אחת הדרכים של האנטישמים לאורך הדורות לפגוע בעם ישראל הייתה האשמת היהודים במעשים חמורים ונוראים, למשל הטענה שיהודים משתמשים בדם תינוקות בשביל מצות, או חיבור ה'פרוטוקולים של זקני ציון' שהאשימו את היהודים בהשתלטות על כל העולם. להאשמות הללו נלוו השמצות בדבר האופי הרע והאכזר של היהודים, כדי להסביר את מעשיהם הנוראיים. ההאשמות וההשמצות תמיד הלכו יד ביד וחיזקו זו את זו. ההשמצות היו הבסיס להאשמות, וההאשמות היו ההוכחה להשמצות. בסופו של דבר העלילות הללו עלו ליהודים במחיר דמים יקר, כי הן שימשו הצדקה לפגיעה ביהודים.
שיטת התעמולה הזאת, ששימשה את גדולי האנטישמים במשך דורות רבים, חדרה אל החברה הישראלית, וכיום חלק מאנשי השמאל משתמשים בה נגד ציבור המתנחלים. כבר עשרות שנים, בתהליך איטי והדרגתי, השמאל מאשים ומשמיץ, משמיץ ומאשים, את ציבור המתנחלים. דה־לגיטימציה שבנויה על דה־הומניזציה.
איני יודע מדוע, אבל הציבור הדתי די מתעלם מהתופעה הזאת. אף אחד לא נתבע בבית משפט, ואף אחד לא מקבל שיימינג ציבורי. השתיקה מתפרשת כהודאה. מי שמעליל עלילות דם על מתנחלים לא משלם שום מחיר. מעלילי הדם הולכים ומתרבים, והעלילות עצמן הולכות ומקצינות. כמו בחלון אוברטון, אי אפשר להעליל בבת אחת על מישהו דברים נוראים, כי צריך להכשיר את קרקע התודעה. לכן מתחילים בהשמצות קטנות, וכשהן מתבססות בתודעה הציבורית אפשר לעבור להשמצות גדולות יותר, וכן הלאה. מה שכואב הוא שלפעמים אפילו חלק מהדתיים משתכנעים שהשקרים הללו הם אמת.
תקיפת הציבור הדתי, בעומק העניין, היא תקיפת הרעיון שהוא מייצג, יהדות וציונות. שנאת הציונות הדתית ושנאת המתנחלים הן ריקבון עמוק ביותר של יהודים הנמצאים בשנאה עצמית פתולוגית ואינם יכולים לסבול כל מי וכל מה שמייצג בעיניהם את היהדות או את הציונות.
אולי יעניין אתכם
הכללה שקרית שהיא רשעות והסתה
הפרוטוקולים של זקני יו"ש התחילו בעבר כך: במקום להתעסק בעצם האידאולוגיה של המתנחלים, אנשי השמאל הטילו דופי באישיות של המתנחלים ובמערכת השיקולים שלהם.
המתנחלים מכונים כבר שנים רבות בכינויי גנאי, כגון קיצוניים, משיחיים, פנאטים, מתנחבלים ועוד. צריך לזכור, אין מדובר בכינויי גנאי של אנשים מהרחוב. מדובר בכינויים שבכירי אנשי התקשורת משתמשים בהם על בסיס קבוע, וכן חברי כנסת, פרופסורים מהאקדמיה ועוד.
אבל כינויי הגנאי הללו הם רק המבוא לשני הפרקים העיקריים בפרוטוקולים של זקני יו"ש: אלימות המתנחלים ופגיעות טקסיות.
חשוב להבהיר: איני מכחיש שאולי נעשו פשעים כאלו או אחרים על ידי אנשים דתיים. אני מוחה בתוקף על ההכללה. אותו השמאל שמסביר לנו שמחבל הוא "מפגע בודד", כדי שלא נחשוב שהוא תוצר של החברה והחינוך הפלשתיניים, אותו השמאל שמסווה את הפשעים של "הצעירים מהדרום" כדי שלא נחשוב שיש קשר בין הפושעים הללו למגזר הבדואי, ואותו השמאל שלעולם לא יצמיד לאף פושע את המילה "חילוני" – הוא בדיוק אותו השמאל שמכליל באופן עקבי את כלל ציבור המתנחלים בהאשמה במעשים בודדים שקרו, או אפילו כאלו שכלל לא קרו. הכללה שקרית היא לא ביקורת עניינית. היא רשעות והסתה.
הפרק הראשון: אלימות המתנחלים. קמפיין המבוסס על שקרים והפחדות, המציג את ציבור המתנחלים כולו כציבור המסכן את שלום המדינה, משום שהוא מפעיל אלימות קשה מאוד נגד ערבים ללא שום סיבה. לפני כשנתיים וחצי אמר אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, האחראי על כל יהודה ושומרון: "99 אחוז מנוער הגבעות לא עושה רע לאף אחד, לא לצבא ולא לאחרים. אין מושג כזה של 'אלימות מתנחלים'. אני אומר זאת בהזדמנויות רבות, אירועי אלימות יש בכל מיני מקומות בארץ". אחוז אחד מנערי הגבעות זה אומר כמה נערים בודדים מתוך ציבור של חצי מיליון. גם אם מדובר בעשרות נערים, זה עדיין מאית האחוז. דרך אגב, במחוז תל אביב לבדו יש פי חמישה תיקים פליליים מאשר במחוז יהודה ושומרון ביחס לגודל האוכלוסייה, אולם אף אחד לא מדבר על "אלימות התל אביבים". אבל העובדות אינן משחקות תפקיד אצל מי שמטרתו להשמיץ ולהכפיש.
קמפיין אלימות המתנחלים אכן תפס תאוצה והגיע לפסים מעשיים שפגעו במתנחלים: נערים הוכנסו למרתפי השב"כ על לא עוול בכפם, ובעבר ארצות הברית סירבה לספק נשק לכיתות הכוננות ביהודה ושומרון, שמא יגיע ל"מיליציות המתנחלים".
השנאה מובילה לאדישות. לכן כשתינוקות נרצחו בבארי נפתחה מלחמה, אבל כשתינוקות נרצחו באיתמר אפילו מחסום לא הוצב שם. היחס של החברה הישראלית לתינוקת של משפחת פוגל לעומת יחסה לתינוק של משפחת ביבס מלמד שהדם של המתנחלים שווה פחות. בנוסף לכך, רבים בחברה הישראלית אדישים למעשי הטרור היומיומיים שיש נגד יהודים ביהודה ושומרון, כי לדעתם המתנחלים אשמים בזה משום שהם אלו שפוגעים בערבים.
במקביל לקמפיין אלימות המתנחלים, כינויי הגנאי כלפי המתנחלים גברו ומעתה הם גם: גזענים, חשוכים, פרימיטיביים, אלימים, פשיסטים, מוטציה לאומנית, סרטן, תתי אדם, נאצים וחמאסניקים. ככה זה כשקמפיין הרשעה מצליח, התיאבון להגדלת השנאה רק גדל.
קמפיין אלימות המתנחלים קיבל מכה לאחר שבעה באוקטובר. הסימפטיה לערבים ירדה בקרב רבים מהחברה הישראלית, ובד בבד קרנם של המתנחלים עלתה בעקבות תרומתם האדירה במלחמה. לכן היה צריך למצוא עלילת דם חדשה.
הפרק השני: פגיעות טקסיות. בפרק השני בפרוטוקולים של זקני יו"ש יש טוויסט בעלילה – ערבים אאוט, פגיעות מיניות אין. הקמפיין החדש לא מדבר על פגיעות מיניות רגילות, אלא על פגיעות טקסיות שמעורבים בהן סדיזם, פגאניות, התעללות בילדים חסרי ישע ובעיקר אכזריות לא אנושית. צריך להבין, פגיעות טקסיות אינן נעשות על ידי אנשים רגילים שיצרם גבר עליהם, הן נעשות על ידי מפלצות. קמפיין הפגיעות המיניות לא מדבר על אנשים שוליים מהחברה, אלא על בכירי המנהיגים של החברה הדתית, מה שמלמד כביכול על החברה הדתית כולה. הקמפיין התחיל בעלילת הדם על הרב טאו ובניסיון להציג את אחד הרבנים המשפיעים בציונות הדתית כמפלצת אלימה המסתווה בדמות של אדם צדיק. אותם שהאשימו את הרב טאו עברו אחר כך לרב שמואל אליהו והמשיכו לפגיעות טקסיות שנעשו במספר יישובים דתיים בהשתתפות עשרות אנשים.
אחרי דמות הרב הגיעה הדמות הפוליטית הבכירה אורית סטרוק, שגם היא הוצגה כך לאחר פטירת בתה. מובילי הקמפיין לא הסתפקו בהאשמת אנשים יחידים, אלא הרחיבו את העניין לאירוע ציבורי רחב.
כמו קמפיין אלימות המתנחלים, שבימים אלו חזר בכל העוצמה לצערנו, גם קמפיין הפגיעות הטקסיות לא מושפע מהמציאות או מהעובדות. הוועדה בכנסת שביקשה להכיר בפגיעות הטקסיות לא התרגשה מדברי הפרקליטות, שאמרה "אין לנו שום עדות מהשנים האחרונות, ואפילו לא מעשרים השנים האחרונות, שקורים מקרים כאלו". אחד הדברים העצובים בסיפור הוא שגם המעלילים נגד הרב טאו ושאר הרבנים, וגם המעלילים נגד אורית סטרוק, השתמשו באנשים שככל הנראה פגועים בנפשם כדי לקדם את ההשמצה וההאשמה.
לסיכום, הפרוטוקולים של זקני יו"ש כבר יצאו לדרך. אם אנחנו לא נילחם בכל ההאשמות וההשמצות הן יפגעו בנו קשות. אני מעריך שהרבה יהודים באירופה חשבו שעדיף להתעלם מהפרוטוקולים של זקני ציון מתוך מחשבה ששקרים כאלו לא יכולים להחזיק זמן רב או לתפוס את לבבות ההמון הרחב. אבל הם טעו. המציאות הוכיחה אחרת, והם שילמו מחיר יקר וכואב. גם ההסתה נגד הציבור הדתי לא תיעצר מעצמה. אם לא נעצור את ספירלת השתיקה היום, נגרום לכך שייכתבו עוד ועוד פרקים בפרוטוקולים של זקני יו"ש.
