, הפכה לסערה רחבת היקף בארצות הברית. רוביו, כך נראה בסרטון ממסיבת העיתונאים במסדרון הבית הלבן, אומר כי הסיבה שארצות הברית יצאה למערכה מול איראן היא שישראל הכריחה אותה לעשות זאת. "ידענו שישראל הולכת לפעול מול איראן, וידענו שהמשמעות היא שהחיילים שלנו בשטח יהיו נתונים לאיום. לכן היינו חייבים לבצע את התקיפה", נאמר בתשובתו של רוביו.

אלא שמדובר היה בתשובה חתוכה. בתשובתו המלאה הבהיר רוביו כי המהלך הוא מהלך אמריקני, בהובלת ארצות הברית, ושבכל מקרה היה צורך לבצע אותו, אחרת איראן הייתה מגיעה לפצצות גרעיניות ומאגר טילים בליסטיים שלא ניתן היה לפרק קודם לכן. ההתייחסות לישראל לא הייתה לעצם התקיפה, אלא אך ורק למועד התקיפה, אבל הדברים החתוכים הפכו לשיח מרכזי באגף הבדלני בארצות הברית.

מאז מנסים אנשי הממשל לכבות את השרפה. טראמפ עצמו אמר במסיבת העיתונאים שקיים ביום שלישי השבוע עם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, כי לא רק שישראל היא לא זאת שדחפה לפעולה, אלא הוא זה שדחף את ישראל לבצע את התקיפה. גם דוברת הבית הלבן הדגישה כי רוביו לא אמר שישראל היא שגררה את ארצות הברית למבצע, והדברים הוצאו לחלוטין מהקשרם, בגלל חיתוך התשובה בריאיון.

"אין ספק שהאמירה של רוביו הפכה לנושא שיחה בתקשורת האמריקנית", אומר ארדן, "כל מי ששונא את טראמפ או את ישראל לקח את האמירה הזאת, והחל לנהל עליה סוג של קמפיין כאילו ישראל גוררת את ארצות הברית למלחמות שלה. זה כמובן קשקוש מוחלט. ארצות הברית בנתה את הכוחות שלה סביב המפרץ קרוב לחודשיים, וכל המהלך החל בכלל בגלל ההתחייבות של הנשיא טראמפ למפגינים האיראנים שהוא יבוא לעזור להם, אחרי שהמשטר טבח בהם. זה הבסיס שממנו ארצות הברית בכלל הגיעה לתקיפה הזאת. על זה התווסף המידע המודיעיני שלפיו האיראנים מנסים להעביר את ייצור הטילים הבליסטיים למתחמים תת־קרקעיים, כך שיהיה קשה מאוד לנטרל אותם אחר כך, ובנוסף שיש להם חומר שמספיק ל־11 פצצות אטום. הדבר היחיד שרוביו באמת אמר בהקשר של ישראל זה שהם ידעו שאנחנו ננצל את המפגש של כל הבכירים כדי לחסל אותם, אז כדי להתארגן טוב יותר לאירוע, מועד הפתיחה נקבע בשיתוף פעולה מלא. כל השאר זה הוצאה מהקשר".

אפשר להבין מדוע אנשים מאמינים שישראל היא שגררה את ארצות הברית למערכה מול איראן. הרי זה הנושא העיקרי שנתניהו קידם אל מול האמריקנים שנים ארוכות.

"רק שהמציאות הפוכה לחלוטין. ישראל לא הייתה יוצאת למבצע הזה ללא אור ירוק אמריקני. טראמפ עצמו לא באמת צריך את ישראל כדי להשתכנע שאיראן היא איום שחייבים לנטרל אותו. הוא דיבר על איום הגרעין האיראני עשרות פעמים עד היום, הוא עקבי מאוד בעמדות האלה כבר 15 שנה".

אבל נדמה שהאמריקנים, והכוונה לכל ממשל אמריקני באשר הוא, לא מצליחים להסביר לציבור שלהם מדוע איראן מהווה איום ישיר על ארצות הברית.

"זאת באמת אחת המשימות החשובות כרגע שיש לשני הממשלים. המסר שאיראן היא איום ישיר על ארצות הברית – לא בגלל שהיא מאיימת על ישראל אלא בגלל שהיא מאיימת ישירות על האזרח בפלורידה, קנטקי, ניו יורק או קליפורניה – חייב להיות מהודהד שוב ושוב. וחשוב להדגיש שפגיעה באיראן ובמשטר לא רק מסייעת לישראל, אלא פוגעת ישירות באויבות של אמריקה. זאת פגיעה בסין, בהיבט הכלכלי, במיוחד במחוזות הנפט, וברוסיה, שמקבלת את הכטב"מים שלה מאיראן. זאת פגיעה בכל הציר שהאמריקנים כבר שנים משוכנעים שהוא איום עצום על ארצות הברית. אלה המסרים שחייבים לעבור".

ארדן מסיים את הדברים בהסתכלות על השינוי הטקטוני שהמזרח התיכון חוזה בו במהלך המבצע. "לפני 35 שנה, במלחמת המפרץ הראשונה, כשישראל הייתה נתונה לאיום הטילים של סדאם חוסיין, האמריקנים ביקשו מישראל להישאר בצד. הם עבדו על בריתות שלישראל לא היה בהן שום חלק רשמי. היום המצב הפוך לגמרי. לא רק שישראל היא חלק מאותה ברית צבאית, היא השותפה היחידה בה וזאת שמובילה את המתקפות על איראן בפועל. זה שינוי דרמטי במעמדה של ישראל בעולם כולו בכלל, ובמזרח התיכון בפרט".