לקראת פסילת רע"מ? בכנסת דנו על פגישות אנשי רע"מ וחמאס

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח”כ צביקה פוגל קיימה אמש (שני) דיון מעקב מיוחד בעקבות החשיפה של פורום בוחרים בחיים וערוץ 14, במסגרתה הוצגו תיעודים המלמדים על השתתפותו של יו”ר רע”ם, ח”כ מנסור עבאס, בוועידות ובמפגשים בטורקיה לצד בכירי חמאס והג’יהאד האסלאמי.

הדיון התקיים כהמשך לשורת דיונים שקיימה הוועדה בשנים האחרונות בעקבות חומרים ומחקרים שהציג פורום בוחרים בחיים בנוגע לקשרי התנועה האסלאמית, פעילות עמותות המזוהות עמה וחשדות לזליגת כספים לגורמי טרור.

במהלך הדיון הוצגו הממצאים שנחשפו בתחקיר, ובהם תיעוד של מנסור עבאס לצד חוסאם בדראן, מבכירי חמאס ואחד ממפקדי הטרור הבולטים של הארגון, וכן לצד מוחמד אל הינדי, סגן מזכ”ל הג’יהאד האסלאמי. על פי התחקיר, המפגשים עסקו בין היתר בגיבוש עמדה משותפת נגד “תכנית המאה” של נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ.

המשטרה ומשרד המשפטים לא נחשפו לראיות

יו”ר הוועדה, ח”כ צביקה פוגל, הבהיר במהלך הדיון כי מדובר בשאלות המחייבות בדיקה יסודית של גורמי האכיפה והודיע כי בכוונתו להגיש תלונה רשמית בדרישה לחקור את החשד למפגש עם סוכן זר. פוגל אמר כי: “לא התכנסנו כאן כדי לשפוט או לחקור את ח”כ עבאס, אלא לברר איפה הכשל ולמה לא נערכה בדיקה עד היום. מהדיון החסוי למדתי שהמשטרה ומשרד המשפטים לא היו חשופים לחומרים ולא פנו אליהם, בעוד השב”כ מגבש כעת עמדה בעניין. מפגש של ח”כ בטורקיה עם נציגי חמאס וג’יהאד בחליפות לא הופך את זה לוועידת שלום. בכוונתי להגיש תלונה על מנת שהדבר הזה ייחקר”.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

ח”כ לימור סון הר מלך, מיוזמות הדיון, אמרה: “בושה שמי שנאלצים לחשוף קשרים עם ארגוני טרור הן משפחות שכולות, כי מי שאמור לעשות זאת נרדם בשמירה. כיצד ייתכן שמפגשים מתועדים כאלה לא הביאו אפילו לבדיקה?”

נציגת פורום בוחרים בחיים, מירב חג’אג’, הציגה בפני חברי הוועדה את עבודת המחקר הממושכת של הפורום ואמרה כי במשך שנים הזהירו בני המשפחות השכולות מפני הפער בין המסרים שמציג מנסור עבאס לציבור הישראלי לבין המסרים המועברים לציבור הערבי. חג’אג’ הדגישה כי מחלקת המחקר של הפורום איתרה קשרים בין עמותות המזוהות עם האחים המוסלמים לבין גופים שהוצאו מחוץ לחוק בשל פעילותם למען ארגוני טרור.

הדיון הסתיים בדרישה לקבל מגורמי האכיפה והביטחון תשובות ברורות באשר לבדיקת הממצאים החדשים, לבחינת הקשרים בין הפגישות המתועדות לבין החשדות שהועלו בעבר בנוגע לצירי מימון, ולצעדים שבכוונת הרשויות לנקוט בעקבות החומרים שנחשפו.

בעקבות הממצאים: רע"מ עשויה להיפסל מלרוץ בבחירות

מצבור הראיות הרב נגד רע"מ וקשריה הענפים אל מול ארגון הטרור חמאס עשוי לשמש כעילה לפסילת המפלגה מהתמודדות בבחירות. אמנם הדיון בועדה בראשות פוגל עסק בסעיף החוק האוסר על מגע עם סוכן זר, אך גם במערכת הפוליטית יודעים כי הטיפול בעברות הללו לוקח לרוב זמן רב. לעומת זאת, חומר הראיות שנאסף והוצג בהרחבה כנגד רע"מ יכול לשמש למטרה אחרת לגמרי: פסילת רע"מ מהתמודדות בבחירות הקרובות.

הליך פסילתם של מועמדים ומפלגות מלהתמודד בבחירות מורכב למדי, ודורש על פי החוק שגם ועדת הבחירות המרכזית תפסול את המועמד או הרשימה ולאחר מכן הדבר יאושר ע"י בג"ץ. לאורך השנים בג"ץ חרג מסמכותו ופסל מועמדים, מהצד הימני העמוק במפה, גם כשועדת הבחירות אישרה את מועמדותם. אך בכל הקשור לפסילתם של מועמדים ורשימות ערביות, בג"ץ מאפשר את התמודדותם באופן תדיר.

במסגרת הניסיונות להסביר את הפער שבין פסילת מועמדים מהימין העמוק לעומת מתן האפשרות למועמדים מהמפלגות הערביות להתמודד בבחירות, המציאו שופטי בג"ץ עיקרון חדש לפסילת מועמדים: הצורך ב"מסה קריטית של ראיות" על מנת לפסול מועמד מלהתמודד לכנסת. בשל העיקרון הזה איפשרו השופטים לח"כ לשעבר ח'נין זועבי להתמודד לכנסת, למרות שהשתתפה במשט המרמרה. דוגמאות נוספות בנושא מתקיימות בכל מערכת בחירות מחדש, כאשר מפלגת בל"ד מאתגרת שוב ושוב את בית המשפט בהצהרות ופעולות שלכאורה מפרות באופן מובהק את סעיף הפסילה בהתמודדות בבחירות, ובית המשפט חוזר שוב על טענת "המסה הקריטית".

הפעם בימין מתכוונים להגיע מאורגנים יותר לדיוני הפסילה. החומרים שהוצגו בועדה צפויים לשמש כ"תיק ראיות" כנגד רע"מ ואנשיה בדיונים הן בועדת הבחירות, שם הרוב לפסילה קיים כבר מספר כנסות, וכן לדיון בבג"ץ. הציפייה בקרב גורמי הימין בכנסת ומחוצה לה היא שהפעם בית המשפט לא יוכל להשתמש בטענת "המסה הקריטית" אותה יצר על מנת לשמור על רע"מ בכנסת.

רע"מ מנסה להתנקות מהקשר לחמאס

ברע"מ ידעו כבר חודשים כי התנועה וחבריה נמצאים על הכוונת של גורמי הימין. החשש המקורי של התנועה, שהיא הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית, היה מפני הוצאת התנועה אל מחוץ לחוק. הסיבה: מדובר בשלוחה הישראלית של תנועת האחים המוסלמים, כשהפלג הצפוני של התנועה הוצא מהחוק כבר לפני שנים, ותנועת האחות של רע"מ היא חמאס.

ראש הממשלה נתניהו ניסה לקדם מהלך להוצאת התנועה האיסלמית כולה מהחוק, בתקופה בה גם הנשיא טראמפ דיבר על הכנסת האחים המוסלמים לרשימת ארגוני הטרור. הנשיא האמריקאי צמצם בהמשך את הרעיון לסניפים ספציפיים של התנועה, לאחר שהוא גילה כי גם ממשלות קטאר וטורקיה המקורבות לו הינן נציגות האחים המוסלמים. בנובמבר האחרון הכריז נתניהו כי המהלך להוצאת התנועה כולה אל מחוץ לחוק בישראל יושלם בקרוב.

בעקבות הדברים הללו החליט יו"ר רע"מ מנסור עבאס להוביל למהלך דרמטי של ניתוק רע"מ ממוסדות התנועה האיסלמית, על מנת שגם אם התנועה תיאסר בחוק, המפלגה תוכל להמשיך להתמודד בכנסת. בפועל, מדובר כמובן על ניתוק פורמלי בלבד.