די להפחדות על הגדלת ההוצאה הממשלתית והורדת הריבית
הפרדיגמה המוניטרית השגורה היא שמלחמות משפיעות על הכלכלה בכמה מישורים שבאים לידי ביטוי בירידה חדה בפעילות העסקית, פגיעה בצריכה הפרטית, אי־ודאות בשווקים הפיננסיים והגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה. ברם, אירועי העבר דווקא מוכיחים ששחרור החגורה בזמן מלחמה פועל כמנוע גיבוי למשק בשל העובדה שהוא שומר על הפעילות הכלכלית הבסיסית ועל זרימת הכסף בשוק עד שהמגזר הפרטי יחזור לפעילות מלאה. דוגמה בולטת היא משבר הקורונה שבמהלכו קידמה הממשלה מדיניות פיסקלית מרחיבה שהוכיחה שבתקופות משבר ישנו היגיון כלכלי בהגדלת ההוצאה הציבורית. כשהמגזר הפרטי נכנס למצב של המתנה וחוסר ודאות, עסקים דוחים השקעות, ולכן המדינה הופכת לברומטר הבלעדי שמסוגל להניע את גלגלי המשק באמצעות הגדלת תקציבי הביטחון, השקעה בתשתיות ודאגה להמשך הפעילות של שוק הנדל"ן.
ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מדגימה זאת היטב. כך, בעקבות מלחמת סיני ב־1956 צמח התוצר הישראלי בשנת 1957 בכ־3.6%. לאחר מלחמת ששת הימים נרשמה אפילו קפיצה מרשימה יותר – בשנת 1968 צמח המשק בכ־11.6%. גם אחרי מלחמת לבנון השנייה המשק הישראלי חזר במהירות למסלול צמיחה, ובשנת 2007 נרשם גידול של כ־4.1% בתוצר. גם בעולם ניתן למצוא דוגמאות לכך. במהלך מלחמת העולם השנייה, הבנק המרכזי של ארצות הברית שמר על ריביות נמוכות יחסית כדי לאפשר לממן את המאמץ המלחמתי ולשמור על פעילות כלכלית גבוהה. מדיניות זו, בשילוב השקעות ממשלתיות גדולות בתעשייה ובתשתיות, תרמה לכך שהכלכלה האמריקנית יצאה מן המלחמה עם תנופת צמיחה אדירה בשנות ה־50.
גם הנתונים העדכניים מהמשק הישראלי מחזקים את ההבנה הזאת. על פי נתוני משרד האוצר, בשנת 2024 זינקו הוצאות הממשלה בכ־100 מיליארד שקלים לעומת השנה שלפניה, בעיקר בשל הוצאות הביטחון והסיוע למשק בעקבות המלחמה. במקביל, הגירעון התקציבי התרחב לרמה של כ־6.9% מהתוצר – כ־134 מיליארד שקלים. למרות ההתרחבות התקציבית, הכלכלה הישראלית לא נכנסה למיתון עמוק כפי שניתן היה לצפות בזמן מלחמה. נתונים אלו ממחישים כי דווקא מדיניות פיסקלית מרחיבה בזמני משבר מהווה לעיתים כלי הכרחי לייצוב הפעילות במשק ולמניעת פגיעה עמוקה יותר בצמיחה.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת שי אלון
המטרה: פחות תלות בשלטון המרכזי לפיתוח תשתית מוניציפלית
עוד מאת שי אלון
עלינו לקבוע תג מחיר יקר לאיומי מדינות אירופה
עוד בכלכלה
מניית דוראל ירדה 50% מהשיא. האם זו הזדמנות?
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד מאת שי אלון
בזמן שהנגיד לוחץ על הבלם, ביהודה ושומרון לוחצים על הגז
עוד בכלכלה
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
כך גם בכל הנוגע להפחתת הריבית שיכולה להקל מאוד בימים אלה על מאות אלפי משקי בית ועסקים, אך היא גם טומנת בחובה סיכונים משמעותיים. המלחמה הנוכחית מתרחשת על רקע זינוק במחירי האנרגיה בעולם: עם פרוץ העימות בין ישראל לאיראן, מחירי הנפט עלו בתוך זמן קצר מכ־80 דולר לחבית לרמות שנגעו ב־100 דולר. עלייה במחירי האנרגיה מייצרת לחץ אינפלציוני מיידי, ואם הריבית תרד מהר מדי היא עלולה להאיץ את עליית המחירים ולפגוע ביציבות הכלכלית.
לכן המדיניות הנכונה צריכה להיות מדיניות מאוזנת. אם מדובר במלחמה קצרה יחסית, שהשפעתה על הפעילות הכלכלית מוגבלת בזמן, ניתן לשקול הפחתת ריבית מתונה של 0.25-0.5% שתקל על משקי הבית ותעודד פעילות כלכלית בתקופה של אי ודאות. מאידך, אם המלחמה תתארך, אנחנו צפויים כאמור לעלייה במחירי האנרגיה שתצריך נקיטת מדיניות מוניטרית זהירה יותר.
ישראל הוכיחה בעבר כי גם אחרי תקופות קשות היא יודעת לחזור לצמיחה. האחריות של קובעי המדיניות כיום היא לוודא שהצעדים הכלכליים שננקטים בזמן הלחימה יהוו מצע נוח להזנקת הכלכלה ביום שאחרי.
הכותב הוא רואה חשבון, ראש המועצה המקומית בית אל ויושב ראש ועדת הכספים במרכז השלטון המקומי
