מי שהסתובב ביום העצמאות בדרכים המתפתלות של יהודה ושומרון, ראה היסטוריה שנכתבת בזמן אמת. לא על מפות בחדרי ישיבות סגורים, אלא על גבי ההרים והגבעות, בשטח. רבבות ישראלים – משפחות צעירות מהמרכז, סטודנטים מהנגב ומתיישבים ותיקים מהגליל – נהרו אל החוות החקלאיות ואל היישובים החדשים שצמחו בשנים האחרונות בכל רחבי יהודה ושומרון. הם באו לראות בעיניים את המהפכה.
במקומות שבהם רק לפני שנים ספורות פסע חלוץ בודד עם עדר צאן, מוקף באתגרים אדירים, עמדו השבוע המוני בית ישראל. הם נשמו את אוויר ההרים, טעמו מהתוצרת המקומית, והתחברו לתושבים ששותפים למהפכה והופכים את החלום למציאות חיה ונושמת. הנוכחות המסיבית הזאת היא התשובה המוחצת והברורה ביותר לכל מי שניסה, במשך עשורים, לבודד את ההתיישבות או לצייר אותה כנושא מגזרי וצר. כשרואים את עומסי התנועה הכבדים בכניסות לחוות המרעה, ואת המפגש הבלתי אמצעי בין המשפחה התל־אביבית למשפחה החלוצית המחזיקה בשטח, מבינים שההתיישבות ביהודה ושומרון עברה מהפכה תודעתית. היא אינה עוד "מעבר להרי החושך", אלא הלב הפועם והתוסס של הקונצנזוס הישראלי החדש. הציבור הצביע ברגליים, והוא בחר בציונות, באחיזה בקרקע ובגאווה לאומית ללא התנצלות.
תנופת השיא הזאת אינה יד המקרה, היא הפרי המבשיל של מהפכת מדיניות עקבית, נחושה וסיזיפית שאנו מובילים בממשלה בנחישות ובאמונה מאז הקמתה, וביתר שאת מאז אירועי שבעה באוקטובר, אירועים שחידדו לכולנו את חשיבות העומק האסטרטגי. למדנו בדרך הקשה שרוח החלוציות והשליחות זקוקה לכלים שלטוניים, תקציביים ומינהליים כדי להכות שורש; שהיד האוחזת במחרשה זקוקה לגיבוי מדיני מסייע שיסלול בעבורה את הדרך.
בשלוש השנים האחרונות העברנו את כובד המשקל לפעולה אסטרטגית רחבה ששינתה את כללי המשחק בשטח. פעלנו להסדרת המעמד המשפטי של נקודות התיישבות רבות, הובלנו מהפכת תשתיות חסרת תקדים והזרמנו תקציבים נרחבים לפיתוח החוות והיישובים.
אולי יעניין אתכם
העבודה המאומצת הזאת היא שאפשרה את הפיכתן של נקודות ציון על המפה ליישובים חיים ונושמים המחוברים בכבישים בטוחים ונגישים. השקענו מיליארדי שקלים בתשתיות תחבורה ששינו את פני האזור, ואישרנו הקמת עשרות יישובים ויותר מ־160 חוות חקלאיות השומרות כיום על כמיליון דונם של אדמות מדינה. הפעולות הללו לא רק חיזקו את ההתיישבות, אלא גם בלמו בפועל את ניסיונות ההשתלטות הבלתי חוקית הממומנים על ידי הרשות הפלשתינית וגורמים זרים עוינים. הבטחנו שהרצף הטריטוריאלי היהודי יישמר לדורות, כי בכל מקום שבו עובר כיום עדר צאן יהודי או ניטע כרם חדש בשיפולי ההר, נקבע מחדש גבולה הריבוני והבטוח של מדינת ישראל.
המהפכה הזאת דרשה מאיתנו אומץ פוליטי ומאבק יומיומי מול חסמים בירוקרטיים ותפיסתיים שתקעו את המערכת במשך עשרות שנים. עמדנו על כך שהמתיישב ביהודה ושומרון אינו אזרח סוג ב', וכי מגיע לו לקבל שירותי חינוך, מים, בריאות וביטחון ברמה הגבוהה ביותר, כזכות אזרחית בסיסית שאינה ניתנת לערעור.
היעד שלנו ברור: להפוך את ההתיישבות כולה לחלק בלתי נפרד מהריבונות הישראלית המעשית ומסיפור ההצלחה הלאומי שלנו. היום אנו קוצרים את הפירות הראשונים, אך המלאכה עוד רבה והדרך ארוכה. נמשיך לבסס את האחיזה הפיזית והמשפטית בכל מרחבי ארצנו, לפתח את התשתיות ולהבטיח שכל חווה וכל יישוב ימשיכו לצמוח ולשגשג. זוהי משמעותה האמיתית של העצמאות שלנו, וזוהי חובתנו המוסרית לדורות הבאים – לבנות ולהיבנות בלב נחלת אבותינו.
הכותב הוא שר האוצר, שר במשרד הביטחון האחראי על מינהלת ההתיישבות ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית
