מי הזיז את הגבינה שלי: שכשפותחים את השוק, כולם מרוויחים

גם אתם הופתעתם ממחירי הגבינות בסופר השכונתי בשבועות האחרונים? פתאום קממבר נמכרת ב־12 שקלים, גאודה הולנדית מוצעת במבצע קבוע, ופרמזן, מוצרלה או מסקרפונה נמכרות במחירים שפעם היו שמורים רק לחו"ל או למעדניות יוקרה. מי שגדל בישראל של שנות ה־90 זוכר היטב: מגש גבינות חגיגי היה עסק יקר מאוד, וגבינות כאלה נחשבו למוצר צריכה אקסקלוסיבי. מאחורי מדפי הגבינות העמוסים מסתתר סיפור כלכלי מרתק על השנים האחרונות בישראל.

במשך עשורים, שוק החלב המקומי היה אחד הענפים המוגנים ביותר במשק. המדינה הפעילה מכסי מגן גבוהים מאוד על יבוא, לצד מכסות מוגבלות ותכנון מרכזי וריכוזי. התוצאה הבלתי נמנעת של הקושי לייבא הייתה מחירים גבוהים, מגוון מצומצם, ושוק שבו מספר זעום של שחקנים מקומיים שלט במדף.

למבנה הזה הייתה גם זווית תרבותית. בעוד שבעולם גבינות מזוהות עם שמות, אזורים גאוגרפיים וטעמים מובחנים כמו ברי, רוקפור ומנצ'גו, בישראל המושגים הגנריים "גבינה לבנה" ו"גבינה צהובה" שלטו בכיפה. זה קרה משום ששוק סגור ומוגן נוטה באופן טבעי לצמצם את המגוון ולהעיב על חדשנות. כשאין איום תחרותי מבחוץ, נעלם התמריץ להרחיב את היצע המוצרים או להתחרות על איכות.

השינוי החל בהדרגה, וביתר שאת בשנים 2022-2021, כאשר הממשלה הרחיבה את מכסות היבוא הפטורות ממכס ופתחה חלקים משוק הגבינות לתחרות. רשתות השיווק החלו לייבא גבינות מאירופה במחירים נמוכים משמעותית. כפי שקורה תמיד כשנפתחת תחרות אמיתית, היבואנים הורידו מחירים, והיצרנים המקומיים נאלצו להגיב לשינוי בכללי המשחק. הצרכן הישראלי התרגל למציאות חדשה: גבינות איכותיות במחיר נגיש ויומיומי.

אולי יעניין אתכם

עוד בכלכלה הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37

עוד בכלכלה כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות

באופן מעניין, התחרות גם שימשה קטליזטור לשיפור הפריון והאיכות בתוך השוק המקומי, ומחלבות בוטיק ישראליות החלו לייצר גבינות פרימיום שאף קטפו פרסים בין־לאומיים. הדינמיקה הזאת מוכיחה שתחרות וחשיפה ליבוא אינן מוחקות בהכרח את הייצור המקומי, אלא דווקא דוחפות אותו לשכלל את היתרון היחסי שלו ולהתפתח.

בשביל הרפתנים והיצרנים המקומיים, מדובר בפרנסה ובמסורת חקלאית מפוארת. החשש שלהם מפני יבוא אינו גחמה, אלא פחד קיומי מפני אובדן הביטחון התזונתי והיכולת לייצר מזון בעצמנו. זו סוגיה טעונה, במיוחד בישראל שמתמודדת תדיר עם משברים ותקופות של אי־ודאות באספקה.

עם זאת, כאשר מגינים על ענף מסוים לאורך שנים באמצעות חסימת התחרות, הציבור כולו משלם את עלות העיוות הכלכלי. במדינה שבה יוקר המחיה הוא מהגבוהים במערב, כל משפחה שקונה גבינות או חמאה למעשה מסבסדת את ההגנה הזאת מכספה. יתר על כן, הגנת יתר ממושכת מחלישה את הענף בטווח הארוך, שכן בהיעדר תחרות חופשית נחלש הלחץ להתייעל ולחדש.

הגברת היבוא פירושה הרחבת המבחר, ריסון כוחם של המונופולים, והחזרת כוח הקנייה לידי הצרכן. הכסף שנחסך בסל הקניות מתפנה לצריכת מוצרים אחרים, דבר המחולל צמיחה רוחבית במשק. מאחורי הקממבר והפרמזן המוזלות מסתתר סיפור מאקרו־כלכלי רחב על שווקים פתוחים, תחרות ויוקר מחיה, ועל הדרך שבה מדיניות כלכלית מתגלגלת בסופו של דבר אל המקום הכי פשוט: הסנדוויץ' שלנו.

הכותבת היא עורכת דין ומובילת צוות "כלכלה קלה"