אנחנו נמצאים בשעת רצון, הזדמנות שאולי לא תחזור בקרוב, ליישב את מרחבי ארץ מולדתנו בדחיפת המדינה ושלוחותיה. הנה התבשרנו בימים האחרונים על הקמה של עוד 34 נקודות יישוב חדשות. באחת מהנקודות הללו שהופכות היום ליישוב – חוות הרשאש – התגוררו אך לפני שנתיים-שלוש בני נוער, ישנים בין חבילות חציר; בעיניי ראיתי. אז, אסור היה לפרוס ולו יריעת בד שתגן מחום היום ומצינת הליל, ובוודאי לא לבנות צריף למגורים. והיום? המקום הופך ליישוב חדש ורשמי בארץ ישראל! יישוב שחברת 'מקורות' תפרוס אליו צינור מים, חברת החשמל תמתח קו חשמל, יהיו בו קו תקשורת וכביש גישה – יישוב ממש. מדהים.
לפני תשע שנים, כשהיינו בדיונים ליליים בלשכת ראש הממשלה אחרי פינוי עמונה וסיכמנו איתו על הקמת עמיחי, ראש הממשלה ניגש אליי ואמר לי: "זה דבר גדול מה שאנחנו עושים היום – 30 שנה לא קם יישוב חדש ביהודה ושומרון, והנה בזכותכם זה קורה". הוא כמובן צדק. והנה היום, זמן קצר לאחר מכן – 34 יישובים חדשים! יותר ממאה יישובים חדשים בתוך שלוש שנים וחצי. זה מדהים! זה ממש "בעיתה אחישנה". כמו חוות הרשאש יש עוד עשרות מקומות שאך אמש גורשו מהם צעירים ברגל גסה, והיום מכריזה ממשלת ישראל על הקמת יישובים במקומות אלו בדיוק. וזה, חברים, בזכותכם! בזכות הנחישות שלכם, נוער החוות – נוער הגבעות – הנוער הכי אידיאליסטי שיש. ממש היינו כחולמים.
אבל החלום לא הושלם. הוא יושלם כשכל השטח הפתוח יהיה בתפיסה ישראלית. הוא יושלם כשכל השטח כולו יהיה בשליטה התיישבותית וביטחונית מלאה של עם ישראל ושל כוחות הביטחון. ואין ביטחון בלי התיישבות. רק התיישבות וחיים שוטפים מביאים ביטחון ושליטה בשטח – הצבא ושירותי הביטחון הם השומרים בפועל על הביטחון בכל הארץ, אבל אם אין בית, וגן, וילדים משחקים, ומשפחות שחיות, וקהילה שנוצרת – לא יהיה ביטחון. לכן – רוצו לגבעות חברים צעירים, רוצו לחוות.
המערכה האסטרטגית על כל הארץ
אולי יעניין אתכם
אל תשאלו את עצמכם אם זה שטח A, B או C. זו שלנו, זו גם כן. החלוקה המלאכותית של הארץ הטובה על ידי אדריכלי הסכמי אוסלו כבר איננה רלוונטית. אנחנו חייבים לתפוס את כל השטח הפתוח בכל יהודה ושומרון, בכל המרחב כולו. מה שלא נתפוס היום אנחנו, ייתפס חלילה על ידי האויב הפלשתיני בשליחות הרשות הפלשתינית במטרה לחנוק את ההתיישבות הישראלית ולשלוט במרחב. הם לא מחכים לנו. זה מה שהם עשו בעשור האחרון, והם כבר תפסו הרבה מאוד שטח שבעבר היה ריק ופתוח.
דוח משרד המודיעין שיצא לפני חמש שנים בדיוק קבע: "כוונת הפלשתינים להשיג את יעדי המערכה הבאים: עיצוב מדינה בעלת רצף טריטוריאלי – יצירת רצף של שטח פלשתיני בין שטחי A ו־B המאפשר חיבור בין כלל חלקי יהודה ושומרון ובינם לבין מזרח ירושלים ובקעת הירדן, וחיבור עתידי בין המדינה הפלשתינית לאזורים בעלי רוב ערבי בשטחי מדינת ישראל (הגליל והמשולש) ועם ההתיישבות הבדואית בנגב". ובהמשך: "פגיעה במפעל ההתנחלויות על ידי קטיעת רצף התיישבותי, יצירת מובלעות, העמקת ניתוק ובידוד של התנחלויות מבודדות. בנייה בסמוך לעורקי חיים, הפיכת הכבישים ל'נתיבים נשלטים' ובהמשך ל'צירים מאוימים'… פעילות זו מוכוונת קודם כול לפגיעה במרקם החיים של ההתיישבות היהודית, אך בנוסף גם נועדה להקשות על היערכות ביטחונית במרחב" (דוח משרד המודיעין, יוני 2021 – סע' 60).
אתם מבינים למה קריטי שתעלו דווקא למרחבים הפתוחים של שטחי A ו־B? הם לא מחכים לנו, והם כבר תפסו שטחים אדירים שהיו ריקים. כשאתם שם, אתם קוטעים את הרצף שהם מנסים ליצור. איפה שאין בית, גן וילדים משחקים – אין ביטחון. הדרך היחידה לעצור את המצור הזה היא נוכחות בשטח.
לכן צאו למרחב, רוצו, עלו – "פלוגה עלי עלי בהר, פלוגה כבוש תכבושי; במקום שם איש עוד לא עבר, שם יעברו הפו"שים". אל תהינו, חס וחלילה וחס, להרים יד על חייל או שוטר – אחינו הם, אחינו בפועל ממש. בשר מבשרנו. אך לפני רגע הם חזרו מהמערכה בצפון או בדרום, ואולי אפילו כאן ביהודה ושומרון – כבדו אותם על כך. חלוצינו במדים הם לא פחות מהמתיישבים. חלקם גרים איתנו בחוות, חלקם הקימו נקודות יישוב, וכולם חלוצים הנלחמים על ביטחון עמנו לא פחות מאיתנו ומכם. לכן חבקו אותם כאחינו ממש. ועלו, הפריחו, צקו ובנו – "למען אם ובן ואב, הסוללה נקימה; פלוגה עלי עלי בהר, פלוגה, צעוד קדימה!".
עשייה נקייה: אפס אלימות
אל תתרגשו מהצקצקנים. גילה לי פעם הרב שמואל אליהו סוד מעניין: "מי שמתקדם קדימה, יש מולו חיכוך". יש כאלה שלא מתחברים. נו, מה לעשות? הם לא מתחברים למראה של חלק מבני הנוער, לסגנון ולהופעה – לבריאות, הכול בסדר. תמשיכו הלאה, בכל הכוח, ברצינות, במחויבות אין קץ לערך ובלי אלימות. חברים יקרים, בלי אלימות בכלל – אל תיתנו לשמאל את האפשרות לצבוע את כולנו בצבעים של אנרכיסטים מופרעים.
אתם עושים דבר גדול – אתם גואלים את שממות ארצנו. אלפיים שנה האדמה הזאת, רגביה ואבניה מחכים לכם, מחכים שתחוננו אותם. אל תיתנו לאף אחד להפריע לכם במשימה הזאת ולפגוע בשם הטוב שלכם: לא לאלה שמשתלחים בכם (הם לא שווים התייחסות), ולא לעבריינים צעירים שתופסים טרמפ עליכם ועל כל העניין – בהם המשטרה צריכה לטפל. אלו וגם אלו פשוט מסכנים את המטרה הקדושה – תפיסת השטח. לכן, אנחנו לא מתרגשים מעלילת הדם השקרית נגדכם ונגדנו, אבל כפי שאומר נשיא ארגנטינה חבייאר מיליי – אסור לתת לשמאל סנטימטר אחד, כי אז הוא ייתפס על הסנטימטר הזה, ובטח כשזה מה שהוא מחפש כדי ללכלך על כולנו. לכן חבר'ה, פשוט – אפס אלימות. חייבים להתמקד בתפיסת שטח.
תתאמו עם המנוסים שבחבורה. עם הנהגת 'איגוד החוות' שהקימו בשלוש השנים האחרונות יותר ממאה חוות, חלקן הפכו ליישובים מלבלבים התופסים יום יום מאות אלפי דונמים. דברו עם אליאב, עמיחי, איתמר, יצחק, בן פזי וקוקו – הידיים שלהם מלאות יבלות מהקמת נקודות יישוב, פניהם חרושות קמטים של ניסיון בהקמת גבעות.
דברו איתם, דברו עם אנשי החוות והגבעות והתייעצו גם עם ראשי המועצות – הם מנוסים מאוד, הם כבר הקימו כמה וכמה יישובים כל אחד: דוד, ירון, איתמר, ישראל ויוסי – הם ייתנו לכם את כל הגב הנדרש. תאמו איתם ועם אנשי הקרקע במועצות ורוצו, אל תהססו. תאמו כמו דוד שתיאם עם המלך שאול בדרך לגוליית, וכמו פנחס הכהן ששמר על קשר עין עם משה רבנו, ולא כמו נדב ואביהוא שלא שמרו על קשר עין ולא תיאמו עם אהרון, וזה נגמר כמו שנגמר.
תאמו חברים, שמרו על קשר עין, זה חשוב. אל תסתכנו בעצמכם ואל תהססו לפעול בצורה חכמה – ״בחוכמה ייבנה בית ובתבונה יתכונן״, ותזכו להיות חלק מהמפעל הגדול של שיבת ציון. תזכו לקיים בעצמכם את "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". אתם עדיין כאן? רוצו – למה אתם מחכים?!
