התחלה// נולד בתוניס לפני 61 שנים, השביעי מתוך שמונה אחים. בגיל שנתיים עבר עם משפחתו לפריז. "בעקבות הניצחון של ישראל במלחמת ששת הימים, הערבים במדינות ערב התחילו פרעות ביהודים, ולכן ההורים שלי ברחו מתוניס. הגענו לפריז ושם עברה ילדותי".
אבאמא// מאיר ואביגיל ז"ל, "אבא יליד תוניס. צורף ויהלומן במקצועו. בתוניס היה בעלים של מפעל וחנויות תכשיטים. כשנמלטו לצרפת נאלץ להתחיל הכול מאפס. בהתחלה עבד בעבודות מזדמנות, ועם הזמן הפך ליבואן של אוכל כשר. אמא ילידת איטליה. הייתה עקרת בית. היה לה חוש אומנותי, אהבה לצייר ולתפור ולעצב בגדים".
מצייר// "גדלתי בבית אומנותי מאוד. מההורים שלי ספגתי את האהבה לעבוד עם הידיים, לצייר, לעצב וליצור. עוד למדתי מהם את יכולת ההתמדה. גם אם מאתגר, לא להתייאש ולהמשיך קדימה. שניהם היו מוכשרים ואומנותיים מאוד, ולכן בילדותי הייתי מצייר המון. אבא קנה לי כן ציור, קנבס וצבעי שמן. הם פרצו לי את הדרך לאומנות".
יהודי בפריז// את שנות ילדותו העביר בפריז. עד כיתה ד' למד בבית ספר ציבורי, ובחופש הגדול ביקש מהוריו לעבור לבית ספר יהודי. "בכיתה ה' עברתי לבית ספר יהודי. כל הזמן ידעתי שאני יהודי, גם לא הסתרתי את זה, אבל באותו זמן רציתי להתקרב יותר לקהילה היהודית. למדתי בבית הספר אליאנס, שהוא דתי־ציוני, ובבית ספר חרדי. מטבע הדברים תפסתי מרחק מהחברים הגויים שלי, אבל לא התנתקתי".
אולי יעניין אתכם
ספר ראשון// החל לצייר ולהתפרנס מפרי עטו בעודו תלמיד תיכון. בגיל 18 הוציא לאור יחד עם חברו מרק בן שושן את אלבום הקומיקס הראשון. "תמיד בכיתה הייתי מצייר לעצמי ועושה קריקטורות של המורים או מצייר דמויות על הלוח. פעם דיברתי עם החבר שלי מרק וזרקתי שיהיה נחמד לעשות ספר קומיקס. כתבנו יחד את סיפור העלילה ואני איירתי. פנינו להוצאת ספרים ולשמחתנו המו"ל התלהב והוציא אותו כספר. את ספר הקומיקס השני עשיתי לבד על סיפור מגילת אסתר".
מאייר// "אחרי התיכון הייתי בצומת דרכים. מצד אחד שקלתי ללכת ללמוד משפטים או ארכיטקטורה, ומצד שני חשבתי להפסיק את הלימודים ולעבוד במה שאני אוהב – הציור. נרשמתי לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטה בצרפת, אבל הודעתי להורים שלי שאני רוצה לעסוק באיור. הם כיבדו את הרצון שלי והאמינו בי ויצאתי לדרך".
אני יהודי// "בשנים ההן התחלתי להסתובב עם הבוהמה בפריז, אנשי תרבות, מאיירים וקומיקסאים. יום אחד קיבלתי הצעה לעשות קומיקס בעיתון קומיקס נחשב בצרפת, אבל סירבתי. הם לא הבינו למה אני אומר לא להצעה כזאת. הסברתי להם שאני יהודי ואני רוצה לעסוק בקומיקס בנושאים יהודיים".
גיבור־על יהודי// "אמרתי לעצמי: למה שאני אהיה עוד יהודי שיוצר בשביל השוק הכללי ועושה ספרים על גיבורי־על שאין להם שום קשר עם ההיסטוריה והזהות שלנו?! לכן החלטתי להוציא קומיקס על גיבור־על בשם 'סופר מצווה', סופר־מן ששואב את הכוח שלו ממצוות ומעשים טובים. כנראה בתת־המודע כל מה שרציתי היה להתמקד בעולם היהודי. כל מה שאנחנו עושים בחיים, אפילו בגיל הילדות, משפיע על העתיד שלנו. ולכן כשעזבתי את בית הספר הציבורי ונכנסתי ללמוד בבית הספר היהודי זה כנראה השפיע על מסלול חיי".
החצי השני// את אשתו יעל הכיר בצרפת כשהיה 23 והם נישאו. כיום היא מכהנת בתפקיד ציבורי בעיריית נתניה. "להתחתן עם אומן ומאייר זה לא קל, אבל היא תומכת בי תמיד. היא מייעצת ובעיקר תומכת, דוחפת ומאמינה בי".
מהמטוס למקלט// בגיל 25 עלה ארצה עם אשתו ושתי בנות קטנות. "ידעתי שברגע שאתחתן עם יעל אעלה לארץ. העלייה לישראל הייתה רגע מכונן בחיים שלי. הפרידה מההורים שלי ושלה הייתה קשה. כשהגענו לארץ קיבלנו דבר ראשון, יחד עם תעודת העולה, מסכת אב"כ, כי סדאם חוסיין איים שהוא משגר טילים, רגע לפני מלחמת המפרץ. הייתה לנו התרגשות ושמחה גדולה לקבוע את ביתנו בישראל, אבל חבלי הקליטה היו לא פשוטים בכלל. אתה משנה הכול בחיים, מנטליות, תרבות חדשה ושפה".
לא מוותר// יחד עם קשיי הקליטה התמודד עם אתגר הפרנסה. "חיפשתי עבודה בתחום שלי. הגעתי עם ניסיון, ספרים שהוצאתי ותיק עבודות מכובד, אבל נתקלתי בסירובים. אמרתי לעצמי: לא משנה מה קורה, אני לא מוותר. זו ההתמדה שלמדתי מההורים שלי. בינתיים עבדתי בבניין. בכל בוקר נכנסתי לאתר בנייה באשקלון כדי לעבוד עם פועלים ערבים. אחר כך עבדתי במפעל פרימור, הייתי מנקה של מקווה טהרה, עובד במכולת, ובמקביל לא ויתרתי על הקומיקס. אחרי יום עבודה הייתי נוסע להמון הוצאות ספרים ומערכות עיתונים כדי להציע את עצמי".
הנחת// שבעה. הבכורה אביגיל בת 38, מיכל בת 36, צופיה בת 34, מענדי בן 32, שניאור בן 30 והתאומים נעם ודביר בני 20. "כמעט כולם המשיכו בתחום האומנות, מפעילי סדנת קרמיקה, עיצוב בגדים, מאיירים, ואפילו יש לי בן שעושה קומיקס. הם הנחת והגאווה הגדולה".
קומיקס// עם הזמן החל לעבוד עם כמה עיתונים ובהם 'ידיעות אחרונות', 'נקודה', 'אותיות', 'כולנו', 'יום ליום' ועוד. "הייתי עושה סיפורים בהמשכים, יצרתי קריקטורות. זה לא הספיק לפרנסה, אבל התמדתי ולא ויתרתי. כשהתחלתי לעשות קומיקס לא חשבתי בצורה פילוסופית, פשוט נהניתי מהיצירה, אבל הקומיקס הוא גם כלי פדגוגי מעולה. יש בקומיקס שילוב מנצח בין המילים הכתובות לציור והוא מעניק לילד הבנה טובה יותר של הסיפור".
קומיקס יהודי// הוציא לאור מספר רב של ספרי קומיקס, כולם בעלי אוריינטציה יהודית בעברית, בצרפתית ובאנגלית, חלקם הפכו לרבי מכר בארץ ובחו"ל. "אני בוחר נושאים שקשורים לעם היהודי וזה ממלא אותי. כל מה שקשור להיסטוריה היהודית מעניין אותי, ולמזלי יש לי את הכלים שאני אוהב כדי לספר את הסיפור ולהעביר אותו לדור הצעיר. זה נותן משמעות מיוחדת ליצירה. מה שמדליק ומניע אותי זה הכיף לעשות קומיקס, והערך המוסף מבחינתי הוא העיסוק בהיסטוריה של העם היהודי".
תיהנו ותלמדו// סדרת הקומיקס 'עבר-הווה-עתיד' שהוציא מאגדת ספרי קומיקס בעלי חזון דידקטי המתמקדים באירועים של ההיסטוריה היהודית המודרנית וגיבוריה, ופונה בעיקר לבני נוער. בין השאר עסקה הסדרה בסיפור לכידתו של אדולף אייכמן, מבצע אנטבה, המרגל שלנו בדמשק אלי כהן ועוד. בימים אלה עומד לצאת לאור ספר קומיקס חדש בסדרה בנושא הבריגדה היהודית.
ספר// דמות שהתחבר אליה באופן מיוחד תוך כדי כתיבה היה המרגל אלי כהן הי"ד. "לפני כל ספר אני צולל להכיר לעומק את הדמות שאני עומד לספר את סיפורה. לכן אני מאוד מזדהה עם הגיבורים שאיירתי. אלי כהן היה דמות שהתחברתי אליה באופן מיוחד, דמות של גיבור אמיתי. במהלך הכתיבה נפגשתי עם אחיו אברהם, וממנו שמעתי על מי שהוא היה בפן האישי. הסיפור שלו נגע בי באופן מיוחד. פשוט בכיתי בסוף הספר"..
ממציא הקוקומן// עסק באיור בכמה פרויקטים פרסומיים, בין השאר ל־HOT, אורנג' וסלקום. וגם קוקומן – דמות שיצר לדגני הבוקר של תלמה. "בניגוד לספרים, איור מסחרי הוא אנליטי, והאתגר הוא לרכז את כל המחשבה לתוך ציור אחד שיצליח לבטא הכול. עבדתי עם משרדי פרסום, ויום אחד הציעו לי לאייר דמות לסוג חדש של דגני בוקר שעומד לצאת. לקח כמה חודשים טובים ליצור את זה, ובסוף אני, שעליתי לארץ, נכנסתי כמעט לכל בית בישראל. זה מרגש מאוד".
יצירה// לפני כמה חודשים הוציא לאור את הספר 'אורוקו', על ילד שאבד בג'ונגל אפריקאי. "בימים אלה אני עובד על הכרך השני, ובמקביל מתחיל לעבוד על פרויקט שאפתני ומיוחד בנושא המחתרות היהודיות ועולי הגרדום. אני אוהב את מה שאני עושה. היצירה ממלאת אותי. אני עובד בסטודיו הביתי, מאייר בלי הפסקה עד סוף היום. לא הייתי מחליף את העבודה שלי בשום דבר בעולם".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// "אוהב לקום מוקדם, אפילו בארבע לפנות בוקר. מתחיל לעבוד אחרי ברכות השחר, מתפלל, לומד, יורד לים וחוזר וממשיך ביום העבודה ללא הפסקה. אין שעות קבועות לשינה".
פלייליסט// "מבאך ומוזיקה קלאסית ועד מוזיקה חסידית, ובאמצע זמר ישראלי. חיבה מיוחדת יש לי לשלמה ארצי".
השבת שלי// "לומד יותר. שלושה פרקי רמב"ם, חומש, חסידות ועוד. נח ומבלה עם המשפחה".
דמות מופת// "כל הישראלים, כי הם גיבורים אמיתיים, בטח אחרי מה שעברנו בשנים האחרונות".
מפחיד אותי// "לקנות בשר על האש באמצעות בינה מלאכותית".
משאלה// "להרגיש יותר אחדות בעם גם לא בזמן מלחמה".
כשאהיה גדול// "להמשיך לאייר עוד ועוד קומיקסים".
לתגובות:
