השבוע פסק בג"ץ, בהרכב של סולברג, ברק־ארז ורונן, צו מוחלט שמחייב את צה"ל לפתוח פיילוט לנשים בשריון המתמרן במועד הגיוס הקרוב, נובמבר 2026. זאת בעתירה שהגישו לפני כחמש שנים ארגוני השמאל הקיצוניים בכסות של קידום נשים ובשם עותרות שכבר השלימו את שירותן זה מכבר.
פסק הדין היה צפוי, אך רמת הפירומניות והכאוס שזורע בג"ץ מצליחה עדיין להפתיע. מוקדם יותר השבוע קידם בג"ץ מנופי לחץ אגרסיביים על החרדים, וכעת, בידו השנייה, הוא מחייב את הצבא לעשות את הדבר שהכי ירחיק אותם ממנו, ולא רק אותם. ככל שזה תלוי בשלישיית ההרכב, נורתה יריית הפתיחה להתנתקות שנייה, והפעם בין צה"ל לציונות הדתית תחת מגף הכפייה הפרוגרסיבית.
הציבור אינו מודע ואינו יודע להוקיר את מהפכת השוויון של נעמי חזן, שקרתה מתחת לרדאר. ומעשה שהיה כך היה: נעמי חזן, חברת כנסת נמרצת ממפלגת מר"צ בכנסת ה־15, לימים נשיאת הקרן החדשה, קידמה מהפכה חוקתית "קטנה" משלה: הכנסת עקרון השוויון לסט חוקים, ובראשם לחוק שירות הביטחון. הסעיף הכניס לראשונה את עקרון השוויון לחוקי מדינת ישראל, וקובע כי השירות הוא זכות למימוש עצמי ולא חובה, ומשתמע ממנו כי לצה"ל אסור לשקול שיקול מערכתי בשיבוץ אלא לראות את רצון הפרט כאינדיבידואל, כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים וכי אסור לצה"ל לשקול שיקולים מגדריים בעת שיבוץ לתפקיד.
במשך עשרים שנה הגישו חזן וארגוני הנשים בג"צים בתחום וזכו לחיבוק חם מהמערכת המשפטית, ומאז כהונתה של הפצ"רית הקודמת אימצה הפצ"רית כנציגת צה"ל את טענותיהן על מלא. בשל כך נאלץ צה"ל לפתוח עוד ועוד פיילוטים מופרכים, שכשלו כולם, להוריד את סרגל המאמצים ולבנות מגדל קלפים שלם של שקר שוויוני במקום לעסוק בלהיות צבא לוחם וקטלני. כל זה לא הניח את דעתו של בג"ץ, שקבע כעת כי צה"ל חייב להכניס בנות לחיל השריון, כשהשריון הוא הדלת והסנונית לכל מערך החי"ר המתמרן, ושלא די לקיים פיילוטים שייכשלו אלא עליו לחזור עליהם שוב ושוב, עד שיתרחש "השינוי התרבותי־חינוכי" המיוחל ואז בנות כן יצליחו לעבור אותם. בפסק הדין נכתב כי שוויון וביטחון הם ערך אחד, ולכן אין צורך אפילו לקיים ביניהם מערכת איזון. בג"ץ הגדיל וקבע כי גם את החקיקה הקיימת יהיה אסור לשנות, כי אומנם היא נקבעה בחוק אך שואבת את ההשראה מבג"ץ ומעקרון השוויון הנמצא בחוקה הישראלית. כן, כן, ממש כך.
אולי יעניין אתכם
עוד פנינה מפסק הדין היא שעל אף המלחמה, שבה כל טנק נדרש במאבק הקשה מול חיזבאללה, חייב צה"ל לקיים את הפיילוט. עכשיו זמן שוויון, וזהו. לסיום הגדיל סולברג לעשות ופסק למדינה סכום גדול להוצאות, כקנס לטובת ארגוני הנשים שסובלים ממחסור במימון ישראלי ורוב הכנסותיהם מגיעות מהאיחוד האירופי.
רק דבר אחד קטנטן נעדר מפסק הדין: ציבור שומרי המסורת והציבור הדתי־לאומי. אלה שממלאים שם בצה"ל את השורות. החפ"שים, הפראיירים שקוראים להם והם באים מיד. הם לא פקטור, בראייתו של סולברג וחברותיו. כנראה הוא לא שמע עליהם, על המגזר השקט הזה, שממלא את הר הרצל. כי מילה אחת לא נכתבה עליהם בכל פסק הדין שמשתרע על עשרות עמודים, על הצורך בהתאמת תנאי השירות לאורח חייהם, או מה יהיו ההשלכות של עירוב מוגבר בין המינים על שירותם ועל המוטיבציה שלהם. גם היהדות לא הוזכרה שם ולו במילה, למעט קישוטים לטענות העותרות של סולברג שציטט מהגמרא את "השווה הכתוב אישה לאיש לכל הדינים שבתורה". אבל היהדות כקודקס ערכי? כמשהו שהוא מרכיב יסודי בזהות המדינה הזאת? הס מלהזכיר.
ברמה ההלכתית, הצניעות היא עקרון יסוד רחב, שההפך ממנו הוא גאווה, יהירות, החצנה, וגם קרבה מוגזמת בין המינים. ההלכה מחשיבה אותו בין האיסורים החמורים, חמור יותר מחמץ בפסח, אכילה ביום כיפור והקפדה על כשרות. היא גם קובעת שהפרתו תביא חס וחלילה לסילוק סייעתא דשמיא בקרב. וכאנשי אמונה ומסורת, אנו מאמינים כי ניצחון הרוח והשמירה האלוקית חיוניים לניצחון במערכה.
יתר על כן, צה"ל נבנה על הלקחים המרים והפירוד של ימי הסזון והמחתרות, כהחלטה של בן גוריון של "צבא אחד לעם אחד". חלק חשוב בכך היה ההחלטה על ביטול הפלוגות הדתיות, לאחר סיפור 87 ההרוגים מהפלוגה הדתית בכיס פלוג'ה, החלטה שקידמו בן גוריון והרב גורן בניגוד לדעתם של מנהיגי המזרחי דאז.
ובעוד העם הולך לכיוונים של חיזוק האחדות, חיזוק ההשתייכות למסורת, הבלטת הזהות היהודית והערכית לאור אתגרי הביטחון, בא בג"ץ ורומס את הכול ברגל גסה. את צורכי הביטחון, את הזהות היהודית של המדינה, את הכבוד המינימלי למשרתים. והפעם לא מדובר במשהו תיאורטי, אלא בסכנה ממשית ומיידית. יריקה בפרצופה של המדינה, של צה"ל, של כל המחוברים למסורת ישראל ושל הציונות הדתית על גיבוריה, החיים ואלה שנפלו במערכה.
על כורחנו, גורר בג"ץ את צה"ל לקיטוב ולצבא שבטים מוחלש ומפורר, מעמיד את כוח המגן של העם היהודי באיום קיומי ואת מדינת ישראל למבחן: האם תדע לשמור על ערכי המסורת, כפי שעשו אבות אבותיה במשך כל שנות ההיסטוריה?
הכותב הוא מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות ועמית במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית
