החזית האזרחית נבנית מבטון: כך ענף הבנייה מחזק את העורף

מבצע 'שאגת הארי' ממחיש עד כמה הבנייה עצמה היא מרכיב חשוב בחוסן הלאומי. בזמן אזעקה מיליוני אזרחים נשענים על המרחב הבנוי שבו הם נמצאים באותו רגע: הממ"ד בדירה, המקלט בבניין, החניון התת־קרקעי או המרחב המוגן הציבורי הקרוב. באותם רגעים נבחנים הבניינים עצמם – איכות השלד, תכנון הממ"ד והנגישות למרחב המוגן – במבחן הבסיסי ביותר: יכולת ההגנה על חיי האזרחים.

מנקודת המבט של מי שעוסקים בנדל"ן, ימים אלה מדגישים עד כמה סוגיות הנוגעות לביטחון העורף הן קריטיות, ולמעשה מוכרעות כבר בשלבי התכנון וקבלת ההחלטות ההנדסיות של כל פרויקט. התקן, מפרט הבנייה וסטנדרטים של בטיחות הופכים את המרחב הבנוי עצמו לחלק ממערך ההגנה של המדינה, ותרומתו לביטחון העורף אינה פחותה מזו של שכבות ההגנה האווירית.

בשלושת העשורים האחרונים ענף הבנייה והמרחב הבנוי בישראל השתנו דרמטית. הכנסת הממ"ד לכל דירה חדשה שינתה את תכנון הבית הישראלי, והפכה את המרחב המוגן לחלק טבעי משגרת היומיום. במקביל לשינוי בדירה הבודדת, גם פני המרחב העירוני משתנים ללא הכר. חניונים תת־קרקעיים הפכו נפוצים יותר, ומבני ציבור רבים מתוכננים מראש כך שיוכלו לשמש מחסה למספר גדול של בני אדם בעת חירום. עם זאת, המציאות הביטחונית של השנים האחרונות מחדדת שהאתגר אינו נגמר בבנייה החדשה בלבד, אלא נוגע גם למרחב העירוני שנבנה בתקופות אחרות ובסטנדרטים שונים לחלוטין.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אלון יוניאן חדשים בשוק הנדל"ן: פחות אנשי הייטק, יותר רופאים ושוטרים

עוד בכלכלה מניית דוראל ירדה 50% מהשיא. האם זו הזדמנות?

בערים רבות בישראל ישנם עדיין מבני ציבור, שכונות מגורים ומרכזים מסחריים שנבנו עם היבטי מיגון ובטיחות שלא בהכרח כללו תרחישים מהסוג של ימינו. המרחב העירוני הזה אינו צפוי להיעלם בשנים הקרובות, ולכן האתגר האמיתי יהיה לשלב פתרונות מיגון יעילים גם בתוך המרקם העירוני הקיים.

דווקא כאן טמון פוטנציאל גדול. בערים רבות קיימים חניונים תת־קרקעיים רחבי היקף, קומות מסחר של מבני מגורים ומבני ציבור שנבנו בשלדי בטון מסיביים ויכולים, בתכנון נכון ובהתאמות הנדסיות לא מורכבות, לשמש גם כמרחבים מוגנים קהילתיים לתושבי השכונה. כאשר מתכננים פרויקטים חדשים, בין אם מדובר במגורים, במבני ציבור או במתחמים של עירוב שימושים, ניתן כבר בשלב התכנון לשלב אזורי שהייה בטוחים בתוך החניונים, לשפר את מערכות האוורור, להבטיח גישה נוחה מהרחוב ולהפוך שטחים שקיימים ממילא לחלק ממערך המיגון העירוני.

גישה זו מרחיבה את תפיסת החוסן של המרחב הבנוי, כאשר הממ"ד ממשיך להיות קו ההגנה הראשון של המשפחה בתוך הבית, אך סביבו נוצר מערך משלים של מרחבים מוגנים שמסוגלים לקלוט מספר גדול של בני אדם ולשרת שכונה שלמה בעת הצורך. בערים חדשות יחסית כמו חריש גישה כזו כבר יושמה בהצלחה, ויש להרחיב את המגמה גם לשכונות ולאזורים ותיקים.

כפי שהממ"ד הפך בהדרגה לחלק בלתי נפרד מהדירה, כך גם החשיבה על מיגון כחלק מתכנון השכונה צריכה להפוך לעיקרון מובנה בבנייה. כל בניין חדש שמתוכנן נכון, כל פרויקט התחדשות שמחליף מבנה ישן בבניין מודרני וכל מרחב עירוני שמותאם טוב יותר למציאות הביטחונית, מוסיפים שכבת הגנה וביטחון נוספת לאזרחי ישראל. במובן הזה, ענף הבנייה אינו רק מנוע כלכלי, אלא הוא גם אחד הגורמים שמאפשרים לחברה להתפתח, לגדול ולהרגיש בטוחה יותר.

הכותב הוא הוא מנכ"ל חברת הבנייה משהב MSB, לשעבר יושב ראש הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'זמורה'