ברך את מדינת ישראל: במה חגי לובר מברך את המדינה?

כשהייתי בן שש שאלתי את אבי: "אבא, למה המשפחה שלנו לא תולה דגל במרפסת ביום העצמאות? אבי ענה לי בכנות כדרכו: "אחי יעקב נפל בד' אייר תש"ח ונקבר למחרת, ביום בו בן גוריון הכריז עצמאות. בשבילנו, הוסיף אבי, "יום העצמאות הוא יום עצוב. אנחנו לא חוגגים". לקח לי שנתיים להתמרד, ובגיל שמונה החלטתי להניף דגל במרפסת למרות הכל.

בשנתיים וחצי האחרונות עברנו כולנו חוויות איומות של 'אין' ו'חסר'. ראינו מראות זוועה של רצח שלעולם לא ישכחו מלבנו. חווינו כאב, חווינו שכול, חווינו 'אין'. מגיע לנו יום אחד של מבט על ה'יש': אלפיים שנה לא הייתה לנו מדינה – ועכשיו יש! אלפיים שנה לא היה לנו שלטון יהודי – ועכשיו יש! אלפיים שנה לא הייתה עוצמה של צבא יהודי – ועכשיו יש! אלפיים שנה ארץ ישראל הייתה שוממה, חרבה וכיכר השוק ריקה – ועכשיו יש לנו ארץ פורחת, בנויה, יפה, והמון אדם מתהלך בה! אלפיים שנה היינו מפוזרים ומפורדים בכל העולם מתחתנים רק בתוך העדה – ועכשיו רוב העם היהודי בארצו, וישראל מתחתנים זה בזה בשמחה גדולה!

אסור לנו להיות כפויי טובה. אסור לנו להסתכל רק על ה'חֶסֶר', ו'האין', האֵבֶל' וה'מקומם'. נכון, הם פה ולא ילכו לשום מקום. נכון, הם כואבים לנו עד בלי די. נכון, יש מה לתקן ולשפר ואנו עושים ונעשה זאת מידי יום.

אבל, ביום עצמאותנו, נבחר לראות את ה'יש'! ביום עצמאותנו, נבחר להתגאות. ביום עצמאותנו נבחר להודות על הקיים. אז שימחו ביום העצמאות יותר מבכל שנה.
הניפו דגל ישראל על ראש התורן – על מכוניות, ברחובות, על מרפסות. שימחו, ריקדו ושירו. צפו במטס של חיל האויר, הצדיעו לצה"ל האהוב שלנו, שימו מוזיקה בפול ווליום, השפריצו קצף, השתטו כבכול שנה ויותר. טיילו בארץ היפה שלנו, לכו לפארקים ולגנים ציבוריים, איכלו בשר, דגים או משהו שאתם אוהבים. אימרו שאנחנו חיים – שיש בשביל מה לחיות. אלפי לוחמים הקריבו את חייהם כדי שתחיו ותשמחו, לא תעשו את זה בשבילם? יהונתן בני הי"ד זכה לעשות את מה שדורות רבים יכלו רק לחלום עליו, כשנשבע אמונים למדינת ישראל ולצה"ל.

אולי יעניין אתכם

בנושא ברך את מדינת ישראל ברך את מדינת ישראל: דיצה אור, אימו של אבינתן אור

בנושא ברך את מדינת ישראל דניאלה וייס יו"ר תנועת נחלה להתיישבות מברכת את המדינה

אני מברך את מדינת ישראל שלעולם תהיה מדינת ישראל ולעולם לא תחולק כמו בימי פילוג הממלכה, שתמיד נהיה עם אחד, שהשבטים יהיו רק סגנונות ולא מהויות וזהויות. אני מאחל שבשנה ה-78 נדע לפרק את המחנאות, את הפוזיציה, ונדע שיש לנו מכנה משותף אחד, עמוק, שעובר דרך שהוא מעל לכל זרם מחשבה ודעה – אנחנו נתכוון למחנה המשותף הזה, ואנחנו לא ניתן לעצמנו להתפלג עוד.

אני מאחל למדינה שאחרי שנגיע לפירוק המחנאות, שתהיה בבחירות הבאות ממשלה אחת מאוחדת מכל הזרמים, שתתקן תיקון עמוק ויסודי את השיסוי ואת הפילוג שהגענו אליו ושתפעל בשיתוף פעולה – שזו המשמעות של אחדות, תפעל בשיתוף פעולה כדי לתקן את מה שעשה לנו הנזק רב השנים של פילוג ומחלוקות, ותדע לקדם דברים לטובת כל עם ישראל, לטובת כל הדעות וכל הזרמים.

אני מאחל למדינת ישראל שנדע לכבד את המיעוט שבה, בין המיעוט של הלא-יהודים ובין את מיעוט הדעות. נדע לכבד ונדע גם להכריע את המשימות המשותפות שיש לנו פה לטובת כלל היושבים בארץ. מדינת ישראל, מדינה מאוחדת, מדינה חזקה, מדינה שצופה פני עתיד, שהדור הבא יסתכל בתימהון מעורב בחוסר הבנה של מה עשינו לעצמנו בשנים האחרונות, איך פגענו באחדות בעם הזה.