המעז לא תמיד מנצח, והפוליטיקה היא לא סיירת מטכ"ל

1

על רקע החלטתו לרוץ בבחירות הקרובות ברשימה משותפת עם יאיר לפיד, נפתלי בנט פרסם השבוע טקסט שבו הסביר כי סיסמת סיירת מטכ"ל "המעז מנצח" היא הנר שלרגליו והדרך שבאמצעותה השיג את הישגיו הרבים. הוא העז וניצח כשהכיר את אשתו גילת והזמין אותה לארוחת חג השבועות בדירת הסטודנטים המעופשת שלו. הוא העז וניצח כשהקים עם חבריו את חברת ההייטק 'סאיוטה', שנכנסה ללא מורא לתחום האבטחה הבנקאית בלי שום ידע מוקדם בנושא. הוא העז וניצח כשהחליט להיכנס לפוליטיקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוא העז וניצח כשהחליט כשר החינוך לקדם לימודי חמש יחידות במתמטיקה במערכת החינוך. וגם השבוע הוא החליט לא להמתין שהניצחון בבחירות ייפול לידיו מהשמיים, אלא קיבל החלטה נועזת לחבור לרשימה משותפת עם יאיר לפיד, וביחד לנצח את הבחירות ולתקן את המדינה.

2

לפני שנסקור עוד כמה החלטות נועזות של בנט שהסתיימו דווקא בכישלון או לכל היותר בניצחון פירוס ("עוד ניצחון כזה ואבדנו"), כדאי להתעכב מעט על הנטייה של בנט לנופף שוב ושוב בעברו המטכ"ליסטי, במיוחד בהשוואה למתחרהו העיקרי, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו שירת בסיירת מטכ"ל חמש שנים. הוא עבר את מסלול ההכשרה והיה לוחם ומש"ק ביחידה, ולאחר שסיים קורס קצינים בהצטיינות חזר לסיירת ושימש מפקד צוות. בנימין נתניהו השתתף כלוחם ומפקד במבצעים רבים של סיירת מטכ"ל, שהמפורסם בהם הוא מבצע חילוץ בני הערובה ממטוס 'סבנה' החטוף.
למרות זאת, נתניהו ממעט לנופף בעברו המטכ"ליסטי. אולי משום שבמשפחת נתניהו שירות בסיירת מטכ"ל נתפס כעניין אלמנטרי, לאחר שכל שלושת הבנים – יוני, ביבי ועידו – שירתו בסיירת. אולי משום שבצל תהילתו הצבאית של אחיו הבכור והנערץ יוני, שהגיע לדרגת סגן אלוף ולתפקיד מפקד הסיירת, בנימין נתניהו לא מרגיש סיבה להתגאות בשירות שלו. ואולי משום שהאיש בעל הוותק הארוך ביותר כראש ממשלה מבין שעבר צבאי נוצץ בסיירת מטכ"ל לא בהכרח מנבא כישורים להצלחה עתידית בפוליטיקה, כפי שיכולה להעיד הקריירה הפוליטית הלא מזהירה של בכירי סיירת לשעבר כמו אהוד ברק, עמר בר־לב ובוגי יעלון. מי שכראש ממשלה חיסל את כל הצמרת של חמאס, חיזבאללה ואיראן, לא נזקק להתהדר בהישגים צנועים יותר שהיו לו כלוחם או קצין בסיירת מטכ"ל.
בנט לעומת זאת מתגאה בעברו המטכ"ליסטי למרות ששירת בסיירת שנתיים בלבד, לא הספיק להשתתף ביותר מדי מבצעים הרואיים, יצא לקורס קצינים בסוף המסלול ובסיומו עבר למגלן ולא חזר לסיירת. אז בסדר, אתה מטכ"ליסט ואתה הייטקיסט, כל הכבוד. אבל אם אתה נאלץ לנופף בכך שוב ושוב במערכת הבחירות, עלול להיווצר הרושם שחסרים לך הישגים ראויים לציון כפוליטיקאי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

3

עם כל הכבוד לאומץ להיכנס לפוליטיקה כראש לשכתו של נתניהו אחרי מלחמת לבנון השנייה, או לתגבר כשר חינוך את לימודי חמש יחידות במתמטיקה, בולטת לעין העובדה שמשום מה בנט בחר לפסוח בפוסט שלו על כמה מהצעדים הכי נועזים שלו בפוליטיקה.
לאחר שהציבור הדתי־לאומי פרס לפניו שטיח אדום ומסר לידיו ב־2012 את הנהגתו הפוליטית ללא עוררין, בנט בחר לקראת בחירות 2019 לנטוש את המפלגה ששימשה לו קרש קפיצה פוליטי. הוא החליט לרוץ במפלגה עצמאית שלו ושל איילת שקד, שאת רשימתה יוכל להרכיב כראות עיניו ללא הימלכות בציבור. ברקע ההחלטה עמד האולטימטום שהציב בנט קודם לכן לנתניהו, שיפרוש מהקואליציה אם לא יקבל את תיק הביטחון. בנט קיווה שיצליח להשיג את התיק המיוחל באמצעות מפלגה משלו שאינה תלויה במגזר, לאחר שבלחץ בכירי המגזר ועסקניו נאלץ לרדת מהעץ ולסגת מהאולטימטום.
הקמפיין של מפלגת 'הימין החדש', שהתנהל תחת הסיסמה "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את חמאס", ביקש להיבנות מהפופולריות שצברה שקד בכהונתה כשרת המשפטים, ורמז לכוונתו של בנט לדרוש לעצמו את תיק הביטחון. אבל ההחלטה הנועזת של בנט לנטוש את מפלגתו ואת תומכיו שהמליכוהו עליה לא הסתיימה ברוח הסיסמה "המעז מנצח" אלא דווקא במפלה מוחצת. לימין החדש חסרו מעט קולות כדי לעבור את אחוז החסימה, אבל מפח הנפש האישי שנחלו בנט ושקד וחבריהם היה כאין וכאפס לעומת הנזק שנגרם למחנה הימין, שאז עוד היו בשר מבשרו, ולמדינת ישראל כולה. אביגדור ליברמן ניצל את הפיכתו ללשון מאזניים כדי לערוק ממחנה הימין ולסרב להיכנס לקואליציית נתניהו. בעקבות זאת לא קמה ממשלה, וישראל נקלעה לחמש מערכות בחירות תוך שנתיים, ולקרע פוליטי שמפלג אותה עד היום בין גוש נתניהו לגוש רק־לא־ביבי.

4

הכישלון בהקמת הממשלה הביא לבחירות חוזרות שאפשרו לבנט לעלות בחזרה על הגלגל הפוליטי. בגלל זעם הציבור על נטישתו והרפתקנותו הפוליטית, בנט נאלץ באופן זמני לוותר לשקד על ראשות הימין החדש, ושקד הועמדה בראש רשימת 'ימינה' שחיברה את שקד ובנט לרב רפי פרץ וסמוטריץ'. בנט נאלץ להסתפק במקום הרביעי ברשימה, אבל זה לא הפריע לו רגע אחרי הבחירות להתפצל לסיעה נפרדת ולקחת את ראשותה מידיה של שקד. היו מי שהרגישו מרומים לאחר שהצביעו לרשימה בראשות שקד וקיבלו מפלגה בראשות בנט. אבל בנט העז וניצח גם הפעם את שותפתו הנאמנה, שכמו במקרים אחרים בעבר לא העזה לעצור אותו.

5

אין ספק שבין הניצחונות הנועזים של בנט, המהלך של הקמת 'ממשלת השינוי' היה הנועז שבכולם. הפעם מדובר לא בסתם העזה, אלא בעזות פנים מוסרית ושיא חדש של חוצפה ישראלית. לאחר שהבטיח שוב ושוב ואף חתם לעיני המצלמות שלא ייתן את ראשות הממשלה ליאיר לפיד, לא יצטרף לקואליציית שמאל ולא יבסס קואליציה על מנסור עבאס, בנט העז להפנות עורף לרבים מאוד מבוחריו ולעשות בדיוק את שהבטיח להימנע ממנו. כשבאמתחתו שישה מנדטים בלבד שנותרו לו לאחר סירובו המצפוני של עמיחי שיקלי להצטרף למהלך, בנט העז לדרוש לא פחות מאת ראשות הממשלה בתמורה לחבירתו לגוש השמאל. המטרה הקדושה של הפלת נתניהו קידשה בעיני השמאל-מרכז את האמצעי המושחת של מתן ראשות הממשלה למי שלא זכה בקלפי באמון הציבור. בכך ביצע בנט את התרגיל שראוי להיזכר כאחד המצחינים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, העז וניצח, ניצחון זמני שהתפרק והפך לכישלון תוך זמן קצר.

6

בכהונתו כראש ממשלה בנט דווקא לא הצטיין בתעוזה מיוחדת. למרות שבעבר דרש למחוץ את חמאס, כשהיה ראש ממשלה העדיף לנהל מדיניות של 'צמצום הסכסוך', בתקווה שעוד רישיונות עבודה בישראל ירגיעו את הרצחנות העזתית. הוא לא עשה צעד משמעותי מול האיום האיראני או מול חיזבאללה. הוא לא קידם את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ונאלם דום כאשר שותפו ומחליפו בראשות הממשלה יאיר לפיד מסר שטח ריבוני ללבנון, תוך דילוג על הכנסת ועל עריכת משאל עם כמתחייב בחוק החדש שבנט התגאה בהעברתו. הניצחון הנועז של הקמת 'ממשלת השינוי' הסתיים במפח נפש עם אובדן הרוב הקואליציוני שהיה רעוע מלכתחילה. בנט הוריש לשותפו לפיד חודשים בודדים של כהונה בראשות ממשלת מעבר, ובעצמו לא העז להתמודד בבחירות לכנסת, והותיר לשותפתו שקד את הכבוד להתנפץ שוב על אחוז החסימה.

7

כפי שהיטיב לנתח חברי זאב קם בעמוד הבא, החבירה הנוכחית של בנט לרשימה אחת עם יאיר לפיד לא מבטאת תעוזה אלא דווקא חשש. חשש מגדי איזנקוט, שהתנופה שהחל לצבור הייתה עלולה לקחת מבנט את הבכורה במחנה השמאל, ולרוקן אותו ממנדטים רבים שתומכים בו רק כל עוד הוא נתפס כמועמד המוביל של המחנה להפלת נתניהו. לשם כך הסכים בנט לתת ללפיד ברשימתם המאוחדת הרבה מעבר למה שנותנים לו הסקרים. הפעם הגיע תורו של לפיד להוציא מבנט מחיר מופקע תמורת השותפות.
האם המהלך הזה יבטיח לבנט ניצחון? מוקדם לדעת. אבל תעוזה בוודאי אין כאן. ואולי באמת הגיע הזמן שבנט יהיה קצת פחות נועז ואמביציוזי וקצת יותר מתון ושקול. ואולי מוטב להפסיק להתרברב במה שעשית בצבא לפני 30 שנה, ולנסות להציג קבלות עדכניות מתחום העשייה הפוליטית. מצד שני, אולי כל זה מיותר, כי בעיני המצביע הרל"ביסטי אין צורך בהישגים מוכחים, די בכך שאתה לא ביבי.

לתגובות:

 [email protected]