דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
כלכלה

מניות השבבים – קטר הצמיחה העולמי

חברות השבבים הן הנהנות העיקריות משרשרת הערך של הבינה המלאכותית, אבל העלייה בערך המניות כבר מגלמת את הצמיחה העתידית ברווח

הבורסה בתל אביב, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90
הבורסה בתל אביב, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

 

תת־סקטור השבבים (Semi-conductors) מסתמן כקטר הצמיחה המוביל של השווקים בשנה האחרונה, תוך שהוא מציג ביצועי יתר (Outperformance) חריגים אל מול המדדים הרחבים. בעוד שמדד S&P500 עלה ב־4.6% בלבד מתחילת השנה וסקטור הטכנולוגיה ב־7.9%, תת־סקטור השבבים זינק ב־26%. עיקר המומנטום נבנה החל מחודש אפריל, מאז הסקטור רשם עלייה מרשימה של 36%, בזמן שסקטור הטכנולוגיה ומדד ה־S&P500 עלו ב־24% ו־13% בהתאמה. פער זה מדגיש את הסטת ההון המסיבית של מנהלי ההשקעות לכיוון חברות התשתית של הבינה המלאכותית.

תת־סקטור זה מורכב מ־19 חברות ליבה, אך המבנה שלו ריכוזי בצורה קיצונית. בראש הפירמידה ניצבת חברת אנבידיה (NVDA) שקובעת את הטון בשביל התעשייה כולה. אחריה, בפער ניכר, נמצאות ברודקום (AVGO), ו־Intel. AMD, שרשמה עלייה של 123% בחודש האחרון, נמצאת במקום החמישי, אולם עדיין מהווה פחות מעשירית משוויה של אנבידיה, מה שממחיש את הפערים בין חברות השבבים.

כדי להבין את הפוטנציאל של חברות השבבים חשוב להבין את שרשרת הערך של הבינה המלאכותית, הבנויה כפירמידה של תלות הדדית, המורכבת משלושה רבדים.

אולי יעניין אתכם

בבסיס השרשרת ניצבות יצרניות השבבים. חברות אלו הן הנהנות העיקריות בשלב הנוכחי, שכן הן מספקות את ה־picks and shovels של המהפכה. חברות אלו נחשבות במידה מסוימת כ"חסינות סיכון", שכן הביקוש לכוח מחשוב הוא קשיח וחוצה סקטורים. עם זאת, נזכיר כי שולי הרווח והצמיחה של חברות השבבים תלויים מאוד בתיאבון ההשקעות של השכבה הבאה בשרשרת.

בשכבה השנייה נמצאות ההיפרסקיילרס – ענקיות הענן והטכנולוגיה האחראיות על פיתוח מודלי השפה הגדולים (LLMs) וה־Data Centers, ולשם כך מוכנות להשקיע היקפים אדירים של CAPEX. חברות השבבים תלויות באופן קריטי בקצב ההשקעות של ההיפרסקיילרס (גוגל, מייקרוספט, מטה, אמזון), הנמצאות במירוץ חימוש טכנולוגי, שבו ההשקעה המאסיבית בתשתית נועדה לבסס עליונות במודלים הבסיסיים.

השכבה השלישית היא שכבת היישום והיא כוללת את חברות התוכנה (SAAS). אלו הצרכניות הסופיות של היכולות שפותחו בשכבות הקודמות, והן אלו שאחראיות על ה־Last mile – הנגשת הבינה המלאכותית לשימושי קצה של העסקים הפרטיים.

חשוב לשים לב לתלות הקיימת בין שלוש השכבות: אם חברות ה־SaaS לא יציגו החזר על ההשקעה (ROI), ההיפרסקיילרים יצמצמו את היקף ה־CAPEX, מה שיפגע ישירות בהכנסות יצרניות השבבים.

למרות הראלי האגרסיבי והתשואות הדו־ספרתיות, ניתוח המכפילים מצביע על כך שתת־הסקטור עדיין לא נמצא בטריטוריה של תמחור יתר, והוא נסחר במכפיל רווח עתידי (Forward P/E) של 24.5, נמוך משמעותית מהממוצע החמש־שנתי שלו, העומד על 30.6. את הפער הזה, בין תשואות גבוהות ומכפיל עתידי יחסית נוח, ניתן להסביר הן באמצעות צמיחת הרווחים החזקה והמהירה של חברות השבבים בשנה האחרונה – בקצב מהיר יותר מעליית מחירי המניות (משקף את חוזקת החברות), והן באמצעות הצפי להמשך צמיחה מהיר ברווחי החברות גם בשנה הבאה, שכבר מתומחר במחיר הנוכחי (מהווה נקודת סיכון במידה והחברות לא יעמדו בצפיות הגבוהות).

המשמעות היא שהעלייה בערך המניות אומנם נתמכה בנתונים פונדמנטליים ריאליים חזקים ובצמיחת הרווחים החדה בשיעור של 62% בשנת 2025, אולם מאחר שמדובר במכפיל עתידי, המחיר כבר מגלם את הצמיחה העתידית של ברווח של חברות השבבים בשנה הקרובה, בשיעור של 90.1%, וכל אכזבה עלולה להוביל לתמחור מחדש ולירידת מחירים.

הכותבת היא מנהלת דסק שווקים גלובליים של בנק הפועלים

–

לעורך האנליזה אין עניין אישי בנושא.

לבנק הפועלים בע"מ אין עניין אישי בנושא, מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

 

מה לקרוא עכשיו