דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מגזין

עניין אישי והפעם עם דביר שנרב

26, נשוי לדנה, תושב נאות הרים, מנהל תוכנית של"פ (שמיניסטים לעשייה פעילה) בתנועת בני עקיבא

דביר שנרב. צילום: מיכל אביאור
דביר שנרב. צילום: מיכל אביאור

התחלה// לפני 26 שנה. נולד וגדל בלוד, אח שלישי מתוך תריסר ילדים.

אבא// הרב איתן שנרב, בן 54, ראש כולל, רב קהילה, איש ציבור ומנהל גמ"ח 'חסד בלוד' ועמותת 'קול רנה' "שממשיכים את האור של רנה אחותי הי"ד בעשרות מפעלי חסד בכל הארץ. כולל סעודות שבת לנזקקים, בגדים יד שנייה, חלוקת מזון לנזקקים, מוקדי לימוד ועוד עולם שלם של עשייה. אבא הוא מוביל דרך. יש בינינו קשר אישי קרוב".

אמא// שירה, בת 51. "עקרת בית כבר חצי יובל. אחראית על הבית במלוא מובן המילה. היא אחראית על חלוקת האוכל לנזקקים ברחבי העיר. מאז הפיגוע מקדישה מזמנה למיזם 'מסע רִנה', שכולל התנדבויות ושיחות לבני נוער שמגיעים אלינו. גדלנו כך שאמא תמיד בבית וזה השפיע עליי מאוד. הבית זה אמא ואמא זה הבית".

חלק מעם ישראל// נולד וגדל בעיר לוד. "המשפחה שלנו היא המשפחה השישית שהצטרפה לגרעין התורני, והיום יש בו כבר יותר מאלף משפחות. מההתחלה גרנו בעיר עצמה, העניין היה להיות חלק מעם ישראל. למדתי בכיתה שהיו בה ארבעה ילדים דתיים בערך. חינכו אותנו שאין מגזרים, יש עם ישראל".

אולי יעניין אתכם

פשטות// "כשאתה גדל במשפחה מרובת ילדים, אתה לומד לא לדרוש את הדברים הכי יקרים, ויודע שלא כל דבר שאתה רוצה אתה מקבל. ההורים שלי חינכו אותנו להסתפק במועט, לתת ולשמוח במה שיש. וגם כשהסלון לא הכי גדול, יזמינו אנשים באהבה לסעודת שבת. הבית והלב תמיד פתוחים".

ברוכת ילדים// "לגדול בבית של 12 ילדים זאת ילדות מאוד חברתית. ממש גדלים יחד. בית עם המון התרחשויות. ילדות כיפית. אני מהגדולים, יש כבר ארבעה אחים נשואים, ויש לי אחות בכיתה א'. הקשר בין האחים נבנה עם השנים. בגיל הנעורים, כשאתה צריך קצת את השקט שלך, אתה מוצא פינה לעצמך. ברור שברבות השנים אתה רואה את היתרון בלגדול במשפחה גדולה ותוססת".

בני עקיבא// "הדרכתי בסניף לוד־נצח, שהיה בזמנו סניף של חניכים מהעדה האתיופית. עזבתי את ההדרכה אחרי שנה כי דמיינתי את ההדרכה אחרת. בהסתכלות לאחור, למדתי שהדברים הכי משמעותיים קורים דווקא כשמאתגר. אם הייתי מצליח להתמיד בהדרכה, הייתי יכול לעבור עם החניכים שלי תהליכים משמעותיים".

של"פ 1// בכיתות ט'-י"א למד בישיבת שבי חברון לצעירים במעלה חבר, "ישיבה תיכונית שרוב היום לומדים בה לימודי קודש. אני חיפשתי את העשייה ואת המסגרת שתאפשר לי גם לגעת בעוד דברים מעבר ללימוד, אז בכיתה י"ב הלכתי לתוכנית של"פ בחצור הגלילית".

חצור// "זו תוכנית שהמהות שלה היא להתחבר לעם ישראל. אתה קם בבוקר ולומד בבית ספר ששונה מכל מסגרת שהיית בה עד אז. לאט לאט הפכנו חברים, והחיבורים הטבעיים האלה היו דבר גדול בשבילי. אתה לא בא לשנות את העולם, אלא פשוט להיות חלק".

ישיבה// בתום השנה פנה ללמוד בישיבה הגבוהה 'בני דוד' בעלי. "הגעתי לישיבה מתוך רצון ללכת למקום שיש בו אמירה ברורה של עשייה משמעותית בצבא ולימוד תורה רציני. יש שם חבורה מיוחדת של רבנים ואנשים מהיישוב עלי, שכולם מוכוונים לעשייה החשובה בצבא מתוך התורה וגם לשליחות משמעותית בחיים. זה פותח בצורה חזקה את השאיפות".

הפיגוע// ביום שישי, כ"ב באב תשע"ט (2019), הגיע יחד עם אביו ואחותו רנה למעיין דני (עין בובין) ליד היישוב דולב. בעת שהיו בדרכם מהרכב למעיין, הופעל נגדם מטען חבלה שהוטמן במקום. רִנה בת ה־17 נהרגה במקום, הוא נפצע קשה. "בדיעבד התברר שהייתה שם חוליה של מחבלים מהחזית העממית שהניחו מטען חבלה ותצפתו. כשהם זיהו אותנו הם הפעילו את המטען. רנה הייתה כמה צעדים מאחורינו".

הפיצוץ// "פתאום היה בום מטורף. אחרי כמה שניות שאני לא רואה כלום, אני שומע את אבא צועק ורואה אותו רץ אחורה. רנה חטפה את רוב המטען ונהרגה במקום. הוא ניסה לעשות לה החייאה אבל כבר לא היה מה לעשות. מהאדרנלין קמתי, והמשפט הראשון שאבא אמר לי היה: דביר, רנה נרצחה ועכשיו אנחנו צריכים להיות חזקים בשביל רנה ובשביל עם ישראל".

נפרד// "אבא, שהיה פצוע בעצמו, מסתכל עליי ורואה שאני מדמם. הוא עשה לי חסם עורקים עם הציצית שלו והציל את חיי. היו לי פגיעות חודרות, הרגשתי שאני מאבד את הנשימה וההכרה שלי מתערפלת. הסתכלתי על רנה וניסיתי לנצור את הפנים שלה. אי שם בתת־המודע הבנתי שיותר לא אראה אותה. פינו אותנו במסוק להדסה עין כרם. הייתי מורדם ומונשם. במקביל נערכה הלווייתה של רנה. התעוררתי למציאות חיים חדשה".

האובדן// "לוקח הרבה זמן להבין שלא תראה אותה יותר עד תחיית המתים, ואז מגיע החלק של החוסר שאתה מרגיש בעצמות. האובדן מאוד נוכח ומאוד מדובר במשפחה שלנו. פרט לכך שרנה ואני היינו חברים קרובים, ממש עוגן זה לזה, רנה הייתה מקום שמאפשר שיח עמוק וקשר פנימי. אחרי הפיגוע ממש הבנתי כמה הקשר עם האחים הוא חשוב".

שיקום// לאחר שנפצע קשה בפיגוע ועבר סדרת ניתוחים ומסע שיקום ארוך, הצליח לשקם את מצבו הגופני ואף השלים את מרתון תל אביב. "נפצעתי בידיים, בפנים ובבטן. עברתי סדרת ניתוחים בשנתיים שאחר כך. ברוך ה' היום כמעט אין שאריות מהדבר הזה. אחרי שהייתי בתקופה הראשונה בתוך בור שחור, הבנתי שאני צריך לקחת את החיים בידיים ושנה וחצי אחרי הפיגוע יצאתי לרוץ מרתון בעזרת מישהו שליווה אותי. המרוץ היה מקפצה גדולה בשיקום שלי".

מתנדב// "דחו לי את הגיוס בשנתיים, ובינתיים עבדתי עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. הייתה לי תחושה שכדי להחזיק את החיים אתה צריך לעשות כמה שיותר דברים גדולים. חוויתי כל כך חזק את העוצמות של הכאב והאובדן, שהייתי חייב להחזיק את העוצמות של החיים במובן החיובי שלהן".

שירות צבאי// בהמשך התגייס לצה"ל, וסיים בהצלחה קורס קצינים. "בגלל הפציעה קיבלתי פטור, אבל נלחמתי להתגייס. מבחינתי לא הייתה שום שאלה. זה חלק מהחובה המוסרית והערכית. התגייסתי למודיעין ויצאתי לקצונה. הייתי בפיקוד בבה"ד 1, שם גם פגשתי את אשתי ששירתה כקצינה בצבא".

החצי השני// דנה, בת 23. נשואים שנה. "דנה היא הנקודה הכי משמעותית בחיים שלי".

של"פ 2// זה שנתיים הוא מנהל את תוכנית של"פ של תנועת בני עקיבא. "כשהשתחררתי מהצבא חיפשתי עבודה משמעותית, וראיתי שמחפשים מנהל לתוכנית שאני כל כך מאמין בה, תוכנית שמפגישה בני נוער מרקעים שונים בצורה כל כך פשוטה וטבעית. אחד החברים הטובים שהיו לי בכיתה בחצור הוא סרן איתן שכנזי הי"ד, סגן מפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל, שנפל בעזה. זה חיבור עוצמתי, ולולא השל"פ לא הייתי מכיר אותו ולא את הסיפור של חצור הגלילית".

חברים כל ישראל// "יש לנו 60 חבר'ה ב־12 דירות, מקריית שמונה ועד באר שבע. בבוקר חברי השל"פ הם בעיקר תלמידים. לומדים, מתחברים לחברים בכיתה ומתכוננים לבגרויות. אחר הצהריים הם מצטרפים ליוזמות והתנדבויות שונות בקהילה, חונכות, הדרכה בסניף ועוד. מי שמגיע לשל"פ רוצה להתחבר לעם ישראל ולהביא את עצמו בצורה הכי טובה שיש. היום אנחנו בשאיפה לעלות קומה בתוכנית ולהרחיב אותה".

התיישבות// לפני שלושה שבועות עברו בני הזוג, יחד עם 13 משפחות נוספות, להתגורר ביישוב החדש נאות הרים שבמערב בנימין, בין נווה צוף לנחליאל. היישוב עלה לקרקע במסגרת גל הקמה של יישובים חדשים, סמוך למקום שבו נרצחה אחותו רנה הי"ד. "זה מרגש ברמות אחרות".

ציונות// "מאז החתונה היה לנו חלום להיות חלק מהמהפכה שמתחוללת ביהודה ושומרון, וב"ה זכינו. לא רק שזה יישוב חדש, אלא הוא גם הוקם צמוד למקום הפיגוע ואנחנו יושבים מעל הכפר שאחד מתושביו היה המחבל שהפעיל בעצמו את המטען. אנחנו ממוקמים במקום שמונע את ההשתלטות של הכפר במרחב".

עושים היסטוריה// "היישוב מחבר בין גוש טלמונים לגוש גופנה, וזכינו לקהילה מדהימה ואוויר הרים שפותח את הנפש. זה אומנם מגיע עם הרבה אתגרים ביטחוניים, אבל אנחנו לגמרי מבינים שזה חשוב, קובע עובדות בשטח ועושה היסטוריה".

במגרש הביתי

מה הלו"ז// "משתדל לקום מוקדם. בגדול נמצא בעיקר על הכביש בדרך לביקורים בדירות השל"פ או במשרד. בערבים אני בשמירות ביישוב או בבית. עדיין לא הגעתי לגיל שאני מצליח לגרום לעצמי ללכת לישון מוקדם, אז לצערי לא ישן מספיק בכלל".

פלייליסט// "יונתן רזאל ללא עוררין. אבל גם שולי רנד ועמיר בניון, כשהם הוציאו אלבום משותף זה היה רגע שיא מוזיקלי בעיניי".

השבת שלי// "הקידוש בשבת בבוקר הוא הביטוי של השבת שלי, החיבור של משפחה או חברים עם אוכל טוב ודברי תורה. אין דבר גדול מזה".

דמות מופת// חנן פורת זצ"ל. "יצא לי להתחבר לכתביו רק לאחרונה. משתדל לצעוד בדרכיו בכל מיני צמתים בחיי. שילוב של קדושה, פשטות וחיבור לארץ".

מפחיד אותי// "חוסר באנרגיה ובמוטיבציה. לצערי, לטלפון יש השפעה גדולה על כך".

משאלה// "שנחיה עם בהירות הדרך. שלא נפחד להיפגש עם אנשים ששונים מאיתנו, דווקא מתוך האמונה בדרכנו".

כשאהיה גדול// "להיות איש משפחה הכי טוב שאני יכול להיות".

לתגובות:

[email protected]

 

 

 

 

 

מה לקרוא עכשיו