מחסור בחיילים? הרמטכ"ל מנסה להסוות שאין לו תוכנית לצפון

ערב החג מדינת ישראל סערה בעקבות הדלפת הדברים של הרמטכ"ל איל זמיר מכך שצה"ל קורס מבחינת כוח אדם. "צריך עוד כוח אדם ועוד חיילים, הצבא יקרוס לתוך עצמו אם לא יהיה פתרון" אמר הרמטכ"ל בדיון בקבינט ביום רביעי, שבוע בדיוק לפני החג. הסערה הציבורית שנוצרה בעקבות הדברים היתה מוצדקת לחלוטין. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאכן יש משבר חמור בכוח אדם בצה"ל. בזמן שעשרות אלפי משרתי מילואים משלימים סבב נוסף של שירות, הפעם במלחמה בלבנון, ובזמן שישראל ממשיכה להחזיק בקו הצהוב בעזה וכן לפעול בעצימות גבוהה ביהודה ושומרון, ברור שצה"ל זקוק לעוד כוח אדם.

ההתרעה של הרמטכ"ל, לכאורה, מגיעה בצל קבורתו של חוק הגיוס, במסגרת ההסכמות שאיפשרו את העברת התקציב ערב החג. בשלב זה צריך לומר: טוב מאוד שחוק הגיוס שקודם בקואליציה בחודשים האחרונים נגנז. מדובר היה בחוק רע במיוחד, שלא היה מוביל לגיוס חרדים, בטח לא במספרים שהפוליטיקאים שתמכו בו טענו שיביא, וכמובן שלא משם היה מגיע הפתרון למחסור בחיילים.

אך לצד זאת, צריך לומר דבר נוסף: שום חוק לא יביא חרדים להתגייס לצה"ל. אין זה המקום לעסוק בשאלה למה, שכן הדבר ראוי לטור עצמאי, אך כל מי שעוסק בסוגית גיוס החרדים, ולא משקר לעצמו, יודע כי חוקי גיוס כאלה ואחרים לא מביאים את הצעירים החרדים לבקו"ם. לרוב הם עושים את התוצאה ההפוכה לחלוטין.

אך אם מישהו חושב שהיעדר חוק הגיוס הוא זה שהוביל לדברים של הרמטכ"ל, צר לי לאכזב אותו. המשבר בכוח האדם אמיתי, אך לא הוא זה שמדיר שינה מעיניו של הרמטכ"ל. מבחינתו זה תירוץ טוב כדי להסית את הקשב הציבורי מהמחדל של ניהול המלחמה בצפון.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

עוד מאת אסף משניות סערת הפרת פקודות הדת בגבעתי: הלוחמים הוחזרו ללחימה

צה"ל לא עומד ביעד שהוא עצמו הציב

ב-6 במרץ, לפני חודש בדיוק, אמר הרמטכ"ל את הדברים הבאים בשיחה עם ראשי הרשויות בצפון: "לוחמי צה״ל מגנים ופועלים בחזית היישובים, בכל הגבולות – ברמת הגולן ובלבנון. ננצל כל הזדמנות לפגוע בחיזבאללה, להעמיק את ההישג ולהסיר את האיום. לא נוותר על פירוק חיזבאללה מנשקו". קשה למצוא דברים ברורים יותר מאלה. יעד ברור וחד משמעי, כזה שלא ניתן לפרש אותו בדרכים אחרות ולא בכדי. ההבנה של מרבית אזרחי ישראל היא שהאיום מלבנון לא יוסר כל עוד חיזבאללה חי וקיים, בדיוק כמו שהאיום מעזה לא מוסר כל עוד חמאס או ארגון טרור אחר ישלוט שם ובדיוק כמו שהאיום האיראני לא יוסר לחלוטין כל עוד משטר האיית'ולות שולט באיראן.

בשבוע הראשון של המלחמה, כשההצלחות בחזית האיראנית נערמו בקצב מסחרר, גם הרמטכ"ל הבין זאת. כבר באותו הזמן הוא ידע היטב על משבר כוח האדם בצה"ל והחשש מקריסה של מערך המילואים. בסוף, כל ישראלי ידע זאת נהדר רק מהסתכלות על הסביבה שלו. ולמרות שהרמטכ"ל ידע על המשבר, הוא עדיין התחייב שיעדי המלחמה בלבנון הם פירוק חיזבאללה מנשקו, מה שדה פקטו אומר חיסולו של ארגון חיזבאללה. במילים אחרות: הרמטכ"ל העריך כי משבר כוח האדם בצה"ל לא יפריע להשגת המטרה.

אלא שאז, כפי שהתברר בימים האחרונים, החלו בצה"ל להבין כי הם פישלו לאורך הדרך. מסתבר שבעוד שהרמטכ"ל וכל צמרת המערכת המדינית והביטחונית הציבו את אותו יעד ברור של חיסול חיזבאללה, בצה"ל פשוט לא הכינו את התוכניות לשם כך. התדרוך שביצע "גורם בכיר בפיקוד צפון" לתא הכתבים הצבאיים הסגיר את המחדל שזמיר זיהה שמתהווה, ולכן הדליף על מחסור בכוח אדם: "מהלך כזה (פירוק חיזבאללה מנשקו. א"מ) ידרוש לכבוש את כל לבנון ולבצע טיהור של כל המרחב הלבנוני, וגם אז לא נגיע לקלאץ' האחרון. אנחנו חייבים להיות צנועים במטרות המלחמה שאנחנו מציבים לעצמנו. יחד עם זאת, לא נסכים לפחות מפירוז השטח מדרום לליטאני, כפי שהוסכם ערב הלחימה". במילים אחרות, בחדרי חדרים לצה"ל לא היתה שום כוונה לעמוד ביעדים שהוא עצמו הציב למערכה.

שובן של ההבטחות החלולות

את הרמזים להתקפלות המסוכנת של הפיקוד הבכיר ניתן היה לקבל לאורך השבועות שמאז אותה שיחה שהתקיימה בין הרמטכ"ל לראשי הרשויות בצפון, שיחה שאת תוכנה הוציא דובר צה"ל בהודעה רשמית. כמה ימים לפני אותו תדרוך של הבכיר, ב-22 במרץ, אישר הרמטכ"ל את התוכניות המבצעיות בפיקוד צפון להמשך הלחימה. בהודעה שיצאה לאחר מכן המילים "פירוק חיזבאללה מנשקו" נעלמו כאילו לא נאמרו שבועיים וחצי קודם לכן.

"איראן היא המאמץ העיקרי שלנו וזירת הצפון היא זירה מרכזית נוספת. הן שלובות זו בזו. ארגון הטרור חיזבאללה מהווה שלוחה מרכזית של משטר הטרור האיראני, ושגה שגיאה חמורה כאשר בחר להצטרף למערכה נגד ישראל. בחירה זו פוגעת בו ובמדינת לבנון כולה. המסר ברור: אין מקום בטוח למשטר ושלוחיו, כל איום על אזרחי מדינת ישראל ייתקל בתגובה נחושה, מדויקת ועוצמתית. בשבועות האחרונים הגענו להישגים משמעותיים, תקפנו יותר מ-2,000 מטרות, עשרות מחסני אמל"ח וחיסלנו מאות מחבלים. המערכה מול חיזבאללה רק החלה – בתום המערכה באיראן חיזבאללה יישאר לבד ומבודד. זו מערכה ממושכת ואנחנו נכונים לה. כעת, אנחנו נערכים לקראת העמקת התמרון והתקיפות, על פי תוכנית סדורה. לא נפסיק עד להרחקת האיום מהגבול והבטחת ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון. במקביל לתקיפות, צה"ל מחזק את קו ההגנה הקדמי על מנת להגן על תושבי הצפון. אנחנו ערוכים למערכה ארוכה ונמשיך לפעול ככל שיידרש – בהתקפה ובהגנה – על מנת להבטיח את בטחון תושבי הצפון לאורך זמן" אמר הרמטכ"ל בתום אותה ישיבה.

חדי העין ישימו לב לכמה דברים: ראשית, הרמטכ"ל כבר אמר בשלב הזה כי חיזבאללה יישאר חי וקיים. מבודד, חלש יותר, אבל קיים. כמו כן, המטרה החדשה שהציב הרמטכ"ל היא לא הסרת האיום מלבנון, אלא "הרחקת האיום מהגבול והבטחת ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון". מדובר באותן הבטחות חלולות שקיבלו תושבי הצפון לאחר מבצע חיצי צפון, ותושבי הדרום קיבלו אותם במשך שנים ארוכות לאחר כל סבב לחימה מול עזה, עד שהמצב התפוצץ לנו בפרצוף ב-7 באוקטובר.

מי שמדיח גדוד שלם לא חושש ממחסור בחיילים

כמובן, התדרוך הוביל ובצדק לזעם ציבורי ופוליטי עצום. לא היה יכול להיות אחרת. תושבי הצפון שחיים במקלטים כבר שבועות ארוכים לא מאויימים בירי בכינון ישיר. הם סובלים משיגורי רקטות ללא הפסקה, שמגיעים גם מצפון לנהל הליטני. להגיד שהמטרה היא להסיר את האיום הישיר, כלומר שחיזבאללה לא יהיה על הגבול, זה לשקר לציבור. לא זה האיום איתו ישראל נאלצת להתמודד. זה האיום שכבר הוסר בחיצי צפון, ולרמטכ"ל זמיר, שמתגלה כמי שלא הכין תוכניות למלחמה בצפון, קל לנפנף בו.

אבל האיום המרכזי, זה שמטריד כרגע את תושבי הצפון, הוא לא הולך להיות מטופל לפי צה"ל והתוכניות שהרמטכ"ל הניח על השולחן. יבואו ויגידו גורמים כאלה ואחרים שהסיבה שאין תוכניות לחסל את חיזבאללה היא המחסור בכוח אדם. מי שהגיע עד לנקודה זו בטור יודע שזה לא נכון. גם בגלל שכשהרמטכ"ל התחייב לכך הבעיה היתה קיימת בדיוק כמו עכשיו, וגם בגלל שהבכירים בפיקוד צפון שתדרכו כלל לא הזכירו את הנושא. הם פשוט אמרו שזה לא ריאלי להשמיד את חיזבאללה.

וישנה הוכחה נוספת שלא המחסור בכוח אדם בצה"ל מדיר שינה מעיני הרמטכ"ל. ההחלטה להדיח את כל גדוד המילואים של נצח יהודה, 450 חיילים, בגלל שחמישה מהם טעו והכו כתבים זרים של רשת CNN, מעמידה בספק גדול את הטענות של הרמטכ"ל על מחסור בכוח אדם. אם אכן המחסור חמור כל כך כמו שמתאר הרמטכ"ל, הוא לא היה מדיח מאות לוחמים בגלל טעות של חמישה. הוא היה מנסה לצמצם למינימום האפשרי את כמות החיילים שיודחו משירות. הרי בסוף, אם אכן יש מחסור כל כך חמור, מאיפה יביאו מאות לוחמים להחליף את המודחים?

וזאת הסיבה מדוע הדברים של הרמטכ"ל בקבינט, שבוע לפני החג, היו ציניים כל כך. הרמטכ"ל כבר ידע כי התוכניות שהגיש לא יענו על המטרות שהוא עצמו הציב. כמובן, הן גם לא יעמדו במטרות שהדרג המדיני דורש מצה"ל ותושבי הצפון דורשים ממדינת ישראל, ובצדק. הוא גם ידע בדיוק איך הנסיגה מהיעדים תתקבל בציבור הישראלי. אז במהלך ציני שראוי לפוליטיקאים ולא לגנרלים, הוא ניצל את המשבר האמיתי בכוח האדם בצה"ל, כדי לנסות להסית את האש מחוסר היכולת והנכונות שלו ושל בכירי הצבא להוביל להכרעה בצפון. אלא שהציבור הפסיק להיות תמים, והוא הפסיק לקנות את התרגילים האלה.