קרוב לשבועיים חלפו מאז נפתח מבצע 'שאגת הארי' במתקפת הפתיחה המוצלחת בהובלת חיל האוויר. מאז ועד לכתיבת שורות אלה ביצעו מטוסי צה"ל לא פחות מ־3,400 תקיפות בכל רחבי איראן, והטילו במהלכן יותר מ־7,500 חימושים. מדובר בכמות כפולה מסך כל החימושים שישראל השתמשה בהם במהלך מבצע 'עם כלביא', בפרק זמן זהה.
הנתונים הללו מעידים על האינטנסיביות הגבוהה של תקיפות חיל האוויר במלחמה הזאת. המטרה שהגדיר הדרג המדיני לצה"ל היא להחליש את המשטר האיראני ברמה כזאת שניתן יהיה להפיל אותו. בדרג המדיני מבינים שהפלת המשטר באמצעות חיל האוויר בלבד איננה אפשרית, אבל סבורים כי אפשר להוריד אותו על הברכיים, כך שהציבור האיראני יוכל להפיל אותו.
לשם כך תוקפים המטוסים הישראליים אלפי מטרות ברחבי איראן, כולל יותר מ־200 מטרות משטר ושלטון. כך, בין השאר, הופצצו מרכזי התעמולה של משמרות המהפכה; מפקדות המשטרה הפנימית, זו שאחראית על דיכוי האוכלוסייה; מפקדות ומוקדי השליטה של המשטר, בדגש על אלה הנמצאים בטהרן ואיספהאן, ועוד. עד כה חיסל צה"ל כ־2,000 חיילים ומפקדים של המשטר, ואלפים נוספים נפגעו.
מלבד הפגיעה במרכזי השלטון של משמרות המהפכה, עיקר העבודה של חיל האוויר מופנית לסיכול יכולות שיגור הטילים הבליסטיים מאיראן. בצה"ל הודיעו ביום שלישי כי כ־60 אחוזים ממשגרי הטילים הבליסטיים של איראן הושמדו. מדובר על נתון נמוך יותר מהנתונים שהציג הנשיא טראמפ בוועידת התורמים הרפובליקניים ביום שני, כשדיבר על 80 אחוזי השמדת יכולות.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אסף משניות
שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"
עוד מאת אסף משניות
סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה
עוד בצבא וביטחון
הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים
עוד בצבא וביטחון
ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל
עוד מאת אסף משניות
עלייה של 53% בגיוס חרדים – וזה עדיין רחוק מהיעד
עוד מאת אסף משניות
"יש משבר אמון חריף בין הציבור הדתי לצה"ל"
ההערכות במערכת הביטחון ערב המלחמה היו שמטרתם של האיראנים היא לשגר כ־100 טילים בליסטיים ביום, כולל מטחים של כ־20 טילים בבת אחת. במקביל לכך תכננו האיראנים לשגר לעבר ישראל מאות כטב"מים ורחפנים. זאת במטרה לאתגר את יכולות ההגנה האווירית של ישראל ולהסב לה אבדות רבות בנפש, לצד פגיעה מאסיבית במערכות חיוניות כמו אנרגיה, סייבר, מערכת הבריאות והיכולות הצבאיות של ישראל. בישראל מצביעים על כך שחיל האוויר הצליח להוריד את היכולת של האיראנים לשגר כמויות גדולות של טילים לעבר ישראל, עד כדי כך שהאיראנים משגרים בין 10 ל־15 טילים ביממה. "זו עדיין כמות גדולה ובעייתית, והיא מאוד מפריעה לשגרת החיים בישראל, אבל זה לא משתווה לעומת מה שהם תכננו לבצע", אומרים גורמים ביטחוניים.
כדי להגיע לתוצאות הללו עבדו בצה"ל בשיטתיות. המטרה הראשונה הייתה להשיג עליונות אווירית מהר ככל האפשר. כבר במכת הפתיחה, כשמטוסי חיל האוויר התמקדו בחיסולם של חמינאי וצמרת השלטון האיראני, חלק מהטייסים עסקו במשימה אחרת: השמדת יכולות ההגנה האוויריות של איראן. נכון לזמן כתיבת שורות אלה השמיד חיל האוויר כ־80 אחוזים ממערכות ההגנה האווירית של איראן.
"המטרה הייתה להשיג שליטה אווירית בשמי איראן תוך 24 שעות כדי שנוכל לפעול שם בצורה חופשית כמעט לגמרי", אומרים בכירים במערכת הביטחון, "זה לא אומר שברגע שאתה משיג שליטה אווירית אתה פועל בלי שום איום ובחופשיות מוחלטת, אבל היום המטוסים שלנו תוקפים בכל רחבי איראן מתי שאנחנו רוצים, לאורך כל שעות היממה".
עדיין מנסים להפיל מטוסים ישראליים?
"בוודאי. אנחנו עדיין סופגים טילים מפעם לפעם. מבחינת האיראנים, אם הם יצליחו להפיל לנו מטוס חס ושלום, זה יהיה הישג אדיר בשבילם. אז הם מנסים כל הזמן. כולל באמצעות רקטות קטנות יותר שנועדו לרוב לפגיעה בכטב"מים שטסים לאט יותר, אבל אפשר לנסות להשתמש בהן גם נגד מטוסים רגילים. בפועל, תודה לא־ל, הם לא הצליחו בשום ניסיון שכזה. אבל כדי להגיע למצב הזה צריך עבודה מתמדת".
מה הכוונה?
"אנחנו כל הזמן פועלים כדי לשמור על השליטה האווירית שלנו בשמי איראן. זה אומר שכל הזמן אנחנו מונעים מהם לשקם יכולות או להתארגן מחדש כדי לפגוע בנו. זאת עבודה מסביב לשעון. יש פה תחרות למידה".
אם המשגר הושמד צריך או להחליף אותו או לבנות חדש, וזה לא משהו שאפשר לעשות ברגע.
"נכון, אבל כבר לפני חודשים ארוכים הבנו שבשביל להשיג שליטה אווירית לא מספיק רק להרוס את המשגרים שאנחנו יודעים עליהם ורואים אותם. צריך לפעול לאורך כל השדרה. זה אומר לחסל את המפקדים הבכירים שממונים על תפעול המערך, זה לתקוף את מאגרי הטילים הרלוונטיים. גם מבחינת המערכות עצמן, יש להם המון כאלה".
מה היתרון בלהתמקד גם בבכירים?
"בסוף זה יוצר אצלם כאוס. זה נכון גם לטיפול במערכות ההגנה האוויריות וגם לתקיפות של הטילים הבליסטיים נגד ישראל. ברגע שאין יד מכוונת, התפקוד שלהם הופך להיות קשה יותר. זה מקל עלינו את היכולת גם לתקוף שם וגם להתגונן כאן. בסוף יש הבדל אם אתה מנהל את המערכה מתוך מבנים דמויי הקריה בתל אביב, או שאתה נס על נפשך במקלט של בתי ספר ומחלק הוראות בשיחות וידאו בווטסאפ".
מסגרת זמן לא ריאלית
הפעילות הענפה של חיל האוויר הביאה תוצאות מרשימות למדי בתחום ירי הטילים הבליסטיים לעבר ישראל. האסטרטגיה של המשטר האיראני, שעל בסיסה הוא נערך למלחמה מול ישראל, הייתה לפזר את מחסני הטילים ואת המשגרים ברחבי מערב איראן, כך ניתן יהיה לתקוף את ישראל ממוקדים רבים. אלא שצה"ל עבד לאורך השבועיים האחרונים כדי להרחיק ככל האפשר את מוקדי השיגורים. גורמים ביטחוניים אומרים ל'בשבע' כי היכולת לשגר ממערב איראן לעבר ישראל "נפגעה באופן דרמטי". המשמעות, כך אומרים הגורמים, היא ירידה גם במספר השיגורים לעבר ישראל, הגם שהדבר אינו ניכר לאור פיזור השיגורים.
גם במזרח המדינה צברו האיראנים יכולות שיגור, אלא שהטילים שרוכזו שם אינם מיועדים לטווח ארוך, אלא למתקפות על הבסיסים האמריקניים ברחבי המפרץ הפרסי והמזרח התיכון כולו. במילים אחרות, במערכת הביטחון מעריכים כי לא יעבור עוד זמן רב לפני שירי הרקטות מאיראן לעבר ישראל יפחת, ואולי אף ייעלם כליל.
מי שאחראית עד כה להשמדת רוב היכולות האיראניות היא ישראל, כאשר האמריקאים מתחילים לקחת חלק נרחב יותר ויותר בהתקפות. בין המדינות נוצרה חלוקת עבודה ברורה: ישראל פועלת במערב איראן, בעוד ארצות הברית פועלת במזרחה. האמריקאים מתמקדים בהשמדת חיל הים וחיל האוויר האיראניים, ואילו ישראל עסוקה בהשמדת יכולות השיגור, שהן מרכז הכובד הצבאי האיראני, ובפגיעה בראשי השלטון. לעיתים יש חפיפה בין המטרות ואזורי הפעילות, ובמקרים כאלה שיתוף הפעולה בין המדינות מתבצע בזמן אמת.
לפי גורמים שאיתם שוחחנו, רמת שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית היא כמעט חסרת תקדים. מדי יום מתאמים מפקד חיל האוויר תומר בר ומפקד חיל האוויר של פיקוד מרכז האמריקאי, סנטקום, את הפעילות לאותו היום. כל התוכניות נבנו יחד בין שני הצבאות, ברמת תכנון שנמשכה חודשים.
גם במסדרונות הממשל בוושינגטון מרוצים מאוד משיתוף הפעולה הפורה בין המדינות. התשבחות שנשמעות שוב ושוב מהנשיא טראמפ ושר המלחמה הגסת' אינן מהשפה ולחוץ. הן מבטאות את הערכה האמיתית, וגם במידה מה הפתעה אמריקאית מהיכולות של ישראל בשדה הקרב. יתר על כן, את תוכניות התקיפה האמריקאיות העתיקו בוושינגטון מסגנון הפעולה של ישראל במבצע עם כלביא.
למרות התוצאות המרשימות מאוד בשדה הקרב, שאלת היעד שאליו חותרות ארצות הברית וישראל נותרה בעינה. באופן רשמי, מדברים גם בוושינגטון וגם בירושלים על הפלת המשטר או יצירת התשתית הדרושה כדי שניתן יהיה לבצע זאת. כמו שכבר צוין בראשית הכתבה, זה גם היעד שהציב הדרג המדיני לצה"ל לאורך כל הדרך. אלא שכלל לא ברור שבמסגרת לוחות הזמנים שהציב הנשיא האמריקני ניתן יהיה לעמוד ביעד זה.
בימים האחרונים מוציא הנשיא טראמפ שלל התבטאויות סותרות, שיוצרות בלבול רב ברחבי העולם. מצד אחד אמר הנשיא בריאיון לרשת CBS כי המלחמה נמצאת בשלבים הרבה יותר מתקדמים ממה שהם חשבו שהיא תהיה בו בשלב זה, כאשר "אנחנו נמצאים במקום מאוד מתקדם בתוכנית 5-4 השבועות שלנו". טראמפ אף הוסיף כי המלחמה צפויה להסתיים בקרוב.
כמה שעות מאוחר יותר עדכן טראמפ את הדברים ואמר כי המערכה באיראן נמצאת בשלב מתקדם יותר, אך עוד נותר זמן לסיומה. בנוסף לכך סירב טראמפ לומר האם היא תיחתם עוד השבוע. טראמפ, מזכיר המדינה רוביו ושר המלחמה הגסת' מרבים לומר כי המלחמה לא תיעצר בלי שיושגו מטרותיה.
אלא שכלל לא ברור האם טראמפ אכן יעמוד בהתחייבות הזאת, ולא ינסה לצייר את ההישגים הרבים שכבר הושגו כהשלמת היעד שהציב. "כבר ניצחנו במובנים רבים, אבל עדיין לא ניצחנו מספיק", אמר הנשיא טראמפ בוועידה הרפובליקנית, "אנחנו ממשיכים קדימה בנחישות גדולה מתמיד כדי להשיג ניצחון מוחלט, שיסיים את הסכנה המתמשכת הזאת, אחת ולתמיד. יכולת הכטב"מים והטילים של איראן נהרסת לחלוטין, 80 אחוזים ממערך הטילים כבר הושמד. חיל הים שלהם איננו עוד. מנהיגי הטרור של איראן נעלמו, או סופרים את הדקות עד שייעלמו. אחר כך היו לנו מנהיגים חדשים, וגם הם נעלמו, עכשיו לאף אחד אין מושג מי האנשים שעתידים לעמוד בראש המדינה, ולא נרפה עד שהאויב יובס לחלוטין ובאופן מכריע".
הנתונים שמציג טראמפ אינם מדויקים. בישראל, כאמור, מדברים על השמדה של 60 אחוזים ממערך הטילים, ולא 80 אחוזים כמו שאמר טראמפ. כמו כן, גם לאחר מבצע עם כלביא צייר הנשיא האמריקאי את המתקפה האמריקאית כהישג ענק שהשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית. אלא שבמציאות זה כמובן לא קרה, והתקיפה על המתקן בפורדו כשלה. טראמפ עצמו אמר שהסיבה לפרוץ המלחמה היא הדהירה האיראנית לפצצה בתוך שבועות ספורים.
החשש בישראל הוא שטראמפ, שרואה שהסקרים הפנימיים בארצות הברית מציירים את המלחמה באור שלילי, יחליט לחתוך את המלחמה באמצע ולמעשה ישאיר את משטר האייתולות בשלטון ועם יכולת להשתקם במוקדם או במאוחר. טראמפ עצמו כבר מדבר על כך שהמטרה שלו היא לקבוע מי יעמוד בראשות איראן. את הבחירה בבנו של חמינאי, מוג'תבא, הוא הגדיר "עצובה".
דיפלומטים זרים ששוחחו עם 'בשבע' השבוע אמרו כי המלחמה לא תוכל להסתיים בשבוע הקרוב, אם הנשיא האמריקאי רוצה לעמוד ביעדים שהציב לעצמו. "זה פשוט לא אפשרי לעמוד בתוך שבועיים במטרות שטראמפ עצמו הציב", הם אומרים. לטענתם, הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שהדיווחים היוצאים מאיראן לא מלמדים על התקפלות כלשהי במשטר בטהרן. "בוונצואלה זה היה פשוט. לקחו את מדורו, ומי שנשאר שם פשוט יישר קו עם האמריקאים. לכן זה יכול היה להיות מהלך קצר וחד. אבל זה לא המצב באיראן. המשטר לא עושה שום קולות שהוא מתכוון להתיישר ולהשתנות לפי הדרישה האמריקאית כמו בוונצואלה, ולכן אי אפשר להשיג את המטרות שטראמפ עצמו הציב במסגרת זמן של שבוע, ואפילו לא במסגרת זמן של שבועיים", הם מוסיפים.
סין ורוסיה מתרחקות
"צריך לומר את האמת – היעד שישראל הייתה צריכה להציב לעצמה לאורך כל הדרך הוא לא הפלת המשטר אלא שלילת היכולות שלו, כי זה הדבר החשוב ביותר והמיידי ביותר", אומר אור יששכר, חוקר איראן, עמית בכיר ומייסד מכון דוד למדיניות ביטחון, מנחה הפודקאסט Underscore. "אבל הדברים השתנו מאז. ברגע שגרענו מהם את רוב יכולות הטילים הבליסטיים ורוב יכולות הגרעין, אפשר היה לעבור ליעד הבא והוא כן הפלת המשטר. בסוף חייבים להבין שכל עוד המשטר האיראני נשאר מתפקד ושולט, הוא ימשיך להיות יצרן הטרור הגדול במזרח התיכון ומהגדולים בעולם".
וזה בכלל יעד ריאלי?
"זה בהחלט יעד ריאלי, אבל זה בגלל שראינו את ההפגנות הגדולות נגד המשטר בחודש ינואר. זה לא אומר שזה יקרה בטווח המיידי או בתוך זמן קצר, אבל זה בהחלט אפשרי. העובדה שהאמריקאים נמצאים גם חזק בתוך האירוע מסייעת מאוד לאפשרות שזה יקרה. וצריך לומר עוד משהו חשוב בקשר לאמריקאים. העובדה שהממשל האמריקאי מבין שחייבים להפיל את המשטר האיראני, כי אחרת הטרור יגיע לארצות הברית עצמה, היא אחד ההישגים הכי גדולים של ישראל".
מה צריך לקרות כדי שהמשטר באיראן ייפול, כמו היעד שהציבו ישראל וארצות הברית?
"בעיקרון צריך לומר שהמשטר האיראני כמו שהכרנו אותו כבר לא יתקיים. וכמו שאמרתי, יכול להיות שזו תהיה דרך סבוכה, ועוד יהיו בה מעט עליות ומורדות, אבל בעיקרון המשטר האיראני כבר לא יחזור להתקיים כמו שהיה עד היום. לכן אנחנו גם רואים את השותפות של איראן מסייעות לה, אבל לא מצטרפות אקטיבית להגנה עליה".
למה זה קורה? הרי הציפייה הייתה שגם סין וגם רוסיה יסייעו לשמור על הציר.
"זה קורה כי גם הן מבינות שהמשטר למעשה לא ישרוד. הן מבינות שישראל וארצות הברית השיגו שליטה מלאה באיראן, ומפה זה רק עניין של זמן. לכן הן לא מתכננות למות על הגבעה הזאת. הן כן מעבירות מודיעין, וגם כסף וציוד בצורה כזאת או אחרת, אבל הן לא יצטרפו אקטיבית למערכה. הסינים והרוסים לא רוצים לריב עם האמריקאים בנושא שהם יודעים שהוא קריטי מאוד לאמריקאים".
בסוף זה פוגע באינטרסים של הרוסים והסינים עצמם. איראן הייתה בורג חשוב במאזן הכוחות שבין המערב לציר הנגדי.
"נכון, אבל צריך להסתכל על המפה במלואה. הסינים והרוסים רואים מה ממשל טראמפ מנסה לעשות, לצמצם בצורה ניכרת את מרחב ההשפעה הסיני־רוסי. זה התחיל בוונצואלה, ממשיך עם קובה, כשאיראן היא גולת הכותרת של האירוע הזה".
את המצב הזה אפשר לשמר בלי להמשיך את התקיפות באיראן?
"כרגע לא. ברור שהמערכה עוד לא הסתיימה, אם רוצים באמת שהמשטר לא יוכל לבנות את עצמו מחדש. יש לנו גם עוד הרבה מה לעשות, כמו השמדת מאגרי האורניום שאנחנו יודעים שעוד יש לאיראן, שיטוח היכולות הצבאיות שנותרו לה וחיסול הבכירים שעלולים להתפתח לאיום חדש. אבל צריך לשים לב, במכת הפתיחה ישראל ביצעה 2,000 תקיפות. מאז הקצב ירד משמעותית. מכת הפתיחה הייתה מוצלחת ביותר והכניסה את איראן לשוק, אבל מאז אנחנו תוקפים שם הרבה מאוד, אך פחות ממה שתקפנו ביממה הראשונה. זה לא אומר שאין עוד מה לעשות, אלא שעד כה עשינו עבודה טובה והובלנו למצב שהיכולות של איראן צנחו בצורה ניכרת, כולל יכולות השיקום".
שאלה של כסף ונפט
למרות הקולות האופטימיים שבין היתר מציג יששכר, יש רבים הסבורים כי גם המערכה הזאת לא תסתיים בהפלת המשטר האיראני. למעשה, יש הסבורים כי זו מעולם לא הייתה המטרה האמיתית של טראמפ. "ארצות הברית לא אמרה במפורש הפלת משטר", אומר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, "היא דיברה על הבשלת התנאים לכך, זה יעד שונה. האמריקאים ידעו בוודאות שאין דבר כזה להפיל את המשטר האיראני, או אפילו להחליש אותו עד כדי כך שהעם האיראני יוכל להפיל את השלטון, כמו ההצהרות".
למה בעצם זה לא אפשרי?
"כי הפלת משטר זה לא רק הריגת ראשי המשטר הנוכחיים, אלא גם יצירת החלופה. זה אומר שאתה גם מציב את מי שיחליף את המשטר הקיים. אם אתה לא מביא מערכת מסודרת שתחליף את המשטר הקיים, המשטר לא ייפול. בשביל להפיל את המשטר צריך להחליט האם מי שיחליף את המשטר יהיה פהלאווי, האם אלה יהיו כוחות צבאיים מתוך המדינה, האם מדובר בכוחות שתיאמו איתם מראש את הסיפור, האם תהיה הפיכה צבאית בתיאום עם האמריקאים – בלי זה אין הפיכה משטרית. המחשבה שאפשר להפיל את המשטר מהאוויר היא אחיזת עיניים".
ובכל זאת, כן שמענו הצהרות שזאת המטרה, או לפחות בניית התשתית לשם כך.
"הצהרות זה דבר יפה, אבל בפועל ישראל לא הצליחה להפיל את שלטון חמאס מהאוויר ואפילו לא מהקרקע. אם אין לך חלופה מוכנה מראש, אין הפלת משטר. אין באמת דרך לשחק עם זה בצורה אחרת".
התקווה וההצהרות של טראמפ ונתניהו הייתה שהעם לרחובות החוצה וישלים את המשימה.
"ואיך זה אמור לקרות? העם אינו מאוחד בשאלת היום שאחרי. הוא אומנם לא רוצה את משמרות המהפכה, וחשוב לזכור שגם להם יש הרבה מאוד תומכים, אבל הוא לא לגמרי יודע מה הוא רוצה שיגיע במקומם. יש הרבה כוחות שמושכים לכיוונים שונים. ובנוסף לכך, כמעט כולו לא חמוש. איך הוא אמור להפיל את הכוחות המאוד חמושים של משמרות המהפכה?"
אז מה המטרה של המשך המלחמה?
"למעט ישראל, כנראה אף אחד לא באמת רוצה שהמשטר האיראני ייפול", מסביר בלאיש, "המפרציות לא רוצות את זה כי זה עלול להחליש אותן מאוד ברמה הכלכלית. היום על איראן יש סנקציות מאוד קשות, זה גורם לכך שהמפרציות – ובכלל מדינות המזרח התיכון – מרוויחות מזה המון כי הן התחליף בתחום האנרגיה לנפט האיראני. אם באיראן יעלה משטר מערבי, זה יפגע בהן כלכלית. בנוסף לכך, הן גם יודעות שהעם האיראני הוא עם חכם מאוד. אם ישחררו אותו מהמגבלות שיש עליו בגלל משמרות המהפכה הוא יזנק קדימה, וזה יפגע בהן. אז אין להן שום מטרה שהמשטר ייפול. וכל זה עוד לפני שדיברנו על מה שהן מזהות כסכנה, כשהן לא יודעות מי יגיע במקום האייתולות והאם זה לא יהיה גרוע יותר בשבילן גם מבחינה ביטחונית. מדינות אחרות, כמו טורקיה למשל, מעדיפות שהמשטר האיראני הנוכחי יישאר כי זה מחזק את האחיזה שלהן. זה מאפשר לציר הסוני של האחים המוסלמים לצמוח, ואין להן סיבה שהמשטר יוחלף. גם בעלות בריתה של איראן, סין ורוסיה, לא רוצות שהמשטר ייפול, אלא שהוא יישאר מוחלש".
לכן אנחנו לא רואים את סין ורוסיה מצטרפות להגנה על איראן?
"קודם כול, הן לא מצטרפות כי לא מדובר בברית הגנה. מדובר בברית אינטרסים. אין התחייבות של סין ושל רוסיה להתייצב למלחמה לצד איראן, ולכן הן לא יעשו זאת. מדובר על שותפות אינטרסים, לא איזו חברות ערכית. סין רוצה נפט במחירי רצפה, ורוסיה רוצה ציוד צבאי. אם הן היו חושבות שהמשטר בדרך ליפול אולי היינו רואים צעדים יותר אקטיביים, אבל זה לא המצב. לסין עדיף משטר מוחלש, כך שהוא יהיה תלוי בבייג'ינג והנפט יישאר זול".
ורוסיה?
"אצל הרוסים מדובר במורכבות גדולה יותר. קודם כול, רוסיה מסובכת עד צוואר באוקראינה. זה לא מה שהם ציפו מהמלחמה הזאת. כרגע הרוסים מנסים למצוא דרך לחתוך הפסדים. בשביל זה הם צריכים את האמריקאים שיכפו הסכם שגם במוסקבה יוכלו להציג כסוג של ניצחון. פוטין יודע שזה לא יקרה אם הוא יעצבן את טראמפ בנושא איראן, אז הוא לא מתערב אקטיבית במלחמה. הוא כן משתף מודיעין על מיקומי כוחות אמריקניים, וזה פוגע מאוד באמריקאים, אבל הוא לא מצטרף אקטיבית. וצריך לומר, לא בטוח שהוא יכול טכנית".
"אנחנו לא יכולים לקבל בהכנעה את התרחיש של איראן גרעינית, או שאסור לנו לטלטל את הספינה יותר מדי כי מי יודע מה יגיע אחר כך. אסור לקבל כמובן מאליו את המשך שלטונו של משטר טרור. בדיוק כמו שאסור היה לנו לעשות זאת עם ערפאת, אבל עשינו את זה וראינו את התוצאות, כך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור על אותה תפיסה כניעתית גם בסוגיה האיראנית. המשטר באיראן לא תמיד היה שם, והישארותו בשלטון היא לא גזירת גורל. מה שלא יכול להשתנות אלה צורכי הביטחון של ישראל, שקובעים שלא יכול להיות איום גרעיני על ישראל ואיום טילים בליסטיים על ישראל".
