הממשלה חייבת להתעורר לפני שה-7 באוקטובר הבא יקרה בגליל

כראש מועצת מטולה, אני לא צריך לקרוא כותרות בעיתונים או דוחות סטטיסטיים כדי להבין את עומק השבר שהגענו אליו בצפון. אני חי אותו יום-יום, שעה-שעה, יחד עם התושבים שלי. מאז שהסתיימה מלחמת "שאגת הארי", מנסים למכור לציבור בישראל מצג שווא של שגרה, אבל האמת היא שכל הזמן הזה היינו בתוך 'הפסקת אש' אבל האש מלבנון הייתה ללא הפסקה. חיזבאללה ממשיך לירות לעבר ישראל ולפגוע בחיילינו, בבתי הספר שלנו הילדים עדיין נאלצים להתחבא מתחת לשולחנות לשמע האזעקות, ואת חג הפסח ויום העצמאות תושבי הצפון העבירו בריצה מורטת עצבים למרחבים המוגנים.

כשהנתונים מראים שהרוב המוחלט של הצעירים היהודים שוקלים ברצינות לעזוב את הגליל, הלב שלי נחמץ, אך אינני מופתע. הצעירים שלנו, שהם חומת המגן והעתיד של האזור, מבינים את מה שאנחנו, ראשי הרשויות, זועקים כבר חודשים ארוכים: ממשלת ישראל פשוט לא נמצאת באירוע. עבור מקבלי ההחלטות בירושלים, הצפון נותר חצר אחורית, מדינת ישראל מוכיחה שהיא לא באמת בתוך תהליך השיקום והצמיחה של הגליל, ולממשלה אין שום כוונה להכריע את חיזבאללה, על אף ההזדמנות ההיסטורית שניתנה לה.

במשך שלוש שנים ובייתר שאת מאז שהפסקת האש נחתמה והתושבים המפונים החלו לשוב לביתם, אנחנו, ראשי הרשויות בגליל, לא ישבנו בחיבוק ידיים. הכנו תוכניות מסודרות, מקצועיות ומפורטות לשיקום ולצמיחה. תוכניות שנוגעות בחינוך, בנוער, בתעסוקה ובמגורים. אבל במקום לאחד כוחות ולהוביל מהלך לאומי רציני, תהליכי השיקום והצמיחה של הצפון, ושל קריית שמונה בפרט – שהיא העוגן של האזור כולו – מוסמסו. הרי ברור לכל בר דעת שקריית שמונה חזקה פירושה מטולה חזקה וגליל מזרחי איתן. פגיעה בה, היא פגיעה בכולנו.

ההפקרה הזו מצד ממשלת ישראל אינה חדשה. היא חלק מקונספציה ארוכת שנים שמסרבת להשתנות. די לראות כיצד תוכנית חשובה, מקיפה ואסטרטגית כמו תוכנית "מיגון הצפון", שקודמה בעבר פעמיים על ידי יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בוטלה שוב ושוב על ידי ממשלות נתניהו משיקולים פוליטיים צרים. אם התוכנית הזו הייתה מיושמת בזמן, מצבנו מול חיזבאללה היה נראה אחרת לחלוטין.

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד באקטואליה בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירות

מצאנו את עצמנו נשענים כמעט שלוש שנים על תרומות של אנשים מדהימים, פילנתרופים מהארץ ומהעולם שסייעו לנו בשיקום, בזמן שראש הממשלה נושא נאומים מנותקים על "ניצחון מוחלט" במקום להשקיע בביטחון התושבים ובחוסן של היישובים.

הנתק הזה מקבל משנה תוקף נוכח המצב המדיני-ביטחוני המורכב, וההסכם שצפוי להיחתם מול איראן. אסור לנו ללכת שולל אחרי אשליות של שקט זמני. כמנהיגי ציבור בצפון, חובתנו לדרוש מהממשלה לאמץ קו תקיף ובלתי מתפשר. ישראל חייבת להבהיר לארצות הברית ולעולם כולו: אין ולא יהיה שום קשר בין ה'הבנות' מול איראן לבין הזירה הלבנונית. חיזבאללה הוא שלוחה טרוריסטית מסוכנת, ואסור לאפשר לו מרחב חסינות.

על כל שיגור של טיל, כטב"ם או רחפן לעבר הצפון, התגובה חייבת להיות מוחצת ומופנית ישירות למרכזי הכובד, הפיקוד והשליטה של הארגון בדאחייה ובבעלבכ. מעבר לכך, אסור לנו לחכות שהמוצב האיראני הקדמי שיושב לנו על הגדרות במטולה יהפוך למפלצת עם עשרות אלפי טילים מדויקים המכוונים למרכזי האוכלוסייה שלנו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להכיל התעצמות נוספת של חיזבאללה, ועליה להיות מוכנה להנחית מכה מקדימה לכל ניסיון כזה.

המאבק על הצפון הוא לא עניין פוליטי – הוא מאבק על הציונות ועל הבית של כולנו. את המשאבים והאנרגיות שהממשלה משקיעה בפריימריז ובחוקים הזויים ומגזריים, היא חייבת להפנות עכשיו להחזרת הביטחון, רכיהשת מערכות יירוט מתקדמות ולתקצוב תוכניות השיקום של הגליל.

זה הזמן ליישם סוף-סוף את התוכנית להקמת חיל טילים – כפי שדרש ליברמן עוד כשהיה שר הביטחון, ושבראיית הנולד שלו גם התוכנית האסטרטגית הזו נגנזה במגירות הממשלה. הגיע זמן שנקבל את מה שמגיע לנו בזכות, ולא בחסד. הממשלה חייבת להתעורר ולהתחיל לפעול עכשיו, לפני שהשבעה באוקטובר הבא יקרה בגליל. אם הממשלה לא תתעורר, הגליל יתרוקן מיושביו – והאחריות ההיסטורית תהיה כולה על כתפיה.

הכותב הוא ראש מועצת מטולה