ביום שני השבוע, אחרי אש בלתי פוסקת של חיזבאללה לצפון, יצא ראש הממשלה נתניהו בהכרזה פומבית כי הורה לצה"ל, יחד עם שר הביטחון, לתקוף ברובע הדאחייה בביירות: ״לא יהיה מצב שחיזבאללה תוקף את ערינו ואזרחינו ומפקדות הטרור בדאחייה יישארו מחוץ לתחום", הבהיר חגיגית. הבהלה מהתקיפה הישראלית המתקרבת הובילה אלפים לנהור אל מחוץ לפרבר השיעי. בצירי התנועה הורגשו עומסים כבדים, וצבא לבנון נפרס במטרה להסדיר את תנועת ההמון.
זמן קצר אחר כך החלו להישמע איומים מכיוון איראן. השדר היה חד וברור: תביעה להפסקה מיידית של התקיפות הישראליות בלבנון ודרישה כי כוחות צה"ל ייסוגו לחלוטין מלבנון אל קו הגבול. אם לא, הודיעה איראן, היא תפסיק את המשא ומתן עם ארצות הברית. כמו כן איראן שיתפה כי היא שוקלת לסגור הרמטית את מצר הורמוז ולפעול באופן דומה גם במצר באב אל־מנדב בתימן. ״השיחות וחילופי המסרים עם ארצות הברית מופסקים לאור התוקפנות הציונית בלבנון. שוקלים לחסום גם את מצר באב אל־מנדב מול חופי תימן״, איימו האיראנים.
האיום הברור מטהרן לנטוש את שולחן המשא ומתן הגיע עד לבית הלבן, והנשיא האמריקני הרים טלפון בהול לנתניהו. בשיחה, שארכה כשעה ונרשמה כקשה במיוחד, בלם הנשיא טראמפ את תוכניתה של ישראל לתקוף במעוזי חיזבאללה בביירות. החשש של טראמפ היה כי תקיפה בביירות תגרור את פיצוץ המשא ומתן עם איראן ובכך תפגע באינטרס האמריקני.
בסיום השיחה הטעונה עם נתניהו פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, 'Truth Social': "ערכתי שיחה מאוד פרודוקטיבית עם ראש ממשלת ישראל, ביבי נתניהו, ולא יהיו כוחות שייכנסו לביירות. כל הכוחות שכבר היו בדרכם לשם קיבלו הוראה לשוב על עקבותיהם". טראמפ הוסיף כי חיזבאללה התחייב להפסיק את הירי לישראל: "באמצעות נציגים בכירים מאוד קיימתי שיחה טובה מאוד עם חיזבאללה, והם הסכימו שכל הירי ייפסק. ישראל לא תתקוף אותם, והם לא יתקפו את ישראל", סיכם. הנשיא הבהיר כי הפסקת האש תימשך במתכונת שונה: צה"ל לא יתקוף בדאחייה, ואילו חיזבאללה לא יתקוף יישובים בישראל.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת רבקי גולדפינגר
בישראל נערכים לניצחון דמוקרטי בבחירות האמצע בארצות הברית
עוד מאת רבקי גולדפינגר
הנשיא הרצוג: "צריך לעשות הכול כדי לא לחזור על בחירות נוספות"
עוד במדיני
איראן וארה"ב על סף הסלמה נוספת: האם טראמפ יבחר במלחמה או בהסדר?
עוד במדיני
מה קרה ב"ליל המסורים" בוורשה, ואיך זה קשור לשמחה רוטמן?
עוד מאת רבקי גולדפינגר
טראמפ: "הצביעו לביבי נתניהו. עלינו להשלים את המשימה שהתחלנו!"
עוד מאת רבקי גולדפינגר
יומיים לבחירות: צה"ל מגביר כוננות בכלל הגזרות, סגר הוטל ביו"ש
כעבור כמה שעות פרסם גם נתניהו הודעה: "שוחחתי עם הנשיא טראמפ ואמרתי לו שאם חיזבאללה לא יחדל לתקוף את ערינו ואזרחינו – ישראל תתקוף מטרות טרור בביירות. עמדתנו זו עומדת בעינה. במקביל, צה"ל ימשיך לפעול כמתוכנן בדרום לבנון", ביקש נתניהו לרכך את הביקורת.
אבל התגובות מהאופוזיציה לא איחרו לבוא. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב ברשת X: "מדינת חסות על מלא". יושב ראש ישראל ביתנו חבר הכנסת אביגדור ליברמן תקף: "אנחנו לא רפובליקת בננות. חייבים לשטח את הדאחייה עכשיו, ולא להפסיק עד שלא מורידים את הבניין האחרון שם". הביקורת לא נשארה רק בתחומי האופוזיציה: גורמים רבים בממשלה, וכן בכירים בצבא, הביעו דאגה רבה מהמצב הביטחוני המורכב שמדינת ישראל נקלעה אליו.
הפסקת האש שנכפתה על ישראל אחרי אין־ספור שיגורים של חיזבאללה, חושפת תמונה לא פשוטה ומטילה צל כבד על יכולתה של ישראל להגן על עצמה. זאת לאחר בלימה אמריקנית של התקיפה המתוכננת בדאחייה בביירות, למרות הודעתם המפורשת של ראש הממשלה ושר הביטחון על כך קבל עם ועולם, ואחרי מנוסה המונית של מאות אלפי לבנונים מהאזור. נראה שלמרות השאיפה בישראל לנסות ולנתק את הזירה הלבנונית מהזירה האיראנית, האיום ששיגרה איראן וההתרחשויות שבאו מיד אחר כך, מעידים על קשר בל יינתק בין החזית הלבנונית לזו האיראנית, ועל כריכתה בכל הסכם צפוי עם איראן להפסקת המלחמה.
שר הביטחון ישראל כ"ץ ניסה להרגיע את הרוחות וביקש להבהיר (שלישי) כי "ראש הממשלה ואני הובלנו מהלך ביחד עם צה"ל שמטרתו הייתה לייצר משוואה שאומרת שדין הדאחייה בביירות כדין יישובי הצפון בישראל, ואם יישובים ישראליים ימשיכו להיות מותקפים – אנחנו נתקוף את רובע הדאחייה השיעי בביירות שהוא מעוז החיזבאללה. לא יהיה יותר מצב של שקט בביירות ויישובים ישראליים מותקפים", התחייב שר הביטחון.
בינתיים צה"ל ממשיך כל העת להעמיק את פעילותו. כוחות צה"ל מחסלים במרחבי דרום לבנון תשתיות טרור מתחת ומעל לקרקע, מסכלים אתרי שיגור ופוגעים במעוזי חיזבאללה, לרבות בתים ששימשו כמוצבי טרור. התמרון הקרקעי בדרום לבנון כולל אף את כיבוש הבופור ופעילות מצפון לנהר הליטני, תוך כדי התמודדות עם איום רחפני הנפץ וטילי נ"ט. למרות המצב הטעון ואתגרי המערכה, מח"ט גבעתי אלוף משנה נתנאל שמכה משבח את הישגי התמרון בדרום לבנון: "רכס הבופור הוא נקודה שולטת, נקודה אסטרטגית שבה יש יכולת לירות לעבר משגב עם. הלחימה של צה"ל מרחיקה את האיום".
אלוף משנה שמכה מזהה את חולשת האויב בעקבות פעולת הצבא: "האויב מאוד לחוץ. הוא בתחושת נרדפות. חיסלנו לו המון מחבלים, את כל פורום המטכ"ל שלו, המון כוח רדואן ובכירים. אבל עדיין זה ארגון טרור והוא מבוסס מאוד באוכלוסייה השיעית, ולכן זה לוקח זמן". שמכה הודף את הביקורת על כבילת ידי צה"ל וטוען כי בשטח התחושה שונה: "חד־משמעית הידיים לא קשורות – יש משימה מאוד ברורה. הלוחמים שלנו פועלים בהצטיינות והם לא ברווזים במטווח, הם השכפ״ץ שמגן על מדינת ישראל".
חיזבאללה חוגג את הפסקת האש
אלוף משנה במיל' ד"ר ז׳ק נריה, לשעבר בכיר באמ״ן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי הפסקת אש בשלב הנוכחי הכניסה את ישראל למלכודת אסטרטגית מול חיזבאללה: "חיזבאללה זיהה סדק בחומת ארצות הברית-ישראל שניצבת מולו, ובסדק הזה הוא נכנס בזכותה של איראן. איראן לוחצת על ארצות הברית משום שארצות הברית מעוניינת להגיע להסכם ויהי מה, כדי למנוע את עליית מחירי הדלק וכדי להגיע לבחירות האמצע ולמונדיאל ללא מלחמה. יש מכלול סיבות שגורמות לארצות הברית לרצות בכל מחיר להגיע להסכם, והיא לא רוצה שמישהו יפריע לה באמצע, גם לא ישראל".
אין חשיבות להשלכות על ישראל, ובכלל?
"קודם כול האינטרסים שלה", הוא משיב נחרצות, "וכמובן, האיראנים מבינים את זה ומפעילים לחץ על ארצות הברית גם בקשר לשותף שלהם".
האם האיום האיראני על ארצות הברית לימד עד כמה חיזבאללה כרוך בתוך ההסכם הצפוי?
"בוודאי. חיזבאללה הוא חלק בלתי נפרד ממערך הכוח האיראני, מונהג בידי קצינים איראנים ופועל על פי הוראות מטהרן. ולא רק שהוא כרוך בהסכם, אלא הוא מבין שעוד נשאר מרחב תמרון שבו הוא יכול ללחוץ על ישראל ולהמשיך לתקוף כל עוד ישראל נמצאת בדרום לבנון. לכן גם כעת הם ימשיכו בפעולה מול ישראל, שתהיה מוגבלת בתגובה שלה, משום שהיא לא יכולה לעבור את הקווים. ישראל נמצאת במצב בלתי אפשרי", מצביע ד"ר נריה על גודל המלכוד, "אנחנו תועלנו למלכודת אסטרטגית, ואת המלכודת הזאת טוו האיראנים בחוכמה רבה על סמך הבנתם את חולשת ארצות הברית. ונכון, זאת לא הפעם הראשונה שיש משבר ביחסים בין נשיא אמריקני לבין ראש ממשלה בישראל, אבל מה שיוצא דופן במקרה הזה הוא הצעד החריף של העמדת ישראל בפינה אסטרטגית שהיא בלתי נסבלת. האמריקנים מבקשים מישראל להמשיך לחטוף ללא יכולת להגיב בצורה מעשית אמיתית, לא בדאחייה ולא בבקעא, כדי לא לסכן את האינטרסים שלהם, בעיקר בקשר לעסקה המתגבשת עם איראן".
מה ישראל צריכה ויכולה לעשות בסיטואציה הנוכחית שנקלעה אליה?
"ישראל צריכה לחשוב היטב מה היא רוצה להשיג. אם הכוונה היא להשיג מצב של הפסקת אש בלבנון אבל מלווה באזורי ביטחון – על זה ישראל צריכה להתעקש. עליה להגיד: 'אנחנו רוצים אזורי ביטחון'. בהחלט יכול להיות מצב שהאיראנים יגידו לעצמם: 'לחצנו על טראמפ והוא הסיג את המטוסים של ישראל בחזרה מתקיפה בביירות, בואו נלחץ עליו שוב להסיג את ישראל אחורנית אל הגבול הבין־לאומי'. הם גם יגידו: 'נעשה סידור שצבא לבנון יתפוס את העמדות שלכם'. האם ניתן לסמוך על הסדר כזה? זה המצב שאליו הגענו מחוסר תבונה מדינית".
או מתבונת יתר של האיראנים בניהול משא ומתן.
"נכון, או מהסתמכות יתר על הידידה שלנו", הוא מפטיר.
בתור מי שמכיר מקרוב את המתרחש בתוך לבנון, כיצד אתה מתרשם ממצבו של חיזבאללה?
"מצד אחד, הפסקת האש נחוגה בקרב פעילי חיזבאללה, ראינו אותם באותו ערב יורים באוויר ומבסוטים. אבל מצד שני, צריך לזכור שחיזבאללה הוא המפסיד כאן", קובע נריה, "ב־25 במאי חיזבאללה ציין את יום השנה לנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. ובעצם מה הוא עשה מאז פתיחת 'שאגת הארי'? גרם לכך שישראל חזרה ללבנון. ולא רק שהיא חזרה בצורה מסיבית ועמוקה, היא גם גירשה קרוב למיליון תושבים מדרום לבנון צפונה, ותחת שליטתה יש 68 כפרים שיעים בדרום לבנון. מדובר בכישלון של חיזבאללה.
"לראשונה נשמעת ביקורת גם בתוך העדה השיעית על המחיר שחיזבאללה גובה מלבנון. זו התפתחות שצריך לעקוב אחריה. נכבדי העיר צור והעיר נבטיה כתבו מכתבים לנשיא לבנון, שבהם הם מבקשים ששתי הערים שלהם יהיו ערים בטוחות, כלומר מפורזות מנשק וללא נוכחות חיזבאללה. זה סימן שמעיד שהסדק נמצא גם בצד השני אצל חיזבאללה. לזה תוסיפי את המכות שחיזבאללה חטף. יש לו יותר מ־700 הרוגים, יש לו תשתיות שנחרבו, כפרים ועמדות שנהרסו, ובעקבות גלי הפינוי הגדולים של תושבים וההרס בדרום לבנון יש סימני לחץ בתוך הציבור השיעי. לכן הוא צריך זמן כדי להתאושש ולהתארגן מחדש".
אולי העובדה שחיזבאללה מוכה כל כך, כמו שתיארת, רק מעצימה את התסכול מהפסקת האש שנכפתה בנקודת הזמן הזאת?
"אנחנו צריכים להבין שכל עוד חיזבאללה לא ייחלש משמעותית, לא יהיה ניתן להגיע להסדר ביטחוני אמיתי", הוא מדגיש, ומסביר כי הפסקת האש שבבסיסה 'שקט יענה בשקט' היא חזרה לקונספציה של שישה באוקטובר: "אנחנו עוד פעם חושבים על איך בכלל להכיל את האיום של חיזבאללה. לא להשמיד אותו. הרי יצאנו למלחמה ואמרנו: 'אנחנו מחסלים את חיזבאללה, אנחנו מחלישים את חיזבאללה, ואנחנו נגרום לכך שהזרועות של חיזבאללה שלופתות את ממשלת לבנון ישתחררו'. והנה, אנחנו במצב של לא זה ולא זה", הוא קובל, "חיזבאללה עדיין קיים, עדיין מכתיב את הקצב בלבנון, למרות שהוא נחלש, והוא מאיים על ממשלת לבנון שאם ייגעו בקודש הקודשים של חיזבאללה, המוסד הפיננסי 'אל־קרד אל־חסן' (הזרוע הכלכלית המרכזית של ארגון חיזבאללה בלבנון), הם יביאו את הרחוב להפיל את הממשלה הזאת. אין לו בושה לאיים על הפלת הממשלה".
לישראל יש מה לעשות במצב הקיים?
"במצב הקיים אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מצמצמים הפסדים. בזמן שיש בידינו, עלינו לנסות כמה שיותר לנקות ולטהר את השטח בדרום לבנון במקומות שהכוחות נמצאים, כדי שאם וכאשר תבוא פקודה לנסיגה מדרום לבנון אל קו הגבול, לפחות השטח הזה יהיה נקי מנוכחות חיזבאללה ומתשתיות הטרור", מסכם ד"ר נריה.
לדעת לפעול במרחב האפור
ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן וחיזבאללה במכון משגב ומרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, רואה בתקיפות על מעוזי חיזבאללה זכות טבעית של מדינה ריבונית שמותקפת על ידי ארגון טרור: "מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא מדינה ריבונית שעומדת על זכותה להגן על האינטרסים החיוניים ביותר שלה לפי תפיסת הביטחון של אחרי 7 באוקטובר, או לא".
התקיפה שתוכננה בביירות ונבלמה, סובר מנשרוף, היא נקודת מבחן חשובה לישראל: "אנחנו נמצאים בנקודת מבחן קריטית: האם ישראל רוצה להתנהל כמדינה ריבונית עצמאית, שיכולה להבהיר לטראמפ שעם כל הכבוד למשא ומתן עם איראן אי אפשר להמשיך לכבול את ידו האחת של צה"ל במלחמתו בחיזבאללה, או שישראל הופכת להיות מדינת חסות אמריקנית, ואז אנחנו עושי דברו של טראמפ ואין לנו עצמאות. צריך לעשות פה שינוי תפיסתי אחרי שישה באוקטובר. כבר ראינו את המחיר הכבד של התנהגות כבת יענה", הוא אומר.
"אי אפשר להילחם נגד ארגון טרור באופן חלקי, או לחשוב שאנחנו מחלישים אותו, בזמן שהוא תופס את האילוצים שלנו כחולשה ומפרש אותה לטובתו ולטובת צבירת אומץ ותעוזה, וחלילה כשיהיה לו נוח הוא ייכנס לפעולה נגדנו. אי אפשר להילחם נגד טרור ביד אחת קשורה מאחורי הגב. צריך להבהיר את זה לטראמפ. ויחד עם זאת, חשוב לשים לב שהתמונה בכללותה לא מסתכמת רק בחיזבאללה", מציין מנשרוף, "חיזבאללה הוא רכיב חשוב במערכה כשלוחים של איראן, ועדיין ליבת העניין היא איראן. גם היום יש באיראן קריאות להשמיד את ישראל. רק בשבוע שעבר פרסם מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון החדש של איראן, מסר לרגל עונת החאג' והבהיר כפי שאביו הכריז: עד שנת 2040 ישראל תושמד".
אם כן הם לא זנחו את רעיון השמדת ישראל.
"בדיוק. ואם אנחנו נשהה את הטיפול בסוגיית חיזבאללה, נעשה הפסקת אש או נמתין עד שיימצא פתרון טכנולוגי לבעיית הרחפנים, אז אנחנו נהיה כמו בת היענה שטומנת את ראשה בחול. אני מתפלא על אותם פרשנים בערוצי הטלוויזיה, שמיד אחרי שצה"ל נכנס ללבנון והעמיק את התמרון הם כבר הפעילו סטופר ושאלו מתי נצא ומה התוחלת של כל זה. אחרי טבח 7 באוקטובר אני מציע לקחת ברצינות את האיומים של האויבים שלנו, להקשיב טוב טוב ולהאמין למה שהם אומרים".
"ביום השנה ה־35 לייסוד חמאס, בדצמבר 2022, סינוואר יצא בהצהרה חשובה שזלזלנו בה. הוא אמר: נבוא אליכם עם אין־ספור טילים ואלפי חמושים שיגיעו אליכם גל אחרי גל אחרי גל. זה בדיוק מה שקרה. אז עכשיו, כשמוג'תבא מכריז שעד 2040 ישראל תושמד, אני לא יכול שלא להאמין לו. אנחנו חייבים להרים את הראש מאותה הסתכלות קצרת טווח ולהבין שאיראן הוציאה חוזה השמדה נגד ישראל. זו חייבת להיות נקודת המוצא של הדיון שלנו", הוא מחדד, "אחרת נחשוב שאולי חבל על התמרון הקרקעי בלבנון ונפנה לאפיק המדיני. לישראל אין ברירה אלא להילחם, כי האויבים שלנו רציניים ביותר בכוונות הזדון שלהם".
איך, לשיטתך, ישראל צריכה להתמודד מול חיזבאללה?
"אין מנוס משני מהלכים שצריכים להתבצע בו זמנית: האחד, הקמת אזור חיץ שחייב להיות נקי מאוכלוסייה אזרחית עד הליטני, ושאי אפשר להיכנס אליו, לא אזרחים ובוודאי שלא מחבלי חיזבאללה".
ואם האמריקנים יורו לנו לצאת משם?
"זו תהיה טעות קולוסלית ובכייה לדורות אם אנחנו לא נוכל להסביר לטראמפ את החשיבות העליונה של הקמת מרחב חיץ בין ישראל לבין דורשי רעתנו, חיזבאללה, שכל תכליתו הוא להשלים את חוזה ההשמדה האיראני. שלא נשכח, חיזבאללה הוא קבלן הביצוע העליון של איראן. לכן אי אפשר לדבר על חזרה למציאות של שישה באוקטובר. כמו כן, אל מול האיומים מצד איראן והלחצים מצד טראמפ, הייתי מצפה שישראל תפעל במרחב האפור, ותקדם פעולה התקפית נגד חיזבאללה במסגרת מרחבי ההכחשה והעמימות. פעולות מעין אלו יכולות להתבצע על ידי סוכנים, כפי שכבר בוצע לא פעם בעבר. דבר נוסף שישראל חייבת לעשות הוא להבהיר לממשלת לבנון שאנחנו לא נמצאים בלבנון מתוך שאיפות טריטוריאליות ומתוך תיאבון להגדלת השטח של ישראל, אלא מתוך שותפות לאינטרס הלבנוני להשתחרר מעול הכיבוש של חיזבאללה, ומתוך רצון של ישראל להבטיח את שלום אזרחיה מאימת חיזבאללה".
ללבנון, המדינה הריבונית, אין אחריות על מה שקורה משטחה?
"היא חלשה ורדופה מ־40 שנות השתלטות חיזבאללה על כל צעד ושעל בלבנון, שמבוצעת במסגרת תוכנית גרנדיוזית איראנית עם כספי עתק שנשפכו לצורך כך. עומק האחיזה של חיזבאללה בלבנון הוא לא ייאמן. חיי הציבור השיעי בלבנון כבולים לחיזבאללה בכל מקום שאליו ילכו, בשירותי הרפואה, הדת, הרווחה, החינוך, התעסוקה. הכול מושתת על מערך ה'דעווה' (מערכת שירותים מקיפה לאזרח, במטרה להטמיע את ערכי התמיכה בחיזבאללה וההתנגדות לישראל), שמלווה את השיעי מיום לידתו ועד מותו. לכן, ישראל צריכה להיות שותפה למאמץ של מדינת לבנון ולסייע לה בפירוק חיזבאללה".
אינטרס אמריקני־ישראלי־לבנוני
להערכתך, יש בכלל סיכוי לפרק את חיזבאללה אחרי הכוח העצום שהם צברו עם השנים בלבנון?
"אנחנו חייבים להתניע ביחד עם מדינת לבנון תוכנית אסטרטגית לשחרור מעול הדיכוי הזה, והפתרון עובר דרך החזרת השליטה של מדינת לבנון על אזרחיה", מתאר ד"ר מנשרוף את המהלך, "אי אפשר להמשיך עם מציאות שבה התושבים השיעים של לבנון יונקים את הדוקטרינה של המהפכה האסלאמית דרך מערך הדעווה של חיזבאללה. בכל שלב בחייו השיעי פוגש את החסות האיראנית ואת השקפת עולמה, ולכן מדינת לבנון צריכה לפעול למימוש ריבונותה וסוף סוף לשחרר את השיעים מהאחיזה הלופתת של איראן ושל חיזבאללה".
אבל מבחינת ישראל, הבידול בתקיפות בין חיזבאללה לבין תשתיות לאומיות של לבנון הוא נכון?
"ישראל לא רוצה לפגוע במוטיבציה של מדינת לבנון, שנמצאת ממילא במצב רגיש מול האזרחים שלה, ולדרוש ממנה לפעול נגד חיזבאללה. כי אם אנחנו נעשה מהם מקשה אחת, אנחנו נדחק את כולם לידי חיזבאללה. ישראל תהפוך לאויב משותף שיש לו תביעות טריטוריאליות, וחיזבאללה יהיה זה שמגן על לבנון מפניה", הוא מסביר, "לכן, יש לנו שותף לבנוני, ונכון שהוא חלש כרגע, אבל חשוב להבהיר לדעת הקהל הלבנונית שאנחנו לא פועלים נגד לבנון אלא נגד חיזבאללה, ושאנחנו נישאר כאן עד שחיזבאללה יפורק מנשקו בהתאם להחלטת ממשלת לבנון. צריך להסביר לעם בלבנון שאנחנו רוצים לעזור ללבנון באמצעות פרויקט ישראלי־אמריקני־לבנוני אסטרטגי משותף ארוך שנים, ושבמסגרתו האמריקנים יעזרו ללבנון להקים מערך אלטרנטיבי שינתק את התלות של האזרחים השיעים במהלך חייהם בחיזבאללה".
ובסוף הכול תלוי בגורל המערכה באיראן?
"בהחלט. איראן לא מוכנה לוותר על חיזבאללה, שהוא פרויקט הדגל שלה, וזה מחזיר אותנו לטעות של טראמפ שעצר את המערכה באיבה ומתמקד רק בגרעין. ישראל מצידה לא יכולה לאמץ את הדחיינות האמריקנית, אלא עליה להסתכל לאיום האיראני בלבן של העיניים. יש פה איום קיומי, ואם הם רוצים להשמיד אותנו, אנחנו חייבים לחתור להדיח את המשטר. לצערנו, הפלת המשטר נעצרה בזמן שטראמפ כבל את ידי ישראל".
למרות השדר הלוחמני שארגון הטרור חיזבאללה משדר, ד"ר מנשרוף מדגיש כי מצבו רעוע ביותר: "חיזבאללה נמצא במצוקה גדולה. צה"ל דורך בשטחים בלבנון שהוא לא היה בהם מאז שנות השמונים. צה"ל נוגס בעוד ועוד שטחים מידי חיזבאללה, ומגיע לכפרים, ואני נדהם למראה התעוזה והאומץ של החיילים שלנו, שעושים הכול כדי להרחיק את מפעילי הרחפנים ולהפוך את חיזבאללה ממצב של מתקפה למגננה. השבוע ראינו את הרחבות הירי לטבריה, לקריות, לכרמיאל ולעכו, אבל שלא נטעה – זה נובע דווקא מהמצוקה שלו", הוא פוסק.
"הם משדרים מצוקה ומבקשים שאיראן תתעקש על איחוד הזירות, ותאלץ את טראמפ לכלול במסגרת עסקה עם איראן גם את החזית הלבנונית. כרגע אפשר לראות שחיזבאללה בנסיגה. ישראל מתקדמת, וחיזבאללה מאבד שטח. בדעת הקהל הלבנונית הוא לא מצליח לצבור נרטיב של 'מגן לבנון' אלא של מי שנלחם למען אינטרס איראני מובהק. כך שיש אינטרס ישראלי־אמריקני־לבנוני משותף לפעול נגד חיזבאללה בכל הכוח. חיזבאללה מתמודד עם איבוד סמלים. הבופור זה סמל שקרס מבחינתו, הכפרים שצה"ל כובש הם סמל".
הבופור הוא סמל, אבל האם יש בכיבושו גם משמעות מבצעית?
"בוודאי. בבופור שכנה מפקדה קדמית חשובה מאוד של חיזבאללה מעל ומתחת לקרקע. צה"ל בעצמו פרסם שהבופור הוא נכס מרכזי של חיזבאללה שהיה מרכז עצבים לארגון. ממנו חיזבאללה שלט באש ובתצפית על יישובי אצבע הגליל ומטולה, ורק מתחילת מבצע 'שאגת הארי' שוגרו מהמרחב הזה יותר מ־400 שיגורים. זה נתון מטורף".